ישיבת שילה: הבדלים בין גרסאות בדף
ערכים חדשיםם (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| (12 גרסאות ביניים של 9 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
ישיבת הסדר | {{ישיבה| | ||
|שם=ישיבת שילה | |||
|תמונה=[[קובץ:לוגו ישיבת שילה.jpg]] | |||
|כתובית=סמל הישיבה | |||
|תאריך יסוד= שנת [[ה'תשל"ט]] | |||
|תאריך סגירה= | |||
|השתייכות= [[ציונות דתית]], [[ישיבת הסדר|ישיבות הסדר]] | |||
|מייסד= [[הרב מיכאל ברום]] | |||
|ראש הישיבה= הרב [[הרב אביב גמליאל]] | |||
|מספר תלמידים= כ40 | |||
|מיקום=בישוב [[שילה (ישוב) ]] ב[[בנימין]]. | |||
|ספרים= | |||
|מפה={{מיקום מפורט בישראל|שם=ישיבת ההסדר שילה|רוחב=32.0539|אורך=35.2978}} | |||
}} | |||
'''ישיבת שילה''', היא [[ישיבת הסדר]] הנמצאת בישוב [[שילה (ישוב)]] בבנימין.בישיבה ישנו דגש על תורת החסידות עבודת הנפש ואמונה. הישיבה הוקמה בשנת [[תשל"ט]] ([[1979]]), ולומדים בה כ-70 תלמידים. | |||
==הסטורית הישיבה== | |||
דרוש עדכון | |||
==לדרכה של ישיבת שילה== | |||
סמוך למקום [[המשכן]], בו שרתה השכינה למעלה משלוש מאות וחמישים שנה, שוכנת ישיבת שילה. הישיבה מדגישה את ההעמקה והעמל בפשטי התורה ובחסידות מתוך אמונה שרק שילוב זה מביא את האדם למקום שלם בנפשו. בתחום האמונה נלמדים בישיבה ספרי מחשבה ומוסר, בתוספת מראי מקומות להשוואה והעמקה. לאחר הלימוד העצמי מתאספת החבורה לשיעור ולדיון משותף על הנלמד. | |||
"אין התורה נקנית אלא בחבורה", ואכן קשר מיוחד וחם נרקם בישיבה בין התלמידים והרבנים. האווירה המשפחתית והאהבה השוררים בישיבה הופכת את התורה הנלמדת לתורת חיים. דגש מיוחד ניתן בישיבה לל�מוד ולהליכה לאורם של גדולי ה[[חסידות]], מתוך הבנה עמוקה שבדור זה עיקר עבודת ה' מתחילה מנפשו המיוחדת של כל אחד ואחד. הישיבה לומדת ומתוועדת, רבנים ותלמידים, סביב תורתם ומעשיהם, ומבקשים יחד קרבה ודביקות לאבינו שבשמים. | |||
==שיטת הלימוד== | |||
===סדר בוקר עיון=== | |||
בבית המדרש בישיבה שוררים יחדיו שני סגנונות לימוד. הכוון הראשון הוא הלימוד העיוני הלמדני, המבקש לחתור לעומק סברת הראשונים והאחרונים, בשכל והגיון. הכוון השני מתמקד במיוחד בגמרא עצמה, ומחפש לחשוף מתוך השקלא ותריא של הסוגיא את עומק המשמעות המוסרית והרוחנית הגנוז בה. רבני ותלמידי הישיבה שונים זה מזה בדרך לימודם, אך כדרכה של תורת ארץ ישראל, מעריכים ומכבדים זה את זה, ומתוך כך מקבלים זה מזה תורה ודעת. "נועם - אלו תלמידי חכמים שבארץ ישראל, שמנעימין זה לזה בהלכה". בשנה זו נלמדת בישיבה בעיון את [[מסכת שבת]]. | |||
===סדר צהריים עיון - מהגמרא להלכה === | |||
מתוך הבנה שלא יכול להיות שתלמיד בישיבה יסיים לימודיו בישיבה, אך יישאר 'עם הארץ' בידיעת [[ההלכה]] למעשה, נלמד בישיבה כבר מראשית הדרך הלכה באופן מסודר ומובנה. אולם, הישיבה מאמינה כי לא די לראות את פסקי ההלכה בלבד. ראשית, מפני שקשה מאוד לזכור את ה[[הלכה]] באופן לימוד כזה, ובעיקר משום שלימוד כזה הוא שטחי, מבלי עיון והעמקה. ועל כן הישיבה פותחת בראשית כל נושא את הסוגיא הנידונה [[בגמרא]], לומדים אותה בעיון, ולאחר מכן עוברים ללימוד מסודר של [[הטור]] ו[[הבית יוסף]]. רק לאחר מכן אנו שבים אל [[השו"ע]] ונושאי הכלים שמסביבו.לטענת הישיבה לימוד כזה נותן להלכה טעם אחר, טעם של משמעות והבנה, טעם של תורת חיים. בשנה זו הישיבה לומדת להלכה למעשה את איסורי [[מלאכות שבת]]. | |||
===עיון מחשבה=== | |||
הכול יודעים כי אמונה לא יכולה להבנות רק מרגש חולף, ואף לא בקריאה של 'ספרי טיול' למיניהם. על האדם ללמוד בעמל ובעיון את ספרי היסוד של גדולי המחשבה, 'מכריכה לכריכה'. כשם שבלימוד [[גמרא]] [[והלכה]] השיעור בא אחרי עמל ועיון רב בסדרים, כך צריך להיות גם בלימודי אמונה. אשר על כן, נלמדים בישיבה במשך השבוע ספרי מחשבה ו[[מוסר]], בתוספת מראי מקומות להשוואה והעמקה, ומתוך הלימוד העצמי מתאספת החבורה לשיעור ולדיון משותף על הנלמד. בשנה זו (תשע"ו) הישיבה לומדת בעיון את [[מסילת ישרים]] [[לרמח"ל]], [[וספר התניא]] לאדמו"ר הזקן. | |||
==השירות הצבאי== | |||
===מסלול ה"הסדר"=== | |||
רוב תלמידי הישיבה בוחרים להתגייס ל[[צה"ל]] במסגרת ה"[[הסדר]]" דהיינו מסלול הנמשך (בצבא) כארבע שנים. | |||
בנוסף למסלול ההסדר, מאפשרת הישיב� ללמוד במסגרת "[[שילובים]]". | |||
הישיבה מוציאה עלון דו שבועי בשם "פ"שילה", אשר מופץ בקרב החיילים המשרתים בשירות פעיל ב[[צה"ל]]. | |||
==מסלולים נוספים== | |||
*'''כולל:''' בישיבה [[כולל]] בו לומדים כ-15 [[אברך|אברכים]] המתגוררים בסביבת הישיבה, רובם לומדים למבחני הסמיכה של [[הרבנות הראשית]] לישראל לקראת [[רבנות]] ו[[דיינות]]. | |||
*'''מכון הוראה:''' בישיבה מכון [[הוראה]] למורים שהוא שלוחה של מכללת [[ליפשיץ]] ב[[ירושלים]], בסיום הלימודים מוענק לתלמידים [[תואר ראשון]] בחינוך (B.A)ו[[תעודת הוראה]]. הישיבה שמה כראש אתגריה, הכשרתם של אנשי [[חינוך]] בעלי שיעור-קומה. | |||
==מרבני הישיבה== | |||
* הרב אביב גמליאל - [[ראש ישיבה|ראש הישיבה]]. | |||
* הרב אריה מנדלקורן - ראש כולל ההלכה והוראה בישיבה, רב הישוב [[אחיה]] ב[[בנימין]]. | |||
* הרב אבנר נחושתן - ר"מ בכולל ההלכה, רב היישוב [[רחלים]] שב[[שומרון]]. | |||
* הרב יאיר פרנק - ר"מ עיון בהלכה, רב הישוב [[עמונה]] ב[[בנימין]]. | |||
* הרב אלחנן בן-נון - רב [[תנ"ך]] בישיבה, רב הישוב [[שילה (ישוב)]] ב[[בנימין]]. | |||
