חסידות אלכסנדר: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
 
(4 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
'''חסידות אלכסנדר''' היא חצר [[חסידות|חסידית]] שמקורה בפולין. עד למלחמת העולם השנייה, הייתה חסידות זו אחת משתי החסידויות הגדולות בפולין, לצד חסידות גור.
{{דתות וזרמים
| דת = [[יהדות]]
| זרם = [[יהדות אורתודוקסית]]
| ענף = [[יהדות חרדית]]
| קבוצה = [[תנועת החסידות]]
| מייסד = [[יחיאל דנציגר]] ה'''אדמו"ר הזקן'''
| תאריך ייסוד = [[1875]]
| דמויות מרכזיות = [[ירחמיאל ישראל יצחק דנציגר]] ה'''ישמח ישראל'''{{ש}}[[שמואל צבי דנציגר]] ה'''תפארת שמואל'''{{ש}}[[יצחק מנחם דנציגר]] ה'''עקידת יצחק'''{{ש}}[[יהודה משה דנציגר]] ה'''אמונת משה'''{{ש}}[[אברהם מנחם דנציגר]] ה'''אמרי מנחם'''
| מנהיג = [[ישראל צבי יאיר דנציגר]]
| רעיונות עיקריים = ריבוי אהבת רֵעים
| אזורי פעילות = [[ירושלים]], [[בני ברק]], [[מודיעין עילית]], [[ניו יורק]], [[בריטניה]], [[בלגיה]]
| מאפיינים = סלידה מהתערבות ב[[פוליטיקה]], ומהשפעות חיצוניות
}}


==ראשית החסידות==
[[קובץ:רבי אברהם מנחם דנציגר.JPG|שמאל|ממוזער|250px|בעל ה"אמרי מנחם" במהלך [[טיש]]]]
מקורה של חסידות אלכסנדר בשושלת [[פשיסחא]] המפוארת דרך הפלג ה[[וורקא|וורקאי]]. לאחר פטירת האדמו"ר האחרון מוורקא התמנה [[רבי יחיאל דנציגר]] לאדמו"ר בעיר אלכסנדר. רבי יחיאל היה בנו של האדמו"ר רבי שרגא פייבל מגריצא, שכיהן כאדמו"ר מוורקא קודם לרבי דב בעריש מביאלה. רבי יחיאל נפטר בי"ד בשבט ה'תרנ"ד , ואת מקומו מילא בנו הגדול רבי ירחמיאל ישראל יצחק דנציגר. רבי ירחמיאל נפטר בא' בשבט ה'תר"ע , ודברי תורתו נדפסו בספרו "ישמח ישראל". אחרי פטירתו התפלגה החסידות. רובם של החסידים דבקו באחיו, רבי שמואל צבי דנציגר שהמשיך להנהיג את החסידים באלכסנדר. הוא נפטר בא' בחשון ה'תרפ"ד , ודברי תורתו נדפסו בספרו "תפארת שמואל". החלק השני של החסידים פרשו מהחסידות והקימו את [[חסידות סטריקוב]] בראשותו של רבי אהרן צבי לנדא, בנו של האדמו"ר האחרון מוורקא, רבי דב בעריש מביאלה. במקביל לפילוג כיהן גם רבי בצלאל יאיר דנציגר, אחיו של רבי שמואל צבי, כאדמו"ר בעיר לודז'.לאחר פטירת רבי שמואל צבי, הוכתר לאדמו"ר בנו [[רבי יצחק דנציגר]]. ר' יצחק פיתח את החסידות והגדיל את מספר חסידיו בצורה מופלאה והגיע עד קרוב לחסידות גור המפוארת. בתקופת השואה ברח ר' יצחק מ[[גטו לודז']] ל[[גטו ורשה]] בזהות הבדויה כדי לא ליפול לידי ה[[המפלגה הנאצית|נאצים]] ימ"ש שרצו לנעוץ ציפורניהם בגדולי התורה. מתוככי הגטו הנהיג בסתר את חסידיו בחירוף נפש. עד יומו האחרון הוא שם את חסידיו בראש מעיניו ודאג לצרכיהם הרוחניים והגשמיים. בשנת תש"ג התברר לנאצים ימ"ש על זהותו והוא נשלח לטרבלינקה יחד עם חסידיו ושם נספה. חידושיו ותורתו לוקטו לספר 'עקדת יצחק'.
'''חסידות אלכסנדר''' היא [[חצר חסידית]] שמקורה בעיירה [[אלכסנדר לודז'|אלכסנדר]] הסמוכה ל[[לודז']] שב[[פולין]]. עד ל[[השואה|שואה]] הייתה פולין למרכזה של החסידות, והיא כללה כ־100,000 חסידים בגוונים שונים. בשואה נפגעה החסידות קשות כאשר רובם של החסידים נרצחו, והחסידות לא שבה למעמדה ההיסטורי בכמות לאחריה.


