הרב יגאל לרר: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
(7 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{רב
{{רב
|שם= יגאל לרר
|שם= יגאל לרר
|תמונה=[[קובץ:Igalrav.jpg|250px]]
|תמונה=[[קובץ:0123 sefer.jpg|250px]]
|כיתוב=
|כיתוב=
|תאריך לידה= י' שבט תשי"ז  
|תאריך לידה= י' שבט תשי"ז  
|מקום לידה=
|מקום לידה=
שורה 18: שורה 18:
}}
}}


הרב '''יגאל לרר'''(נולד בי' בשבט התשי"ז,12 בינואר 1957) , הוא תלמיד חכם ציוני דתי, '''אב"ד ב[[פתח תקווה]] ור"מ בישיבת [[מרכז הרב]]'''.
הרב '''יגאל(ירחמיאל יגאל אליהו) לרר'''(נולד בי' בשבט התשי"ז,12 בינואר 1957) , הוא תלמיד חכם ציוני דתי, '''אב"ד ב[[פתח תקווה]] ור"מ בישיבת [[מרכז הרב]]'''.


נולד וגדל ב[[ירושלים]] לאמו, שרה, ולאביו החזן רב יהושע לרר, החזן הראשי של בתי הכנסת הגדולים בתל אביב, לונג איילנד, ואנטוורפן{{הערה |[http://www.ch10.co.il/news/100354/#.VzRM_NIrK71 החזן ר' יהושע לרר ז"ל: 10 שנים לפטירתו],י' חשון התשע"ה, באתר חרדים 10}}.ולאמו,שרה. בגיל שלוש עזבה משפחתו למספר שנים את הארץ ועברה לאנטוורפן,כמה שנים מאוחר יותר בגיל ארבע עשרה חזרו ארצה. למד במדרשיית נעם בפרדס חנה,לאחר מכן בשנת תשל"ג עבר לישיבת בית התלמוד-גור אריה חיים ברלין שהייתה קיימת אז ובראשה עמדו הגאון ר' בערל שוורצמן והגאון הרב יצחק הוטנר בעל 'הפחד יצחק',התקרב לרבנים אלו ושמע מהם שיעורים רבים. בשנת תשל"ד לקראת סוף זמן חורף של שנה א' עבר לישיבת מרכז הרב שם למד אצל '''[[הרב צבי יהודה הכהן קוק]]''' ,'''[[הרב שאול ישראלי]]''' ובעיקר אצל רבו המובהק '''[[הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא]]'''. כמו כן,במשך שנים שמע שיעורים והיה מקורב מאוד ל'הרב חיים צימרמן'.
נולד וגדל ב[[ירושלים]] לאמו, שרה, ולאביו החזן רב יהושע לרר, החזן הראשי של בתי הכנסת הגדולים בתל אביב, לונג איילנד, ואנטוורפן{{הערה |1=[http://www.ch10.co.il/news/100354/#.VzRM_NIrK71 החזן ר' יהושע לרר ז"ל: 10 שנים לפטירתו],י' חשון התשע"ה, באתר חרדים 10}}.ולאמו,שרה. בגיל שלוש עזבה משפחתו למספר שנים את הארץ ועברה לאנטוורפן,כמה שנים מאוחר יותר בגיל ארבע עשרה חזרו ארצה. למד במדרשיית נעם בפרדס חנה,לאחר מכן בשנת תשל"ג עבר לישיבת בית התלמוד-גור אריה חיים ברלין שהייתה קיימת אז ובראשה עמדו הגאון ר' בערל שוורצמן והגאון הרב יצחק הוטנר בעל 'הפחד יצחק',התקרב לרבנים אלו ושמע מהם שיעורים רבים. בשנת תשל"ד לקראת סוף זמן חורף של שנה א' עבר לישיבת מרכז הרב שם למד אצל '''[[הרב צבי יהודה הכהן קוק]]''' ,'''[[הרב שאול ישראלי]]''' ובעיקר אצל רבו המובהק '''[[הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא]]'''. כמו כן,במשך שנים שמע שיעורים והיה מקורב מאוד לרב חיים צימרמן.


