הרב דוד מילר: הבדלים בין גרסאות בדף
(מויקיפדיה) |
(התאמת הערך לויקישיבה) |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
==ביוגרפיה== | ==ביוגרפיה== | ||
מילר נולד ב[[בת ים]]. אביו הוא | הרב דוד מילר נולד ב[[בת ים]]. אביו הוא [[הרב שמואל מילר]], שכיהן כרב שכונת עמידר בעיר. הרב מילר גדל בבת ים עד גיל 13, אז החל ללמוד ב[[ישיבת פוניבז']] ב[[בני ברק]], תחילה בישיבה הקטנה אצל [[הרב מיכל יהודה ליפקוביץ]], ובהמשך בישיבה הגדולה אצל [[הרב שמואל רוזובסקי]], שם הוא מכהן כיום כר"מ. | ||
פרק זמן קצר למד גם ב[[ישיבת קמניץ]] ב[[ירושלים]] אצל | פרק זמן קצר למד גם ב[[ישיבת קמניץ]] ב[[ירושלים]] אצל [[הרב חיים שלמה לייבוביץ]]. בהמשך נשא לאישה את חנה בת [[הרב אלחנן ברלין]], חתנו של [[הרב יוסף שלום אלישיב]]. לאחר נישואיו למד לבדו לפרק זמן של שנתיים ולאחר מכן למד ב[[ישיבת בריסק]] אצל [[הרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (ירושלים)|הרב יוסף דוב סולובייצ'יק]]. לאחר פטירתו המשיך ללמוד אצל בנו, הרב אברהם יהושוע. בהמשך עבר ללמוד אצל [[הרב מנדל אטיק]]. | ||
בגיל 27 החל לשמש כ[[משיב]] ואחר כך כר"מ בישיבת "כנסת בית אהרון" בראשות | בגיל 27 החל לשמש כ[[משיב]] ואחר כך כר"מ בישיבת "כנסת בית אהרון" בראשות [[הרב אפרים זורייבין]]. עם סגירת הישיבה עבר ללמד ב"ישיבת מהרי"ל", בראשות [[הרב יוסף שרייבר]]. כן שימש תקופה קצרה כראש ישיבת "עמלה של תורה" וישיבת "באר ישראל" ב[[בני ברק]]. | ||
בחודש אלול תשנ"ו נתמנה לכהן כר"מ בישיבת פוניבז', על ידי ראש הישיבה דאז, | בחודש אלול תשנ"ו נתמנה לכהן כר"מ בישיבת פוניבז', על ידי ראש הישיבה דאז, [[הרב אליעזר מנחם מן שך]]. עם חלוקת הישיבה לשניים עקב מחלוקת, נמנע במשך כחמש שנים מללמד בישיבה. בחודש סיוון תש"ע חזר ללמד בישיבה בפלג המשתייך [[הרב אליעזר כהנמן|לרב אליעזר כהנמן]]. | ||
בחודש כסלו תש"ע נפטר אביו. היו שרצו למנותו תחת אביו כרב בית הכנסת "תפארת נחמן", אך הוא נמנע מכך בשל מחלוקת במקום.{{הערה|[http://www.kikarhashabat.co.il/23043.html כתבה באתר "כיכר השבת"]}} | בחודש כסלו תש"ע נפטר אביו. היו שרצו למנותו תחת אביו כרב בית הכנסת "תפארת נחמן", אך הוא נמנע מכך בשל מחלוקת במקום.{{הערה|[http://www.kikarhashabat.co.il/23043.html כתבה באתר "כיכר השבת"]}} | ||
משמש גם כר"מ בישיבת "חיי משה" בירושלים, בנשיאות הרה"ר לשעבר | משמש גם כר"מ בישיבת "חיי משה" בירושלים, בנשיאות הרה"ר לשעבר [[הרב ישראל מאיר לאו]]. כן משמש כנשיא כולל "בית המדרש" ונשיא כולל לאברכים בירושלים בראשות תלמידו [[הרב דוד דויטש]]. | ||
הרב מילר נחשב לחדשן. דרכו בלימוד קרובה לזו של | הרב מילר נחשב לחדשן. דרכו בלימוד קרובה לזו של [[הרב גדליה נדל]] ו[[הרב לייב מינצברג|לרב לייב מינצברג]], והיא מאופיינת בהתמקדות בהבנת תוכן ההלכות המובאות בתלמוד, אולם בניגוד אליהם הוא מושפע גם מסגנון הלימוד הבריסקאי המתאפיין בהגדרות וניסוחים לוגיים. | ||
== הערות שוליים == | == הערות שוליים == | ||
<references /> | <references /> | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:גדולי וחכמי ישראל]] | ||
גרסה מ־12:11, 28 באוקטובר 2010
|
|
הרב דוד מילר (נולד בתשי"ז) הוא ר"מ בישיבת פוניבז'.
ביוגרפיה
הרב דוד מילר נולד בבת ים. אביו הוא הרב שמואל מילר, שכיהן כרב שכונת עמידר בעיר. הרב מילר גדל בבת ים עד גיל 13, אז החל ללמוד בישיבת פוניבז' בבני ברק, תחילה בישיבה הקטנה אצל הרב מיכל יהודה ליפקוביץ, ובהמשך בישיבה הגדולה אצל הרב שמואל רוזובסקי, שם הוא מכהן כיום כר"מ.
פרק זמן קצר למד גם בישיבת קמניץ בירושלים אצל הרב חיים שלמה לייבוביץ. בהמשך נשא לאישה את חנה בת הרב אלחנן ברלין, חתנו של הרב יוסף שלום אלישיב. לאחר נישואיו למד לבדו לפרק זמן של שנתיים ולאחר מכן למד בישיבת בריסק אצל הרב יוסף דוב סולובייצ'יק. לאחר פטירתו המשיך ללמוד אצל בנו, הרב אברהם יהושוע. בהמשך עבר ללמוד אצל הרב מנדל אטיק.
בגיל 27 החל לשמש כמשיב ואחר כך כר"מ בישיבת "כנסת בית אהרון" בראשות הרב אפרים זורייבין. עם סגירת הישיבה עבר ללמד ב"ישיבת מהרי"ל", בראשות הרב יוסף שרייבר. כן שימש תקופה קצרה כראש ישיבת "עמלה של תורה" וישיבת "באר ישראל" בבני ברק.
בחודש אלול תשנ"ו נתמנה לכהן כר"מ בישיבת פוניבז', על ידי ראש הישיבה דאז, הרב אליעזר מנחם מן שך. עם חלוקת הישיבה לשניים עקב מחלוקת, נמנע במשך כחמש שנים מללמד בישיבה. בחודש סיוון תש"ע חזר ללמד בישיבה בפלג המשתייך לרב אליעזר כהנמן.
בחודש כסלו תש"ע נפטר אביו. היו שרצו למנותו תחת אביו כרב בית הכנסת "תפארת נחמן", אך הוא נמנע מכך בשל מחלוקת במקום.[1]
משמש גם כר"מ בישיבת "חיי משה" בירושלים, בנשיאות הרה"ר לשעבר הרב ישראל מאיר לאו. כן משמש כנשיא כולל "בית המדרש" ונשיא כולל לאברכים בירושלים בראשות תלמידו הרב דוד דויטש.
הרב מילר נחשב לחדשן. דרכו בלימוד קרובה לזו של הרב גדליה נדל ולרב לייב מינצברג, והיא מאופיינת בהתמקדות בהבנת תוכן ההלכות המובאות בתלמוד, אולם בניגוד אליהם הוא מושפע גם מסגנון הלימוד הבריסקאי המתאפיין בהגדרות וניסוחים לוגיים.