הרב יגאל לרר: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 20: | שורה 20: | ||
הרב '''יגאל לרר'''(נולד ב[[י' בשבט]] [[ה'תשל"ו]],[[12 בינואר]] [[1957]]) , הוא [[תלמיד חכם]] [[ציונות דתית|ציוני דתי]], '''[[אב"ד]] ב[[פתח תקווה]] ו[[ר"מ]] בישיבת [[מרכז הרב]]'''. | הרב '''יגאל לרר'''(נולד ב[[י' בשבט]] [[ה'תשל"ו]],[[12 בינואר]] [[1957]]) , הוא [[תלמיד חכם]] [[ציונות דתית|ציוני דתי]], '''[[אב"ד]] ב[[פתח תקווה]] ו[[ר"מ]] בישיבת [[מרכז הרב]]'''. | ||
נולד וגדל ב[[ירושלים]] לאמו, שרה, ולאביו החזן רב יהושע לרר, החזן הראשי של בתי הכנסת הגדולים | נולד וגדל ב[[ירושלים]] לאמו, שרה, ולאביו החזן רב יהושע לרר, החזן הראשי של בתי הכנסת הגדולים בתל אביב]], לונג איילנד, ואנטוורפן{{הערה |[http://www.ch10.co.il/news/100354/#.VzRM_NIrK71 החזן ר' יהושע לרר ז"ל: 10 שנים לפטירתו],י' חשון התשע"ה, באתר חרדים 10}}.ולאמו,שרה. בגיל ארבע עזבה משפחתו למספר שנים את הארץ ועברה ל[[אנטוורפן]],כמה שנים מאוחר יותר בגיל ארבע עשרה חזרו ארצה. למד במדרשיית נעם בפרדס חנה,לאחר מכן בשנת תשל"ג עבר לישיבת בית התלמוד-גור אריה חיים ברלין שהייתה קיימת אז ובראשה עמדו הגאון ר' בערל שוורצמן והגאון הרב יצחק הוטנר בעל 'הפחד יצחק',התקרב לרבנים אלו ושמע מהם שיעורים רבים. בשנת תשל"ד לקראת סוף זמן חורף של שנה א' עבר לישיבת מרכז הרב שם למד אצל '''הרב צבי יהודה הכהן קוק''' ,'''[[הרב שאול ישראלי]]''' ובעיקר אצל רבו המובהק '''[[הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא]]'''. כמו כן,במשך שנים שמע שיעורים והיה מקורב מאוד ל'הרב חיים צימרמן'. | ||
במשך שנים היה הרב שוקד על תלמודו בהתמדה עצומה{{הערה |[https://musaf-shabbat.com/2011/03/31/%D7%91%D7%A7%D7%A6%D7%94-%D7%94%D7%A7%D7%95-%E2%80%93-%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%A1-%D7%91%D7%99%D7%9F/ שי פירון מתאר את הרב לרר :"מתנדנד בקצב קבוע על הספסל הראשון במרכז בית המדרש ללא הפסקה, יום אחרי יום" ] לחלוק, אבל ביחד / | במשך שנים היה הרב שוקד על תלמודו בהתמדה עצומה{{הערה |[https://musaf-shabbat.com/2011/03/31/%D7%91%D7%A7%D7%A6%D7%94-%D7%94%D7%A7%D7%95-%E2%80%93-%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%A1-%D7%91%D7%99%D7%9F/ שי פירון מתאר את הרב לרר :"מתנדנד בקצב קבוע על הספסל הראשון במרכז בית המדרש ללא הפסקה, יום אחרי יום" ] לחלוק, אבל ביחד /שי פירון ,מתוך 'מוסף שבת' ,מקור ראשון.}}. ולאחר מספר שנים בישיבה התמנה למשיב-נושא ונותן ב[[גמרא]] ,כמו כן במקביל למד למבחני הרבנות וקיבל כושר עיר וסמיכה לרבנות מרבו הרב[[אברהם אלקנה כהנא שפירא]]. | ||