במשך שנים היה הרב שוקד על תלמודו בהתמדה עצומה{{הערה |[https://musaf-shabbat.com/2011/03/31/%D7%91%D7%A7%D7%A6%D7%94-%D7%94%D7%A7%D7%95-%E2%80%93-%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%A1-%D7%91%D7%99%D7%9F/  שי פירון מתאר את הרב לרר :"מתנדנד בקצב קבוע על הספסל הראשון במרכז בית המדרש ללא הפסקה, יום אחרי יום" ] לחלוק, אבל ביחד /שי פירון ,מתוך 'מוסף שבת' ,מקור ראשון.}}. ולאחר מספר שנים בישיבה התמנה למשיב-נושא ונותן ב[[גמרא]] ,כמו כן במקביל למד למבחני הרבנות וקיבל כושר עיר וסמיכה לרבנות מרבו  [[הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא]].
במשך שנים היה הרב שוקד על תלמודו בהתמדה עצומה{{הערה |1=[https://musaf-shabbat.com/2011/03/31/%D7%91%D7%A7%D7%A6%D7%94-%D7%94%D7%A7%D7%95-%E2%80%93-%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%A1-%D7%91%D7%99%D7%9F/  שי פירון מתאר את הרב לרר :"מתנדנד בקצב קבוע על הספסל הראשון במרכז בית המדרש ללא הפסקה, יום אחרי יום" ] לחלוק, אבל ביחד /שי פירון ,מתוך 'מוסף שבת' ,מקור ראשון.}}. ולאחר מספר שנים בישיבה התמנה למשיב-נושא ונותן ב[[גמרא]] ,כמו כן במקביל למד למבחני הרבנות וקיבל כושר עיר וסמיכה לרבנות מרבו  [[הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא]].
בשנת תשנ"ג התמנה על ידי ראש הישיבה [[הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא]], לר"מ בישיבה,במקביל סיים את מבחני הדיינות וקיבל כושר לדיינות מהרבנים הראשיים דאז [[הרב אליהו בקשי דורון]] ו[[הרב ישראל מאיר לאו]].
בשנת תשנ"ג התמנה על ידי ראש הישיבה [[הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא]], לר"מ בישיבה,במקביל סיים את מבחני הדיינות וקיבל כושר לדיינות מהרבנים הראשיים דאז [[הרב אליהו בקשי דורון]] ו[[הרב ישראל מאיר לאו]].


במסגרת תפקידו כר"מ בישיבה הוא מעביר שיעורים בסוגיות בעיון לפי סדר המסכתות הנלמדות בישיבה ,שיעור בר' חיים מבריסק על ה[[רמב"ם]],ושיעור בנושאים לפי סדרים בפרשיות השבוע.
במסגרת תפקידו כר"מ בישיבה הוא מעביר שיעורים בסוגיות בעיון לפי סדר המסכתות הנלמדות בישיבה ,שיעור בר' חיים מבריסק על ה[[רמב"ם]],ושיעור בנושאים לפי סדרים בפרשיות השבוע.


בשנת תש"ס התמנה לדיין בבית הדין הרבני בבאר שבע. בשנת תשס"ח עבר לבית הדין בפתח תקווה ,וכעבור זמן בשנת תשע"ו התמנה לאב"ד בפתח תקווה.{{הערה |[http://www.kipa.co.il/now/65077.html פרסום ראשון: ששה דיינים מהציונות הדתית מונו לאבות בתי דין], כ"א חשון תשע"ו, באתר כיפה}}  
בשנת תש"ס התמנה לדיין בבית הדין הרבני בבאר שבע. בשנת תשס"ח עבר לבית הדין בפתח תקווה ,וכעבור זמן בשנת תשע"ו התמנה לאב"ד בפתח תקווה.{{הערה |1=[http://www.kipa.co.il/now/65077.html פרסום ראשון: ששה דיינים מהציונות הדתית מונו לאבות בתי דין], כ"א חשון תשע"ו, באתר כיפה}}  


