הרב סיניור נסים נחום: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (6 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
מתוך ה[[ויקיפדיה העברית]]; הרב '''נסים נחום''' (17 ב[[דצמבר]] [[1862]] – 19 ב[[ינואר]] [[1927]]) היה [[מקובל]], איש ציבור ו[[נדבן]], ממייסדי ישיבות [[ישיבת פורת יוסף]], [[ישיבת המקובלים שער השמים]], "[[ישיבת רחובות הנהר]]", ו[[ארגון]] "כתר תורה". | מתוך ה[[ויקיפדיה העברית]]; הרב סיניור '''נסים נחום''' (17 ב[[דצמבר]] [[1862]] – 19 ב[[ינואר]] [[1927]]) היה [[מקובל]], איש ציבור ו[[נדבן]], ממייסדי ישיבות [[ישיבת פורת יוסף]], [[ישיבת המקובלים שער השמים]], "[[ישיבת רחובות הנהר]]" על שם סידור [[רחובות הנהר]] ל[[הרש"ש]], ו[[ארגון]] "כתר תורה". | ||
== ביוגרפיה == | == ביוגרפיה == | ||
נולד ב[[ | נולד ב[[טריפולי]] שב[[לוב]] ב-[[17]] ב[[דצמבר]] 1862 ([[כ"ה]] ב[[כסלו]] נר ראשון של [[חנוכה]] [[ה'תרכ"ג]]) לכלפלא ולרבקה נחום, בן למשפחת גבירים ועסקנים ציבוריים מנכבדי העיר שתמכו ב[[תלמידי חכמים]]. בילדותו התחנך בבית ספר מקומי והשתלם ב[[ספרות]] ובהשכלה כללית. כשהתייתם מאביו בגיל 20, החל לעסוק במסחר, וניהל את עסקי המסחר של אביו יחד עם אחיו. בתקופה זו ביקר בביתו [[שד"ר]] מישראל, שהביא לו [[קמע]] לבקשת אמו. לפי המסופר, בזכות קמע זה שינה את תוכניותיו לעתיד, ביטל את לימודיו ב[[אוניברסיטה]] והתמסר ללימוד תורה. | ||
בהיותו כבן 22 נישא למזל (זולא) בת הרב כמוס דיין, ובשנת [[1898]] ([[ה'תרנ"ח]]) עלה לישראל. הוא השתכן ברחוב דוד שב[[שכונת הבוכרים]] | בהיותו כבן 22 נישא למזל (זולא) בת הרב [[כמוס דיין]], ובשנת [[1898]] ([[ה'תרנ"ח]]) עלה לישראל. הוא השתכן ברחוב דוד שב[[שכונת רחובות]] היא [[שכונת הבוכרים]] ב[[ירושלים]], והחל ללמוד את תורת ה[[קבלה]] ולפעול כעסקן למען תושבי העיר. בין היתר תרם מכספו לייסוד ישיבת המקובלים "[[ישיבת רחובות הנהר]]", וייסד מכספו יחד עם הרב [[חיים יהודה לייב אוירבך]] את [[ישיבת המקובלים שער השמים]]. | ||
באמצע [[מלחמת העולם הראשונה]] הוכרח לגלות ל[[אלכסנדריה]] שב[[מצרים]] בשנת [[1916]] ([[ה'תרע"ו]]) בעקבות היותו אזרח [[איטליה]]. באלכסנדריה עסק בפעילות למען יהודים נוספים שהוגלו, וייסד בה באותה שנה את חברת "כתר תורה", שמטרתה הייתה להפיץ תורה ואת לימוד [[ספר הזוהר]], בעיקר בין סוחרים ופשוטי העם. בשיאה מנתה החברה כתשעה סניפים, | באמצע [[מלחמת העולם הראשונה]] הוכרח לגלות ל[[אלכסנדריה]] שב[[מצרים]] בשנת [[1916]] ([[ה'תרע"ו]]) בעקבות היותו אזרח [[איטליה]]. באלכסנדריה עסק בפעילות למען יהודים נוספים שהוגלו, וייסד בה באותה שנה את חברת "כתר תורה", שמטרתה הייתה להפיץ תורה ואת לימוד [[ספר הזוהר]], בעיקר בין סוחרים ופשוטי העם. בשיאה מנתה החברה כתשעה סניפים, ב[[ירושלים]], [[אלכסנדריה]], [[בני ברק]], [[צפת]] [[חלב]], [[דמשק]], [[ביירות]], [[טריפולי]] ו[[ניו יורק]]. כן ייסד בעיר [[ישיבה]] גדולה לבחורים שירדו מישראל, ובסיועו של הרב [[אברהם אביכזיר]], גייס כספים רבים עבור הישיבה, ממנה התפרנסו כ-200 רבנים. | ||
בסיום המלחמה חזר | בסיום המלחמה חזר ל[[ירושלים]] והמשיך לפעול בה כאיש ציבור. בשנת [[1923]] ([[ה'תרפ"ג]]) נמנה עם מקימי [[ישיבת פורת יוסף]], וסייע לרב [[בן ציון חזן]] בהקמתה. עד לפטירתו שימש בה כמנהל הוועד והגבאי. | ||
למרות עושרו, את רוב חייו העביר ב[[ | למרות עושרו, את רוב חייו העביר ב[[סיגופים]] וב[[תעניות]], ואת כספו חילק למוסדות וישיבות, ותמך ב[[תלמידי חכמים]] ורבנים שעסקו בקבלה. הדפיס ספרי קבלה שונים מאת מחברים קדמונים, ביניהם; בניהו בן יהוידע, שר שלום, ו"שבט מוסר" מבלי להזכיר בהם את שמו כמוציא לאור, וכן חיבורים אודות [[תיקוני זוהר]] שונים, אותם דאג להפיץ בארץ ובעולם. | ||
הלך לעולמו ב-[[19 | הלך לעולמו ב-[[19]] ב[[ינואר]] 1927 (ט"ז ב[[שבט]] [[ה'תרפ"ז]]), ונקבר בבית הקברות שב[[הר הזיתים]] ב[[ירושלים]]. | ||
== לקריאה נוספת == | == לקריאה נוספת == | ||
* | * [[משה דוד גאון]], '''[[יהודי המזרח בארץ ישראל (ספר)|יהודי המזרח בארץ ישראל]]''', חלק ב׳ (עמ׳ 247). | ||
* גדעון גילקרוב, '''האיר המזרח''' - לדמותם של רבותינו הספרדים בדורות האחרונים, ירושלים ה'תשס"ב (חלק א', עמ' 37 - 39) | * הרב [[גדעון גילקרוב]], '''האיר המזרח''' - לדמותם של רבותינו הספרדים בדורות האחרונים, ירושלים [[ה'תשס"ב]] (חלק א', עמ' 37 - 39). | ||
* [[ | * הרב [[בן ציון מוצפי]], '''דורש טוב לעמו''' - אוסף סיפורים ועובדות מגדולי הדורות האחרונים, ירושלים [[ה'תשס"ט]] (עמ' 295 - 306). | ||
== קישורים חיצוניים == | == קישורים חיצוניים == | ||
גרסה אחרונה מ־07:36, 17 במרץ 2019
|
|
מתוך הויקיפדיה העברית; הרב סיניור נסים נחום (17 בדצמבר 1862 – 19 בינואר 1927) היה מקובל, איש ציבור ונדבן, ממייסדי ישיבות ישיבת פורת יוסף, ישיבת המקובלים שער השמים, "ישיבת רחובות הנהר" על שם סידור רחובות הנהר להרש"ש, וארגון "כתר תורה".
ביוגרפיה[עריכה]
נולד בטריפולי שבלוב ב-17 בדצמבר 1862 (כ"ה בכסלו נר ראשון של חנוכה ה'תרכ"ג) לכלפלא ולרבקה נחום, בן למשפחת גבירים ועסקנים ציבוריים מנכבדי העיר שתמכו בתלמידי חכמים. בילדותו התחנך בבית ספר מקומי והשתלם בספרות ובהשכלה כללית. כשהתייתם מאביו בגיל 20, החל לעסוק במסחר, וניהל את עסקי המסחר של אביו יחד עם אחיו. בתקופה זו ביקר בביתו שד"ר מישראל, שהביא לו קמע לבקשת אמו. לפי המסופר, בזכות קמע זה שינה את תוכניותיו לעתיד, ביטל את לימודיו באוניברסיטה והתמסר ללימוד תורה.
בהיותו כבן 22 נישא למזל (זולא) בת הרב כמוס דיין, ובשנת 1898 (ה'תרנ"ח) עלה לישראל. הוא השתכן ברחוב דוד שבשכונת רחובות היא שכונת הבוכרים בירושלים, והחל ללמוד את תורת הקבלה ולפעול כעסקן למען תושבי העיר. בין היתר תרם מכספו לייסוד ישיבת המקובלים "ישיבת רחובות הנהר", וייסד מכספו יחד עם הרב חיים יהודה לייב אוירבך את ישיבת המקובלים שער השמים.
באמצע מלחמת העולם הראשונה הוכרח לגלות לאלכסנדריה שבמצרים בשנת 1916 (ה'תרע"ו) בעקבות היותו אזרח איטליה. באלכסנדריה עסק בפעילות למען יהודים נוספים שהוגלו, וייסד בה באותה שנה את חברת "כתר תורה", שמטרתה הייתה להפיץ תורה ואת לימוד ספר הזוהר, בעיקר בין סוחרים ופשוטי העם. בשיאה מנתה החברה כתשעה סניפים, בירושלים, אלכסנדריה, בני ברק, צפת חלב, דמשק, ביירות, טריפולי וניו יורק. כן ייסד בעיר ישיבה גדולה לבחורים שירדו מישראל, ובסיועו של הרב אברהם אביכזיר, גייס כספים רבים עבור הישיבה, ממנה התפרנסו כ-200 רבנים.
בסיום המלחמה חזר לירושלים והמשיך לפעול בה כאיש ציבור. בשנת 1923 (ה'תרפ"ג) נמנה עם מקימי ישיבת פורת יוסף, וסייע לרב בן ציון חזן בהקמתה. עד לפטירתו שימש בה כמנהל הוועד והגבאי.
למרות עושרו, את רוב חייו העביר בסיגופים ובתעניות, ואת כספו חילק למוסדות וישיבות, ותמך בתלמידי חכמים ורבנים שעסקו בקבלה. הדפיס ספרי קבלה שונים מאת מחברים קדמונים, ביניהם; בניהו בן יהוידע, שר שלום, ו"שבט מוסר" מבלי להזכיר בהם את שמו כמוציא לאור, וכן חיבורים אודות תיקוני זוהר שונים, אותם דאג להפיץ בארץ ובעולם.
הלך לעולמו ב-19 בינואר 1927 (ט"ז בשבט ה'תרפ"ז), ונקבר בבית הקברות שבהר הזיתים בירושלים.
לקריאה נוספת[עריכה]
- משה דוד גאון, יהודי המזרח בארץ ישראל, חלק ב׳ (עמ׳ 247).
- הרב גדעון גילקרוב, האיר המזרח - לדמותם של רבותינו הספרדים בדורות האחרונים, ירושלים ה'תשס"ב (חלק א', עמ' 37 - 39).
- הרב בן ציון מוצפי, דורש טוב לעמו - אוסף סיפורים ועובדות מגדולי הדורות האחרונים, ירושלים ה'תשס"ט (עמ' 295 - 306).
קישורים חיצוניים[עריכה]
- המקובל ניסים נחום, באתר MyTzadik
- תבנית:תדהר
- תמונת הרב ניסים נחום, באתר MyHeritage
- כרטיס הקבר של נסים נחום באתר הר הזיתים
- תבנית:יהודי המזרח