Difference between revisions of "יהוד"

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search
(תמונות מהווה)
Line 111: Line 111:
 
*[[צבי אילן]], '''78 טיולים ברחבי ישראל''' (בית מתיישבי "יהוד" בסביון), הוצאת [[עם עובד]], 1975.
 
*[[צבי אילן]], '''78 טיולים ברחבי ישראל''' (בית מתיישבי "יהוד" בסביון), הוצאת [[עם עובד]], 1975.
  
קטגוריה:מושבות]]
+
[[קטגוריה:חבל ארץ יהודה]]
קטגוריה:בקעת אונו]]
 
קטגוריה:ארץ ישראל: יישובים לשעבר]]
 

Revision as of 22:43, 22 June 2009

Baustelle.PNG הערך נמצא בשלבי עריכה
כדי למנוע התנגשויות עריכה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
שימו לב! אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחתו של הכותב.
אין מידע לגבי מניח תבנית זו. יש לערוך עם חתימה ( ~~~~ ) כפי שמוסבר בדף התבנית


קובץ:המושבה יהוד 1892.jpg
מראה המושבה 1892

יהודיה הייתה מושבה שהוקמה על ידי מתיישבי פתח תקווה בסוף שנת 1882. היא כללה שבעה בתי מגורים, בית כנסת ובית מרחץ. המושבה נעזבה בשנת 1893. בשנת 1972 שוקם הבית היחידי שנותר מימי העלייה הראשונה. הבית נמצא כיום במרכז סביון ומכונה "בית הראשונים" ובו מועדון וספרייה ציבורית.

תולדות המקום

לאחר שהמושבה פתח תקווה נעזבה בפעם הראשונה, לאחר שהוקמה בשנת 1878, הוחלט לחדש את קיומה על ידי רכישת חלקה של 50 דונם בשולי הכפר הערבי יהודיה. השטח היה רחוק מריכוזי היתושים מחוללי מחלת הקדחת שהיו בסביבות הירקון ואיפשר חיים בריאים למתיישבים. המתיישבים הראשונים היו משפחות מהעיר ביאליסטוק ברוסיה שכונו קבוצת הביאליסטוקים. אליהם הצטרפו ר' אריה ליב פרומקין, ואחדים מהמייסדים הראשונים של פתח תקווה כמו יואל משה סלומון ויהודה ראב.

הם הקימו אגודה שיתופית וקיבלו על עצמם עבודה עצמית. האדמות שלהם היו במקומה של פתח תקווה של היום - מרחק 7 ק"מ. בשל המרחק הרב שנאלצו לעבור בדרך לשדות הם לא הצליחו לעבדם כראוי ולהתפרנס מהחקלאות. בשנת 1885/1886 חזרו רוב המתיישבים לפתח תקווה. ביהודיה נשארו מעטים. אחד מהם היה אלחנן בולקין שעסק במלאכת האריגה של טליתות ועביות.

בסביבות 1890 הצטרפו למושבה תלמידי חכמים ואנשי רוח כמו הרב יחיאל מיכל פינס, המורה אליהו ספיר, ההיסטוריון זאב יעבץ ועוד. יעבץ עלה ליהודיה ב-1887, עם עלייתו לארץ ושם החל בחיבור ספרו "תולדות ישראל", המונה 13 כרכים.

הרב מרדכי גימפל יפה, מגדולי רבני ליטא, עלה ארצה בשנת תרמ"ח והתיישב ביהודיה. הוא הקים בה ישיבה-בית מדרש אליו נשלחו "המעולים שבאברכי ירושלים". חלה בקדחת ונפטר ביום כ"ה בחשון תרנ"ב. עם פטירתו נעזבה המושבה.

"רחוב יהוד" במרכז פ"ת מנציח פרק זה בקורות בניין האזור.

בית הראשונים

הבית היה במקורו הבית של משפחת שפירא, אביו של השומר המפורסם אברהם שפירא. הבית שוקם בשנת 1972 ופתוח רק לפי הזמנה מראש. בבית שני חדרים ומרתף. במקום תצוגה של צילומים מהימים ההם. מאחוריו חצר קטנה מוקפת קיר אבנים ובהם פתחים קטנים - לתצפית ולהגנה. בחצר גם אוסף של רעפים שהיו בשימוש בתקופת קיומה של המושבה.

