זהב: הבדלים בין גרסאות בדף
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
[[פרשת פקודי]] עוסקת בזהב וב"זהר הטהור" שהוצאה על בניית כלי המשכן. הזהב נאסף בצורות שונות - תכשיטים וכיוצא בזה וסכומו הגיע ל:"תֵּשַׁע וְעֶשְׂרִים כִּכָּר וּשְׁבַע מֵאוֹת וּשְׁלשִׁים שֶׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ" - כאשר כל ככר שווה ל-3,000 שקלים. | [[פרשת פקודי]] עוסקת בזהב וב"זהר הטהור" שהוצאה על בניית כלי המשכן. הזהב נאסף בצורות שונות - תכשיטים וכיוצא בזה וסכומו הגיע ל:"תֵּשַׁע וְעֶשְׂרִים כִּכָּר וּשְׁבַע מֵאוֹת וּשְׁלשִׁים שֶׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ" - כאשר כל ככר שווה ל-3,000 שקלים. | ||
להלן השימושים שנעשה בזהב ב[[משכן | להלן השימושים שנעשה בזהב ב[[משכן אוהל מועד]] | ||
* [[ארון העדות]] – "וצִפִּיתָ אֹתו זהב טהור" ועל גביו[[כפורת]] – "ועשית כַפֹּרֶת זהב טהור" | * [[ארון העדות]] – "וצִפִּיתָ אֹתו זהב טהור" ועל גביו[[כפורת]] – "ועשית כַפֹּרֶת זהב טהור" | ||
* [[ | * [[שלחן הפנים]] – " וצִפִּיתָ אֹתו זהב טהור" וכליו : קערותיו, כפותיו, קַשְׂוֹתָיו, ומְנַקִּיּוֹתָיו – "זהב טהור תעשה אֹתם" . | ||
* ה[[מנורה]] – "ועשית מֹנרַת זהב טהור"; חלקיה - גביעים, כפתורים ופרחים – " כֻּלָהּ מִקשָׁה אחת זהב טהור" ; אביזריה - מלקחיה ומחתֹּתיה – "ומַלְקָחֶיהָ ומַחְתֹּתֶיהָ זהב טהור" | * ה[[מנורה]] – "ועשית מֹנרַת זהב טהור"; חלקיה - גביעים, כפתורים ופרחים – " כֻּלָהּ מִקשָׁה אחת זהב טהור" ; אביזריה - מלקחיה ומחתֹּתיה – "ומַלְקָחֶיהָ ומַחְתֹּתֶיהָ זהב טהור" | ||
* בגדי [[כהן]] - שרשראות (בבגדי הכהן) – "ושתי שַׁרְשְׁרֹת זהב טהור" ; ציץ – "ועשית ציץ זהב טהור" | * בגדי [[כהן]] - שרשראות (בבגדי הכהן) – "ושתי שַׁרְשְׁרֹת זהב טהור" ; ציץ – "ועשית ציץ זהב טהור" | ||
* [[מזבח | * [[מזבח הקטורת]] – "וצפית אֹתו זהב טהור" . | ||
ברוב כלי המשכן האחרים אין נזכר בציווי אלא "זהב". כך הוא בעשרות מקומות, ונמנה כמה מהם: | ברוב כלי המשכן האחרים אין נזכר בציווי אלא "זהב". כך הוא בעשרות מקומות, ונמנה כמה מהם: | ||
גרסה מ־15:59, 20 במרץ 2009
|
|
זהב היא מתכת "אצילה" - דהיינו: אם לא מצויה בתרכובת עם חומרים אחרים. התופעה מוסברת במבנה האלקטרוני של מבנה האטום. תוצאה ישירנ היא שהוא מופיע בטבע במצבו הטבעי. יחד עם זאת, לשימושים מסחריים נהוג לכלול בו מרכיבים נוספים בכמות שולית במטרה לייצב את מבנהו. נקודת ההתכה של הזהב תכונות הזהב: היותו נדיר, בעל ברק מיוחד במינו יחד עם נוחיות עיבודו הקנו לזהב מעמד מיוחד .
הזהב במשכן
פרשת פקודי עוסקת בזהב וב"זהר הטהור" שהוצאה על בניית כלי המשכן. הזהב נאסף בצורות שונות - תכשיטים וכיוצא בזה וסכומו הגיע ל:"תֵּשַׁע וְעֶשְׂרִים כִּכָּר וּשְׁבַע מֵאוֹת וּשְׁלשִׁים שֶׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ" - כאשר כל ככר שווה ל-3,000 שקלים.
להלן השימושים שנעשה בזהב במשכן אוהל מועד
- ארון העדות – "וצִפִּיתָ אֹתו זהב טהור" ועל גביוכפורת – "ועשית כַפֹּרֶת זהב טהור"
- שלחן הפנים – " וצִפִּיתָ אֹתו זהב טהור" וכליו : קערותיו, כפותיו, קַשְׂוֹתָיו, ומְנַקִּיּוֹתָיו – "זהב טהור תעשה אֹתם" .
- המנורה – "ועשית מֹנרַת זהב טהור"; חלקיה - גביעים, כפתורים ופרחים – " כֻּלָהּ מִקשָׁה אחת זהב טהור" ; אביזריה - מלקחיה ומחתֹּתיה – "ומַלְקָחֶיהָ ומַחְתֹּתֶיהָ זהב טהור"
- בגדי כהן - שרשראות (בבגדי הכהן) – "ושתי שַׁרְשְׁרֹת זהב טהור" ; ציץ – "ועשית ציץ זהב טהור"
- מזבח הקטורת – "וצפית אֹתו זהב טהור" .
ברוב כלי המשכן האחרים אין נזכר בציווי אלא "זהב". כך הוא בעשרות מקומות, ונמנה כמה מהם:
- זֵרים: לארון – "ועשית עליו זר זהב סביב" ; לשולחן – "ועשית לו זר זהב סביב"
- בדים: לארון – "וצִפִּיתָ אֹתם זהב" ; לשולחן – "וצִפִּיתָ אֹתם זהב"
- טבעות: לארון – "ויצקת לו ארבע טַבְּעֹת זהב" ; לשולחן – "ועשית לו ארבע טַבְּעֹת זהב" .
- קרשים – "ואת הקרשים תצפה זהב" ; וקרסים – "ועשית חֲמִשִּׁים קַרְסֵי זהב"
אורי כהן דן בנושא במאמרו :זהב" ו"זהב טהור" בכלי המשכן ב[[עלונים#דף שבועי|דף שבועי לפרשת שבוע של אוניברסיטת בר-אילן]. הוא ניסה לבדוק האם יש סוגים אחדים לזהב, שנעשה בו שימוש במשכן והגיע למסקנה כי מדובר בזהב מסוג אחד.