* הרב אמנון חדרי - ר"מ בבית הספר הגבוהה לטכנולוגיה [[מכון לב]], בוגר הישיבה. | |||
* הרב יחיאל יעיש - בוגר הישיבה. | |||
* הרב יעקב כהן - בוגר הישיבה. | |||
* הרב נתנאל ברקוביץ. | |||
==אוצר הספרים והוצאה לאור== | |||
===קטורת שילה=== | |||
מידי כמה שנים מוציא ישיבת שילה ספר ליקוטי מאמרים פרי עיטם של בחורי ורבני הישיבה, בשם "קטורת שילה". | |||
== ראו גם == | |||
* [[שילה]] | |||
== קישורים חיצוניים == | |||
לישיבה אתר אינטרנט, הכוללים בין השאר שיעורי תורה מוקלטים וכתובים: | |||
* [http://www.yshilo.co.il/ אתר האינטרנט בעברית]. | |||
{{coord|35.2978|N|32.0539|E|type:landmark|display=title}} | |||
[[קטגוריה:ישיבות הסדר|שילה]] | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
[http://www.yshilo.co.il אתר הישיבה] | |||
גרסה אחרונה מ־11:03, 21 במרץ 2016
|
|
ישיבת שילה מתוך אתר Yeshiva ישיבת שילה, היא ישיבת הסדר הנמצאת בישוב שילה (ישוב) בבנימין.בישיבה ישנו דגש על תורת החסידות עבודת הנפש ואמונה. הישיבה הוקמה בשנת תשל"ט (1979), ולומדים בה כ-70 תלמידים.
הסטורית הישיבה[עריכה]
דרוש עדכון
לדרכה של ישיבת שילה[עריכה]
סמוך למקום המשכן, בו שרתה השכינה למעלה משלוש מאות וחמישים שנה, שוכנת ישיבת שילה. הישיבה מדגישה את ההעמקה והעמל בפשטי התורה ובחסידות מתוך אמונה שרק שילוב זה מביא את האדם למקום שלם בנפשו. בתחום האמונה נלמדים בישיבה ספרי מחשבה ומוסר, בתוספת מראי מקומות להשוואה והעמקה. לאחר הלימוד העצמי מתאספת החבורה לשיעור ולדיון משותף על הנלמד. "אין התורה נקנית אלא בחבורה", ואכן קשר מיוחד וחם נרקם בישיבה בין התלמידים והרבנים. האווירה המשפחתית והאהבה השוררים בישיבה הופכת את התורה הנלמדת לתורת חיים. דגש מיוחד ניתן בישיבה לל�מוד ולהליכה לאורם של גדולי החסידות, מתוך הבנה עמוקה שבדור זה עיקר עבודת ה' מתחילה מנפשו המיוחדת של כל אחד ואחד. הישיבה לומדת ומתוועדת, רבנים ותלמידים, סביב תורתם ומעשיהם, ומבקשים יחד קרבה ודביקות לאבינו שבשמים.
שיטת הלימוד[עריכה]
סדר בוקר עיון[עריכה]
בבית המדרש בישיבה שוררים יחדיו שני סגנונות לימוד. הכוון הראשון הוא הלימוד העיוני הלמדני, המבקש לחתור לעומק סברת הראשונים והאחרונים, בשכל והגיון. הכוון השני מתמקד במיוחד בגמרא עצמה, ומחפש לחשוף מתוך השקלא ותריא של הסוגיא את עומק המשמעות המוסרית והרוחנית הגנוז בה. רבני ותלמידי הישיבה שונים זה מזה בדרך לימודם, אך כדרכה של תורת ארץ ישראל, מעריכים ומכבדים זה את זה, ומתוך כך מקבלים זה מזה תורה ודעת. "נועם - אלו תלמידי חכמים שבארץ ישראל, שמנעימין זה לזה בהלכה". בשנה זו נלמדת בישיבה בעיון את מסכת שבת.