בשנת תשנ"ג התמנה על ידי ראש הישיבה [[הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא]], לר"מ בישיבה,במקביל סיים את מבחני הדיינות וקיבל כושר לדיינות מהרבנים הראשיים דאז [[הרב אליהו בקשי דורון]] ו[[הרב ישראל מאיר לאו]]. | בשנת תשנ"ג התמנה על ידי ראש הישיבה [[הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא]], לר"מ בישיבה,במקביל סיים את מבחני הדיינות וקיבל כושר לדיינות מהרבנים הראשיים דאז [[הרב אליהו בקשי דורון]] ו[[הרב ישראל מאיר לאו]]. | ||
| שורה 29: | שורה 29: | ||
בשנת תש"ס התמנה לדיין בבית הדין הרבני בבאר שבע. בשנת תשס"ח עבר לבית הדין בפתח תקווה ,וכעבור זמן בשנת תשע"ו התמנה לאב"ד בפתח תקווה.{{הערה |[http://www.kipa.co.il/now/65077.html פרסום ראשון: ששה דיינים מהציונות הדתית מונו לאבות בתי דין], כ"א חשון תשע"ו, באתר כיפה}} | בשנת תש"ס התמנה לדיין בבית הדין הרבני בבאר שבע. בשנת תשס"ח עבר לבית הדין בפתח תקווה ,וכעבור זמן בשנת תשע"ו התמנה לאב"ד בפתח תקווה.{{הערה |[http://www.kipa.co.il/now/65077.html פרסום ראשון: ששה דיינים מהציונות הדתית מונו לאבות בתי דין], כ"א חשון תשע"ו, באתר כיפה}} | ||
מלבד היותו אב"ד ב[[פתח תקווה]] | מלבד היותו אב"ד ב[[פתח תקווה]] ור"מ ב[[ישיבת מרכז הרב]] ,הקים בשנת תשע"ו כולל בפתח תקווה שמהווה שלוחה של [[ישיבת מרכז הרב]] אשר הוא משמש כנשיאו ונותן שיעורים בעיון בגמרא וכן שיעורים באמונה ובענייני דיומא. כמו כן ,מעביר שיעורים רבים בכל רחבי העיר [[פתח תקווה]]. | ||
משמש כחבר | משמש כחבר בוועדת השיפוט במיזם 'קנה לך חבר' שבראשה עומדים רבנים -תחרויות חיבורים תורניים שעורך מפעל הפיס לציבור הדתי לאומי. | ||
במשך שנים רבות כל חג שבועות נוסע הרב לרר | במשך שנים רבות כל חג שבועות נוסע הרב לרר לאנטוורפן ושם במשך שישה ימים מעביר עשרות שיעורי תורה בכל רחבי העיר, שיעור זה התפרסם עד למאוד ואף ישנם אנשים מהמדינה שבאים במיוחד לשמוע את השיעורים הללו. | ||
הרב התגורר ב[[ירושלים]] במשך שנים רבות בבניין של רבני [[ישיבת מרכז הרב]] הסמוך לישיבה, ובשנת תש"ע עבר ל[[פתח תקווה]]. נשוי לצביה ביתו של | הרב התגורר ב[[ירושלים]] במשך שנים רבות בבניין של רבני [[ישיבת מרכז הרב]] הסמוך לישיבה, ובשנת תש"ע עבר ל[[פתח תקווה]]. נשוי לצביה ביתו של הרב יוסף בא-גד. | ||
==חיבוריו== | ==חיבוריו== | ||
* '''''קונטרס 'גאולת הצב"י'''''' -מראה מקומות על התוספות, בכל הש"ס.יצא לאור בשנת תשמ"ב. | * '''''קונטרס 'גאולת הצב"י'''''' -מראה מקומות על התוספות, בכל הש"ס.יצא לאור בשנת תשמ"ב. | ||
* ''''''חזון יהושע'''''' - ערך את הספר ובו חידושיו של אביו ר' יהושע לרר על סוגיות הש"ס אותם כתב בגיל 18, הספר כולל תולדות חייו של החזן | * ''''''חזון יהושע'''''' - ערך את הספר ובו חידושיו של אביו ר' יהושע לרר על סוגיות הש"ס אותם כתב בגיל 18, הספר כולל תולדות חייו של החזן יהושע לרר יליד ירושלים. הבן, הרב יגאל לרר, כותב בהקדמה כי אביו היה "מגדולי החזנים, משיירי זן החזנים מהדורות הקודמים בעל קול אדיר במתיקות שאין לתארה, כיבד ה' מגרונו ממעמקי ליבו, בעל רגש עצום אשר ריגש את שומעיו בתפילותיו"{{הערה |[http://www.ch10.co.il/news/100354/#.VzRM_NIrK71 החזן ר' יהושע לרר ז"ל: 10 שנים לפטירתו],י' חשון התשע"ה, באתר חרדים 10}} . | ||