תמונות מהווה

לקריאה נוספת

  • רן אהרנסון, לכו ונלכה - סיורים במושבות העלייה הראשונה, הוצאת יד יצחק בן צבי - ירושלים, 2004
  • צבי אילן, 78 טיולים ברחבי ישראל (בית מתיישבי "יהוד" בסביון), הוצאת עם עובד, 1975.

קטגוריה:מושבות]] קטגוריה:בקעת אונו]] קטגוריה:ארץ ישראל: יישובים לשעבר]]

מדף השיחה

‏השם הנכון של המקום היה יהוד ולא יהודיה.

פר' זאב וילנאי מקדיש לזה ערך ב"אנציקלופדיה אריאל".

צבי אילן מקדיש לזה ערך בסיפרו "78 טיולים ברחבי ישראל"

בפתח תקוה יש רחוב לזכר מקום זה בשם יהוד ולא יהודיה.

בכולם מופיע השם יהוד.

לא ברור מדוע אימצת דווקא את הערך של רן אהרנסון שקורא למקום יהודיה?

Avi1111 - שיחה 07:18, 15 במרץ 2008 (IST)

אני מעריך את גישתך, אשר הלוואי וכולם היו נוהגים כמוך, קודם שואלים ורק אחר כך מבצעים שינוי, אפילו אם הוא מובן מאליו. לגופו של ענין אתה צודק ואנא עשה את השינוי הנדרש.

זאב וילנאי, הנחשב בעיני למקור מועדף כותב במדריך ארץ ישראל משנת 1941 למטייל : תפנה אל ה"דרך המובילה לכפר הערבי יהודיה, בצדיה פרדסי ערבים ויהודים. מלפני יהודיה פונה השביל את יהוד בתים חרבים ועל ידם באר עזובה בעומק של 47 מטר. אדמה זו - 140 דונם -נרכשה בשנת 1882 על ידי מייסי פתחת תקוה, לאחר שלא יכלו לחיות במושבתם הצעירה מחמת הקדחת, שהפילה חללים רבים מהם. הם בנו פה בתים וקראו לישובת בשם יהוד, כשם העיר העתיקה בנחלתו של דן "וִיהֻד וּבְנֵי-בְרַק, וְגַת-רִמּוֹן" (פרק י"ט , מ"ה).
עוד פרט מעניין: אנשי פתח תקוה לא יכלו להשיג רשיון בניה במקום. היות והערבים קראו למקום "יהודיה" ובשם שה קראו גם לחלקת אדמה שהייתה להם בירושלים ליד קבר שמעון הצדיק. על יסוד תעודת בנייה מירושלים הם בנו את הבתים ביהוד.
במקום היה מבנה בו טווּ‏"עבּיות". הברון רוטשילד ביקר במקום בשנת 1887 :"ויצו לעשות עביות כאלה לכל בני פתח תקוה" - כדי שהתרגלו ללבוש את בגדי המקום ויחדלו מלהשתמש בבגדים אירופיים.
אנא עדכן את הערך. יש לי נסיון לא טוב בעדכונים. נוהגים להסיר הוספות שלי עם ציטוטים מהתנ"ך ופרטים לא אנציקלופדיים לפי שיפוטו של המפעיל. תודה. שבוע טוב. 19:54, 15 במרץ 2008 (IST) ‏

נוסח מעודכן

קובץ:המושבה יהוד 1892.jpg
מראה המושבה 1892

יהוד הייתה מושבה שהוקמה על ידי מתיישבי פתח תקווה בסוף שנת 1882. היא כללה שבעה בתי מגורים, בית כנסת ובית מרחץ. המושבה נעזבה בשנת 1893. בשנת 1972 שוקם הבית היחידי שנותר מימי העלייה הראשונה. הבית נמצא כיום במרכז סביון ומכונה "בית הראשונים" ובו מועדון וספרייה ציבורית.

תולדות המקום

לאחר שהמושבה פתח תקווה נעזבה בפעם הראשונה, לאחר שהוקמה בשנת 1878, הוחלט לחדש את קיומה על ידי רכישת חלקה של 140 דונם בשולי הכפר הערבי יהודייה. המושבה החדשה נקראה "יהוד" כשם העיר העתיקה בנחלתו של דן "וִיהֻד וּבְנֵי-בְרַק, וְגַת-רִמּוֹן" (פרק י"ט , מ"ה). השטח היה רחוק מריכוזי היתושים מחוללי מחלת הקדחת שהיו בסביבות הירקון ופטר את המתיישבים מסכנה זו.

