חלוצה לכהן: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
מ (הורדת סוגריים מתבנית:מקור) |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
אשה שהיתה זקוקה ל[[יבום]] לאחי בעלה ונפטרה מזיקתה על ידי "[[חליצה]]", אסור לכהן לשאת אותה. איסור זה אינו אלא מדרבנן. טעם האיסור הוא, לפי שהיא דומה לגרושה האסורה לכהן מן התורה, שנאמר {{מקור| | אשה שהיתה זקוקה ל[[יבום]] לאחי בעלה ונפטרה מזיקתה על ידי "[[חליצה]]", אסור לכהן לשאת אותה. איסור זה אינו אלא מדרבנן. טעם האיסור הוא, לפי שהיא דומה לגרושה האסורה לכהן מן התורה, שנאמר {{מקור|ויקרא כא, ז}}: "ואשה גרושה מאישה לא יקחו". | ||
גרסה מ־15:48, 16 בפברואר 2009
|
|
איסור נישואי כהן עם אשה שמת בעלה בלא בנים ואחי בעלה קיים בה דין "חליצה".
אשה שהיתה זקוקה ליבום לאחי בעלה ונפטרה מזיקתה על ידי "חליצה", אסור לכהן לשאת אותה. איסור זה אינו אלא מדרבנן. טעם האיסור הוא, לפי שהיא דומה לגרושה האסורה לכהן מן התורה, שנאמר ויקרא כא, ז: "ואשה גרושה מאישה לא יקחו".
איסור "חלוצה לכהן" לא נאמר אלא על זו שחלץ לה יבמה בפועל, אבל צרתה - כשרה לכהונה.
כהן שנשא חלוצה - כופין אותו לגרשה, וכל זמן שלא גירשה אין נוהגים בו קדושה להעלותו ראשון לתורה, ואינו נושא את כפיו.