מלבד היותו אב"ד ב[[פתח תקווה]] ור"מ ב[[ישיבת מרכז הרב]] ,הקים בשנת תשע"ד כולל בפתח תקווה שמהווה שלוחה של [[ישיבת מרכז הרב]] אשר הוא משמש כנשיאו ונותן שיעורים בעיון בגמרא וכן שיעורים באמונה ובענייני דיומא. כמו כן ,מעביר שיעורים רבים בכל רחבי העיר [[פתח תקווה]].
מלבד היותו אב"ד ב[[פתח תקווה]] ור"מ ב[[ישיבת מרכז הרב]] ,הקים בשנת תשע"ד כולל בפתח תקווה שמהווה שלוחה ש� [[ישיבת מרכז הרב]] אשר הוא משמש כנשיאו ונותן שיעורים בעיון בגמרא וכן שיעורים באמונה ובענייני דיומא. כמו כן ,מעביר שיעורים רבים בכל רחבי העיר [[פתח תקווה]].


משמש כחבר בוועדת השיפוט במיזם 'קנה לך חבר' שבראשה עומדים רבנים -תחרויות חיבורים תורניים שעורך מפעל הפיס לציבור הדתי לאומי.
משמש כחבר בוועדת השיפוט במיזם 'קנה לך חבר' שבראשה עומדים רבנים -תחרויות חיבורים תורניים שעורך מפעל הפיס לציבור הדתי לאומי.


במשך שנים רבות כל חג שבועות נוסע הרב לרר לאנטוורפן ושם במשך שישה ימים מעביר עשרות שיעורי תורה בכל רחבי העיר, שיעור זה התפרסם עד למאוד ואף ישנם אנשים מהמדינה שבאים במיוחד לשמוע את השיעורים הללו.  
במשך שנים רבות כל חג שבועות נוסע הר� לרר לאנטוורפן ושם במשך שישה ימים מעביר עשרות שיעורי תורה בכל רחבי העיר, שיעור זה התפרסם עד למאוד ואף ישנם אנשים מהמדינה שבאים במיוחד לשמוע את השיעורים הללו.  


הרב התגורר ב[[ירושלים]] במשך שנים רבות בבניין של רבני [[ישיבת מרכז הרב]] הסמוך לישיבה, ובשנת תש"ע עבר ל[[פתח תקווה]]. נשוי לצביה ביתו של הרב יוסף בא-גד.
הרב התגורר ב[[ירושלים]] במשך שנים רבות בבניין של רבני [[ישיבת מרכז הרב]] הסמוך לישיבה, ובשנת תש"ע עבר ל[[פתח תקווה]]. נשוי לצביה ביתו של הרב יוסף בא-גד.
   
   
==מפסיקותיו הבולטות==
*פסק לגבי היכולת להסתמך על "בדיקת רקמות".במקרה בו הוא דן שאישה פנויה (גרושה) שילדה בת וטוענת שהוא מפלוני ואותו אדם מכחיש, אך בבדיקת רקמות הוכח שהבת אכן היא בתו. לאחר בירור הסוגיה הוא מחייב את האב במזונות אם מצד היות הבדיקה הוכחה ודאית אם מצד זה שהאב התחייב בעשותו את הבדיקה לקבל את תוצאותיה. במהלך הדברים נידון גם הנושא של נאמנות רופאים והוא מייסד שם לפי דברי הראי"ה קוק זצ"ל שיש לחלק בין השערות לידע מדעי. בתחום ההשערות יש מקום לסייג את הנאמנות אך בנושאים מדעיים שהרופאים אינם אלא המבררים את המציאות יש להם נאמנות{{הערה|1=[http://www.eretzhemdah.org/content.asp?lang=he&pageid=505 סקירה על הפסיקה באתר 'ארץ חמדה'] ,[http://www.files.org.il/BRPortalStorage/a/2/87/82/00-56A9A8VCBB.pdf המאמר 'בדיקת רקמות כהוכחה בדיני ממונות ויוחסין בשורת הדין  כרך ט', מכון שער המשפט ירושלים תשס"ה (תצ"ו עמ')] ויעוין עוד באסיא חלק פד'-פה' הערה 360 ושם חלק יד'.}}.
*פסק לגבי זוג שנפרד וחזר לקיים יחסי אישות, אך הבעל חשש שהבן שנולד אינו שלו. הוא ביקש בדיקת רקמות, והרב לרר נדרש לקבוע אם הם "נשואים מחדש",הרב לרר פסק כי חזרת הצדדים זה לזו דרך קיום יחסים ומגורים קבועים ללא חופה וקידושין אינם מחייבים מתן גט, כך שחשש הממזרות מתבטל. לפיכך, אישר את עריכת בדיקת האבהות{{הערה |[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4783569,00.html זוג שכב אחרי הגירושין: האם הם שוב נשואים?],27.03.16 , אתר ynet}}.
*פסק  לגבי יהדותה של יעל ,נכדתה של הנערה דומני מריאטה שראול ולנברג חילץ מציפורני הנאצים כחלק מהמבצע שלו להצלת רבבות יהודים בהונגריה ,המסמך המקורי שעליו חתם ולנברג, כדיפלומט שבדי, למען הסבתא - שכנע את הרב לרר כי היא הייתה יהודייה, וממילא הנכדה יכולה להינשא כאן, בארץ, כדת משה וישראל{{הערה |[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4720825,00.html בזכות ראול ולנברג - הוכיחה לרבנות שהיא יהודייה],04.11.15 , אתר ynet}}.
==חיבוריו==
==חיבוריו==