==החסידות לאחר השואה==
האדמו"ר הנוכחי הוא רבי [[ישראל צבי יאיר דנציגר]]. החסידות מונה היום מאות משפחות רובן הגדול בישראל ובארצות הברית.
לאחר השואה בה הושמדו אלפי חסידי אלכסנדר הי"ד בתוך שאר יהדות אירופה, ונטבחו רוב צאצאי האדמו"רים, החסידות כמעט והושמדה כליל. מהקהילה המפוארת לא נשאר כמעט זכר. חתנו של האדמו"ר רבי בצלאל יאיר דנציגר מלודז', רבי יהודה משה טיברג-דנציגר, התיישב ב[[בני ברק]] ושיקם את החסידות בתקופה שלאחר השואה. רבי יהודה משה נפטר בכ"ג באדר א' ה'תשל"ג. רבי יהודה משה חיבר את ספר שאלות ותשובות "חשבה לטובה", ליקוט דברי תורתו של הישמח ישראל זי"ע "מאורן של ישראל, דברי תורתו כונסו בספרו "אמונת משה". אחריו הוכתר בנו רבי [[אברהם מנחם דנציגר]], שהנהיג את החסידות במשך 32 שנה. במהלך כהונתו המשיך הרבי לשקם את שארית הפליטה של חסידיו ורומם את החצר שהתחדשה בארץ תוך קיבוץ החסידים שנשארו ללא כל. ר' אברהם מנחם נפטר בי"ז באדר ב' ה'תשס"ה. דברי תורתו כונסו בספרו "אמרי מנחם". עם פטירתו הוכתר בנו, האדמו"ר הנוכחי, רבי [[ישראל צבי יאיר דנציגר]].


בימיו של הרבי השני בארץ התפלגו קבוצת חסידים והקימו חצר משלהם בארה"ב. כאדמו"ר שימש רבי יחיאל מנחם זינגר, נינו של רבי שמואל צבי דנציגר מאלכסנדר, והקים את חצרו בבורו פארק. רבי יחיאל מנחם נפטר בשנת תשמ"ח, ובמקומו מכהן בנו רבי יוסף יצחק מאיר זינגר. גם חצר זו התפלגה בשנת תשע"ג כאשר אחיו, רבי ברוך זינגר, הקים חצר משלו.
==היסטוריה==
[[קובץ:AlexanderRebbe-620x439.jpg|ממוזער|250px|שמאל|בעל ה"עקדת יצחק" עם בניו ב[[מריאנסקה לאזנייה|מרינבד]]]]
[[קובץ:Yismach.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הספר ישמח ישראל, שנחשב לספר היסוד של החסידות]]
===חסידות אלכסנדר בפולין===


==החסידות כיום==
יסודה של חסידות אלכסנדר בחסידות [[בית פשיסחא|פשיסחא]] שהקים רבי [[יעקב יצחק מפשיסחה]] ('היהודי הקדוש'), שהיה תלמידו של [[החוזה מלובלין]], ועוד בחיי רבו החל להנהיג קבוצת חסידים שנחשבה [[אליטיזם|אליטיסטית]], בשונה מחסידויות אחרות מאותה תקופה שבהן לא הייתה הבחנה בין אנשים פשוטים לבין בעלי מעמד. לאחר פטירתו של רבי יעקב יצחק מונה תלמידו רבי [[שמחה בונים מפשיסחה]] למנהיג העדה. בתקופתו התגברה המחלוקת בין תלמידי החוזה מלובלין לחבורת פשיסחה. לאחר פטירת רבי שמחה בונים הכתירו רוב החסידים את בנו רבי אברהם משה מפשיסחא לרבם, אבל לא ארכו ימיו ונפטר לאחר שנה וחצי, ואת מקומו מילא רבי [[יצחק מוורקא]], הוא העמיד את הדרך של חסידי וורקא להרבות באהבת רעים ולהקפיד על מדת האמת וסלידה משקר באופן של אוהב את הבריות ומקרבן לתורה, מכונה 'הרבי הזקן' מוורקא. לאחר פטירתו עבר ההנהגה לגדול התלמידים רבי [[שרגא פייבל מגריצא]] היה גם תלמיד מובהק של רבי [[יעקב לורברבוים]] מליסא בעל הנתיבות המשפט, ולאחר פטירתו התמנה רבי [[מנחם מנדל מוורקא]] בנו של רבי יצחק מוורקא למנהיג העדה, הוא היה מפורסם לצדיק נסתר והיה מכונה הרבי "השתקן" וגם הירבה בנשיאות עול הכלל בעניינים בציבורים ובפדיון שבויים, מכונה 'הרבי הצעיר' מוורקא. בפטירתו עלה לכהן רבי [[דב בעריש מביאלה]], השפיע פרנסה בהרחבה להחסידים, עד כדי כך ששבע שנות הנהגתו מכונה "שבע שנות השובע", ערך שולחן בכל יום, מקצת מדברי תורתו נדפסו בספר "מגיד דבריו ליעקב".
כיום חסידות אלכסנדר מונה כמה מאות משפחות ברחבי העולם. מרכז החסידות הוא בבני ברק, והיא מחזיקה מוסדות חינוך רבים, ובהם ישיבה, בתי מדרש ומוסדות שונים בערים השונות בארץ ובעולם.
==היחס לציונות==
אדמו"רי אלכסנדר כמו רבים מאדמו"רי פולין, נטו לתמוך ברעיון הציוני. האדמו"רים דיברו רבות על מעלת ארץ ישראל ושמרו על קשר הדוק עם החסידים בארץ. מסופר שבצוואתו של ר' יחיאל נכתב שלאחר שישלמו בממונו את כל החובות שחב לאנשים, הוא מצווה לשלוח את כל שאר הכסף לפיתוח היישוב בארץ ישראל. יחיאל אליאש, מייסד תנועת [[בני עקיבא]] מעיד שרבים מחסידי אלכסנדר בעיירתו צ'יזב היו חברים בתנועת המזרחי וכשהאדמו"ר בעל ה"תפארת שמואל" נשאל על כך, ענה כי תנועת המזרחי איננה פסולה וכי העיקר הוא ההתנהגות של כל אדם. בעקבות זאת, הפך בית הכנסת של חסידות אלכסנדר למוקד פעילות של תנועת המזרחי אליו הגיעו גם חסידי גור, שהיו לרוב חברים באגודה.


