חכם אהרן בן רבי ציון חכם ברוך מועלם: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(סידור זמני) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
הרב אהרן משה בן ציון יצחק בן לחכם ברוך מעלם. מחבר הספרים "תולדות אהרן ומשה" ו"מוסר ישמח לב". | |||
== חייו ופעולותיו == | == חייו ופעולותיו == | ||
* |ממייסדי ישיבת "בני ציון" על קבר [[רחל אמנו]] . | |||
* |ממייסדי | * |-הוציא לאור את ספריו של זקנו רבינו מהרש"ם שנדוך. | ||
* |-הוציא לאור את ספריו של זקנו רבינו | * הוציא לאור את הספר "לשון חכמים" ביחד עם ידידו הגאון חכם רפאל שלמה לנידאו. | ||
* הוציא לאור את | |||
=== ייחוס === | === ייחוס === | ||
* צאצא לרבינו | * צאצא לרבינו המהרש"ם שנדוך בעל ה" קול%20ששון קול ששון ]" ועוד ומיוחס דרך אמו ל נשיאי%20בבל נשיאי בבל] עד [[דוד המלך]] | ||
=== פרטים === | === פרטים === | ||
* |מקום הולדתו: | * |מקום הולדתו: [[בגדאד]] שב [[בבל]] [= עיראק] ||מקום פטירה: ירושלם . [[ישראל]]. | ||
* עלייה: שנות ה'תרצ"ו לערך | * עלייה: שנות ה'תרצ"ו לערך | ||
* כינוי שם משפחה: | * כינוי שם משפחה: מעלם (בערבית. בעברית: מלמד) שם משפחה נוסף: חכם ברוך (על שם סבו, האבא של אביו חכם ציון יצחק <ref>על אביו של חכם ציון יצחק, חכם ברוך , בספר "קץ הימין" כתב רבי יהושע משה : הרב ברוך, חכם וחסיד גדול היה, התחתן למשפחת רבי ששון מרדכי וכו '</ref>). ה"תולדות אהרן ומשה" עצמו נהג לחתום את שמו ב כתב%20חצי%20קולמוס כתב חצי קולמוס] במילים אהרן ציון ח' ברוך , חתימה זו הינה מילה משמו, מילה משם אביו ותואר עם שם סבו. | ||
== אישים סביבו == | == אישים סביבו == | ||
=== רבותיו === | === רבותיו === | ||
* אביו, הרה"צ | * אביו, הרה"צ חכם ציון יצחק. חכם ברוך. מעלם . | ||
* הגה"ק חכם | * הגה"ק חכם [[רבי צדקה חוצין]] מייסד עדה החרדית לבני ספרד. | ||
* הרב הגדול המקובל האלקי | * הרב הגדול המקובל האלקי חכם אפריים הכהן<ref>אביו של הגאון רבי [[שלום כהן]] ראש ישיבת "[[פורת יוסף]]" עיר העתיקה </ref> ראש ישיבת "עוז והדר" שע"י ישיבת "[[פורת יוסף]]"<ref>מייסד הישיבה הגה"ק המקובל חכם בן ציון חזן- חזנו של מופת הדורות מרנא ה[[בן איש חי]] ע"פ הוראתו של רבו</ref>. | ||
* הגאון האדיר רב רבנן | * הגאון האדיר רב רבנן חכם [[עזרא עטייה]] <ref>במכתבי קודשו שבחיבור "הוי מתלמידיו של אהרן" גם נמצא שכתב על רבו "ושאלתי לחכם [[עזרא עטייה]]..."</ref>. | ||
* הגה"ק המקובל | * הגה"ק המקובל חכם%20סלמאן%20בן%20אליהו חכם סלמאן בן אליהו ]<ref>בעל הספרים "[[כרם שלמה]]" כפתיחה ללימוד הקבלה ולספרו הקדוש של [[מהרח"ו]] "עץ חיים" ואביו של הראשון לציון הרב הגדול חכם [[מרדכי אליהו]] . אגב, גם בסוף הספר " תולדות אהרן ומשה]" הוא מזכיר את רבו אליהו חכם סלמאן בן אליהו בכך שמבקש כי החיבור יועיל לעילוי נשמת רבו</ref>. | ||
* הגה"ק | * הגה"ק חכם עובדיה הדאיה ראש ישיבת בית א-ל . | ||
* הגה"ק | * הגה"ק חכם מרדכי יפת שרעבי | ||
* והגה"ק | * והגה"ק חכם סלמאן חוגי עבודי ראב"ד ירושלם. | ||
=== ידידיו === | === ידידיו === | ||
* | * חכם [[רבי יעקב מוצפי]] - ראש אבות בתי הדין עדה חרדית לבני ספרד . | ||
* | * חכם סלמאן מוצפי ]. | ||
* זקן המקובלים הרב הגדול הגאון החסיד | * זקן המקובלים הרב הגדול הגאון החסיד חכם [[יצחק כדורי]] . | ||
* גיסו הרב הגדול החסיד הגאון הקדוש | * גיסו הרב הגדול החסיד הגאון הקדוש חכם ציון ברכה. | ||
* | * חכם יהודה יהושע חיים צדקה ] ראש ישיבת "[[פורת יוסף]]" גאולה. | ||
=== תלמיד חבר === | === תלמיד חבר === | ||
* הרב הגדול המקובל | * הרב הגדול המקובל חכם [[שמואל דרזי]] - ראש ישיבת "ניות ברמה" . | ||
* הרב הגדול הגאון החסיד המקובל | * הרב הגדול הגאון החסיד המקובל הרב [[מרדכי אליהו]] . | ||
* שר התורה והיראה מרנא הגאון הגדול | * שר התורה והיראה מרנא הגאון הגדול חכם [[שבתי אטון]] - ראש ישיבת "ראשית חכמה" . | ||
* הגאון הגדול | * הגאון הגדול חכם יהודה מעלם - מראשי ישיבת "פורת יוסף" גאולה | ||
* והרב הגדול המקובל | * והרב הגדול המקובל חכם שלום בכמוהר"ר עובדיה הדאיה- ראש ישיבת "בית א-ל" . | ||
=== מתלמידיו === | === מתלמידיו === | ||
* אחיו, הרב הצדיק | * אחיו, הרב הצדיק חכם יוסף. ציון. חכם ברוך. מעלם . | ||
* הרב הגדול | * הרב הגדול חכם עזרא%20יונה עזרא יונה ]<ref>מרמת גן עמו התכתב רבות ב קולמוס כתב יד חצי קולמוס כפי שנראה בכתבי קודשו שבחיבור "הוי מתלמידיו של אהרן" העוסקים בשו"ת בהלכה ובענייני פרישות</ref> | ||
* הרה"צ רבי יאשיהו פולק מחסידות ביאלה ביאלה]. | |||
* הרה"צ רבי | * הצדיק רבי שמואל כהן גבאי בית הכנסת [[עזרא הסופר]] ומשמשו בקודש. | ||
* הצדיק רבי | * הרה"ח רבי מרדכי יצחקי בן אחותו ורב המושב "פורת" | ||
* הרה"ח | |||
=== תיאור === | === תיאור === | ||
! לידה: !! פטירה: || -נולד ביום א' בשבט לערך בשנת ה' תרס"ו ליצירה || נפטר בשנת ה' תשמ"ט ליצירה | ! לידה: !! פטירה: || -נולד ביום א' בשבט לערך בשנת ה' תרס"ו ליצירה || נפטר בשנת ה' תשמ"ט ליצירה | ||
נולד לאביו הרה"צ | נולד לאביו הרה"צ חכם ציון יצחק <ref> חכם ציון יצחק , ראש מתיבתא ב[[בגדאד]] שב[[בבל]] ותלמידו של מופת הדורות [[רבינו יוסף חיים]] המכונה מרנא ה[[בן איש חי]] , נהג לסיים כל יום את כל ספר ה[[תהילים]] בנוסף לסדר לימודו היומי, שימש ראש מתיבתא ב מדרש בית זליכה ב[[בגדאד]]</ref> ולאמו הצדיקה והחסידה מרת שמחה <ref>אמו היא צאצאית למהר"ם שנדוך, בעל הספרים: קול ששון, דבר בעתו, מזמור לאסף, כנף רננים, שם טוב, שמן ששון, תהלה לדוד, שדה לבן, אמרי ששון ועוד שהיו ל מאכולת%20אש מאכולת אש] , ידועה לחסידה וקדושה: צאצאיה מספרים בספר "ואת עלית על כולנה" על מרת שרח המכונה "נונה" מ אור%20יהודה אור יהודה], בתה, שאמותם הצדיקות שלהן היו שני כיסויי ראש ולא ראו להן אף שערה מראשן היו אומרות עליה; "מדוע אומרים עלי שאני צדיקה, הן לאמי היה כיסוי ראש אחד נוסף על שלי ואני הצדיקה?" היא היתה אחות למרת חניני אם רעייתו של הצדיק הקדוש מגנן של ישראל חכם אהרן משה בכמוהר"ר ציון יצחק. חכם-ברוך מעלם בעל ה" תולדות אהרן ומשה ]" ולמרת גורג'יה אמו של הגאון הרב [[עובדיה יוסף]] , מחבר הספרים: [[יביע אומר]], יחווה דעת, חזון עובדיה, מאור ישראל, ענף עץ אבות ועוד, שאביו הצדיק יעקב עובדיה, עקב עוניו מאותם ימים, היה נעזר רבות במשפחה, הענייה אף היא, של ה"תולדות אהרן ומשה" שתרמו לו באורח קבע מקום בביתם לבישול ביצים לבני משפחתו</ref> | ||
משפחתו ידועה בהצנע לכת. הם מאוד חוששים מהקדמת תארים לשמם<ref>הוא היה מורה דרכן גם של אחיותיו הקדושות בקבלה על כך מהוריהן, אך אחותו שהוא היה בתחילה מורה דרכה, | משפחתו ידועה בהצנע לכת. הם מאוד חוששים מהקדמת תארים לשמם<ref>הוא היה מורה דרכן גם של אחיותיו הקדושות בקבלה על כך מהוריהן, אך אחותו שהוא היה בתחילה מורה דרכה, מרת נזימה פנינה ע"ה, הנשואה לרב הגדול המקובל האלקי חכם ציון ברכה היתה מתחננת שיפסיקו לקרוא לבעלה ולבנה הגאון רבי יצחק%20ברכה יצחק ברכה] יבלט"א - ראש ישיבת "עטרת יצחק" בתואר "רב" , ספר תולדות חייה , כמו כן, בספר "הוי מתלמידיו של אהרן" על תולדות חייו, הובא מעשה מבנו מאיר שסיפר כי עמד על כך אביו שימחק הוא את התואר "חכם" הנוסף לשמו בכל ספר וספר מספרי "תולדות אהרן ומשה" שהוציאו עם שמו</ref> ובשל כך עדיין מעטים הפרטים שסופרו על ראשית חייו, עם זאת ידעו כולם לקרותו "חכם אהרן" כאילו היה זה שמו. | ||
=== לידתו === | === לידתו === | ||
לידתו לוותה בשמחה אדירה שכן היה זה לאחר פטירת אחיו | לידתו לוותה בשמחה אדירה שכן היה זה לאחר פטירת אחיו יחזקאל ב בגדאד וכן, לפי המסופר במשפחתו<ref>הובא בחיבור "הוי מתלמידיו של אהרן" פרק ג' "בית של קדושה" </ref>, היה אור גדול בבית עת לידתו. | ||
== קורותיו == | == קורותיו == | ||
=== ילדותו === | === ילדותו === | ||
בילדותו, עת החלו להישמע בעולם דיבורים על תיווכי העמים ועוד לצורך הקמת [[מדינת ישראל]] (אז ה' תרס"ח ליצירה לערך), החלו להישמע ב[[בגדאד]] כינויי גנאי כלפי ה[[יהודים]] המתגוררים ב | בילדותו, עת החלו להישמע בעולם דיבורים על תיווכי העמים ועוד לצורך הקמת [[מדינת ישראל]] (אז ה' תרס"ח ליצירה לערך), החלו להישמע ב[[בגדאד]] כינויי גנאי כלפי ה[[יהודים]] המתגוררים ב רובע%20היהודי רובע היהודי] שב[[בגדאד]], מצב זה גרם שמשחק התגרויות החל משתולל בין ילדי הערבים לבין ילדי היהודים. במצב זה מסופר שכאשר הבחינה אמו ע"ה בהתגרות שבין הילדים, כצאצאית לשלשלת נשיאים שהיו ממונים מ השלטון הטורקי על החלת סדר ומשמעת הן בין יהודים והן בין גויים, היתה יוצאת לחצר ביתה ופונה באיום לילדי הגויים כי באם ימשיכו בהתגרות הזו, הוא מיד תקרא לבנה חכם אהרן שיאמר פסוק ואז רע ומר יהיה גורלם והילדים המתגרים היו נמלטים משמועה זו על נפשם<ref>הובא בספר "הוי מתלמידיו של אהרן" , פרק ד', "במעלליו יתנכר נער"</ref>. | ||
=== נערותו === | === נערותו === | ||
למד מנערותו עם הרב הגדול המקובל | למד מנערותו עם הרב הגדול המקובל חכם [[שמואל דרזי]] ועם זקן המקובלים חכם [[יצחק כדורי]] <ref>שם מלא; יצחק דיבה כדורי</ref>. חכם [[שמואל דרזי]] סיפר על נערותו של החכם ה"תולדות אהרן ומשה" ב"ר ציון יצחק. חכם ברוך. מעלם כי מנהגו היה לישון על ספסל ב" מדרש בית זליכה" כשכיפה גדולה עוטפת את ראשו ו חבלים לידיו וה תולדות אהרן ומשה. ציון. חכם ברוך. מעלם ביקשו שאם רואה הוא כי מגיעה עת חצות ליל והוא ישן- ימשוך אותו הוא בחבלים הללו ויעיר אותו לאמירת " תיקון%20חצות תיקון חצות ]". | ||
ב[[בגדאד]] הוא התייתם מאמו, שגם כן אחיותיה נפטרו אומנם אחר עלותן לארץ הקודש אך בזו אחר זו. | ב[[בגדאד]] הוא התייתם מאמו, שגם כן אחיותיה נפטרו אומנם אחר עלותן לארץ הקודש אך בזו אחר זו. | ||
=== עלייתו === | === עלייתו === | ||
בשנות השלושים לחייו עלה לארץ הקודש בצורה שקטה עם אביו כשאור דולק בבית ורכוש רב נמצא בו כדי שלא יכירו בכך השלטון, אז הורו לו רבותיו הגדולים | בשנות השלושים לחייו עלה לארץ הקודש בצורה שקטה עם אביו כשאור דולק בבית ורכוש רב נמצא בו כדי שלא יכירו בכך השלטון, אז הורו לו רבותיו הגדולים חכם אפריים הכהן וחכם סלמאן חוגי עבודי כי על אף הספקות הכרוכות בכך<ref>הרב ה"תולדות אהרן ומשה" חכם ברוך מעלם; מחשבה שאיננו ראוי כי יהיו לו ילדים</ref>- הגיע העת לשאת אשה. הוא יצא למסע ארוך ומפתל בדרכים בלתי מובנות של אותן שנים והגיע לציונו של התנא רבי%20מאיר%20בעל%20הנס רבי מאיר בעל הנס ], שם חלם על זוגתו לעתיד, ולציונו של התנא האלקי [[רבי שמעון בר יוחאי]] ב [[מירון]] . | ||
=== נישואיו === | === נישואיו === | ||
כשעלתה בת אחות אמו מרת סעידה לארץ הקודש בשנות ה' תש"ח, הכריז רבו הרב הגדול המקובל | כשעלתה בת אחות אמו מרת סעידה לארץ הקודש בשנות ה' תש"ח, הכריז רבו הרב הגדול המקובל חכם אפריים הכהן כי "הגיעה זוגתו של חכם אהרן" והוא אכן היה השדכן. זוגתו לעתיד חלמה אז כי אמו של ה"תולדות אהרן ומשה" מוסרת לה מגש ובו זר פרחים וארבעה כיפות כשהיא אומרת לאחות אמה שעדיף כי תתן מגש זה לבנה הצדיק. בעתיד צהלה משמחה כשראתה כי נולדו להם ארבעה בנים ובת אחת כמו ציור החלום. | ||
=== יסוד הישיבה על קבר רחל אמנו === | === יסוד הישיבה על קבר רחל אמנו === | ||
בהמשך ייסד עם ידידו המקובל | בהמשך ייסד עם ידידו המקובל חכם סלמאן מוצפי] את ישיבת "בני ציון" על קברה של [[רחל אמנו]] , מחשש כי בלילה ספרי הקודש יגנבו, היו ה" תולדות אהרן ומשה]" ואחיו הרה"צ חכם יוסף צ. י. חכם ברוך. מעלם נושאים כל ערב את ספרי הקודש על כתפיהם בשקים ובעת חצות הלילה שבים לקברה של [[רחל אמנו]] ע"ה כשהשקים ללומדי הישיבה שוב על כתפיהם<ref>משמשו בקודש הרב שמואל כהן גבאי בית הכנסת [[עזרא הסופר]] סיפר שלכל עניין שבקדושה בחר ללכת רגלי</ref>. | ||
== מסירותו לכלל == | == מסירותו לכלל == | ||
=== תרומותיו === | === תרומותיו === | ||
על אף שהיו סומכים עליו בהעברת כספים ל | על אף שהיו סומכים עליו בהעברת כספים ל ישיבות ישיבות] ול מוסדות%20תורה מוסדות תורה] על פי מוצא פיו כלפי המקום או האדם הנזקק לכך, לא הסכים לקבל כספים למענו עצמו על אף שהוא חי בעוני ומחסור. | ||
בין מקומות התורה להם העביר | בין מקומות התורה להם העביר כספים כספים] נמצאים גם ישיבת "[[פורת יוסף]]" וארגון " יד%20לאחים יד לאחים ]". חילק תפילין מהודרים מאוד של [[רש"י]] , של [[ר"ת]] ושל שימושא%20רבה שימושא רבה ], לאנשים שידם לא היתה משגת זאת ועודד מאוד במרץ להניח לכל הפחות את זוג התפילין לדעת [[רבינו תם]] . הוא עצמו הניח תפילת שחרית את שני זוגות התפילין של [[רש"י]] ו[[ר"ת]] יחדיו ואילו בתפילת ה[[מנחה]] אף שימושא%20רבה שימושא רבה ] ב תפילת%20המנחה תפילת המנחה] כמנהג רבינו האר"י%20הקדוש האר"י הקדוש]. | ||
=== התעסקותו בתיקונים רוחניים === | === התעסקותו בתיקונים רוחניים === | ||
עסק בתיקונים ובתיקוני | עסק בתיקונים ובתיקוני נפטרים נפטרים. | ||
היה בדעתו לערוך תיקון מסוכן מאוד לו עצמו למען קירוב הגאולה, אך מנעו ידידו | היה בדעתו לערוך תיקון מסוכן מאוד לו עצמו למען קירוב הגאולה, אך מנעו ידידו חכם סלמאן מוצפי ממעשה זה בכך שבחר שלא להשתתף עמו בכך ולא ניתן לערוך תיקון זה יחידי<ref>ספר "הוי מתלמידיו של אהרן" מסיפורו של הדרשן הרב בן ציון יבלט"א בנו של המקובל חכם סלמאן מוצפי </ref>. | ||
הצדיק | הצדיק חכם יחזקאל ירוחם חתנו של ידיד ה"תולדות אהרן ומשה" הרב המקובל חכם סלמאן מוצפי סיפר כי היו הם עורכים תיקון לכפרת עוונות בהכנסת גופם לדוד מי קרח, ה"תולדות אהרן ומשה" כאילו לא השתתף בתיקון משאין ביכולתו, אך כשפנה חתנו של המקובל חכם סלמאן מוצפי הוא הרה"צ ר' יחזקאל ירוחם להורדת דוד מי הקרח מגג בית הכנסת "מנחת יהודה" שם התיקון נערך, מצאו קפוא ומעולף, הוא אז חימם לו מים והצליח להשיב לו את רוחו. | ||
=== צומות ותעניות לכפרה כללית או פרטית === | === צומות ותעניות לכפרה כללית או פרטית === | ||
היה בתענית דיבור כל חייו מלבד דיבור שנצרך ביותר ושמסוג הנאמר עליו בחז"ל "שיחת חולין של | היה בתענית דיבור כל חייו מלבד דיבור שנצרך ביותר ושמסוג הנאמר עליו בחז"ל "שיחת חולין של תלמידי חכמים]". כמו כן היה צם שלושה ימים ברצף בימי ה[[שובבי"ם]] <ref>בספר "זכרון ירא מחכמה" , אמר שר התורה והיראה חכם שבתי אטון: "שהוא צם שלושה ימים ברצף- אני יודע, יותר מזה, השאלה אם היה בכוחותיו, הוא היה חלש בטבעו..." </ref> | ||
== התקשרויות == | == התקשרויות == | ||
הרה"צ | הרה"צ רבי יאשיהו פולק מ חסידות%20ביאלה חסידות ביאלה ] מספר שנקשר הוא אליו בתחילה ממראה שראה ב[[מירון]] של אותם ימים בהם היתה כברת דרך קשה ביותר ל[[מירון]], נסיעה בטקסי לתחנת הרכבת ליד גן הפעמון, רכבת לבית שמש, נסיעה לחיפה, מחיפה נסיעה ל[[צפת]], ירידה בכביש ועלייה על קוצים קוצים] ו ברקנים ברקנים] לציונו של [[רשב"י]] כאשר הזמנים של הרכבים הציבוריים מעיר לעיר היו רק שלושה פעמים ביום ואם לא מספיקים להגיע למירון ביום אחד- אז מגיעים רק ביום שלאחריו. הוא הגיע לשם במסירות נפש ופנה לישון שם. באמצע הליל שמע קול רעש ופחד על נפשו מאוד. בהמשך התקרב אליו הקול ואז שמע שמבקש הוא משהו להדליק בו אש, הרב יאשיהו פולק פחד ואמר 'לא. אין לי כזה דבר'. עבר זמן מה והנה נדלקת אש והרב פולק יאשיהו עוקב אחריה בפחד לאן היא מגיעה, עד שראה את הדמות הזו בוכה בבכי מר ונשגב מהבנה במנגינת "נהרות [[בבל]]" משם הגיעה הדמות בראשיתה ומיד חקר אחר אותה הדמות עד שנקשר אליה בכל נפשו ומאודו וכך נהיה לתלמידו ומקורבו. | ||
ידוע היה בחלומות נשגבים של חזיונות על העתיד ולחיזוקם של אנשים הצריכים לכך גילה כי אף ראה את מקומו לעתיד בגן עדן. | ידוע היה בחלומות נשגבים של חזיונות על העתיד ולחיזוקם של אנשים הצריכים לכך גילה כי אף ראה את מקומו לעתיד בגן עדן. | ||
הרב הגדול המקובל | הרב הגדול המקובל חכם [[מרדכי שרעבי]] נהג להדר לו באומרו "ברוך הבא, גברא רבה" עת הגיע ללמוד עמו קבלה וגיסו המקובל האלקי חכם ציון%20ברכה ציון ברכה] אמר עליו "הלוואי והיו לי רבע ממידותיו, הייתי מסתפק בזה" . רבי בנימין זאב חשין הנקרא "הצדיק הירושלמי" ראהו בכניסה ל[[כותל המערבי]] לבוש ב בגדי השבת כמנהגו בימי השישי וכאומרו שאז נפגשים שם עם נשמות האבות הקדושים אברהם, יצחק ויעקב, כשהבחין בו הרב חשין ניגש לנשק את ידו ואילו ה"תולדות אהרן ומשה" חשב אף הוא לנסות זאת מול ידו של הרב חשין. אחר כך נשאל הרב חשין , שנודע כמבין ב חכמת הפרצוף להפליא, מה ראה כעת, השיב הרב חשין כי ראה עמוד של אש מיתמר ועולה מפניו הקדושות. | ||
בעריכת חיבורו | בעריכת חיבורו "תולדות אהרן ומשה" התייעל בהבנת לשון הקודש צחה להבנת הקוראים בידידו ותלמידו חברו הרב הגדול המקובל חכם [[שמואל דרזי]] - ראש ישיבת "ניות ברמה" , ברב הגדול המקובל רבי שלום בכמוהר"ר עובדיה הדאיה - ראש ישיבת "בית א-ל" ובראשון לציון הרב הגדול הגאון החסיד המקובל רבי [[מרדכי אליהו]] <ref> רבי מרדכי צמח בכמוהר"ר סלמאן בן אליהו </ref> ואילו בחיבורו "מוסר ישמח לב" כתב ככתבם וכלשונם את דברי רבותיו הגדולים זצוק"ל. | ||
== יארצייט ומקום קבורה == | == יארצייט ומקום קבורה == | ||
עת | עת פטירתו ביום ל' סיוון של שנת ה' תשמ"ט בכה עליו מרורים ידידו זקן המקובלים חכם [[יצחק כדורי]] עמו למד בחברותא ו ביקש חלקה ליד מקום מנוחתו . מקום מנוחתו הוא בכניסה ל הר%20המנוחות הר המנוחות] . אגב, מקום זה משמש כצינור ישועות פרטי וכללי<ref>בספר "זכרון ירא מחכמה" מובא כי שר התורה והיראה מרנא הגר"ש אטון היה מפנה את בני ישיבתו המצפים לישועתם בזיווג הגון, אל מקום זה גרידא.</ref> ובפרט בימי ערב ראש חודש, ט"ו לחודש וערב שבת קודש (יום השישי) בטרם בוא חצות היום, ימים שאותם פירט הרב בפתיחה לספרו "תולדות אהרן ומשה" בשם רבינו האר"י הקדוש כימים בהם נשמת הצדיק נמצאת על קברו ביותר ולכן בימים הללו מועיל במיוחד אם המשתטח עצמו יבקש מבורא עולם שישמע בקשתו בזכות נשמת הצדיק או לחלופין בימים הללו גם מועילה במיוחד ההשתטחות והבקשה מנשמת הצדיק כי יתפלל הוא על המשתטח. כשהיוצא מן האמור הוא שהיות והרב "תולדות אהרן ומשה" נפטר בראש חודש כאשר ידוע מהמקובלים כלפי ראש חודש שהנשמה אז אינה במקום ציונה, העולים לקברו לרוב עולים בערב יום פטירתו, שזהו ערב ראש חודש תמוז. | ||
== קיצור מההספדים == | == קיצור מההספדים == | ||
רב רבנן | רב רבנן חכם יהודה יהושע חיים צדקה אמר אז כי "המגן של עם ישראל" נסתלק כשהוא קישר דבריו לפיגוע של דרדור רכב ציבורי גדול עם ארבעים ואחת<ref>ונתנו סימן לדבר, ראשי תיבות שמו:" א הרן מ שה" יוצא א"ם , והרי "אם" בגימטרייה ארבעים ואחת </ref> נספים לתהום ליד טלז-סטון באומרו שזה בגלל שאין את "המגן" שהיה עד כה, אמרו כי רב רבנן חכם יהודה צדקה נמצא צודק בדבריו כשאף אמר "קרה מה שלא קרה משך חמישים שנה" בנוגע ל פיגוע פיגוע] זה, כי אכן זו גם לא היתה הפעם האחרונה של פיגוע שכזה<ref>ספר "הוי מתלמידיו של אהרן" והקלטת קולו</ref> ואף קולו החזק של ראש ישיבת "[[ראשית חכמה]]" שר התורה והיראה חכם [[שבתי אטון]] נישא אז ברמה בכוונו לאותם דברים של חכם יהודה צדקה ]. | ||
== עסק בטהרתו == | == עסק בטהרתו == | ||
חכם יוסף עדס מראשי ישיבת "[[פורת יוסף]]" . | |||
== הספידוהו == | == הספידוהו == | ||
* | * חכם יהודה יהושע חיים צדקה- ראש ישיבת "פורת יוסף" . | ||
* המגיד הירושלמי | * המגיד הירושלמי הרב שבתי יודלביץ. | ||
* | * חכם שבתי בן ציון אטון- ראש ישיבת "[[ראשית חכמה]]" . | ||
* מראשי ישיבת "[[פורת יוסף]]" | * מראשי ישיבת "[[פורת יוסף]]" חכם יוסף עדס. | ||
* הרב | * הרב [[רבי נעים בן אליהו]] , רב שכונת הבוכרים. | ||
* הרב הגדול | * הרב הגדול [[רבי מרדכי אליהו]] , [[הראשון לציון]]. | ||
* מראשי ישיבת "[[פורת יוסף]]" | * מראשי ישיבת "[[פורת יוסף]]" חכם יהודה מעלם. | ||
* | * רבי יעקב ב"ר משה הלל- ראש מוסדות חברת אהבת שלום". | ||
* | * הרב בן ציון- בכמוהר"ר סלמאן מוצפי . | ||
* | * הרב חיים גזית- ראש כולל "חדוות חיים" . | ||
* | * הרב יצחק יוסף | ||
{{ציר זמן לרבנים|התחלה=1887|מספר שנים=83}} | {{ציר זמן לרבנים|התחלה=1887|מספר שנים=83}} | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
* | * הוי מתלמידיו של אהרן , מאת נכדיו. | ||
* הקדמה לספרו " | * הקדמה לספרו " תולדות אהרן ומשה" (בהוצאות המאוחרות לפטירתו, מ-תשמ"ט), הקדמה מאת בניו ורבנים מקורבים. | ||
== קישורים חיצוניים == | == קישורים חיצוניים == | ||
{{מיון רגיל:חכם ברוך. מעלם, אהרן משה}} | {{מיון רגיל:חכם ברוך. מעלם, אהרן משה}} | ||
[[קטגוריה:רבני ישיבת פורת יוסף]] | [[קטגוריה:רבני ישיבת פורת יוסף]] | ||
[[קטגוריה:רבנים ספרדים ישראלים]] | [[קטגוריה:רבנים ספרדים ישראלים]] | ||
| שורה 113: | שורה 103: | ||
[[קטגוריה:רבנים הקבורים בהר המנוחות]] | [[קטגוריה:רבנים הקבורים בהר המנוחות]] | ||
[[קטגוריה:רבני בגדאד]] | [[קטגוריה:רבני בגדאד]] | ||
גרסה מ־23:54, 9 בינואר 2022
|
|
הרב אהרן משה בן ציון יצחק בן לחכם ברוך מעלם. מחבר הספרים "תולדות אהרן ומשה" ו"מוסר ישמח לב".
חייו ופעולותיו
- |ממייסדי ישיבת "בני ציון" על קבר רחל אמנו .
- |-הוציא לאור את ספריו של זקנו רבינו מהרש"ם שנדוך.
- הוציא לאור את הספר "לשון חכמים" ביחד עם ידידו הגאון חכם רפאל שלמה לנידאו.
ייחוס
- צאצא לרבינו המהרש"ם שנדוך בעל ה" קול%20ששון קול ששון ]" ועוד ומיוחס דרך אמו ל נשיאי%20בבל נשיאי בבל] עד דוד המלך
פרטים
- |מקום הולדתו: בגדאד שב בבל [= עיראק] ||מקום פטירה: ירושלם . ישראל.
- עלייה: שנות ה'תרצ"ו לערך
- כינוי שם משפחה: מעלם (בערבית. בעברית: מלמד) שם משפחה נוסף: חכם ברוך (על שם סבו, האבא של אביו חכם ציון יצחק [1]). ה"תולדות אהרן ומשה" עצמו נהג לחתום את שמו ב כתב%20חצי%20קולמוס כתב חצי קולמוס] במילים אהרן ציון ח' ברוך , חתימה זו הינה מילה משמו, מילה משם אביו ותואר עם שם סבו.
אישים סביבו
רבותיו
- אביו, הרה"צ חכם ציון יצחק. חכם ברוך. מעלם .
- הגה"ק חכם רבי צדקה חוצין מייסד עדה החרדית לבני ספרד.
- הרב הגדול המקובל האלקי חכם אפריים הכהן[2] ראש ישיבת "עוז והדר" שע"י ישיבת "פורת יוסף"[3].
- הגאון האדיר רב רבנן חכם עזרא עטייה [4].
- הגה"ק המקובל חכם%20סלמאן%20בן%20אליהו חכם סלמאן בן אליהו ][5].
- הגה"ק חכם עובדיה הדאיה ראש ישיבת בית א-ל .
- הגה"ק חכם מרדכי יפת שרעבי
- והגה"ק חכם סלמאן חוגי עבודי ראב"ד ירושלם.
ידידיו
- חכם רבי יעקב מוצפי - ראש אבות בתי הדין עדה חרדית לבני ספרד .
- חכם סלמאן מוצפי ].
- זקן המקובלים הרב הגדול הגאון החסיד חכם יצחק כדורי .
- גיסו הרב הגדול החסיד הגאון הקדוש חכם ציון ברכה.
- חכם יהודה יהושע חיים צדקה ] ראש ישיבת "פורת יוסף" גאולה.
תלמיד חבר
- הרב הגדול המקובל חכם שמואל דרזי - ראש ישיבת "ניות ברמה" .
- הרב הגדול הגאון החסיד המקובל הרב מרדכי אליהו .
- שר התורה והיראה מרנא הגאון הגדול חכם שבתי אטון - ראש ישיבת "ראשית חכמה" .
- הגאון הגדול חכם יהודה מעלם - מראשי ישיבת "פורת יוסף" גאולה
- והרב הגדול המקובל חכם שלום בכמוהר"ר עובדיה הדאיה- ראש ישיבת "בית א-ל" .
מתלמידיו
- אחיו, הרב הצדיק חכם יוסף. ציון. חכם ברוך. מעלם .
- הרב הגדול חכם עזרא%20יונה עזרא יונה ][6]
- הרה"צ רבי יאשיהו פולק מחסידות ביאלה ביאלה].
- הצדיק רבי שמואל כהן גבאי בית הכנסת עזרא הסופר ומשמשו בקודש.
- הרה"ח רבי מרדכי יצחקי בן אחותו ורב המושב "פורת"
תיאור
! לידה: !! פטירה: || -נולד ביום א' בשבט לערך בשנת ה' תרס"ו ליצירה || נפטר בשנת ה' תשמ"ט ליצירה נולד לאביו הרה"צ חכם ציון יצחק [7] ולאמו הצדיקה והחסידה מרת שמחה [8] משפחתו ידועה בהצנע לכת. הם מאוד חוששים מהקדמת תארים לשמם[9] ובשל כך עדיין מעטים הפרטים שסופרו על ראשית חייו, עם זאת ידעו כולם לקרותו "חכם אהרן" כאילו היה זה שמו.
לידתו
לידתו לוותה בשמחה אדירה שכן היה זה לאחר פטירת אחיו יחזקאל ב בגדאד וכן, לפי המסופר במשפחתו[10], היה אור גדול בבית עת לידתו.
קורותיו
ילדותו
בילדותו, עת החלו להישמע בעולם דיבורים על תיווכי העמים ועוד לצורך הקמת מדינת ישראל (אז ה' תרס"ח ליצירה לערך), החלו להישמע בבגדאד כינויי גנאי כלפי היהודים המתגוררים ב רובע%20היהודי רובע היהודי] שבבגדאד, מצב זה גרם שמשחק התגרויות החל משתולל בין ילדי הערבים לבין ילדי היהודים. במצב זה מסופר שכאשר הבחינה אמו ע"ה בהתגרות שבין הילדים, כצאצאית לשלשלת נשיאים שהיו ממונים מ השלטון הטורקי על החלת סדר ומשמעת הן בין יהודים והן בין גויים, היתה יוצאת לחצר ביתה ופונה באיום לילדי הגויים כי באם ימשיכו בהתגרות הזו, הוא מיד תקרא לבנה חכם אהרן שיאמר פסוק ואז רע ומר יהיה גורלם והילדים המתגרים היו נמלטים משמועה זו על נפשם[11].
נערותו
למד מנערותו עם הרב הגדול המקובל חכם שמואל דרזי ועם זקן המקובלים חכם יצחק כדורי [12]. חכם שמואל דרזי סיפר על נערותו של החכם ה"תולדות אהרן ומשה" ב"ר ציון יצחק. חכם ברוך. מעלם כי מנהגו היה לישון על ספסל ב" מדרש בית זליכה" כשכיפה גדולה עוטפת את ראשו ו חבלים לידיו וה תולדות אהרן ומשה. ציון. חכם ברוך. מעלם ביקשו שאם רואה הוא כי מגיעה עת חצות ליל והוא ישן- ימשוך אותו הוא בחבלים הללו ויעיר אותו לאמירת " תיקון%20חצות תיקון חצות ]". בבגדאד הוא התייתם מאמו, שגם כן אחיותיה נפטרו אומנם אחר עלותן לארץ הקודש אך בזו אחר זו.
עלייתו
בשנות השלושים לחייו עלה לארץ הקודש בצורה שקטה עם אביו כשאור דולק בבית ורכוש רב נמצא בו כדי שלא יכירו בכך השלטון, אז הורו לו רבותיו הגדולים חכם אפריים הכהן וחכם סלמאן חוגי עבודי כי על אף הספקות הכרוכות בכך[13]- הגיע העת לשאת אשה. הוא יצא למסע ארוך ומפתל בדרכים בלתי מובנות של אותן שנים והגיע לציונו של התנא רבי%20מאיר%20בעל%20הנס רבי מאיר בעל הנס ], שם חלם על זוגתו לעתיד, ולציונו של התנא האלקי רבי שמעון בר יוחאי ב מירון .
נישואיו
כשעלתה בת אחות אמו מרת סעידה לארץ הקודש בשנות ה' תש"ח, הכריז רבו הרב הגדול המקובל חכם אפריים הכהן כי "הגיעה זוגתו של חכם אהרן" והוא אכן היה השדכן. זוגתו לעתיד חלמה אז כי אמו של ה"תולדות אהרן ומשה" מוסרת לה מגש ובו זר פרחים וארבעה כיפות כשהיא אומרת לאחות אמה שעדיף כי תתן מגש זה לבנה הצדיק. בעתיד צהלה משמחה כשראתה כי נולדו להם ארבעה בנים ובת אחת כמו ציור החלום.
יסוד הישיבה על קבר רחל אמנו
בהמשך ייסד עם ידידו המקובל חכם סלמאן מוצפי] את ישיבת "בני ציון" על קברה של רחל אמנו , מחשש כי בלילה ספרי הקודש יגנבו, היו ה" תולדות אהרן ומשה]" ואחיו הרה"צ חכם יוסף צ. י. חכם ברוך. מעלם נושאים כל ערב את ספרי הקודש על כתפיהם בשקים ובעת חצות הלילה שבים לקברה של רחל אמנו ע"ה כשהשקים ללומדי הישיבה שוב על כתפיהם[14].
מסירותו לכלל
תרומותיו
על אף שהיו סומכים עליו בהעברת כספים ל ישיבות ישיבות] ול מוסדות%20תורה מוסדות תורה] על פי מוצא פיו כלפי המקום או האדם הנזקק לכך, לא הסכים לקבל כספים למענו עצמו על אף שהוא חי בעוני ומחסור. בין מקומות התורה להם העביר כספים כספים] נמצאים גם ישיבת "פורת יוסף" וארגון " יד%20לאחים יד לאחים ]". חילק תפילין מהודרים מאוד של רש"י , של ר"ת ושל שימושא%20רבה שימושא רבה ], לאנשים שידם לא היתה משגת זאת ועודד מאוד במרץ להניח לכל הפחות את זוג התפילין לדעת רבינו תם . הוא עצמו הניח תפילת שחרית את שני זוגות התפילין של רש"י ור"ת יחדיו ואילו בתפילת המנחה אף שימושא%20רבה שימושא רבה ] ב תפילת%20המנחה תפילת המנחה] כמנהג רבינו האר"י%20הקדוש האר"י הקדוש].
התעסקותו בתיקונים רוחניים
עסק בתיקונים ובתיקוני נפטרים נפטרים. היה בדעתו לערוך תיקון מסוכן מאוד לו עצמו למען קירוב הגאולה, אך מנעו ידידו חכם סלמאן מוצפי ממעשה זה בכך שבחר שלא להשתתף עמו בכך ולא ניתן לערוך תיקון זה יחידי[15]. הצדיק חכם יחזקאל ירוחם חתנו של ידיד ה"תולדות אהרן ומשה" הרב המקובל חכם סלמאן מוצפי סיפר כי היו הם עורכים תיקון לכפרת עוונות בהכנסת גופם לדוד מי קרח, ה"תולדות אהרן ומשה" כאילו לא השתתף בתיקון משאין ביכולתו, אך כשפנה חתנו של המקובל חכם סלמאן מוצפי הוא הרה"צ ר' יחזקאל ירוחם להורדת דוד מי הקרח מגג בית הכנסת "מנחת יהודה" שם התיקון נערך, מצאו קפוא ומעולף, הוא אז חימם לו מים והצליח להשיב לו את רוחו.
צומות ותעניות לכפרה כללית או פרטית
היה בתענית דיבור כל חייו מלבד דיבור שנצרך ביותר ושמסוג הנאמר עליו בחז"ל "שיחת חולין של תלמידי חכמים]". כמו כן היה צם שלושה ימים ברצף בימי השובבי"ם [16]
התקשרויות
הרה"צ רבי יאשיהו פולק מ חסידות%20ביאלה חסידות ביאלה ] מספר שנקשר הוא אליו בתחילה ממראה שראה במירון של אותם ימים בהם היתה כברת דרך קשה ביותר למירון, נסיעה בטקסי לתחנת הרכבת ליד גן הפעמון, רכבת לבית שמש, נסיעה לחיפה, מחיפה נסיעה לצפת, ירידה בכביש ועלייה על קוצים קוצים] ו ברקנים ברקנים] לציונו של רשב"י כאשר הזמנים של הרכבים הציבוריים מעיר לעיר היו רק שלושה פעמים ביום ואם לא מספיקים להגיע למירון ביום אחד- אז מגיעים רק ביום שלאחריו. הוא הגיע לשם במסירות נפש ופנה לישון שם. באמצע הליל שמע קול רעש ופחד על נפשו מאוד. בהמשך התקרב אליו הקול ואז שמע שמבקש הוא משהו להדליק בו אש, הרב יאשיהו פולק פחד ואמר 'לא. אין לי כזה דבר'. עבר זמן מה והנה נדלקת אש והרב פולק יאשיהו עוקב אחריה בפחד לאן היא מגיעה, עד שראה את הדמות הזו בוכה בבכי מר ונשגב מהבנה במנגינת "נהרות בבל" משם הגיעה הדמות בראשיתה ומיד חקר אחר אותה הדמות עד שנקשר אליה בכל נפשו ומאודו וכך נהיה לתלמידו ומקורבו. ידוע היה בחלומות נשגבים של חזיונות על העתיד ולחיזוקם של אנשים הצריכים לכך גילה כי אף ראה את מקומו לעתיד בגן עדן. הרב הגדול המקובל חכם מרדכי שרעבי נהג להדר לו באומרו "ברוך הבא, גברא רבה" עת הגיע ללמוד עמו קבלה וגיסו המקובל האלקי חכם ציון%20ברכה ציון ברכה] אמר עליו "הלוואי והיו לי רבע ממידותיו, הייתי מסתפק בזה" . רבי בנימין זאב חשין הנקרא "הצדיק הירושלמי" ראהו בכניסה לכותל המערבי לבוש ב בגדי השבת כמנהגו בימי השישי וכאומרו שאז נפגשים שם עם נשמות האבות הקדושים אברהם, יצחק ויעקב, כשהבחין בו הרב חשין ניגש לנשק את ידו ואילו ה"תולדות אהרן ומשה" חשב אף הוא לנסות זאת מול ידו של הרב חשין. אחר כך נשאל הרב חשין , שנודע כמבין ב חכמת הפרצוף להפליא, מה ראה כעת, השיב הרב חשין כי ראה עמוד של אש מיתמר ועולה מפניו הקדושות. בעריכת חיבורו "תולדות אהרן ומשה" התייעל בהבנת לשון הקודש צחה להבנת הקוראים בידידו ותלמידו חברו הרב הגדול המקובל חכם שמואל דרזי - ראש ישיבת "ניות ברמה" , ברב הגדול המקובל רבי שלום בכמוהר"ר עובדיה הדאיה - ראש ישיבת "בית א-ל" ובראשון לציון הרב הגדול הגאון החסיד המקובל רבי מרדכי אליהו [17] ואילו בחיבורו "מוסר ישמח לב" כתב ככתבם וכלשונם את דברי רבותיו הגדולים זצוק"ל.
יארצייט ומקום קבורה
עת פטירתו ביום ל' סיוון של שנת ה' תשמ"ט בכה עליו מרורים ידידו זקן המקובלים חכם יצחק כדורי עמו למד בחברותא ו ביקש חלקה ליד מקום מנוחתו . מקום מנוחתו הוא בכניסה ל הר%20המנוחות הר המנוחות] . אגב, מקום זה משמש כצינור ישועות פרטי וכללי[18] ובפרט בימי ערב ראש חודש, ט"ו לחודש וערב שבת קודש (יום השישי) בטרם בוא חצות היום, ימים שאותם פירט הרב בפתיחה לספרו "תולדות אהרן ומשה" בשם רבינו האר"י הקדוש כימים בהם נשמת הצדיק נמצאת על קברו ביותר ולכן בימים הללו מועיל במיוחד אם המשתטח עצמו יבקש מבורא עולם שישמע בקשתו בזכות נשמת הצדיק או לחלופין בימים הללו גם מועילה במיוחד ההשתטחות והבקשה מנשמת הצדיק כי יתפלל הוא על המשתטח. כשהיוצא מן האמור הוא שהיות והרב "תולדות אהרן ומשה" נפטר בראש חודש כאשר ידוע מהמקובלים כלפי ראש חודש שהנשמה אז אינה במקום ציונה, העולים לקברו לרוב עולים בערב יום פטירתו, שזהו ערב ראש חודש תמוז.
קיצור מההספדים
רב רבנן חכם יהודה יהושע חיים צדקה אמר אז כי "המגן של עם ישראל" נסתלק כשהוא קישר דבריו לפיגוע של דרדור רכב ציבורי גדול עם ארבעים ואחת[19] נספים לתהום ליד טלז-סטון באומרו שזה בגלל שאין את "המגן" שהיה עד כה, אמרו כי רב רבנן חכם יהודה צדקה נמצא צודק בדבריו כשאף אמר "קרה מה שלא קרה משך חמישים שנה" בנוגע ל פיגוע פיגוע] זה, כי אכן זו גם לא היתה הפעם האחרונה של פיגוע שכזה[20] ואף קולו החזק של ראש ישיבת "ראשית חכמה" שר התורה והיראה חכם שבתי אטון נישא אז ברמה בכוונו לאותם דברים של חכם יהודה צדקה ].
עסק בטהרתו
חכם יוסף עדס מראשי ישיבת "פורת יוסף" .
הספידוהו
- חכם יהודה יהושע חיים צדקה- ראש ישיבת "פורת יוסף" .
- המגיד הירושלמי הרב שבתי יודלביץ.
- חכם שבתי בן ציון אטון- ראש ישיבת "ראשית חכמה" .
- מראשי ישיבת "פורת יוסף" חכם יוסף עדס.
- הרב רבי נעים בן אליהו , רב שכונת הבוכרים.
- הרב הגדול רבי מרדכי אליהו , הראשון לציון.
- מראשי ישיבת "פורת יוסף" חכם יהודה מעלם.
- רבי יעקב ב"ר משה הלל- ראש מוסדות חברת אהבת שלום".
- הרב בן ציון- בכמוהר"ר סלמאן מוצפי .
- הרב חיים גזית- ראש כולל "חדוות חיים" .
- הרב יצחק יוסף
| תקופת חייו של חכם אהרן בן רבי ציון חכם ברוך מועלם על ציר הזמן |
|---|
 |
לקריאה נוספת
- הוי מתלמידיו של אהרן , מאת נכדיו.
- הקדמה לספרו " תולדות אהרן ומשה" (בהוצאות המאוחרות לפטירתו, מ-תשמ"ט), הקדמה מאת בניו ורבנים מקורבים.
קישורים חיצוניים
- ↑ על אביו של חכם ציון יצחק, חכם ברוך , בספר "קץ הימין" כתב רבי יהושע משה : הרב ברוך, חכם וחסיד גדול היה, התחתן למשפחת רבי ששון מרדכי וכו '
- ↑ אביו של הגאון רבי שלום כהן ראש ישיבת "פורת יוסף" עיר העתיקה
- ↑ מייסד הישיבה הגה"ק המקובל חכם בן ציון חזן- חזנו של מופת הדורות מרנא הבן איש חי ע"פ הוראתו של רבו
- ↑ במכתבי קודשו שבחיבור "הוי מתלמידיו של אהרן" גם נמצא שכתב על רבו "ושאלתי לחכם עזרא עטייה..."
- ↑ בעל הספרים "כרם שלמה" כפתיחה ללימוד הקבלה ולספרו הקדוש של מהרח"ו "עץ חיים" ואביו של הראשון לציון הרב הגדול חכם מרדכי אליהו . אגב, גם בסוף הספר " תולדות אהרן ומשה]" הוא מזכיר את רבו אליהו חכם סלמאן בן אליהו בכך שמבקש כי החיבור יועיל לעילוי נשמת רבו
- ↑ מרמת גן עמו התכתב רבות ב קולמוס כתב יד חצי קולמוס כפי שנראה בכתבי קודשו שבחיבור "הוי מתלמידיו של אהרן" העוסקים בשו"ת בהלכה ובענייני פרישות
- ↑ חכם ציון יצחק , ראש מתיבתא בבגדאד שבבבל ותלמידו של מופת הדורות רבינו יוסף חיים המכונה מרנא הבן איש חי , נהג לסיים כל יום את כל ספר התהילים בנוסף לסדר לימודו היומי, שימש ראש מתיבתא ב מדרש בית זליכה בבגדאד
- ↑ אמו היא צאצאית למהר"ם שנדוך, בעל הספרים: קול ששון, דבר בעתו, מזמור לאסף, כנף רננים, שם טוב, שמן ששון, תהלה לדוד, שדה לבן, אמרי ששון ועוד שהיו ל מאכולת%20אש מאכולת אש] , ידועה לחסידה וקדושה: צאצאיה מספרים בספר "ואת עלית על כולנה" על מרת שרח המכונה "נונה" מ אור%20יהודה אור יהודה], בתה, שאמותם הצדיקות שלהן היו שני כיסויי ראש ולא ראו להן אף שערה מראשן היו אומרות עליה; "מדוע אומרים עלי שאני צדיקה, הן לאמי היה כיסוי ראש אחד נוסף על שלי ואני הצדיקה?" היא היתה אחות למרת חניני אם רעייתו של הצדיק הקדוש מגנן של ישראל חכם אהרן משה בכמוהר"ר ציון יצחק. חכם-ברוך מעלם בעל ה" תולדות אהרן ומשה ]" ולמרת גורג'יה אמו של הגאון הרב עובדיה יוסף , מחבר הספרים: יביע אומר, יחווה דעת, חזון עובדיה, מאור ישראל, ענף עץ אבות ועוד, שאביו הצדיק יעקב עובדיה, עקב עוניו מאותם ימים, היה נעזר רבות במשפחה, הענייה אף היא, של ה"תולדות אהרן ומשה" שתרמו לו באורח קבע מקום בביתם לבישול ביצים לבני משפחתו
- ↑ הוא היה מורה דרכן גם של אחיותיו הקדושות בקבלה על כך מהוריהן, אך אחותו שהוא היה בתחילה מורה דרכה, מרת נזימה פנינה ע"ה, הנשואה לרב הגדול המקובל האלקי חכם ציון ברכה היתה מתחננת שיפסיקו לקרוא לבעלה ולבנה הגאון רבי יצחק%20ברכה יצחק ברכה] יבלט"א - ראש ישיבת "עטרת יצחק" בתואר "רב" , ספר תולדות חייה , כמו כן, בספר "הוי מתלמידיו של אהרן" על תולדות חייו, הובא מעשה מבנו מאיר שסיפר כי עמד על כך אביו שימחק הוא את התואר "חכם" הנוסף לשמו בכל ספר וספר מספרי "תולדות אהרן ומשה" שהוציאו עם שמו
- ↑ הובא בחיבור "הוי מתלמידיו של אהרן" פרק ג' "בית של קדושה"
- ↑ הובא בספר "הוי מתלמידיו של אהרן" , פרק ד', "במעלליו יתנכר נער"
- ↑ שם מלא; יצחק דיבה כדורי
- ↑ הרב ה"תולדות אהרן ומשה" חכם ברוך מעלם; מחשבה שאיננו ראוי כי יהיו לו ילדים
- ↑ משמשו בקודש הרב שמואל כהן גבאי בית הכנסת עזרא הסופר סיפר שלכל עניין שבקדושה בחר ללכת רגלי
- ↑ ספר "הוי מתלמידיו של אהרן" מסיפורו של הדרשן הרב בן ציון יבלט"א בנו של המקובל חכם סלמאן מוצפי
- ↑ בספר "זכרון ירא מחכמה" , אמר שר התורה והיראה חכם שבתי אטון: "שהוא צם שלושה ימים ברצף- אני יודע, יותר מזה, השאלה אם היה בכוחותיו, הוא היה חלש בטבעו..."
- ↑ רבי מרדכי צמח בכמוהר"ר סלמאן בן אליהו
- ↑ בספר "זכרון ירא מחכמה" מובא כי שר התורה והיראה מרנא הגר"ש אטון היה מפנה את בני ישיבתו המצפים לישועתם בזיווג הגון, אל מקום זה גרידא.
- ↑ ונתנו סימן לדבר, ראשי תיבות שמו:" א הרן מ שה" יוצא א"ם , והרי "אם" בגימטרייה ארבעים ואחת
- ↑ ספר "הוי מתלמידיו של אהרן" והקלטת קולו