בניית הבתים במושבה החדשה בוצעה על סמך רישיון בנייה שנועד לבנייה בירושלים, שם הייתה ליהודים חלקת אדמה שנקראה אף היא בשם "יהודייה", ולה ניתן רישיון בנייה.

המתיישבים הראשונים היו משפחות מהעיר ביאליסטוק ברוסיה שכונו קבוצת הביאליסטוקים. אליהם הצטרפו אריה ליב פרומקין, ואחדים מהמייסדים הראשונים של פתח תקווה כמו יואל משה סלומון ויהודה ראב.

הם הקימו אגודה שיתופית וקיבלו על עצמם עבודה עצמית. האדמות שלהם היו במקומה של פתח תקווה של היום -מרחק 7 ק"מ. בשל המרחק הרב שנאלצו לעבור בדרך לשדות הם לא הצליחו לעבדם כראוי ולהתפרנס מהחקלאות. בשנת 1885/1886 חזרו רוב המתיישבים לפתח תקווה. ביהוד נשארו מעטים. אחד מהם היה אלחנן בולקין שעסק במלאכת האריגה של טליתות ועביות. בשנת 1887 ביקר במושבה הברון רוטשילד והיה במבנה בו טווּ ‏"עבּיות". זאב וילנאי כותב :"ויצו לעשות עביות כאלה לכל בני פתח תקוה" - כדי שיתרגלו ללבוש את בגדי המקום ויחדלו מלהשתמש בבגדים אירופיים.

בסביבות 1890 הצטרפו למושבה תלמידי חכמים ואנשי רוח כמו הרב יחיאל מיכל פינס, המורה אליהו ספיר, ההיסטוריון זאב יעבץ ועוד. יעבץ הצטרף ליהוד ב-1887, עם עלייתו לארץ ישראל, ושם החל בחיבור ספרו "תולדות ישראל", המונה 13 כרכים.

הרב מרדכי גימפל יפה, מגדולי רבני ליטא, עלה לארץ ישראל בשנת תרמ"ח והתיישב ביהוד. הוא הקים בה ישיבה-בית מדרש אליו נשלחו "המעולים שבאברכי ירושלים". חלה בקדחת ונפטר ביום כ"ה בחשון תרנ"ב. עם פטירתו נעזבה המושבה.

"רחוב יהוד" במרכז פתח תקווה מנציח פרק זה בקורות בניין האזור.

חותמת ועד המושבה יהוד

חותמת ועד המושבה מבטא את הרעיון שעמד ביסוד המושבה [1].
מסביב לחותמת כתוב: " חותם קהל עדת יהוד אשר לחברת פתח-תקוה בארץ ישראל. נושדה שנת התרל"ח לפ"ג (לפרט גדול).
בפנים החותמת ציורים ופסוקים מהתנ"ך:

  1. ציור של שני לוחות הברית.
  2. הפסוק מספר הושע: ונתתי לה כרמיה משם ואת עמק עגור לפתח תקוה ( פרק ב', י"ז), אשר ממנו נלקח הרעיון לשמה של מושבת האם פתח-תקוה.
  3. באמצע: מימין - בתים, ומשמאל - כרמים.
  4. פסוק מספר יחזקאל: ובנו בתים ונטעו כרמים (פרק כ"ח, כ"ו)
  5. למטה: עץ הדר, גפן וכלי עבודת אדמה.

בית הראשונים

הבית היה במקורו הבית של משפחת שפירא, אביו של השומר המפורסם אברהם שפירא. הבית שוקם בשנת 1972 ופתוח רק לפי הזמנה מראש. בבית שני חדרים ומרתף. במקום תצוגה של צילומים מהימים ההם. מאחוריו חצר קטנה מוקפת קיר אבנים ובהם פתחים קטנים - לתצפית ולהגנה. בחצר גם אוסף של רעפים שהיו בשימוש בתקופת קיומה של המושבה.

תמונות מהווה


הערות שוליים

  1. מקור: זאב וילנאי

לקריאה נוספת