{{חצרות חסידיות}}
לאחר פטירתו בשנת [[תרל"ו]] הוכתר רבי [[יחיאל דנציגר]] בנו של רבי [[שרגא פייבל מגריצא]], גר אז בעיר פילץ ולאחר כמה שנים עבר להתגורר בעיר אלכסנדר. רבי יחיאל היה מכונה "השרף". נפטר ב[[י"ד בשבט]] [[תרנ"ד]] ([[1894]]).


[[קטגוריה:חצרות חסידיות|אלכסנדר]]
את מקומו של רבי יחיאל מילא בנו הגדול רבי [[ירחמיאל ישראל יצחק דנציגר]]. רבי ירחמיאל נפטר ב[[כ"ט בטבת]] ה'תר"ע ([[1910]]) ללא שהותיר אחריו בנים. היה ידוע כחכימא דיהודאי וגם שפל ברך. רבי [[יעקב אריה גוטרמן|יעקב אריה מראדזמין]] אמר שנשמתו היא נשמת האור החיים הקדוש, וגם האוה"ח לא הותיר אחריו בנים. דברי תורתו נדפסו בספרו "ישמח ישראל".
 
לאחר פטירתו רוב חסידי אלכסנדר הכתירו כאדמו"ר את אחיו של בעל ה"ישמח ישראל", רבי [[שמואל צבי דנציגר]] שנפטר ב[[כ"ט בתשרי]] [[תרפ"ד]] [[1923]]. שהיה ידוע כאוהב ישראל ועניו. דברי תורתו נדפסו בספר "תפארת שמואל".
 
מעט מהחסידים קיבלו את הנהגתו של רבי [[אהרן צבי לנדא]], בנו של האדמו"ר רבי דב בעריש מביאלה, אולם הוא נפטר בפתאומיות חודשים ספורים בלבד לאחר מכן ואת מקומו ירש אחיו רבי [[אלימלך מנחם מנדל לנדא]], שעבר לעיירה סטריקוב ובה הקים את שושלת [[חסידות סטריקוב|סטריקוב]].
 
אחיהם השלישי של בעל ה"ישמח ישראל" ובעל ה"תפארת שמואל" היה רבי [[בצלאל יאיר דנציגר]], שכיהן כרב בשטיבל הגדול ב[[לודז']].
 
לאחר פטירת ה"תפארת שמואל" הוכתר בנו רבי [[יצחק מנחם מנדל דנציגר]]. תחת הנהגתו של רבי יצחק מנחם הוקמה רשת של ישיבות ברחבי פולין בשם "בית ישראל", על שם האדמו"ר בעל ה"ישמח ישראל". רבי יצחק מנחם דנציגר היה מחותנם של האדמו"רים מ[[חסידות סוכטשוב|סוכטשוב]], [[חסידות סלונים|סלונים]] ו[[חסידות אוסטרובצה|אוסטרובצה]]. עם כניסת הנאצים לפולין ברח ללודז', ומשם ל[[ורשה|וורשה]] שם שהה במשך שנתיים. בכ"ג באלול תש"ב ([[1942]]) נרצח במחנה המוות ב[[טרבלינקה]]. מקצת מדברי תורתו כונסו בספרו "עקדת יצחק". שאר כתביו וספריו אבדו בשואה.
 
החל משלהי [[המאה ה־19]] התרחבה חסידות אלכסנדר לממדים גדולים, והייתה לאחת משתי החסידויות הגדולות בפולין (לצד [[חסידות גור]]). אדמו"רי אלכסנדר עמדו בראש [[תנועת החסידות]] בפולין והשפעתם על הציבור היהודי בפולין הייתה רבה. החסידים ייסדו מאות [[שטיבל|שטיבל'עך]] בכל עיר ועיר, במקביל היא נקלעה לסכסוך ארוך עם חסידות גור{{הערה|לדוגמה, סכסוך ארוך בעיר [[מלאווה]] בשאלת מינוי בנו של הרב [[ישראל יהושע מקוטנא]] שנמשך כ־3 שנים, ובעקבותיו סוכל המינוי. ראו: {{הצופה|הרב יהודה אבידע|הרבי מצ'יחנוב ובני דורו - ר' יהושע'לי מקוטנא|19560615|49}}}}, בנושאים כדוגמת מינוי [[רב]]נים ו[[שוחט]]ים ובבחירות מקומיות להנהגת הקהילות. בתחילה לא השתייכה החסידות לאף מפלגה בקרב יהדות פולין{{הערה|[[נח זבולוני]], [http://www.ranaz.co.il/articles/article2972_19881006.asp ראשי ישיבות מסרבים להביע תמיכה ב "אגודת ישראל"], [[דבר (עיתון)|דבר]] 6.10.1988}}, ובבחירות השתתפה כמפלגת חרדים בלתי-מפלגתית. בשנת [[1937]] היא הצביע בבחירות המקומיות ביחד עם [[אגודת ישראל]]{{הערה|{{הצופה||בציריך ובכנסיה הגדולה|19370820|2}}}}. להתעצמותה של החסידות תרמה ישיבת מרכזה בסמוך לעיר [[לודז']], שהייתה המרכז ה[[תעשייה|תעשייתי]] של פולין ובה שכנה [[קהילה יהודית]] גדולה. בתקופת [[המנדט הבריטי]] [[עלייה לארץ ישראל|עלו]] מקצת מחסידי אלכסנדר לארץ ישראל, והקימו מרכזים קטנים של החסידות ב[[תל אביב]], ב[[חיפה]] ב[[רחובות]] וישיבת "ישמח ישראל" ב[[ירושלים]].
 
