ישיבת סורא: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(יצירת דף עם התוכן "'''ישיבת סורא''' הייתה אחת משתי הישיבות הגדולות בבבל, מתחילת תקופת האמוראים ועד לסוף י...")
 
אין תקציר עריכה
 
(3 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
'''ישיבת סורא''' הייתה אחת משתי הישיבות הגדולות ב[[בבל]], מתחילת תקופת ה[[אמוראים]] ועד לסוף ימי ה[[גאונים]], במקביל ל[[ישיבת פומבדיתא]]. הוקמה על ידי ה[[אמורא]] [[רב (אמורא)|רב]], תלמידו של [[רבי יהודה הנשיא]]. על החכמים המפורסמים שעמדו בראש הישיבה נמנו [[רב הונא]], [[רב חסדא]], [[רב אשי]], [[רב יהודאי גאון]] (בעל [[הלכות פסוקות]]), [[רב נטרונאי גאון]], [[רב סעדיה גאון]], ועוד.
{{להשלים|כל הערך=כן}}
'''ישיבת סורא''' הייתה אחת משתי הישיבות הגדולות ב[[בבל]] (לצד [[ישיבת פומבדיתא]]) שהיוו את מרכז התורה בבל בתקופת ה[[אמוראים]] וה[[סבוראים]], ומרכז התורה העולמי בתקופת [[הגאונים]].  
==תולדות ישיבת סורא==
הוקמה על ידי ה[[אמורא]] [[רב (אמורא)|רב]], תלמידו של [[רבי יהודה הנשיא]]. על החכמים המפורסמים שעמדו בראש הישיבה בתקופת האמוראים נמנו [[רב הונא]], [[רב חסדא]] ו[[רב אשי]], בתקופת ה[[סבוראים]] [[רב עינא]].
===גאוני סורא===
את תקופת הגאונים בסורא פתח [[רב מר בן רב הונא]].
לאחריו, שימשו כראשי ישיבת סורא הגאונים:
* [[רב חנניה גאון]] (חיננאי)
* [[רב הונאי גאון]] (הונא)
* [[רב ששנא גאון]] (משרשיא בר תחליפא)
* [[רב חנניה הכהן מנהר פקוד]] (חיננאי)
* [[רב נהילאי הלוי]] מנרש
* [[רב יעקב הכהן מנהר פקוד]]
* [[רב שמואל גאון]]
* [[רב מרי הכהן מנהר פקוד]]
* [[רב אחא גאון]]
* [[רב יהודאי גאון]]- מחבר הספר [[הלכות פסוקות]]  
* [[רב אחונאי כהנא בן פפא]]
* [[רב חנינאי כהנא בן הונא]]
* [[רב מרי הלוי בן משרשיא]]
* [[רב ביבוי הלוי]] בר רבא מנהר פקוד
* [[רב הילאי בן מרי]]
* [[רב יעקב הכהן בן מרדכי]]
* [[רב איבומאי גאון]]
* [[רב צדוק בן אשי]] (יצחק בן ישי)
* [[רב הילאי בן חנניה]]
* [[רב קימוי בן אשי]]
* [[רב משה גאון]]
* [[רב כהן צדק בן איבומאי]]
* [[רב שר שלום בן בועז]]
* [[רב נטרונאי גאון]] בן הילאי
* [[רב עמרם גאון]] בן ששנא- מחבר [[סידור רב עמרם גאון]]- [[סידור תפילה| סידור התפילה]] הראשון
* [[רב נחשון בן צדוק]]
* [[רב צמח בן חיים]] - אחיו של רב נחשון מאמו
* [[רב מלכא]]
* [[רב האי בן נחשון]] בן צדוק
* [[רב הילאי בן נטרונאי]]
* [[רב שלום בן מישאל]]
* [[רב יעקב בן נטרונאי]]
* [[רב יום טוב כהנא בן יעקב]]
* [[רב סעדיה גאון]] בר רב יוסף אלפיומי- רס"ג, מחבר הפירוש לתורה וספר [[אמונות ודעות]].
* [[רב יוסף בן יעקב בר סטיא]]
* [[רב צמח צדק גאון]] - בן יצחק בן פלטוי
* [[רב שמואל בר חפני גאון]]
* [[רב דוסא גאון]] בן רס"ג
* [[רב ישראל גאון]] הכהן בן שמואל בן חפני
* [[רב עזריה גאון]] הכהן בן ישראל
* [[רב יצחק גאון]]- אחרון גאוני סורא.
 
בין חכמי ישיבת סורא שלא הגיע לגאונ ות נמנה כפי הנראה [[רבי שמעון קיירא]] בעל [[הלכות גדולות]] (בה"ג).
 
ישיבת פומבדיתא המשיכה להתקיים גם לאחר שנסגר מרכז התורה בסורא, והתקיימה למעשה עד לימיו של [[רב האי גאון]] שנחשב לחותם תקופת הגאונים.  
 
[[קטגוריה:ישיבות בבל]]

גרסה אחרונה מ־23:29, 15 במאי 2013

Nuvola apps kcmpartitions.png יש להשלים ערך זה
ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך הוא אינו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. ראו פירוט בדף השיחה.

ישיבת סורא הייתה אחת משתי הישיבות הגדולות בבבל (לצד ישיבת פומבדיתא) שהיוו את מרכז התורה בבל בתקופת האמוראים והסבוראים, ומרכז התורה העולמי בתקופת הגאונים.

תולדות ישיבת סורא[עריכה]

הוקמה על ידי האמורא רב, תלמידו של רבי יהודה הנשיא. על החכמים המפורסמים שעמדו בראש הישיבה בתקופת האמוראים נמנו רב הונא, רב חסדא ורב אשי, בתקופת הסבוראים רב עינא.

גאוני סורא[עריכה]

את תקופת הגאונים בסורא פתח רב מר בן רב הונא. לאחריו, שימשו כראשי ישיבת סורא הגאונים:

בין חכמי ישיבת סורא שלא הגיע לגאונ ות נמנה כפי הנראה רבי שמעון קיירא בעל הלכות גדולות (בה"ג).

ישיבת פומבדיתא המשיכה להתקיים גם לאחר שנסגר מרכז התורה בסורא, והתקיימה למעשה עד לימיו של רב האי גאון שנחשב לחותם תקופת הגאונים.