הרב יהודה עמיטל: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
ראש | ראש [[ישיבת הר עציון]] שב[[אלון שבות]]. נשיא בית המדרש "תאיר". | ||
למד תקופה מסוימת בישיבה בגרוסוורדין, ולאח"כ | ==תולדות חייו== | ||
לאחר כיבוש הונגריה ע"י | נולד בשם יהודה קליין בג' ב[[חשוון]] תרפ"ה בעיר גרוסוורדין שבטרנסילבניה]. למד תקופה מסוימת בישיבה בגרוסוורדין, ולאח"כ עבר ל[[ישיבת מיר]]. לאחר כיבוש הונגריה ע"י הנאצים, נלקח למחנה עבודה, ממנו שוחרר ב[[שמחת תורה]] תש"ה. לאחר שניצאל מ[[השואה]], ברח לבוקרשט ומשם העפיל ל[[ארץ ישראל]]. הגיע ארצה בכ"ו ב[[כסלו]] תש"ה, ונעצר לזמן מועט במחנה המעצר בעתלית. בבואו ארצה, עלה ל[[ירושלים]] ללמוד ב[[ישיבת חברון]] ואצל [[הרב יעקב משה חרל"פ]]. לאחר מכן, עבר ללמוד ב[[ישיבת קלצק]] שב[[פרדס חנה]], שם נישא למרים, בתו של [[הרב צבי יהודה מלצר]]. הוסמך לרבנות ע"י [[הרב איסר זלמן מלצר]], סב אשתו. התגורר זמן מה ב[[רחובות]] ולאח"כ עלה לגור בירושלים. | ||
התגייס | התגייס ל[[צבא ההגננה לישראל]] מיד לאחר קום [[מדינת ישראל|המדינה]], ולחם בגליל המערבי ובלטרון. לאחר שחזר מהמלחמה, נתמנה להיות [[ספרא דדינא]] ב[[בית דין|בית הדין]] ברחובות, וכיהן כר"מ ב[[ישיבת הדרום]] בעיר. הגה את רעיון [[ישיבת הסדר|ישיבות ההסדר]]. | ||
לאחר הקמת | לאחר הקמת ישיבת הר עציון, נתבקש לתפקד כראש הישיבה. שימש בתקפיד זה, יחד עם [[הרב אהרן ליכטנשטיין]], עד לפרישתו בשנת תשס"ח. היה בעל תפיסה מאד פלורליסטית פתוחה, ותמך בהקמת מכללת יעקב הרצוג בסמוך לישיבתו, ואף איפשר ללמוד [[תנ"ך]] בשיטות לא מקובלות בעולם התורני. בסוף תקופת כהונתו, נכנסו לתפקיד [[הרב יעקב מדן]] ו[[הרב ברוך גיגי]]. לאחר פרישתו, צורף גם [[הרב משה ליכטנשטיין]], בנו של הרב אהרן, להיות ראש ישיבה. לאחר רצח ראש הממשלה יצחק רבין, ייסד את מפלגת מימ"ד, שנחשבת למלפגת שמאל דתית, וכיהן כשר בלי תיק מטעמה. דגל בחתירה לשלום, גם על חשבון ויתורים טריטוריאליים ומסירת שטחים מארץ ישראל. דעה זו גררה ביקורת של הרבה רבנים ממחנה ארץ ישראל השלמה. נפטר בכ"ז ב[[תמוז]] תש"ע. | ||
===ספריו=== | ===ספריו=== | ||
* | *'''והארץ נתן לבני אדם'''- פרקי הגות ו[[חינוך]]. | ||
* | *'''המעלות ממעמקים'''. | ||
* | *'''רסיסי טל'''- בירורים וחידושים הלכתיים. | ||
*'''קול יהודה'''- לקט ציטוטים ואמירות בנושאים שונים משלל ספריו ומאמריו. | |||
==לקריאה נוספת== | |||
*אלישיב רייכנר, '''באמונתו''', תשס"ח. | |||
== קישורים חיצוניים == | == קישורים חיצוניים == | ||
| שורה 20: | שורה 22: | ||
[http://www.etzion.org.il/vbm/search_results.php?query=%E4%F8%E1+%E9%E4%E5%E3%E4+%F2%EE%E9%E8%EC&lesson_kind=0 שיעורי הרב באתר ישיבת הר עציון] | [http://www.etzion.org.il/vbm/search_results.php?query=%E4%F8%E1+%E9%E4%E5%E3%E4+%F2%EE%E9%E8%EC&lesson_kind=0 שיעורי הרב באתר ישיבת הר עציון] | ||
[[קטגוריה: רבנים בימינו | |||
{{מיון רגיל:עמיטל יהודה}} | |||
[[קטגוריה:גדולי וחכמי ישראל]] | |||
[[קטגוריה: רבנים בימינו]] | |||
[[קטגוריה:ראשי ישיבות]] | |||
[[קטגוריה:רבנים ציוניים]] | |||
גרסה מ־23:17, 5 באפריל 2011
|
|
ראש ישיבת הר עציון שבאלון שבות. נשיא בית המדרש "תאיר".
תולדות חייו
נולד בשם יהודה קליין בג' בחשוון תרפ"ה בעיר גרוסוורדין שבטרנסילבניה]. למד תקופה מסוימת בישיבה בגרוסוורדין, ולאח"כ עבר לישיבת מיר. לאחר כיבוש הונגריה ע"י הנאצים, נלקח למחנה עבודה, ממנו שוחרר בשמחת תורה תש"ה. לאחר שניצאל מהשואה, ברח לבוקרשט ומשם העפיל לארץ ישראל. הגיע ארצה בכ"ו בכסלו תש"ה, ונעצר לזמן מועט במחנה המעצר בעתלית. בבואו ארצה, עלה לירושלים ללמוד בישיבת חברון ואצל הרב יעקב משה חרל"פ. לאחר מכן, עבר ללמוד בישיבת קלצק שבפרדס חנה, שם נישא למרים, בתו של הרב צבי יהודה מלצר. הוסמך לרבנות ע"י הרב איסר זלמן מלצר, סב אשתו. התגורר זמן מה ברחובות ולאח"כ עלה לגור בירושלים. התגייס לצבא ההגננה לישראל מיד לאחר קום המדינה, ולחם בגליל המערבי ובלטרון. לאחר שחזר מהמלחמה, נתמנה להיות ספרא דדינא בבית הדין ברחובות, וכיהן כר"מ בישיבת הדרום בעיר. הגה את רעיון ישיבות ההסדר. לאחר הקמת ישיבת הר עציון, נתבקש לתפקד כראש הישיבה. שימש בתקפיד זה, יחד עם הרב אהרן ליכטנשטיין, עד לפרישתו בשנת תשס"ח. היה בעל תפיסה מאד פלורליסטית פתוחה, ותמך בהקמת מכללת יעקב הרצוג בסמוך לישיבתו, ואף איפשר ללמוד תנ"ך בשיטות לא מקובלות בעולם התורני. בסוף תקופת כהונתו, נכנסו לתפקיד הרב יעקב מדן והרב ברוך גיגי. לאחר פרישתו, צורף גם הרב משה ליכטנשטיין, בנו של הרב אהרן, להיות ראש ישיבה. לאחר רצח ראש הממשלה יצחק רבין, ייסד את מפלגת מימ"ד, שנחשבת למלפגת שמאל דתית, וכיהן כשר בלי תיק מטעמה. דגל בחתירה לשלום, גם על חשבון ויתורים טריטוריאליים ומסירת שטחים מארץ ישראל. דעה זו גררה ביקורת של הרבה רבנים ממחנה ארץ ישראל השלמה. נפטר בכ"ז בתמוז תש"ע.
ספריו
- והארץ נתן לבני אדם- פרקי הגות וחינוך.
- המעלות ממעמקים.
- רסיסי טל- בירורים וחידושים הלכתיים.
- קול יהודה- לקט ציטוטים ואמירות בנושאים שונים משלל ספריו ומאמריו.
לקריאה נוספת
- אלישיב רייכנר, באמונתו, תשס"ח.