===חידוש החסידות לאחר השואה===
[[קובץ:Aleksandrow kirkut 1.jpg|ממוזער|שמאל|קברי הצדיקים מאלכסנדר שבפולין|250x250px]]
במהלך [[שואת יהודי פולין|השואה]] הוכתה החסידות מכה קשה. מרבית החסידים ואיתם האדמו"ר העקידת יצחק וצאצאיו נספו במהלכה. בקיץ תש"ז ([[1946|1947]]) הוקמה מחדש החסידות בארץ ישראל. שרידי חסידי אלכסנדר הכתירו לאדמו"ר את רבי [[יהודה משה דנציגר]], חתנו של רבי בצלאל יאיר דנציגר שנשלח ל[[ארץ ישראל]] על ידי בן דודו בעל ה'עקדת יצחק', באמרו שהוא רואה עננים שחורים מעל שמי אירופה. גם חמיו, רבי בצלאל יאיר, תמך בעניין. הוא התיישב ב[[ירושלים]] והנהיג את חסידיו בבית הכנסת הוותיק ב[[שכונת בית ישראל]] ואחר כך עבר ל[[בני ברק]]. נפטר ב[[כ"ג באדר א']] [[תשל"ג]] [[1973]]. מכונה ה"אמונת משה" על שם ספרו.
 
אחריו, הוכתר בנו רבי [[אברהם מנחם דנציגר]], שהנהיג את החסידות ל"ב שנים עד פטירתו ב[[י"ז באדר ב']] [[תשס"ה]]. דברי תורתו כונסו בספרו אמרי מנחם.
 
עם פטירתו הוכתר בנו, רבי [[ישראל צבי יאיר דנציגר]], האדמו"ר הנוכחי. הוא למד ב[[ישיבת סלבודקה (בני ברק)|ישיבת סלבודקה]], והיה לחתנו של הרב [[משה ברגמן]] מייסד [[ישיבת רשב"י]]. בתקופת כהונתו התרחבה והתפתחה החסידות בכל רחבי תבל, וגם הוקמו ונבנו כמה וכמה [[שטיבל|שטיבל'ך]] חדשים בארה"ק ובכל ארצות הגולה.
 
===החסידות כהיום===
[[קובץ:Alexander Shul in Modiin Ilit.jpg|ממוזער|בית החסידים ד'אלכסנדר במודיעין עילית|250x250px]]
חסידות אלכסנדר מונה מאות משפחות ברחבי תבל. אבל היא לא שבה למעמדה המרכזי לפני השואה. מרכז החסידות הוא בעיר [[בני ברק]] והיא מחזיקה בה מוסדות חינוך הכוללים [[כולל אברכים|כולל]]י אברכים, [[ישיבה קטנה]], [[ישיבה גדולה]]{{הערה|* [http://www.guidestar.org.il/organization/580042877 עמותת הישיבה] באתר גיידסטאר}} ו[[בית מדרש|בתי מדרש]]; תחת [[מרכז חסידי אלכסנדר]].
 
וכן בתי כנסת ב[[ירושלים]], [[מודיעין עילית]], [[עמנואל]], [[ביתר עילית]], [[אנטוורפן]], [[בורו פארק]], [[לייקווד (ניו ג'רזי)|לייקווד]], [[מונסי]], [[גולדרס גרין]] ו[[סטמפורד היל]] שבלונדון, ו[[ציריך]]. הרחוב בבני ברק בה שוכן מבנה הישיבות נקרא בשם "אדמו"רי אלכסנדר".
 
==חסידים מפורסמים==
*הרב דוד דוב טאוב - רבה של דאבראז'ינסק מחבר ספר "בנין דוד"
*הרב [[ישראל ניסן קופרשטוק]] - מחבר ספר "שו"ת עני בן פחמא"
*הרב עזריאל חיים זאמלונג - רבה של אשעצק מחבר ספר עשר זכיות ועשר נפלאות
*הרב מנשה פריימאן - מסדר הספה"ק "ישמח ישראל" ומו"ל ספר תיעוד "תפארת ישראל"
*הרב שמחה אויבערבוים - מגדולי החסידים לפני השואה
*הרב ישראל יעקב טאפאלא - רבה של סאדובנה
*יעקב פראגער - מלחין החצר בפולין
*געציל זיידא - מלחין החצר לפני השואה
*הרב יהודה לייבוש מקובר - מגדולי החסידים לאחר השואה. מחבר ספר תיעוד "תפארת רבותינו"
*הרב [[נח גד וינטרוב]] - הו"ל ספר בישישים חכמה ועוד קרוב למאה ספרים
*הרב משה בוים - זקן החסידים. אביו קלמן היה ראש הקהל בפשיסחה. העביר מסורות וסיפורים מבית פשיסחה-וורקא
*הרב משה לנצ'יצקי - ראש הישיבה גדולה "אמרי מנחם"
*הרב יהודה מקובר - מלחין החצר לאחר השואה ומגדולי החסידים
*[[ירחמיאל מושקוביץ]] - משב"ק ה"אמרי מנחם" והאדמו"ר הנוכחי
*[[יעקב אשר גוטרמן|יעקב גוטרמן]] - ראש עיריית [[מודיעין עילית]]
 
==אדמור"י אלכסנדר==
{{שושלת חסידות אלכסנדר}}
 
==ספרי החסידות==
חסידות אלכסנדר עשירה בספרות תורנית, עיונית וסיפורית. לספרי האדמו"רים וספרים על אדמו"רים, ראו בערכי [[:קטגוריה:אדמו"רי אלכסנדר|אדמו"רי אלכסנדר]].
 
=== ספרות עיונית ===
*'''דרך החסידות''' - סיכום מתומצת של כל ענייני החסידות, מסודר על פי נושאים. הספר נכתב על ידי בנו של האדמו"ר הנוכחי - רבי אליעזר יצחק דנציגר{{הערה|1=חלקו הראשון של הספר מתייחס לחלק המעשי בחסידות, וחלקו השני מרחיב אופקים בשיטות החסידות.}},
*'''אורות רבותינו מאלכסנדר''' - ליקוט דברי תורה ואגרות מאדמור"י אלכסנדר לדורותיהם, בעיקר כאלו שלא נדפסו
*'''ימי שמחה''' - אסופה של רעיונות, הנהגות והליכות בענייני קידושין ונישואין, בעריכת הרב אליהו נאה
* '''איגרת ההתקשרות''' - קונטרס פנימי שיצא לאור בתקופת הכתרתו של האדמו"ר הנוכחי בעילום שם (חתום ד.ל.). הקונטרס דן בענייני [[התקשרות לצדיק]].
 
===כתבי עת===
*'''קובץ ישמח ישראל''' - מאסף תורני אשר החל לצאת לאור פעמיים בשנה בשנת [[תשס"ט]] על ידי המכון להוצאת ספרים וכת"י דחסידי אלכסנדר.
*'''אמרות טהורות''' - עלון שבועי על פרשת השבוע, בו מלוקטים דברי תורתם של אדמור"י אלכסנדר (עורך: יצחק מנחם גוטמן).
*'''כרמנו''' - רבעון אשר החל לצאת לאור בשנת [[תשל"ט]] על ידי המכון להוצאת ספרים וכת"י דחסידי אלכסנדר בבני ברק. במשך שני עשורים היה העורך מנחם אבינועם מקובר.
*'''פרחי הכרם''' - ביטאון דו חודשי, היוצא לאור על ידי ארגון צעירי אלכסנדר, מיועד לבחורי החסידות.
*'''בית ישראל''' - מאסף לחידושי התורה של אברכי החסידות
*'''כרם בית שמואל''' - שנתון הכולל חידושי תורה של בחורי החסידות, בעריכתו של הרב שמחה בונם מקובר.
 
==לקריאה נוספת==
* ה[[יהודה משה דנציגר|אמונת משה]], '''קדושת יצחק''', ירושלים תשי"ג.
* [[אברהם יצחק ברומברג]], '''מגדולי החסידות''' חלק ד', על רבי שרגא פייבל דנציגר, רבי יחיאל דנציגר ורבי ירחמיאל ישראל יצחק דנציגר. תשי"ד.
* עזריאל חיים זאמלונג, '''עשר זכויות''' - תולדותיהם של עשרה אדמו"רים משושלת אלכסנדר וקודמותיה.
* לייביש מקובר, '''תפארת רבותינו מאלכסנדר''' - סיפורים על מנהיגי החצר.
* '''זיכרון דברים''' - זיכרונות מחיי הקהילה היהודית בפולין, נסב בעיקר סביב חצר אלכסנדר.
* יהודה מקובר, '''רועה נאמן''' תולדות חייו ופועלו של רבי יצחק מנחם דנציגר מאלכסנדר בעל "עקידת יצחק", בני ברק תש"נ.
* יהודה משה מקובר, '''תולדות הישמח ישראל''', בני ברק תשס"ב.
* יהודה משה מקובר, '''צדיק באמונתו''' תולדות חייו ופועלו של רבי יהודה משה דנציגר מאלכסנדר בעל "אמונת משה", בני ברק תש"ס.
* אברהם דוד גוטמן, '''ליקוטי רשימות''' ליקוטים מרשימות אודות תולדות חייהם ופעלם של רבותינו מאלכסנדר, ניו יורק תשס"ט.
* שניאור זלמן רודרמן, '''מנחם משיב נפשי''' מאחורי הפרגוד ל"ב שנות ההנהגה של רבי אברהם מנחם דנציגר מאלכסנדר בעל "אמרי מנחם"\ מפי המשב"ק ירחמיאל מושקוביץ, בני ברק תש"פ.
* [[אפרים שמואלי]], "בדור היהודי האחרון בפולין", פרקים 4,5,6,10, הוצאת אל"ף, תל אביב, תשמ"ו.
* דפנה שרייבר, "גבה טורא בינינו: מחלוקת אלכסנדר-גור והשפעתה על חסידות פולין במחצית הראשונה של המאה העשרים", ציון עט (ב) (תשע"ד): 175–199
 
== קישורים חיצוניים ==
{{ויקישיתוף בשורה}}
* {{עולם התורה|מרכז מוסדות אלכסנדר|2346}}
* {{הצופה|מאיר שמעון גשורי|חסידות אלכסנדר|19521010|49}}
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007554974505171|חסידות אלכסנדר}}
 
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
 
{{חסידויות}}
{{בקרת זהויות}}
 
{{מיון רגיל:אלכסנדר, חסידות}}
[[קטגוריה:חסידות במרחב הפולני]]
[[קטגוריה:חצרות חסידיות]]
[[קטגוריה:חסידות אלכסנדר|*]]
[[קטגוריה:בית פשיסחה]]
[[קטגוריה:בית וורקא]]
[[קטגוריה:חצרות חסידיות בין-לאומיות|אלכסנדר]]

גרסה אחרונה מ־12:31, 26 בנובמבר 2023

תבנית:דתות וזרמים

קובץ:רבי אברהם מנחם דנציגר.JPG
בעל ה"אמרי מנחם" במהלך טיש

חסידות אלכסנדר היא חצר חסידית שמקורה בעיירה אלכסנדר הסמוכה ללודז' שבפולין. עד לשואה הייתה פולין למרכזה של החסידות, והיא כללה כ־100,000 חסידים בגוונים שונים. בשואה נפגעה החסידות קשות כאשר רובם של החסידים נרצחו, והחסידות לא שבה למעמדה ההיסטורי בכמות לאחריה.

האדמו"ר הנוכחי הוא רבי ישראל צבי יאיר דנציגר. החסידות מונה היום מאות משפחות רובן הגדול בישראל ובארצות הברית.

היסטוריה[עריכה]

קובץ:AlexanderRebbe-620x439.jpg
בעל ה"עקדת יצחק" עם בניו במרינבד
קובץ:Yismach.jpg
הספר ישמח ישראל, שנחשב לספר היסוד של החסידות

חסידות אלכסנדר בפולין[עריכה]

יסודה של חסידות אלכסנדר בחסידות פשיסחא שהקים רבי יעקב יצחק מפשיסחה ('היהודי הקדוש'), שהיה תלמידו של החוזה מלובלין, ועוד בחיי רבו החל להנהיג קבוצת חסידים שנחשבה אליטיסטית, בשונה מחסידויות אחרות מאותה תקופה שבהן לא הייתה הבחנה בין אנשים פשוטים לבין בעלי מעמד. לאחר פטירתו של רבי יעקב יצחק מונה תלמידו רבי שמחה בונים מפשיסחה למנהיג העדה. בתקופתו התגברה המחלוקת בין תלמידי החוזה מלובלין לחבורת פשיסחה. לאחר פטירת רבי שמחה בונים הכתירו רוב החסידים את בנו רבי אברהם משה מפשיסחא לרבם, אבל לא ארכו ימיו ונפטר לאחר שנה וחצי, ואת מקומו מילא רבי יצחק מוורקא, הוא העמיד את הדרך של חסידי וורקא להרבות באהבת רעים ולהקפיד על מדת האמת וסלידה משקר באופן של אוהב את הבריות ומקרבן לתורה, מכונה 'הרבי הזקן' מוורקא. לאחר פטירתו עבר ההנהגה לגדול התלמידים רבי שרגא פייבל מגריצא היה גם תלמיד מובהק של רבי יעקב לורברבוים מליסא בעל הנתיבות המשפט, ולאחר פטירתו התמנה רבי מנחם מנדל מוורקא בנו של רבי יצחק מוורקא למנהיג העדה, הוא היה מפורסם לצדיק נסתר והיה מכונה הרבי "השתקן" וגם הירבה בנשיאות עול הכלל בעניינים בציבורים ובפדיון שבויים, מכונה 'הרבי הצעיר' מוורקא. בפטירתו עלה לכהן רבי דב בעריש מביאלה, השפיע פרנסה בהרחבה להחסידים, עד כדי כך ששבע שנות הנהגתו מכונה "שבע שנות השובע", ערך שולחן בכל יום, מקצת מדברי תורתו נדפסו בספר "מגיד דבריו ליעקב".

לאחר פטירתו בשנת תרל"ו הוכתר רבי יחיאל דנציגר בנו של רבי שרגא פייבל מגריצא, גר אז בעיר פילץ ולאחר כמה שנים עבר להתגורר בעיר אלכסנדר. רבי יחיאל היה מכונה "השרף". נפטר בי"ד בשבט תרנ"ד (1894).

את מקומו של רבי יחיאל מילא בנו הגדול רבי ירחמיאל ישראל יצחק דנציגר. רבי ירחמיאל נפטר בכ"ט בטבת ה'תר"ע (1910) ללא שהותיר אחריו בנים. היה ידוע כחכימא דיהודאי וגם שפל ברך. רבי יעקב אריה מראדזמין אמר שנשמתו היא נשמת האור החיים הקדוש, וגם האוה"ח לא הותיר אחריו בנים. דברי תורתו נדפסו בספרו "ישמח ישראל".

לאחר פטירתו רוב חסידי אלכסנדר הכתירו כאדמו"ר את אחיו של בעל ה"ישמח ישראל", רבי שמואל צבי דנציגר שנפטר בכ"ט בתשרי תרפ"ד 1923. שהיה ידוע כאוהב ישראל ועניו. דברי תורתו נדפסו בספר "תפארת שמואל".

מעט מהחסידים קיבלו את הנהגתו של רבי אהרן צבי לנדא, בנו של האדמו"ר רבי דב בעריש מביאלה, אולם הוא נפטר בפתאומיות חודשים ספורים בלבד לאחר מכן ואת מקומו ירש אחיו רבי אלימלך מנחם מנדל לנדא, שעבר לעיירה סטריקוב ובה הקים את שושלת סטריקוב.

אחיהם השלישי של בעל ה"ישמח ישראל" ובעל ה"תפארת שמואל" היה רבי בצלאל יאיר דנציגר, שכיהן כרב בשטיבל הגדול בלודז'.

לאחר פטירת ה"תפארת שמואל" הוכתר בנו רבי יצחק מנחם מנדל דנציגר. תחת הנהגתו של רבי יצחק מנחם הוקמה רשת של ישיבות ברחבי פולין בשם "בית ישראל", על שם האדמו"ר בעל ה"ישמח ישראל". רבי יצחק מנחם דנציגר היה מחותנם של האדמו"רים מסוכטשוב, סלונים ואוסטרובצה. עם כניסת הנאצים לפולין ברח ללודז', ומשם לוורשה שם שהה במשך שנתיים. בכ"ג באלול תש"ב (1942) נרצח במחנה המוות בטרבלינקה. מקצת מדברי תורתו כונסו בספרו "עקדת יצחק". שאר כתביו וספריו אבדו בשואה.