שורה 52: שורה 61:
* [http://www.daat.ac.il/daat/psk/nosim.asp?dayan=193 כל הפסקי דינים של הרב לרר מבית הדין בפתח תקווה]
* [http://www.daat.ac.il/daat/psk/nosim.asp?dayan=193 כל הפסקי דינים של הרב לרר מבית הדין בפתח תקווה]
* [http://www.inn.co.il/News/News.aspx/167359 הרב לרר - שיעור לזכרו של הרב שפירא שהועבר בישיבת 'דרכי נועם' בפתח תקווה]  
* [http://www.inn.co.il/News/News.aspx/167359 הרב לרר - שיעור לזכרו של הרב שפירא שהועבר בישיבת 'דרכי נועם' בפתח תקווה]  
*[http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?167510& באור קניין הקידושין],מתוך ספר הזיכרון 'בשמן רענן' לע"נ הרב[[שלום נתן רענן]],חלק ב',עמ' תמב-תנג.
* [http://mercazharav.org.il/?pg=5&id=411 שיעור לחג השבועות שהועבר בישיבת מרכז הרב]
* [http://mercazharav.org.il/?pg=5&id=411 שיעור לחג השבועות שהועבר בישיבת מרכז הרב]
* [https://www.hods.org/pdf/press/hazofe(2).pdf הרב לרר בסיפורים על הרב שפירא- מתוך עיתון הצופה]
* [https://www.hods.org/pdf/press/hazofe(2).pdf הרב לרר בסיפורים על הרב שפירא- מתוך עיתון הצופה]
שורה 65: שורה 75:
[[קטגוריה: בוגרי ישיבת מרכז הרב]]
[[קטגוריה: בוגרי ישיבת מרכז הרב]]
[[קטגוריה: רבני הציונות הדתית בישראל]]
[[קטגוריה: רבני הציונות הדתית בישראל]]
[[קטגוריה:תלמידי הרב אברהם אלקנה שפירא]]

גרסה אחרונה מ־14:29, 12 בפברואר 2017
יגאל לרר
0123 sefer.jpg
תאריך לידה י' שבט תשי"ז
מקום פעילות ירושלים ,פתח תקווה
השתייכות ציונות דתית
תפקידים נוספים אב"ד בבית הדין הרבני בפתח תקווה , ר"מ בישיבת מרכז הרב,נשיא כולל בפתח תקווה.
רבותיו הרב צבי יהודה הכהן קוק, הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא ,הרב שאול ישראלי ,הרב חיים צימרמן

הרב יגאל(ירחמיאל יגאל אליהו) לרר(נולד בי' בשבט התשי"ז,12 בינואר 1957) , הוא תלמיד חכם ציוני דתי, אב"ד בפתח תקווה ור"מ בישיבת מרכז הרב.

