הרב חיים דוב שטנציל: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(דף חדש: {{הבהרת חשיבות עם זמן|זמן=02.04.2011}} שמאל|ממוזער|250px|הרב שטנצל הרב '''חיים דוב שטנצל'''...) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{הבהרת חשיבות עם זמן|זמן=02.04.2011}} | {{הבהרת חשיבות עם זמן|זמן=02.04.2011}} | ||
[[File:STENCEL Chaim Dow Boris.jpg |שמאל|ממוזער|250px|הרב שטנצל]] | [[File:STENCEL Chaim Dow Boris.jpg |שמאל|ממוזער|250px|הרב שטנצל]] | ||
'''הרב חיים דוב שטנצל''' שימש כ[[אב בית דין|אב בית הדין]] של העיר צ'לדז בדרום מערב פולין. | |||
שימש | ==רקע- הקהילה היהודית בצ'לדז== | ||
אזור זגלמביה בדרום מערב [[פולין]] כלל מספר קהילות יהודיות כמו סוסנוביץ ובנדין שנכחדו לאחר שהנאצים השמידו 2000 יהודי העיר. עד שנת 1863 העיר צ'לדז (ב[[יידיש]] טשעלאדז), לא הייתה מאוכלסת בידי יהודים עקב איסור השלטונות להתיישב בעיר. לאחר שגילו באזור 1850 מכרות פחם בעיר, הפכה העיר הזנוחה, מעיר בלתי מבוקשת, לעיר תעשייתית. ובשנת 1863 החלו ראשוני היהודים להגיע לעיר והם התניעו את הכלכלה המקומית. | |||
בספר סוסנוביץ והסביבה בזגלמביה שיצאבשנת 1973 מספר מאיר שמעון גשורי ברוקנר כי היהודי הראשון שהגיע לעיר היה ראש משפחת שוויצר, שהיה אחד מעשירי אזור זגלמביה, ולדברי הסופר האנגלי אברהם נחום שטנצל, היה זה סבו שהגיע הראשון לעיר. | |||
==תולדות חייו== | |||
הרב חיים דוב שטנצל נולד למשפחת רבנים מיוחסת, בשנת 1855 בעיר צ'נסטוחובה לאביו ה[[דיין]] רבי שלמה שטענצל ולאימו אסתר לבית הערציגר הבת של [[רב]] העיר בנדין הרב דוב בריש הערציגר. בדרום מערב פולין הממוקמת וקרובה לעיר בנדין. הרב שטנצל היה חסיד רדומסק, ואביו הכתיר את [[רבי שלמה מרדומסק]] מחבר הספר [[תפארת שלמה]] לרבי מרדומסק. | |||
הוא התחתן עם פראדיל גינדיל, בתו של הנגיד שוויצער שנחשב לאחד היהודים העשירים של אותה תקופה באזור זגלמביה. הנגיד שוויצער היה שולח מדי שבוע עגלות עמוסות תפוחי אדמה ל[[רבי חיים מצאנז]], על מנת שיחלק אותם לעניים.במשך כשלושים שנים שימש כ[[פוסק]] ואב בין הדין של צ'לדז. נפטר בכ"א ב[[שבט]] תרצ"ד, ונקבר בעיר הולדתו צ'נסטוחובה. רוב בית העלמין נחרב ע"י הנאצים, אך מספר מאות קברים שרדו, ואיחוד הקהילה היהודית איתר את קברו. | |||
==ילדיו== | ==ילדיו== | ||
נולדו לו שני בנים ובת אחת, | נולדו לו שני בנים ובת אחת, | ||
*בנו | *בנו הבכור [[רבי שלמה שטנציל]] הידוע בכינוי "הגאון מסוסנוביץ"- ראש ישיבת סוסנוביץ ורבה של צ'לדז. | ||
*בנו הצעיר אברהם נחום שטנצל, היה משורר מפורסם | *בנו הצעיר אברהם נחום שטנצל, היה משורר מפורסם ביידיש, וחיבר עשרות ספרי שירה ביידיש. קיימים בידינו כמאה ושלושים מכתבים שכתב לבנו המשורר אברהם נחום שטנצל, שזנח את דרך היהדות הדתית והפך לאיש בוהמה ומשורר יהודי מוביל. במכתבים אלו ניסה הדיין לשדל את בנו להתקרב ליהדות, ולחזור לכור מחצבתו הדתית, אך ניסיונות אלה לא עלו יפה. ובנו המשורר חיבר עשרות ספרי שירה באידיש בברלין ובאנגליה וערך את העיתון היהודי בתחום השירה "לשון און לעבן". | ||
*בתו | *בתו- צימא שטענצל. | ||
==צאצאיו== | ==צאצאיו== | ||
*נכדו הגדול, יעקב יוסף שטנצל, נרצח עם אשתו מירל ברקוביץ וחמשת ילדיהם | *נכדו הגדול, יעקב יוסף שטנצל, נרצח עם אשתו מירל ברקוביץ וחמשת ילדיהם ב[[שואה]]. | ||
*נכדו השני הרב | *נכדו השני הרב יונה שטנצל עלה ל[[ארץ ישראל]] ב-1935 והתגורר ב[[תל אביב]]. מייסד לימוד [[משנה]] יומית ו[[הלכה]] יומית. | ||
*נכדו השלישי הערש לייב שטנצל נרצח | *נכדו השלישי הערש לייב שטנצל נרצח בשואה. | ||
*נכדו הרביעי נחום שטנצל היגר לאנגליה לפני המלחמה. | *נכדו הרביעי נחום שטנצל היגר לאנגליה לפני המלחמה. | ||
*נכדתו החמישית רחל שטנצל נרצחה בשואה. | *נכדתו החמישית רחל שטנצל נרצחה בשואה. | ||
*אסתר שטנצל שהייתה נשואה לרב | *אסתר שטנצל שהייתה נשואה לרב שלמה זאב צוויגנהפט נרצחה בשואה עם שני ילדיה. | ||
*שרה שטנצל נרצחה בשואה. | *שרה שטנצל נרצחה בשואה. | ||
*נינו הרב | *נינו הרב שלמה שטנצל, יו"ר מפעל המשנה וההלכה היומית, אסתר רובינסון ורחל קליקשטיין. | ||
{{מיון רגיל:שטנציל חיים דב}} | |||
[[קטגוריה:רבנים חסידיים]] | [[קטגוריה:רבנים חסידיים]] | ||
[[קטגוריה:רבנים פולנים]] | [[קטגוריה:רבנים פולנים]] | ||
גרסה מ־21:51, 4 באפריל 2011
|
|
הרב חיים דוב שטנצל שימש כאב בית הדין של העיר צ'לדז בדרום מערב פולין.
רקע- הקהילה היהודית בצ'לדז
אזור זגלמביה בדרום מערב פולין כלל מספר קהילות יהודיות כמו סוסנוביץ ובנדין שנכחדו לאחר שהנאצים השמידו 2000 יהודי העיר. עד שנת 1863 העיר צ'לדז (ביידיש טשעלאדז), לא הייתה מאוכלסת בידי יהודים עקב איסור השלטונות להתיישב בעיר. לאחר שגילו באזור 1850 מכרות פחם בעיר, הפכה העיר הזנוחה, מעיר בלתי מבוקשת, לעיר תעשייתית. ובשנת 1863 החלו ראשוני היהודים להגיע לעיר והם התניעו את הכלכלה המקומית. בספר סוסנוביץ והסביבה בזגלמביה שיצאבשנת 1973 מספר מאיר שמעון גשורי ברוקנר כי היהודי הראשון שהגיע לעיר היה ראש משפחת שוויצר, שהיה אחד מעשירי אזור זגלמביה, ולדברי הסופר האנגלי אברהם נחום שטנצל, היה זה סבו שהגיע הראשון לעיר.
תולדות חייו
הרב חיים דוב שטנצל נולד למשפחת רבנים מיוחסת, בשנת 1855 בעיר צ'נסטוחובה לאביו הדיין רבי שלמה שטענצל ולאימו אסתר לבית הערציגר הבת של רב העיר בנדין הרב דוב בריש הערציגר. בדרום מערב פולין הממוקמת וקרובה לעיר בנדין. הרב שטנצל היה חסיד רדומסק, ואביו הכתיר את רבי שלמה מרדומסק מחבר הספר תפארת שלמה לרבי מרדומסק.
הוא התחתן עם פראדיל גינדיל, בתו של הנגיד שוויצער שנחשב לאחד היהודים העשירים של אותה תקופה באזור זגלמביה. הנגיד שוויצער היה שולח מדי שבוע עגלות עמוסות תפוחי אדמה לרבי חיים מצאנז, על מנת שיחלק אותם לעניים.במשך כשלושים שנים שימש כפוסק ואב בין הדין של צ'לדז. נפטר בכ"א בשבט תרצ"ד, ונקבר בעיר הולדתו צ'נסטוחובה. רוב בית העלמין נחרב ע"י הנאצים, אך מספר מאות קברים שרדו, ואיחוד הקהילה היהודית איתר את קברו.
ילדיו
נולדו לו שני בנים ובת אחת,
- בנו הבכור רבי שלמה שטנציל הידוע בכינוי "הגאון מסוסנוביץ"- ראש ישיבת סוסנוביץ ורבה של צ'לדז.
- בנו הצעיר אברהם נחום שטנצל, היה משורר מפורסם ביידיש, וחיבר עשרות ספרי שירה ביידיש. קיימים בידינו כמאה ושלושים מכתבים שכתב לבנו המשורר אברהם נחום שטנצל, שזנח את דרך היהדות הדתית והפך לאיש בוהמה ומשורר יהודי מוביל. במכתבים אלו ניסה הדיין לשדל את בנו להתקרב ליהדות, ולחזור לכור מחצבתו הדתית, אך ניסיונות אלה לא עלו יפה. ובנו המשורר חיבר עשרות ספרי שירה באידיש בברלין ובאנגליה וערך את העיתון היהודי בתחום השירה "לשון און לעבן".
- בתו- צימא שטענצל.
צאצאיו
- נכדו הגדול, יעקב יוסף שטנצל, נרצח עם אשתו מירל ברקוביץ וחמשת ילדיהם בשואה.
- נכדו השני הרב יונה שטנצל עלה לארץ ישראל ב-1935 והתגורר בתל אביב. מייסד לימוד משנה יומית והלכה יומית.
- נכדו השלישי הערש לייב שטנצל נרצח בשואה.
- נכדו הרביעי נחום שטנצל היגר לאנגליה לפני המלחמה.
- נכדתו החמישית רחל שטנצל נרצחה בשואה.
- אסתר שטנצל שהייתה נשואה לרב שלמה זאב צוויגנהפט נרצחה בשואה עם שני ילדיה.
- שרה שטנצל נרצחה בשואה.
- נינו הרב שלמה שטנצל, יו"ר מפעל המשנה וההלכה היומית, אסתר רובינסון ורחל קליקשטיין.