יום כיפור קטן

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

יום כיפור קטן הוא כינוי למנהג לצום ולהרבות באמירת סליחות בכל ערב ראש חודש. כיום, מנהג זה אינו נפוץ, ובמקומו נהוג להרבות בלימוד תורה ותפילה כתחליף לכפרת הצום.

מקור

ראש חודש הוא זמן כפרה "שבו מתכפרים עוונות של כל החודש", כפי שאומרים בתפילת מוסף של ראש חודש: "זמן כפרה לכל תולדותם", ובזמן בית המקדש היו מקריבים שעיר חטאת בתור כפרה. בגמרא שבועות ט א מובא שהשעיר המוקרב בראשי חודשים נועד לכפר כביכול על חטאו של הקב"ה בכך שמיעט את הירח, ולכן נהגו להתענות בערב ראש חודש כתחליף לכפרת הקורבן. אחד המקורות הראשונים למנהג זה מובא בדברי המגן אברהם מגן אברהם תיז א שכתב שנהגו להתענות ערב ראש חודש והוסיף שעדיף להתענות רק עד חצי היום " ונראה לי מנהג טוב לומר סליחות קודם תפילת המנחה, כי מן המנחה ולמעלה חל ר"ח".

מקור השם יום כיפור קטן מובא בדברי הפרי חדשאורח חיים תיז א שמזכיר שרבי משה קורדובירו נהג לקרוא לאותו היום יום כיפור קטן משום שבו היום מתכפרים כל עוונות אותו החודש, בדומה לשעיר ראש חודש שהיה בזמן בית המקדש.

התענית והסליחות

יש הנוהגים להתענות ביום כיפור קטן מקצת היום או כולו, ובתפילת מנחה אומרים סליחות ווידוי. במידה ובבית הכנסת יש מנין שמתענים, מוציאים ספר תורה וקוראים בפרשת "ויחל" ומפטירים "דרשו ה' בהמצאו", כנהוג בתעניות ציבור. כאשר חל ערב ראש חודש בשבת, עושים את סדר יום כיפור קטן ביום חמישי שלפניו. אם חל ערב ראש חודש ביום שישי - אלה שנוהגים לומר סליחות, יתענו ביום חמישי, ואלה שאינם נוהגים לומר סליחות, יתענו ביום שישי. אין עושים את סדר יום כיפור קטן בערב ראש חודש חשון, טבת, אייר ובערב ראש השנה.

בימינו, מנהג הצומות בערבי ראשי חודשים אינו רווח, אך המשנה ברורה (סימן תי"ז ס"ק ד') מביא בשם הספרים הקדושים, שאף מי שאינו מתענה בערב ראש חודש, מכל מקום יראה לעשות תשובה ביום זה ולתקן את אשר עוות בכל החודש, מאחר שהוא יום אחרון של כל החודש, ואז בודאי יהיה לו יום החודש זמן כפרה לכל תולדותיו.

סדר הסליחות