נולד וגדל בירושלים לאמו, שרה, ולאביו החזן רב יהושע לרר, החזן הראשי של בתי הכנסת הגדולים בתל אביב, לונג איילנד, ואנטוורפן‏[1].ולאמו,שרה. בגיל שלוש עזבה משפחתו למספר שנים את הארץ ועברה לאנטוורפן,כמה שנים מאוחר יותר בגיל ארבע עשרה חזרו ארצה. למד במדרשיית נעם בפרדס חנה,לאחר מכן בשנת תשל"ג עבר לישיבת בית התלמוד-גור אריה חיים ברלין שהייתה קיימת אז ובראשה עמדו הגאון ר' בערל שוורצמן והגאון הרב יצחק הוטנר בעל 'הפחד יצחק',התקרב לרבנים אלו ושמע מהם שיעורים רבים. בשנת תשל"ד לקראת סוף זמן חורף של שנה א' עבר לישיבת מרכז הרב שם למד אצל הרב צבי יהודה הכהן קוק ,הרב שאול ישראלי ובעיקר אצל רבו המובהק הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא. כמו כן,במשך שנים שמע שיעורים והיה מקורב מאוד לרב חיים צימרמן.

במשך שנים היה הרב שוקד על תלמודו בהתמדה עצומה‏[2]. ולאחר מספר שנים בישיבה התמנה למשיב-נושא ונותן בגמרא ,כמו כן במקביל למד למבחני הרבנות וקיבל כושר עיר וסמיכה לרבנות מרבו הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא. בשנת תשנ"ג התמנה על ידי ראש הישיבה הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא, לר"מ בישיבה,במקביל סיים את מבחני הדיינות וקיבל כושר לדיינות מהרבנים הראשיים דאז הרב אליהו בקשי דורון והרב ישראל מאיר לאו.

במסגרת תפקידו כר"מ בישיבה הוא מעביר שיעורים בסוגיות בעיון לפי סדר המסכתות הנלמדות בישיבה ,שיעור בר' חיים מבריסק על הרמב"ם,ושיעור בנושאים לפי סדרים בפרשיות השבוע.

בשנת תש"ס התמנה לדיין בבית הדין הרבני בבאר שבע. בשנת תשס"ח עבר לבית הדין בפתח תקווה ,וכעבור זמן בשנת תשע"ו התמנה לאב"ד בפתח תקווה.‏[3]

מלבד היותו אב"ד בפתח תקווה ור"מ בישיבת מרכז הרב ,הקים בשנת תשע"ד כולל בפתח תקווה שמהווה שלוחה ש� ישיבת מרכז הרב אשר הוא משמש כנשיאו ונותן שיעורים בעיון בגמרא וכן שיעורים באמונה ובענייני דיומא. כמו כן ,מעביר שיעורים רבים בכל רחבי העיר פתח תקווה.

משמש כחבר בוועדת השיפוט במיזם 'קנה לך חבר' שבראשה עומדים רבנים -תחרויות חיבורים תורניים שעורך מפעל הפיס לציבור הדתי לאומי.

במשך שנים רבות כל חג שבועות נוסע הר� לרר לאנטוורפן ושם במשך שישה ימים מעביר עשרות שיעורי תורה בכל רחבי העיר, שיעור זה התפרסם עד למאוד ואף ישנם אנשים מהמדינה שבאים במיוחד לשמוע את השיעורים הללו.

הרב התגורר בירושלים במשך שנים רבות בבניין של רבני ישיבת מרכז הרב הסמוך לישיבה, ובשנת תש"ע עבר לפתח תקווה. נשוי לצביה ביתו של הרב יוסף בא-גד.


מפסיקותיו הבולטות[עריכה]

  • פסק לגבי היכולת להסתמך על "בדיקת רקמות".במקרה בו הוא דן שאישה פנויה (גרושה) שילדה בת וטוענת שהוא מפלוני ואותו אדם מכחיש, אך בבדיקת רקמות הוכח שהבת אכן היא בתו. לאחר בירור הסוגיה הוא מחייב את האב במזונות אם מצד היות הבדיקה הוכחה ודאית אם מצד זה שהאב התחייב בעשותו את הבדיקה לקבל את תוצאותיה. במהלך הדברים נידון גם הנושא של נאמנות רופאים והוא מייסד שם לפי דברי הראי"ה קוק זצ"ל שיש לחלק בין השערות לידע מדעי. בתחום ההשערות יש מקום לסייג את הנאמנות אך בנושאים מדעיים שהרופאים אינם אלא המבררים את המציאות יש להם נאמנות‏[4].
  • פסק לגבי זוג שנפרד וחזר לקיים יחסי אישות, אך הבעל חשש שהבן שנולד אינו שלו. הוא ביקש בדיקת רקמות, והרב לרר נדרש לקבוע אם הם "נשואים מחדש",הרב לרר פסק כי חזרת הצדדים זה לזו דרך קיום יחסים ומגורים קבועים ללא חופה וקידושין אינם מחייבים מתן גט, כך שחשש הממזרות מתבטל. לפיכך, אישר את עריכת בדיקת האבהות‏[5].
  • פסק לגבי יהדותה של יעל ,נכדתה של הנערה דומני מריאטה שראול ולנברג חילץ מציפורני הנאצים כחלק מהמבצע שלו להצלת רבבות יהודים בהונגריה ,המסמך המקורי שעליו חתם ולנברג, כדיפלומט שבדי, למען הסבתא - שכנע את הרב לרר כי היא הייתה יהודייה, וממילא הנכדה יכולה להינשא כאן, בארץ, כדת משה וישראל‏[6].

חיבוריו[עריכה]

  • קונטרס 'גאולת הצב"י' -מראה מקומות על התוספות, בכל הש"ס.יצא לאור בשנת תשמ"ב.
  • 'חזון יהושע' - ערך את הספר ובו חידושיו של אביו ר' יהושע לרר בסוגיות בש"ס אותם כתב בגיל 18, הספר כולל תולדות חייו של החזן יהושע לרר יליד ירושלים. הבן, הרב יגאל לרר, כותב בהקדמה כי אביו היה "מגדולי החזנים, משיירי זן החזנים מהדורות הקודמים בעל קול אדיר במתיקות שאין לתארה, כיבד ה' מגרונו ממעמקי ליבו, בעל רגש עצום אשר ריגש את שומעיו בתפילותיו"‏[7] .
  • חיבר מאות מאמרים ופסקי דינים שפורסמו ב'שורת הדין' ,בכתב העת 'ניצני ארץ' ובבמות נוספות.

קישורים חיצוניים[עריכה]

  1. ↑ החזן ר' יהושע לרר ז"ל: 10 שנים לפטירתו,י' חשון התשע"ה, באתר חרדים 10
  2. ↑ שי פירון מתאר את הרב לרר :"מתנדנד בקצב קבוע על הספסל הראשון במרכז בית המדרש ללא הפסקה, יום אחרי יום" לחלוק, אבל ביחד /שי פירון ,מתוך 'מוסף שבת' ,מקור ראשון.
  3. ↑ פרסום ראשון: ששה דיינים מהציונות הדתית מונו לאבות בתי דין, כ"א חשון תשע"ו, באתר כיפה
  4. ↑ סקירה על הפסיקה באתר 'ארץ חמדה' ,המאמר 'בדיקת רקמות כהוכחה בדיני ממונות ויוחסין בשורת הדין כרך ט', מכון שער המשפט ירושלים תשס"ה (תצ"ו עמ') ויעוין עוד באסיא חלק פד'-פה' הערה 360 ושם חלק יד'.
  5. ↑ זוג שכב אחרי הגירושין: האם הם שוב נשואים?,27.03.16 , אתר ynet
  6. ↑ בזכות ראול ולנברג - הוכיחה לרבנות שהיא יהודייה,04.11.15 , אתר ynet
  7. ↑ החזן ר' יהושע לרר ז"ל: 10 שנים לפטירתו,י' חשון התשע"ה, באתר חרדים 10
אוחזר מתוך "https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=הרב_יגאל_לרר&oldid=104684"