הרב יהודה עמיטל: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) (←מספריו) |
(תולדות חייו) |
||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
לאחר הקמת ישיבת הר עציון, נתבקש לתפקד כראש הישיבה. כשעלה [[ארץ ישראל|ארצה]] [[הרב אהרן ליכטנשטיין]] הזמינו לכהן כ[[ראש הישיבה]]<ref>וראה ב[http://www.shaalvim.co.il/torah/maayan-article.asp?id=425 דברי הספד] של בנו, הרב יואל עמיטל, שכהרב יהודה עמיטל הזמין את הרב ליכטנשטיין לבוא ללמד בישיבה, כתב במכתבו: 'אתה מוזמן להיות ראש הישיבה', ולא הזכיר כלל שהוא כבר משמש בתפקיד זה, מתוך כוונה לעזוב את ראשות הישיבה במידה והרב ליכטנשטיין ירצה לקבל על עצמו את התפקיד.</ref> עד לפרישתו בשנת תשס"ח. היה בעל תפיסה מאד פלורליסטית ופתוחה{{דרוש מקור}}, ותמך בהקמת מכללת יעקב הרצוג בסמוך לישיבתו, ואף איפשר ללמוד [[תנ"ך]] בשיטות לא מקובלות בעולם התורני{{דרוש מקור}}. בסוף תקופת כהונתו, נכנסו לתפקיד [[הרב יעקב מדן]] ו[[הרב ברוך גיגי]]. לאחר פרישתו, צורף גם [[הרב משה ליכטנשטיין]], בנו של הרב אהרן, להיות ראש ישיבה. | לאחר הקמת ישיבת הר עציון, נתבקש לתפקד כראש הישיבה. כשעלה [[ארץ ישראל|ארצה]] [[הרב אהרן ליכטנשטיין]] הזמינו לכהן כ[[ראש הישיבה]]<ref>וראה ב[http://www.shaalvim.co.il/torah/maayan-article.asp?id=425 דברי הספד] של בנו, הרב יואל עמיטל, שכהרב יהודה עמיטל הזמין את הרב ליכטנשטיין לבוא ללמד בישיבה, כתב במכתבו: 'אתה מוזמן להיות ראש הישיבה', ולא הזכיר כלל שהוא כבר משמש בתפקיד זה, מתוך כוונה לעזוב את ראשות הישיבה במידה והרב ליכטנשטיין ירצה לקבל על עצמו את התפקיד.</ref> עד לפרישתו בשנת תשס"ח. היה בעל תפיסה מאד פלורליסטית ופתוחה{{דרוש מקור}}, ותמך בהקמת מכללת יעקב הרצוג בסמוך לישיבתו, ואף איפשר ללמוד [[תנ"ך]] בשיטות לא מקובלות בעולם התורני{{דרוש מקור}}. בסוף תקופת כהונתו, נכנסו לתפקיד [[הרב יעקב מדן]] ו[[הרב ברוך גיגי]]. לאחר פרישתו, צורף גם [[הרב משה ליכטנשטיין]], בנו של הרב אהרן, להיות ראש ישיבה. | ||
בשנת 1988 ייסד את מפלגת מימד, שנחשבת למלפגת שמאל דתית,המפלגה התמודדה לכנסת אך לא עברה את אחוז החסימה.לאחר רצח רבין כיהן כשר בלי תיק מטעמהבממשלה הזמנית של פרס. דגל בחתירה לשלום, גם על חשבון ויתורים טריטוריאליים ומסירת שטחים מארץ ישראל. דעה זו גררה ביקורת של הרבה רבנים ממחנה ארץ ישראל השלמה. | |||
נפטר בכ"ז ב[[תמוז]] תש"ע. | נפטר בכ"ז ב[[תמוז]] תש"ע. | ||
גרסה מ־22:30, 21 במאי 2016
|
|
הרב יהודה עמיטל היה ראש ישיבת הר עציון שבאלון שבות, מייסד וראש תנועת "מימד" ושר בממשלת ישראל.
תולדות חייו
נולד בשם יהודה קליין בג' בחשוון תרפ"ה בעיר גרוסוורדין שבטרנסילבניה. למד תקופה מסוימת בישיבה בגרוסוורדין, ולאח"כ עבר לישיבת מיר. לאחר כיבוש הונגריה ע"י הנאצים, נלקח למחנה עבודה, ממנו שוחרר בשמחת תורה תש"ה. לאחר שניצאל מהשואה, ברח לבוקרשט ומשם העפיל לארץ ישראל. הגיע ארצה בכ"ו בכסלו תש"ה, ונעצר לזמן מועט במחנה המעצר בעתלית. בבואו ארצה, עלה לירושלים ללמוד בישיבת חברון ואצל הרב יעקב משה חרל"פ. לאחר מכן, עבר ללמוד בישיבת קלצק שבפרדס חנה, שם נישא למרים, בתו של הרב צבי יהודה מלצר. הוסמך לרבנות ע"י הרב איסר זלמן מלצר, סב אשתו. התגורר זמן מה ברחובות ולאח"כ עלה לגור בירושלים.
התגייס לצבא ההגננה לישראל מיד לאחר קום המדינה, ולחם בגליל המערבי ובלטרון. לאחר שחזר מהמלחמה, נתמנה להיות ספרא דדינא בבית הדין ברחובות, וכיהן כר"מ בישיבת הדרום בעיר. הגה את רעיון ישיבות ההסדר.
לאחר הקמת ישיבת הר עציון, נתבקש לתפקד כראש הישיבה. כשעלה ארצה הרב אהרן ליכטנשטיין הזמינו לכהן כראש הישיבה[1] עד לפרישתו בשנת תשס"ח. היה בעל תפיסה מאד פלורליסטית ופתוחה(דרוש מקור), ותמך בהקמת מכללת יעקב הרצוג בסמוך לישיבתו, ואף איפשר ללמוד תנ"ך בשיטות לא מקובלות בעולם התורני(דרוש מקור). בסוף תקופת כהונתו, נכנסו לתפקיד הרב יעקב מדן והרב ברוך גיגי. לאחר פרישתו, צורף גם הרב משה ליכטנשטיין, בנו של הרב אהרן, להיות ראש ישיבה.
בשנת 1988 ייסד את מפלגת מימד, שנחשבת למלפגת שמאל דתית,המפלגה התמודדה לכנסת אך לא עברה את אחוז החסימה.לאחר רצח רבין כיהן כשר בלי תיק מטעמהבממשלה הזמנית של פרס. דגל בחתירה לשלום, גם על חשבון ויתורים טריטוריאליים ומסירת שטחים מארץ ישראל. דעה זו גררה ביקורת של הרבה רבנים ממחנה ארץ ישראל השלמה.
נפטר בכ"ז בתמוז תש"ע.
מתלמידיו
- חתנו הרב יהודה גלעד - רב קיבוץ לביא וראש ישיבת הקיבוץ הדתי במעלה גלבוע
- הרב יובל שרלו- ראש ישיבת אורות שאול בפתח תקווה
- הרב רא"ם הכהן- ראש ישיבת עתניאל
- הרב אליהו בלומנצוויג -ראש ישיבת ירוחם
מספריו
- והארץ נתן לבני אדם- פרקי הגות וחינוך
- המעלות ממעמקים
- רסיסי טל- בירורים וחידושים הלכתיים
- קול יהודה- לקט ציטוטים ואמירות בנושאים שונים משלל ספריו ומאמריו
- בין התחברות למחויבות
- עת רצון- שיחות לימים הנוראים
לקריאה נוספת
- אלישיב רייכנר, באמונתו, תשס"ח.
- ראובן גפני וראובן ציגלר, לעבדך באמת- לדמותו ולדרכו של הרב יהודה עמיטל
קישורים חיצוניים
- ר' יואל יעקובי, "רב המשותף", באתר ישיבה
- הרב אליעזר מלמד, "מקים עולה של תורה", אתר ישיבה
- בנו, הרב יואל עמיטל, דברי הספד בלוויית הרב יהודה עמיטל (המעיין)
- הרב חיים סבתו, שלוש שיחות טלפון של הרב עמיטל - אתר 'כיפה'
- מאמרים מאת הרב עמיטל באתר רמב"י
- שיעורי הרב עמיטל באתר ישיבת הר עציון