החל משלהי המאה ה־19 התרחבה חסידות אלכסנדר לממדים גדולים, והייתה לאחת משתי החסידויות הגדולות בפולין (לצד חסידות גור). אדמו"רי אלכסנדר עמדו בראש תנועת החסידות בפולין והשפעתם על הציבור היהודי בפולין הייתה רבה. החסידים ייסדו מאות שטיבל'עך בכל עיר ועיר, במקביל היא נקלעה לסכסוך ארוך עם חסידות גור‏[1], בנושאים כדוגמת מינוי רבנים ושוחטים ובבחירות מקומיות להנהגת הקהילות. בתחילה לא השתייכה החסידות לאף מפלגה בקרב יהדות פולין‏[2], ובבחירות השתתפה כמפלגת חרדים בלתי-מפלגתית. בשנת 1937 היא הצביע בבחירות המקומיות ביחד עם אגודת ישראל[3]. להתעצמותה של החסידות תרמה ישיבת מרכזה בסמוך לעיר לודז', שהייתה המרכז התעשייתי של פולין ובה שכנה קהילה יהודית גדולה. בתקופת המנדט הבריטי עלו מקצת מחסידי אלכסנדר לארץ ישראל, והקימו מרכזים קטנים של החסידות בתל אביב, בחיפה ברחובות וישיבת "ישמח ישראל" בירושלים.

חידוש החסידות לאחר השואה[עריכה]

קובץ:Aleksandrow kirkut 1.jpg
קברי הצדיקים מאלכסנדר שבפולין

במהלך השואה הוכתה החסידות מכה קשה. מרבית החסידים ואיתם האדמו"ר העקידת יצחק וצאצאיו נספו במהלכה. בקיץ תש"ז (1947) הוקמה מחדש החסידות בארץ ישראל. שרידי חסידי אלכסנדר הכתירו לאדמו"ר את רבי יהודה משה דנציגר, חתנו של רבי בצלאל יאיר דנציגר שנשלח לארץ ישראל על ידי בן דודו בעל ה'עקדת יצחק', באמרו שהוא רואה עננים שחורים מעל שמי אירופה. גם חמיו, רבי בצלאל יאיר, תמך בעניין. הוא התיישב בירושלים והנהיג את חסידיו בבית הכנסת הוותיק בשכונת בית ישראל ואחר כך עבר לבני ברק. נפטר בכ"ג באדר א' תשל"ג 1973. מכונה ה"אמונת משה" על שם ספרו.

אחריו, הוכתר בנו רבי אברהם מנחם דנציגר, שהנהיג את החסידות ל"ב שנים עד פטירתו בי"ז באדר ב' תשס"ה. דברי תורתו כונסו בספרו אמרי מנחם.

עם פטירתו הוכתר בנו, רבי ישראל צבי יאיר דנציגר, האדמו"ר הנוכחי. הוא למד בישיבת סלבודקה, והיה לחתנו של הרב משה ברגמן מייסד ישיבת רשב"י. בתקופת כהונתו התרחבה והתפתחה החסידות בכל רחבי תבל, וגם הוקמו ונבנו כמה וכמה שטיבל'ך חדשים בארה"ק ובכל ארצות הגולה.

החסידות כהיום[עריכה]

קובץ:Alexander Shul in Modiin Ilit.jpg
בית החסידים ד'אלכסנדר במודיעין עילית

חסידות אלכסנדר מונה מאות משפחות ברחבי תבל. אבל היא לא שבה למעמדה המרכזי לפני השואה. מרכז החסידות הוא בעיר בני ברק והיא מחזיקה בה מוסדות חינוך הכוללים כוללי אברכים, ישיבה קטנה, ישיבה גדולה[4] ובתי מדרש; תחת מרכז חסידי אלכסנדר.

וכן בתי כנסת בירושלים, מודיעין עילית, עמנואל, ביתר עילית, אנטוורפן, בורו פארק, לייקווד, מונסי, גולדרס גרין וסטמפורד היל שבלונדון, וציריך. הרחוב בבני ברק בה שוכן מבנה הישיבות נקרא בשם "אדמו"רי אלכסנדר".

חסידים מפורסמים[עריכה]

  • הרב דוד דוב טאוב - רבה של דאבראז'ינסק מחבר ספר "בנין דוד"
  • הרב ישראל ניסן קופרשטוק - מחבר ספר "שו"ת עני בן פחמא"
  • הרב עזריאל חיים זאמלונג - רבה של אשעצק מחבר ספר עשר זכיות ועשר נפלאות
  • הרב מנשה פריימאן - מסדר הספה"ק "ישמח ישראל" ומו"ל ספר תיעוד "תפארת ישראל"
  • הרב שמחה אויבערבוים - מגדולי החסידים לפני השואה
  • הרב ישראל יעקב טאפאלא - רבה של סאדובנה
  • יעקב פראגער - מלחין החצר בפולין
  • געציל זיידא - מלחין החצר לפני השואה
  • הרב יהודה לייבוש מקובר - מגדולי החסידים לאחר השואה. מחבר ספר תיעוד "תפארת רבותינו"
  • הרב נח גד וינטרוב - הו"ל ספר בישישים חכמה ועוד קרוב למאה ספרים
  • הרב משה בוים - זקן החסידים. אביו קלמן היה ראש הקהל בפשיסחה. העביר מסורות וסיפורים מבית פשיסחה-וורקא
  • הרב משה לנצ'יצקי - ראש הישיבה גדולה "אמרי מנחם"
  • הרב יהודה מקובר - מלחין החצר לאחר השואה ומגדולי החסידים
  • ירחמיאל מושקוביץ - משב"ק ה"אמרי מנחם" והאדמו"ר הנוכחי
  • יעקב גוטרמן - ראש עיריית מודיעין עילית

אדמור"י אלכסנדר[עריכה]

תבנית:שושלת חסידות אלכסנדר

ספרי החסידות[עריכה]

חסידות אלכסנדר עשירה בספרות תורנית, עיונית וסיפורית. לספרי האדמו"רים וספרים על אדמו"רים, ראו בערכי אדמו"רי אלכסנדר.

