טבל: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (הורדת סוגריים מתבנית:מקור) |
מ (טיפול בתבנית מקור) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
==הגדרה== | ==הגדרה== | ||
'''פירות שלא הופרשו מהם תרומות ומעשרות - אסור לאוכלם, ואפילו לכהן''' {{מקור|מאריכים בזה בכל מסכתות תרומות, מעשרות, מעשר שני, דמאי}}'''.''' | '''פירות שלא הופרשו מהם תרומות ומעשרות - אסור לאוכלם, ואפילו לכהן''' {{מקור|(מאריכים בזה בכל מסכתות תרומות, מעשרות, מעשר שני, דמאי)}}'''.''' | ||
==מקור וטעם== | ==מקור וטעם== | ||
'''מקורו''' מהפסוק "ולא יחללו את קודשי בני ישראל אשר ירימו לה'" {{מקור|ויקרא כב-טו}}. | '''מקורו''' מהפסוק "ולא יחללו את קודשי בני ישראל אשר ירימו לה'" {{מקור|(ויקרא כב-טו)}}. | ||
'''בטעמו''' דנו האם הוא אסור מפני שמעורבת בו תרומה, או שהוא איסור בפני עצמו {{מקור|אתוון דאורייתא ב בתחילת ד"ה עד כה. ומעין זה חקר הקובץ שיעורים (פסחים קנא) האם איסור טבל נובע ממצוות ההפרשה או שהוא איסור נפרד. והמפענח צפונות (י-ו) חקר האם טבל אסור משום שהתרומה מעורבת בו, או שתרומה היא איסור הטבל שנשאר}}. | '''בטעמו''' דנו האם הוא אסור מפני שמעורבת בו תרומה, או שהוא איסור בפני עצמו {{מקור|(אתוון דאורייתא ב בתחילת ד"ה עד כה. ומעין זה חקר הקובץ שיעורים (פסחים קנא) האם איסור טבל נובע ממצוות ההפרשה או שהוא איסור נפרד. והמפענח צפונות (י-ו) חקר האם טבל אסור משום שהתרומה מעורבת בו, או שתרומה היא איסור הטבל שנשאר)}}. | ||
'''במהותו''' נחלקו האחרונים האם הוא איסור גברא או איסור חפצא {{מקור|שדי חמד ח"ד מ-עז-ה ד"ה וגם, עמוד 156: תפארת יוסף - גברא, דעת עצמו - חפצא}}. | '''במהותו''' נחלקו האחרונים האם הוא איסור גברא או איסור חפצא {{מקור|(שדי חמד ח"ד מ-עז-ה ד"ה וגם, עמוד 156: תפארת יוסף - גברא, דעת עצמו - חפצא)}}. | ||
==טבלים שונים== | ==טבלים שונים== | ||
'''טבלים שונים''', דהיינו שכל אחד מהם טבול לדבר אחר - תרומה, תרומת מעשר, חלה, מעשר ראשון, מעשר שני ומעשר עני - דן המנחת חינוך {{מקור|רפד-ב [ז]}} האם הם איסור אחד או איסורים שונים, ויש בזה ארבע שיטות: | '''טבלים שונים''', דהיינו שכל אחד מהם טבול לדבר אחר - תרומה, תרומת מעשר, חלה, מעשר ראשון, מעשר שני ומעשר עני - דן המנחת חינוך {{מקור|(רפד-ב [ז])}} האם הם איסור אחד או איסורים שונים, ויש בזה ארבע שיטות: | ||
@ שיטת הרמב"ם הסמ"ג והחינוך - שני איסורים: | @ שיטת הרמב"ם הסמ"ג והחינוך - שני איסורים: | ||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
איסור שני - מעשרות (ראשון שני ועני). | איסור שני - מעשרות (ראשון שני ועני). | ||
@ שיטת התוס' {{מקור|יבמות פו. ד"ה אי}} {{מקור|בתירוץ השני}} - שלושה איסורים: | @ שיטת התוס' {{מקור|(יבמות פו. ד"ה אי)}} {{מקור|(בתירוץ השני)}} - שלושה איסורים: | ||
איסור ראשון - תרומה, תרומת מעשר וחלה. | איסור ראשון - תרומה, תרומת מעשר וחלה. | ||
| שורה 23: | שורה 23: | ||
איסור שלישי - מעשר ראשון (והוא נפרד משאר המעשרות). | איסור שלישי - מעשר ראשון (והוא נפרד משאר המעשרות). | ||
@ פירוש אחר בשיטת התוס' {{מקור|מנחת חינוך שם}} {{מקור|בדעת התוס' שם בלשון אפשר}} - שני איסורים: | @ פירוש אחר בשיטת התוס' {{מקור|(מנחת חינוך שם)}} {{מקור|(בדעת התוס' שם בלשון אפשר)}} - שני איסורים: | ||
איסור ראשון - תרומה, תרומת מעשר, חלה ומעשר ראשון (והוא כתרומה). | איסור ראשון - תרומה, תרומת מעשר, חלה ומעשר ראשון (והוא כתרומה). | ||
איסור שני - מעשר שני ועני. | איסור שני - מעשר שני ועני. | ||
@ שיטת הריטב"א {{מקור|משמע מדבריו מכות סוף יט: ד"ה והיא, ע"פ הגמרא מכות כ. שטבל שטבול לתרומה ומעשר לוקה אחד}} - איסור אחד: | @ שיטת הריטב"א {{מקור|(משמע מדבריו מכות סוף יט: ד"ה והיא, ע"פ הגמרא מכות כ. שטבל שטבול לתרומה ומעשר לוקה אחד)}} - איסור אחד: | ||
כולם איסור אחד, ששם טבל אחד הוא. | כולם איסור אחד, ששם טבל אחד הוא. | ||
'''ונפק"מ''' לשני מקרים {{מקור|מנחת חינוך שם}}: | '''ונפק"מ''' לשני מקרים {{מקור|(מנחת חינוך שם)}}: | ||
@ אכל חצי כזית מטבל אחד וחצי כזית מטבל אחר - אם הם איסור אחד חייב, ואם הם איסורים שונים פטור. | @ אכל חצי כזית מטבל אחד וחצי כזית מטבל אחר - אם הם איסור אחד חייב, ואם הם איסורים שונים פטור. | ||
@ אכל כזית מטבל אחד וכזית מטבל אחר - אם הם איסור אחד חייב אחת, ואם הם איסורים שונים חייב שתיים. | @ אכל כזית מטבל אחד וכזית מטבל אחר - אם הם איסור אחד חייב אחת, ואם הם איסורים שונים חייב שתיים. | ||
==פרטי הדין== | ==פרטי הדין== | ||
'''זמן חיובו''' הוא משעת המירוח. ולכן דעת הרעק"א שאיסור טבל נחשב איסור שלא חל מתחילת ברייתו, שהרי בשעה שהפירות התחילו לגדול עדיין לא חל עליהם איסור טבל. אמנם הקהילות יעקב חידש שטבל כן נחשב איסור שחל מתחילת ברייתו, מפני ששעת המירוח נחשבת תחילת ברייתו, שזהו פנים חדשות וצורה חדשה {{מקור|קהילות יעקב חולין כג ד"ה והנראה, ושם (בד"ה התוס') הביא גם את הרעק"א}}. | '''זמן חיובו''' הוא משעת המירוח. ולכן דעת הרעק"א שאיסור טבל נחשב איסור שלא חל מתחילת ברייתו, שהרי בשעה שהפירות התחילו לגדול עדיין לא חל עליהם איסור טבל. אמנם הקהילות יעקב חידש שטבל כן נחשב איסור שחל מתחילת ברייתו, מפני ששעת המירוח נחשבת תחילת ברייתו, שזהו פנים חדשות וצורה חדשה {{מקור|(קהילות יעקב חולין כג ד"ה והנראה, ושם (בד"ה התוס') הביא גם את הרעק"א)}}. | ||
==ראה גם== | ==ראה גם== | ||
גרסה מ־19:20, 17 במרץ 2009
|
|
הגדרה
פירות שלא הופרשו מהם תרומות ומעשרות - אסור לאוכלם, ואפילו לכהן (מאריכים בזה בכל מסכתות תרומות, מעשרות, מעשר שני, דמאי).
מקור וטעם
מקורו מהפסוק "ולא יחללו את קודשי בני ישראל אשר ירימו לה'" (ויקרא כב-טו).
בטעמו דנו האם הוא אסור מפני שמעורבת בו תרומה, או שהוא איסור בפני עצמו (אתוון דאורייתא ב בתחילת ד"ה עד כה. ומעין זה חקר הקובץ שיעורים (פסחים קנא) האם איסור טבל נובע ממצוות ההפרשה או שהוא איסור נפרד. והמפענח צפונות (י-ו) חקר האם טבל אסור משום שהתרומה מעורבת בו, או שתרומה היא איסור הטבל שנשאר).
במהותו נחלקו האחרונים האם הוא איסור גברא או איסור חפצא (שדי חמד ח"ד מ-עז-ה ד"ה וגם, עמוד 156: תפארת יוסף - גברא, דעת עצמו - חפצא).
טבלים שונים
טבלים שונים, דהיינו שכל אחד מהם טבול לדבר אחר - תרומה, תרומת מעשר, חלה, מעשר ראשון, מעשר שני ומעשר עני - דן המנחת חינוך (רפד-ב [ז]) האם הם איסור אחד או איסורים שונים, ויש בזה ארבע שיטות:
- שיטת הרמב"ם הסמ"ג והחינוך - שני איסורים:
איסור ראשון - תרומה, תרומת מעשר וחלה.
איסור שני - מעשרות (ראשון שני ועני).
- שיטת התוס' (יבמות פו. ד"ה אי) (בתירוץ השני) - שלושה איסורים:
איסור ראשון - תרומה, תרומת מעשר וחלה.
איסור שני - מעשר שני ועני.
איסור שלישי - מעשר ראשון (והוא נפרד משאר המעשרות).
- פירוש אחר בשיטת התוס' (מנחת חינוך שם) (בדעת התוס' שם בלשון אפשר) - שני איסורים:
איסור ראשון - תרומה, תרומת מעשר, חלה ומעשר ראשון (והוא כתרומה).
איסור שני - מעשר שני ועני.
- שיטת הריטב"א (משמע מדבריו מכות סוף יט: ד"ה והיא, ע"פ הגמרא מכות כ. שטבל שטבול לתרומה ומעשר לוקה אחד) - איסור אחד:
כולם איסור אחד, ששם טבל אחד הוא.
ונפק"מ לשני מקרים (מנחת חינוך שם):
- אכל חצי כזית מטבל אחד וחצי כזית מטבל אחר - אם הם איסור אחד חייב, ואם הם איסורים שונים פטור.
- אכל כזית מטבל אחד וכזית מטבל אחר - אם הם איסור אחד חייב אחת, ואם הם איסורים שונים חייב שתיים.
פרטי הדין
זמן חיובו הוא משעת המירוח. ולכן דעת הרעק"א שאיסור טבל נחשב איסור שלא חל מתחילת ברייתו, שהרי בשעה שהפירות התחילו לגדול עדיין לא חל עליהם איסור טבל. אמנם הקהילות יעקב חידש שטבל כן נחשב איסור שחל מתחילת ברייתו, מפני ששעת המירוח נחשבת תחילת ברייתו, שזהו פנים חדשות וצורה חדשה (קהילות יעקב חולין כג ד"ה והנראה, ושם (בד"ה התוס') הביא גם את הרעק"א).