*חיבר מאות מאמרים ופסקי דיינים שפורסמו ב'שורת הדין' ,בכתב העת 'ניצני ארץ' ובבמות נוספות. | *חיבר מאות מאמרים ופסקי דיינים שפורסמו ב'שורת הדין' ,בכתב העת 'ניצני ארץ' ובבמות נוספות. | ||
גרסה מ־20:20, 12 במאי 2016
|
|
| יגאל לרר | |
|---|---|
| תאריך לידה | י' שבט תשי"ז |
| מקום פעילות | ירושלים ,פתח תקווה |
| השתייכות | ציונות דתית |
| תפקידים נוספים | אב"ד בבית הדין הרבני בפתח תקווה , ר"מ בישיבת מרכז הרב,נשיא כולל בפתח תקווה. |
| רבותיו | הרב צבי יהודה הכהן קוק, הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא ,הרב שאול ישראלי ,הרב חיים צימרמן |
הרב יגאל לרר(נולד בי' בשבט ה'תשל"ו,12 בינואר 1957) , הוא תלמיד חכם ציוני דתי, אב"ד בפתח תקווה ור"מ בישיבת מרכז הרב.
נולד וגדל בירושלים לאמו, שרה, ולאביו החזן רב יהושע לרר, החזן הראשי של בתי הכנסת הגדולים בתל אביב]], לונג איילנד, ואנטוורפן[1].ולאמו,שרה. בגיל ארבע עזבה משפחתו למספר שנים את הארץ ועברה לאנטוורפן,כמה שנים מאוחר יותר בגיל ארבע עשרה חזרו ארצה. למד במדרשיית נעם בפרדס חנה,לאחר מכן בשנת תשל"ג עבר לישיבת בית התלמוד-גור אריה חיים ברלין שהייתה קיימת אז ובראשה עמדו הגאון ר' בערל שוורצמן והגאון הרב יצחק הוטנר בעל 'הפחד יצחק',התקרב לרבנים אלו ושמע מהם שיעורים רבים. בשנת תשל"ד לקראת סוף זמן חורף של שנה א' עבר לישיבת מרכז הרב שם למד אצל הרב צבי יהודה הכהן קוק ,הרב שאול ישראלי ובעיקר אצל רבו המובהק הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא. כמו כן,במשך שנים שמע שיעורים והיה מקורב מאוד ל'הרב חיים צימרמן'.
במשך שנים היה הרב שוקד על תלמודו בהתמדה עצומה[2]. ולאחר מספר שנים בישיבה התמנה למשיב-נושא ונותן בגמרא ,כמו כן במקביל למד למבחני הרבנות וקיבל כושר עיר וסמיכה לרבנות מרבו הרבאברהם אלקנה כהנא שפירא. בשנת תשנ"ג התמנה על ידי ראש הישיבה הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא, לר"מ בישיבה,במקביל סיים את מבחני הדיינות וקיבל כושר לדיינות מהרבנים הראשיים דאז הרב אליהו בקשי דורון והרב ישראל מאיר לאו.
במסגרת תפקידו כר"מ בישיבה הוא מעביר שיעורים בסוגיות בעיון לפי סדר המסכתות הנלמדות בישיבה ,שיעור בר' חיים מבריסק על הרמב"ם,ושיעור בנושאים לפי סדרים בפרשיות השבוע.
בשנת תש"ס התמנה לדיין בבית הדין הרבני בבאר שבע. בשנת תשס"ח עבר לבית הדין בפתח תקווה ,וכעבור זמן בשנת תשע"ו התמנה לאב"ד בפתח תקווה.[3]
מלבד היותו אב"ד בפתח תקווה ור"מ בישיבת מרכז הרב ,הקים בשנת תשע"ו כולל בפתח תקווה שמהווה שלוחה של ישיבת מרכז הרב אשר הוא משמש כנשיאו ונותן שיעורים בעיון בגמרא וכן שיעורים באמונה ובענייני דיומא. כמו כן ,מעביר שיעורים רבים בכל רחבי העיר פתח תקווה.
משמש כחבר בוועדת השיפוט במיזם 'קנה לך חבר' שבראשה עומדים רבנים -תחרויות חיבורים תורניים שעורך מפעל הפיס לציבור הדתי לאומי.
במשך שנים רבות כל חג שבועות נוסע הרב לרר לאנטוורפן ושם במשך שישה ימים מעביר עשרות שיעורי תורה בכל רחבי העיר, שיעור זה התפרסם עד למאוד ואף ישנם אנשים מהמדינה שבאים במיוחד לשמוע את השיעורים הללו.
הרב התגורר בירושלים במשך שנים רבות בבניין של רבני ישיבת מרכז הרב הסמוך לישיבה, ובשנת תש"ע עבר לפתח תקווה. נשוי לצביה ביתו של הרב יוסף בא-גד.
חיבוריו
- קונטרס 'גאולת הצב"י' -מראה מקומות על התוספות, בכל הש"ס.יצא לאור בשנת תשמ"ב.
- 'חזון יהושע' - ערך את הספר ובו חידושיו של אביו ר' יהושע לרר על סוגיות הש"ס אותם כתב בגיל 18, הספר כולל תולדות חייו של החזן יהושע לרר יליד ירושלים. הבן, הרב יגאל לרר, כותב בהקדמה כי אביו היה "מגדולי החזנים, משיירי זן החזנים מהדורות הקודמים בעל קול אדיר במתיקות שאין לתארה, כיבד ה' מגרונו ממעמקי ליבו, בעל רגש עצום אשר ריגש את שומעיו בתפילותיו"[4] .
- חיבר מאות מאמרים ופסקי דיינים שפורסמו ב'שורת הדין' ,בכתב העת 'ניצני ארץ' ובבמות נוספות.
הערות שוליים
קישורים חיצוניים
- שיעורי הרב יגאל לרר באתר ישיבה
- שיעורי הרב יגאל לרר ביוטיוב
- הרב יגאל לרר מאמרים מתוך אתר רמב"יש
- בגדרי אדם המזיק ,המוצא חמץ בתוך המועד ,בדין תביעת הלוואה ודמי שכירות בכלל ובגין הצמדה בפרט ,בדין תקנת השוק בשטרי חוב סחירים , בענין בדיקה וביטול חמץ , בעניין הרואה ערי יהודה וירושלים , בעניין חיוב האב לזון את בניו ובנותיו ,בעניין יוחסין ודין יכיר , בעניין מהות חג השבועות וקרבנותיו בפרשת המועדות , דין הזכרת ושאלת גשמים ,חיוב האב לזון את ביתו מאמרים שפורסמו במהלך השנים בכתב העת של ישיבת מרכז הרב 'ניצני ארץ',מתוך אתר אסיף.
- כל הפסקי דינים של הרב לרר מבית הדין בבאר שבע
- כל הפסקי דינים של הרב לרר מבית הדין בפתח תקווה
- הרב לרר - שיעור לזכרו של הרב שפירא שהועבר בישיבת 'דרכי נועם' בפתח תקווה
- הרב לרר בסיפורים על הרב שפירא- מתוך עיתון הצופה
- שיעור לפרשת צו שהעביר במכון הגבוהה לתורה באוניברסיטת בר אילן
- מאמרו 'שירת המלאך שנאבק עם יעקב אבינו'
- קבלת עדות לפסילת עדים שלא בפניהם, מתוך אתר דעת.
- מאמרו 'בגט ששלח הבעל',מתוך עלון אוצר הפוסקים
- ↑ החזן ר' יהושע לרר ז"ל: 10 שנים לפטירתו,י' חשון התשע"ה, באתר חרדים 10
- ↑ שי פירון מתאר את הרב לרר :"מתנדנד בקצב קבוע על הספסל הראשון במרכז בית המדרש ללא הפסקה, יום אחרי יום" לחלוק, אבל ביחד /שי פירון ,מתוך 'מוסף שבת' ,מקור ראשון.
- ↑ פרסום ראשון: ששה דיינים מהציונות הדתית מונו לאבות בתי דין, כ"א חשון תשע"ו, באתר כיפה
- ↑ החזן ר' יהושע לרר ז"ל: 10 שנים לפטירתו,י' חשון התשע"ה, באתר חרדים 10