ספרות עיונית[עריכה]

  • דרך החסידות - סיכום מתומצת של כל ענייני החסידות, מסודר על פי נושאים. הספר נכתב על ידי בנו של האדמו"ר הנוכחי - רבי אליעזר יצחק דנציגר‏[5],
  • אורות רבותינו מאלכסנדר - ליקוט דברי תורה ואגרות מאדמור"י אלכסנדר לדורותיהם, בעיקר כאלו שלא נדפסו
  • ימי שמחה - אסופה של רעיונות, הנהגות והליכות בענייני קידושין ונישואין, בעריכת הרב אליהו נאה
  • איגרת ההתקשרות - קונטרס פנימי שיצא לאור בתקופת הכתרתו של האדמו"ר הנוכחי בעילום שם (חתום ד.ל.). הקונטרס דן בענייני התקשרות לצדיק.

כתבי עת[עריכה]

  • קובץ ישמח ישראל - מאסף תורני אשר החל לצאת לאור פעמיים בשנה בשנת תשס"ט על ידי המכון להוצאת ספרים וכת"י דחסידי אלכסנדר.
  • אמרות טהורות - עלון שבועי על פרשת השבוע, בו מלוקטים דברי תורתם של אדמור"י אלכסנדר (עורך: יצחק מנחם גוטמן).
  • כרמנו - רבעון אשר החל לצאת לאור בשנת תשל"ט על ידי המכון להוצאת ספרים וכת"י דחסידי אלכסנדר בבני ברק. במשך שני עשורים היה העורך מנחם אבינועם מקובר.
  • פרחי הכרם - ביטאון דו חודשי, היוצא לאור על ידי ארגון צעירי אלכסנדר, מיועד לבחורי החסידות.
  • בית ישראל - מאסף לחידושי התורה של אברכי החסידות
  • כרם בית שמואל - שנתון הכולל חידושי תורה של בחורי החסידות, בעריכתו של הרב שמחה בונם מקובר.

לקריאה נוספת[עריכה]

  • האמונת משה, קדושת יצחק, ירושלים תשי"ג.
  • אברהם יצחק ברומברג, מגדולי החסידות חלק ד', על רבי שרגא פייבל דנציגר, רבי יחיאל דנציגר ורבי ירחמיאל ישראל יצחק דנציגר. תשי"ד.
  • עזריאל חיים זאמלונג, עשר זכויות - תולדותיהם של עשרה אדמו"רים משושלת אלכסנדר וקודמותיה.
  • לייביש מקובר, תפארת רבותינו מאלכסנדר - סיפורים על מנהיגי החצר.
  • זיכרון דברים - זיכרונות מחיי הקהילה היהודית בפולין, נסב בעיקר סביב חצר אלכסנדר.
  • יהודה מקובר, רועה נאמן תולדות חייו ופועלו של רבי יצחק מנחם דנציגר מאלכסנדר בעל "עקידת יצחק", בני ברק תש"נ.
  • יהודה משה מקובר, תולדות הישמח ישראל, בני ברק תשס"ב.
  • יהודה משה מקובר, צדיק באמונתו תולדות חייו ופועלו של רבי יהודה משה דנציגר מאלכסנדר בעל "אמונת משה", בני ברק תש"ס.
  • אברהם דוד גוטמן, ליקוטי רשימות ליקוטים מרשימות אודות תולדות חייהם ופעלם של רבותינו מאלכסנדר, ניו יורק תשס"ט.
  • שניאור זלמן רודרמן, מנחם משיב נפשי מאחורי הפרגוד ל"ב שנות ההנהגה של רבי אברהם מנחם דנציגר מאלכסנדר בעל "אמרי מנחם"\ מפי המשב"ק ירחמיאל מושקוביץ, בני ברק תש"פ.
  • אפרים שמואלי, "בדור היהודי האחרון בפולין", פרקים 4,5,6,10, הוצאת אל"ף, תל אביב, תשמ"ו.
  • דפנה שרייבר, "גבה טורא בינינו: מחלוקת אלכסנדר-גור והשפעתה על חסידות פולין במחצית הראשונה של המאה העשרים", ציון עט (ב) (תשע"ד): 175–199

קישורים חיצוניים[עריכה]

תבנית:ויקישיתוף בשורה

הערות שוליים[עריכה]

הערות שוליים

  1. לדוגמה, סכסוך ארוך בעיר מלאווה בשאלת מינוי בנו של הרב ישראל יהושע מקוטנא שנמשך כ־3 שנים, ובעקבותיו סוכל המינוי. ראו: תבנית:הצופה
  2. נח זבולוני, ראשי ישיבות מסרבים להביע תמיכה ב "אגודת ישראל", דבר 6.10.1988
  3. תבנית:הצופה
  4. חלקו הראשון של הספר מתייחס לחלק המעשי בחסידות, וחלקו השני מרחיב אופקים בשיטות החסידות.

תבנית:חסידויות תבנית:בקרת זהויות