הרב משה צבי נריה

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search
הרב משה צבי נריה
Nerya.jpg
תמנות הרב נריה עם הכיתוב "לאורו נלך"- שמה של עמותת חסד גדולה שהוקמה לזכרו
תאריך לידה כ"א בשבט תרע"ד
תאריך פטירה י"ט בכסלו תשנ"ו
מקום פעילות כפר הרא"ה
השתייכות ציונות דתית, בני עקיבא
תפקידים נוספים ראש ישיבת בני עקיבא כפר הרא"ה, חבר כנסת, אבי "דור הכיפות הסרוגות".
רבותיו אביו הרב פתחיה מנקין, הרב אברהם יצחק הכהן קוק
תלמידיו הרב חיים דרוקמן, הרב דב ליאור, הרב זלמן ברוך מלמד, הרב צפניה דרורי, הרב ירחמיאל וייס, הרב חנן פורת, הרב יעקב פילבר, הרב יעקב אריאל
חיבוריו ראה להלן בפסקה "ספריו"

הרב משה צבי נריה (כ"א בשבט התרע"ג- י"ט בכסלו התשנ"ו) - היה ראש ישיבת בני עקיבא כפר הרא"ה, מקים ישיבות בני עקיבא, ממנהיגי הציונות הדתית, אבי "דור הכיפות הסרוגות", חבר כנסת וחתן פרס ישראל.

תולדות חייו[edit]

הרב נריה נולד בכ"א בשבט התרע"ג בלודז' שבפולין לאביו הרב פתחיה מנקין, רב ברוסיה, כמשה צבי מנקין. למד תורה בישיבות במינסק ובשקלוב, תוך חירוף נפש. בשלב מסוים השתוקק ללמוד תורה בארץ ישראל, ופנה במכתב אל הרב צבי יהודה הכהן קוק שיבקש מאביו, הרב אברהם יצחק הכהן קוק שהיה בעל מעמד חשוב בישוב היהודי, שישיג לו אשרת עליה. הבקשה התקבלה, ובשנת תר"ץ עלה הרב נריה ארצה. בהגיעו ארצה, נקשר לרב קוק והוסמך לרבנות. הרב היה פעיל בתנועת בני עקיבא. המנון התנועה, "יד אחים", נכתב על ידו. עיברת את שמו ממנקין לנריה בעקבות שמו הספרותי בו השתמש בכתיבת מאמרים במסגרת בני עקיבא. הרב ערך את נוסח התפילה ליום העצמאות, אשר התקבל כמעט במלואו. היה חבר הנהלת התנועה למען ארץ ישראל השלמה. זכה בפרס ישראל בשנת 1978 למניינם על תרומה מיוחדת לקידומה ופיתוחה של החברה והמדינה. הקים יחד עם הרב שאול ישראל את "איחוד הרבנים למען עם ישראלי וארץ ישראל".

הקמת הישיבה[edit]

בשנת ת"ש הקים הרב נריה את ישיבת בני עקיבא כפר הרא"ה במושב כפר הרא"ה שנקרא על שם הרב קוק. הישיבה היתה הישיבה הראשונה בארץ ששילבה לימודי קודש ועבודה, כערכיה של בני עקיבא-תורה ועבודה. לאחר כמה שנים, בעקבות לחץ מצד הורי התלמידים, הוכנסו לישיבה גם לימודי חול. מהלך זה, בהתחלה כה עורר בהתחלה את התנגדותו של הרב נריה. יחד עם הרב נריה, פעל אז בישיבה הרב אברהם צוקרמן. בעקבות הקמת הישיבה, הוקמה ישיבת בני עקיבא במירון ע"י קברו של רבי שמעון בר יוחאי, ואח"כ הוקמה ישיבת נתיב מאיר בירושלים ועוד ישיבות ואולפנות רבות בכל רחבי הארץ. ידוע ביחס האוהב ואבהי שנתן לתלמידיו. כמו כן, מפורסמת הצורה בה היה נוהג להשכים את תלמידיו בבוקר לתפילת שחרית, בשיר "ישראל עם קדושים קומו לעבודת הבורא. אידאלאך אידאלאך, טיירע כושרע אידאלאך, שטייט אוף צו עבוידת הבוירא. שומרים לבוקר קומו לתורה".

בחירתו לכנסת[edit]

בשנת תש"ל, נבחר הרב נריה לכהן כחבר כנסת מטעם המפד"ל ואף היה חבר בועדת החינוך והתרבות, אולם פרש מהכנסת בשנת תשל"ג כי לא רצה "להתלכלך" בפוליטיקה, כדבריו.

פטירתו[edit]

הרב נפטר בי"ט בכסלו תשנ"ו, בגיל 82. מתוך דבריו האחורנים: "קר לי! תחממו אותי בדברי תורה! תאחזו בארץ ישראל ובקדושתה. תנו לי להגיד שלום לארץ ישראל ולהפרד ממנה באהבה, בשמחה וברצון. קדושה אני מבקש. קודש קודשים אני מבקש. תנו לי קדושת ארץ ישראל, תנו לי קדושת אהבת ישראל, תנו לי הרגשת קדושת ארץ ישראל. תנו לי הרגשת קדושת עם ישראל!" קרא כמה פעמים בקול גדול, "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד" וסיים במילים "נתקדש כולנו", ונדם.

על שמו הוקם הישוב נריה שבחבל בנימין, ישיבת שדמות נריה, תנועת "לאורו נלך" ועוד.

בתו, הרבנית צלה בר אלי, הוציאה ספר אודותיו בשם "שחר אורו", וספר לנוער עליו בשם "אורי". כמו כן נכתב לזכרו הספר "מאורות נריה", וכן יצאה לאור חוברת בשם "והיה כנגן המנגן- פרקים מעולם הנגיון של הרב משה צבי נריה", מאת תלמידו הרב חנן פורת. העמיד תלמידים הרבה בישיבת בני עקיבא, וביניהם: הרב חיים דרוקמן, הרב דב ליאור, הרב זלמן ברוך מלמד, הרב צפניה דרורי, הרב ירחמיאל וייס, הרב חנן פורת, הרב יעקב פילבר, הרב יעקב אריאל ועוד.

ספריו[edit]

הרב נריה כתב ספרים רבים, בעיקר על רבו הרב קוק:

  • "מועדי הראי"ה" - על החגים של הרב קוק ובמשנתו.
  • "חיי הראי"ה" - קורות חיי הרב בתקופת רבנותו ביפו.
  • "שיחות הראי"ה" ו"טל הראי"ה" - תולדות הרב בשלושים ותשע (ט"ל) שנותיו הראשונות.
  • "בשדה הראי"ה" "ליקוטי הראי"ה" - עניינים שונים בחייו ובתורתו של הרב קוק.
  • "אורות התפילה"- מתורת הרב קוק בנושא התפילה.
  • "משנת הרב" - על יסודות תורתו של הרב קוק.
  • "ענבי פתחיה" (ע"ש אביו)- עיונים הלכתיים.
  • "צניף מלוכה"- קובץ מאמרים הלכתיים ורעיוניים.
  • "בני הישיבות וגיוסם" (חוברת)- על גיוס בני הישיבות.
  • "מלחמת השבת"- על מלחמה בשבת.
  • "על משכנות הרועים"
  • "מורשת ארץ"
  • "אפיק בנגב- ישראל במדינתו"
  • "מן הפנקס הפתוח"- ספר חדש עם לקט מאמרותיו.

לקריאה נוספת[edit]

  • צילה בראלי, שחר אורו ואורי.
  • הרב אליעזר מלמד, רביבים- גדולי ישראל ודמויות מופת מכון הר ברכה תש"ע.
  • גאולה בת יהודה, ראשונים לציון הנה הינם- תולדות רבנים בישראל שלבם היה לציון בפועל, מוסד הרב קוק, ירושלים תשס"ט.
  • הרב חנן פורת, והיה כנגן המנגן- פרקים מעולם הניגון של הרב משה צבי נריה.
  • ד"ר יצחק אלפסי, דורשי ציון בפועל הוצאת שם, ירושלים תשס"ו, עמ' 312.

קישורים חיצוניים[edit]