סדר צהריים עיון - מהגמרא להלכה[עריכה]
מתוך הבנה שלא יכול להיות שתלמיד בישיבה יסיים לימודיו בישיבה, אך יישאר 'עם הארץ' בידיעת ההלכה למעשה, נלמד בישיבה כבר מראשית הדרך הלכה באופן מסודר ומובנה. אולם, הישיבה מאמינה כי לא די לראות את פסקי ההלכה בלבד. ראשית, מפני שקשה מאוד לזכור את ההלכה באופן לימוד כזה, ובעיקר משום שלימוד כזה הוא שטחי, מבלי עיון והעמקה. ועל כן הישיבה פותחת בראשית כל נושא את הסוגיא הנידונה בגמרא, לומדים אותה בעיון, ולאחר מכן עוברים ללימוד מסודר של הטור והבית יוסף. רק לאחר מכן אנו שבים אל השו"ע ונושאי הכלים שמסביבו.לטענת הישיבה לימוד כזה נותן להלכה טעם אחר, טעם של משמעות והבנה, טעם של תורת חיים. בשנה זו הישיבה לומדת להלכה למעשה את איסורי מלאכות שבת.
עיון מחשבה[עריכה]
הכול יודעים כי אמונה לא יכולה להבנות רק מרגש חולף, ואף לא בקריאה של 'ספרי טיול' למיניהם. על האדם ללמוד בעמל ובעיון את ספרי היסוד של גדולי המחשבה, 'מכריכה לכריכה'. כשם שבלימוד גמרא והלכה השיעור בא אחרי עמל ועיון רב בסדרים, כך צריך להיות גם בלימודי אמונה. אשר על כן, נלמדים בישיבה במשך השבוע ספרי מחשבה ומוסר, בתוספת מראי מקומות להשוואה והעמקה, ומתוך הלימוד העצמי מתאספת החבורה לשיעור ולדיון משותף על הנלמד. בשנה זו (תשע"ו) הישיבה לומדת בעיון את מסילת ישרים לרמח"ל, וספר התניא לאדמו"ר הזקן.
השירות הצבאי[עריכה]
מסלול ה"הסדר"[עריכה]
רוב תלמידי הישיבה בוחרים להתגייס לצה"ל במסגרת ה"הסדר" דהיינו מסלול הנמשך (בצבא) כארבע שנים. בנוסף למסלול ההסדר, מאפשרת הישיב� ללמוד במסגרת "שילובים". הישיבה מוציאה עלון דו שבועי בשם "פ"שילה", אשר מופץ בקרב החיילים המשרתים בשירות פעיל בצה"ל.
מסלולים נוספים[עריכה]
- כולל: בישיבה כולל בו לומדים כ-15 אברכים המתגוררים בסביבת הישיבה, רובם לומדים למבחני הסמיכה של הרבנות הראשית לישראל לקראת רבנות ודיינות.
- מכון הוראה: בישיבה מכון הוראה למורים שהוא שלוחה של מכללת ליפשיץ בירושלים, בסיום הלימודים מוענק לתלמידים תואר ראשון בחינוך (B.A)ותעודת הוראה. הישיבה שמה כראש אתגריה, הכשרתם של אנשי חינוך בעלי שיעור-קומה.
מרבני הישיבה[עריכה]
- הרב אביב גמליאל - ראש הישיבה.
- הרב אריה מנדלקורן - ראש כולל ההלכה והוראה בישיבה, רב הישוב אחיה בבנימין.
- הרב אבנר נחושתן - ר"מ בכולל ההלכה, רב היישוב רחלים שבשומרון.
- הרב יאיר פרנק - ר"מ עיון בהלכה, רב הישוב עמונה בבנימין.
- הרב אלחנן בן-נון - רב תנ"ך בישיבה, רב הישוב שילה (ישוב) בבנימין.
- הרב אמנון חדרי - ר"מ בבית הספר הגבוהה לטכנולוגיה מכון לב, בוגר הישיבה.
- הרב יחיאל יעיש - בוגר הישיבה.
- הרב יעקב כהן - בוגר הישיבה.
- הרב נתנאל ברקוביץ.
אוצר הספרים והוצאה לאור[עריכה]
קטורת שילה[עריכה]
מידי כמה שנים מוציא ישיבת שילה ספר ליקוטי מאמרים פרי עיטם של בחורי ורבני הישיבה, בשם "קטורת שילה".
ראו גם[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
לישיבה אתר אינטרנט, הכוללים בין השאר שיעורי תורה מוקלטים וכתובים: