הרב יהושע ישעיה נויבירט: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
'''הרב יהושע ישעיה נויבירט''' היה מ[[רב]]ני שכונת בית וגן ב[[ירושלים]]; מייסד וראש [[ישיבת חכמת שלמה]] ו[[ישיבת פני שמואל]]. נודע בעיקר בזכות ספרו '''[[שמירת שבת כהלכתה]]'''.  
'''הרב יהושע ישעיה נויבירט''' היה מ[[רב]]ני שכונת בית וגן ב[[ירושלים]]; מייסד וראש [[ישיבת חכמת שלמה]] ו[[ישיבת פני שמואל]]. נודע בעיקר בזכות ספרו '''[[שמירת שבת כהלכתה]]''' הנחשב לאחד מספרי היסוד בתחום הלכות שבת. ספר זה הקנה לרב נויבירט מקום מכובד ביותר בין הפסוקים בהלכות שבת. 
 
==תולדות חייו==
==תולדות חייו==
הרב נויבירט נולד בי"ד ב[[אדר]] תרפ"ז בגרמניה לאביו ר' אהרן ואמו שרה חיה (מצאצאי ה[[ערוך לנר]] ו[[הרב יצחק דב במברגר]]). עם פרוץ ה[[שואה]] נמלט עם משפחתו להולנד. בשנת תש"ו הגיע לצרפת, שם עלה על ספינת מעפילים ל[[ארץ ישראל]].
===ילדותו ושנות השואה===
נולד בי"ד ב[[אדר]] תרפ"ז בגרמניה לאביו הרב אהרן ואמו שרה חיה (מצאצאי ה[[ערוך לנר]] ו[[הרב יצחק דב במברגר]]). בילדותו חי עם משפחתו בברלין. עם עליית היטלר לשלטון, עוד בטרם היה [[בר מצוה]], שלחו אותו הוריו יחד עם אחיו במשלוח הצלה של ילדים מגרמניה לבלגיה, שם אומץ עך ידי משפחה יהודית. שאר משפחתו הצליחה בהמשך להמלט מגרמניה להולנד בשנת תרצ"ט על ידי אישור מיוחד ממלכת הולנד עבור [[רב]]נים, והוא הועבר מבלגיה למשפחתו שבאמסטרדם. בשנת ת"ש כבשו הנאצים גם את הולנד, משפחתו התחבאה בביתה במשך שלוש שנים תמימות, מבלי יכולת לצאת החוצה. הוא מעיד כיצד חישב את מבנה לוח השנה היהודי על פי ספר [[קיצור שולחן ערוך]], ועל פיו כתב לוח שנה לבני המשפחה, שאף הופץ על ידי המחתרת ליהודים במחנות ובמחבואות, שלימים התברר כמדויק. בדרך נס ניצלו מגירוש למחנה ההשמדה. לאחר שחרור הולנד מידי הכיבוש הנאצי, נשאר באמסטרדם עד שבאביב תש"ו חצה עם קבוצת יהודים את הגבול לצרפת במסווה של חייל אמריקאי, ולאחר מסע ארוך הגיעה הקבוצה למרסיי, שם עלתה על אניית מעפילים שהובילה אותם לאחר שלושה שבועות של שייט ל[[ארץ ישראל]].  


הוא החל ללמוד ב[[ישיבת קול תורה]] אצל [[הרב יחיאל מיכל שלזינגר]] ו[[הרב ברוך קונדשטט]], אך בייחוד התקרב לראש הישיבה [[הרב שלמה זלמן אויערבאך]], עד שהפך לאחד מתלמידיו המובהקים והקרובים. לאחר שבזמן בריחתו מהנאצים הוכרח לנסוע בשבת מחשש פיקוח נפש<ref>שלאחר מכן הסתבר לו שלא היה פיקוח נפש אלא שגורמים חילונים רצו לכפותו לחלל שבת {{מקור|הקדמה למהדורה השלישית של שמירת שבת כהלכתה|כן}}.</ref>, החליט לכתוב ספר מסודר על הלכות שבת, לאחר שראה יכ אין ספר כזה. בעידוד הרב אויערבאך החל בכתיבת ספרו, והוא נכתב תוך התייעצויות תכופות עם הרב אויערבאך. בספרו מביא רבים מפסקיו של הרב אויערבאך.  
===בארץ ישראל===
בהגיעו לארץ ישראל נתפס על ידי האנגלים ונשלח למחנה המעצר בעתלית. לאחר ששוחרר, החליט כי רצונו להתמסר לתורה, ועבר לירושלים ללמוד ב[[ישיבת קול תורה]] אצל ראשי הישיבה [[הרב יחיאל מיכל שלזינגר]] ו[[הרב ברוך קונשטט]] והמשגיח [[הרב גדליה אייזמן]]. לאחר פטירת הרב שלזינגר הגיע לישיבה [[הרב שלמה זלמן אויערבאך]], והרב נויבירט הפך לאחד מתלמידיו המובהקים והקרובים. לאחר שראה כי אין ספר מקיף ומפורט העוסק בהלכות שבת, נטל על שכמו את המלאכה, והחל בכתיבת הספר בעידוד הרב אויערבאך, שעבר על הספר והוסיף את הערותיו. מעד לסוף ימיו התמסר לשכלול וחידוש הספר, שיצא במספר מהודורת. הספר התפשט בצורה רחבה ביותר בבתי ישראל, ומשמש כאחד מספרי היסוד בהלכות שבת.  


הוא ייסד בשכונת בית וגן את הישיבה לצעירים בית שמואל ולצדה את הישיבה הגבוהה "חכמת שלמה" ע"ש הרב אויערבאך ועמד בראשן, וכן את ישיבת נתיבות חכמה, שבראשה העמיד את [[הרב דניאל וולפסון]]. כמו כן העביר שיעורי הלכה בישיבת קול תורה ולימוד במקומות נוספים.  
הוא ייסד בשכונת בית וגן את הישיבה לצעירים בית שמואל ולצדה את הישיבה הגבוהה "חכמת שלמה" ע"ש הרב אויערבאך ועמד בראשן, וכן את ישיבת נתיבות חכמה, שבראשה העמיד את [[הרב דניאל וולפסון]]. כמו כן העביר שיעורי הלכה בישיבת קול תורה ולימוד במקומות נוספים.  


בשל מומחיותו בענייני רפואה בשבת, הועמד יחד עם [[הרב אשר וייס]] כפוסק של בית החולים שערי תדק בירושלים, וכן כרב ארגון "החובש".  
בשל מומחיותו בענייני רפואה בשבת, הועמד יחד עם [[הרב אשר וייס]] כפוסק של בית החולים שערי צדק בירושלים, וכן כרב ארגון "החובש".  


נפטר בג' ב[[תמוז]] תשע"ג (בגיל 85) ונקבר ב[[הר הזיתים]].
נפטר בג' ב[[תמוז]] תשע"ג (בגיל 85) ונקבר ב[[הר הזיתים]].
שורה 33: שורה 36:
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת קול תורה]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת קול תורה]]
[[קטגוריה:רבנים הקבורים בהר הזיתים]]
[[קטגוריה:רבנים הקבורים בהר הזיתים]]
[[קטגוריה:רבנים ניצולי שואה]]

גרסה מ־00:50, 1 ביולי 2014

הרב יהושע ישעיה נויבירט היה מרבני שכונת בית וגן בירושלים; מייסד וראש ישיבת חכמת שלמה וישיבת פני שמואל. נודע בעיקר בזכות ספרו שמירת שבת כהלכתה הנחשב לאחד מספרי היסוד בתחום הלכות שבת. ספר זה הקנה לרב נויבירט מקום מכובד ביותר בין הפסוקים בהלכות שבת.

תולדות חייו

ילדותו ושנות השואה

נולד בי"ד באדר תרפ"ז בגרמניה לאביו הרב אהרן ואמו שרה חיה (מצאצאי הערוך לנר והרב יצחק דב במברגר). בילדותו חי עם משפחתו בברלין. עם עליית היטלר לשלטון, עוד בטרם היה בר מצוה, שלחו אותו הוריו יחד עם אחיו במשלוח הצלה של ילדים מגרמניה לבלגיה, שם אומץ עך ידי משפחה יהודית. שאר משפחתו הצליחה בהמשך להמלט מגרמניה להולנד בשנת תרצ"ט על ידי אישור מיוחד ממלכת הולנד עבור רבנים, והוא הועבר מבלגיה למשפחתו שבאמסטרדם. בשנת ת"ש כבשו הנאצים גם את הולנד, משפחתו התחבאה בביתה במשך שלוש שנים תמימות, מבלי יכולת לצאת החוצה. הוא מעיד כיצד חישב את מבנה לוח השנה היהודי על פי ספר קיצור שולחן ערוך, ועל פיו כתב לוח שנה לבני המשפחה, שאף הופץ על ידי המחתרת ליהודים במחנות ובמחבואות, שלימים התברר כמדויק. בדרך נס ניצלו מגירוש למחנה ההשמדה. לאחר שחרור הולנד מידי הכיבוש הנאצי, נשאר באמסטרדם עד שבאביב תש"ו חצה עם קבוצת יהודים את הגבול לצרפת במסווה של חייל אמריקאי, ולאחר מסע ארוך הגיעה הקבוצה למרסיי, שם עלתה על אניית מעפילים שהובילה אותם לאחר שלושה שבועות של שייט לארץ ישראל.

בארץ ישראל

בהגיעו לארץ ישראל נתפס על ידי האנגלים ונשלח למחנה המעצר בעתלית. לאחר ששוחרר, החליט כי רצונו להתמסר לתורה, ועבר לירושלים ללמוד בישיבת קול תורה אצל ראשי הישיבה הרב יחיאל מיכל שלזינגר והרב ברוך קונשטט והמשגיח הרב גדליה אייזמן. לאחר פטירת הרב שלזינגר הגיע לישיבה הרב שלמה זלמן אויערבאך, והרב נויבירט הפך לאחד מתלמידיו המובהקים והקרובים. לאחר שראה כי אין ספר מקיף ומפורט העוסק בהלכות שבת, נטל על שכמו את המלאכה, והחל בכתיבת הספר בעידוד הרב אויערבאך, שעבר על הספר והוסיף את הערותיו. מעד לסוף ימיו התמסר לשכלול וחידוש הספר, שיצא במספר מהודורת. הספר התפשט בצורה רחבה ביותר בבתי ישראל, ומשמש כאחד מספרי היסוד בהלכות שבת.

הוא ייסד בשכונת בית וגן את הישיבה לצעירים בית שמואל ולצדה את הישיבה הגבוהה "חכמת שלמה" ע"ש הרב אויערבאך ועמד בראשן, וכן את ישיבת נתיבות חכמה, שבראשה העמיד את הרב דניאל וולפסון. כמו כן העביר שיעורי הלכה בישיבת קול תורה ולימוד במקומות נוספים.

בשל מומחיותו בענייני רפואה בשבת, הועמד יחד עם הרב אשר וייס כפוסק של בית החולים שערי צדק בירושלים, וכן כרב ארגון "החובש".

נפטר בג' בתמוז תשע"ג (בגיל 85) ונקבר בהר הזיתים.

ספריו

  • שמירת שבת כהלכתה- הלכות שבת ויום טוב (ע"פ פסקי הרמ"א, המשנה ברורה והרב אויערבאך). ספר זה זכה לתפוצה רבה ביותר בכל קהילות ישראל.
  • קיצור דיני שמיטת קרקעות.
  • אהל שרה- דיני טהרת המשפחה.
  • חנוך הבנים למצוות ודיני קטן.
  • מדריך הלכתי לאחיות בבתי חולים לשבתות וחגים.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים