הרב גדליה אייזמן: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:Harav volbe im rabbai gedalya.jpg| | [[תמונה:Harav volbe im rabbai gedalya.jpg|ימין|ממוזער|250px|הרב גדליה אייזמן (משמאל) עם [[הרב שלמה וולבה]] בישיבת קול תורה, תש"ס]] | ||
'''הרב גדליה אייזמן''' היה זקן המשגיחים, שנים רבות שימש כ[[משגיח]] ב[[ישיבת קול תורה]] שב[[ירושלים]]. | '''הרב גדליה אייזמן''' היה זקן המשגיחים, שנים רבות שימש כ[[משגיח]] ב[[ישיבת קול תורה]] שב[[ירושלים]]. | ||
=== תולדותיו=== | === תולדותיו=== | ||
נולד בוורשא שבפולין ביום י"ד ב[[אייר]] ([[פסח שני]]) תר"ע למשפחה שנמנית על [[חסידות אלכסנדר]]. | |||
בבחרותו חשק ללמוד בישיבה ליטאית, | בבחרותו חשק ללמוד בישיבה ליטאית, ולכן נסע ל[[ישיבת קמניץ]] ללמוד אצל [[רבי ברוך בער ליבוביץ]] סעל "ברכת שמואל". | ||
בתקופה מסוימת עבר ללמוד בישיבה אחרת בליטא הפולנית, בה היה המשגיח [[הרב יחזקאל לוינשטיין]] לימים משגיח ב[[ישיבת מיר]] וב[[ישיבת פוניבז']]. בישיבה ההיא שימש כר"מ באותם ימים גם [[הרב אלעזר מנחם מן שך]]. | בתקופה מסוימת עבר ללמוד בישיבה אחרת בליטא הפולנית, בה היה המשגיח [[הרב יחזקאל לוינשטיין]] לימים משגיח ב[[ישיבת מיר]] וב[[ישיבת פוניבז']]. בישיבה ההיא שימש כר"מ באותם ימים גם [[הרב אלעזר מנחם מן שך]]. | ||
בהיותו בחור מבוגר ניצב בפני סכנת גיוס בכפיה לצבא הפולני ועל כן נמלט ל[[ארץ ישראל]] בסרטפיקט מיוחד שקיבל מאת | בהיותו בחור מבוגר ניצב בפני סכנת גיוס בכפיה לצבא הפולני ועל כן נמלט ל[[ארץ ישראל]] בסרטפיקט מיוחד שקיבל מאת [[הרב צבי יהודה הכהן קוק]] (איתו [http://www.shaalvim.co.il/torah/maayan-article.asp?id=214| התכתב] עוד קודם לכן אודות תורת אביו [[הראי"ה]]), ובבואו ארצה נכנס ללמוד בישיבת [[מרכז הרב]]. | ||
לאחר נישואיו המשיך ב[[כולל|כולל אברכים]] של [[ישיבת מרכז הרב]], עד שנקרא בשנת תש"ד להיות משגיח ומנהל רוחני | לאחר נישואיו המשיך ב[[כולל|כולל אברכים]] של [[ישיבת מרכז הרב]], עד שנקרא בשנת תש"ד להיות משגיח ומנהל רוחני ב[[ישיבת קול תורה]], תפקיד אותו נשא ברמה עד לזקנתו. | ||
הרב אייזמן הנהיג משטר קפדני בישיבה, ודרש מתלמידיו רצינות והקפדה על הזמנים, על נימוסים, הליכות | הרב אייזמן הנהיג משטר קפדני בישיבה, ודרש מתלמידיו רצינות והקפדה על הזמנים, על נימוסים, הליכות והתנהגות מכובדת, והקפיד מאד שכל מעשה יעשה רק מחמת האמת הפנימית שבאדם, ללא עירוב חיצוניות ורושם זול. | ||
כמו כן | |||
כמו כן היה יודע כמומחה לנפש האדם, ובעקבות כך נחשב לאחד המחנכים הדגולים ביותר היודע את אומנות "חנוך לנער על פי דרכו" עד לעומקה. | |||
[[תמונה:Rabbi diskin.jpg|ימין|ממוזער|250px|המשגיח הרב גדליה אייזמן (מימין) עם הרב שמעון משה דיסקין]] | |||
בשלהי שנות השבעים כשהוא בשיא כוחו והנהגתו, הודיע הרב אייזמן להנהלת הישיבה על פרישתו מתפקידו. כל נסיונות השכנוע שישאר לא הועילו, ולתלמידיו הקרובים נאות להסביר שהוא חש שלפעמים בהקפדתו על הנהגה שלילית של תלמיד מתגנבת גם עצבנות שאינה לפי האמת אלא מחמת זקנתו, ואין הוא סובל דבר שאינו אמת מוחלטת ועל כן איננו יכול להמשיך בתפקידו. | |||
לנוכח ההפצרות הרבות הסכים להמשיך ולשמש כיועץ חינוכי מעמיק לתלמידי הישיבה, ושעות רבות כל יום היה יושב בשולי בית המדרש, מקבל אליו תלמידים ויועץ להם איך להתמודד עם קשיים, איך לגדול, איך ללמוד ועוד. | |||
בשלהי שנות השבעים כשהוא בשיא כוחו והנהגתו, הודיע הרב אייזמן להנהלת הישיבה על פרישתו מתפקידו | |||
לנוכח ההפצרות הרבות הסכים להמשיך ולשמש כיועץ חינוכי מעמיק לתלמידי הישיבה, ושעות רבות כל יום היה יושב בשולי בית המדרש | כל ימיו התנגד להוציא לרבים את תורותיו, רק לעת זקנתו הסכים שתלמידיו יוציאו מבחר מהרצאותיו, בספר "'''גידולי מוסר'''" (ירושלים תשס"ח). לפני כן יצאו רק דיסקים וקלטות משיחותיו, והם היו נדירים וקשים להשגה. | ||
בי"ד | בי"ד באייר תש"ע חל יום הולדתו המאה. | ||
רבים מתלמידיו השכימו קום ועלו להתפלל עימו שחרית בישיבה, ואחרי התפילה ליווהו בשירה וריקודים עד לביתו, כשהם מאחלים לו מזל טוב ואריכות ימים. הרב איזמן בעצמו לא הגיב על כל ההמולה סביבו, וסירב להתייחס לציון התאריך הזה בשום אופן. | |||
נפטר ב[[שבת שובה]], ג' ב[[תשרי]] תשע"ב בן למעלה מ-101 שנים. | |||
==מתלמיודיו== | |||
* [[הרב ישראל מאיר לאו]]- הרב הראשי לישראל לשעבר | |||
* [[הרב יהודה עדס]]- ראש ישיבת קול יעקב | |||
* [[הרב שלמה מחפוד]] | |||
* [[הרב אביגדור נבנצל]]- רב [[העיר העתיקה]] ב[[ירושלים]]. | |||
* חתנו הרב שלמה ברויאר, משגיח ישיבת בית מתתיהו | |||
{{מיון רגיל:אייזמן גדליה}} | {{מיון רגיל:אייזמן גדליה}} | ||
| שורה 30: | שורה 34: | ||
[[קטגוריה:משגיחים ובעלי המוסר]] | [[קטגוריה:משגיחים ובעלי המוסר]] | ||
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת מרכז הרב]] | [[קטגוריה:בוגרי ישיבת מרכז הרב]] | ||
[[קטגוריה:רבנים פולנים]] | |||
גרסה מ־12:35, 2 באוקטובר 2011
|
|
הרב גדליה אייזמן היה זקן המשגיחים, שנים רבות שימש כמשגיח בישיבת קול תורה שבירושלים.
תולדותיו
נולד בוורשא שבפולין ביום י"ד באייר (פסח שני) תר"ע למשפחה שנמנית על חסידות אלכסנדר. בבחרותו חשק ללמוד בישיבה ליטאית, ולכן נסע לישיבת קמניץ ללמוד אצל רבי ברוך בער ליבוביץ סעל "ברכת שמואל". בתקופה מסוימת עבר ללמוד בישיבה אחרת בליטא הפולנית, בה היה המשגיח הרב יחזקאל לוינשטיין לימים משגיח בישיבת מיר ובישיבת פוניבז'. בישיבה ההיא שימש כר"מ באותם ימים גם הרב אלעזר מנחם מן שך. בהיותו בחור מבוגר ניצב בפני סכנת גיוס בכפיה לצבא הפולני ועל כן נמלט לארץ ישראל בסרטפיקט מיוחד שקיבל מאת הרב צבי יהודה הכהן קוק (איתו התכתב עוד קודם לכן אודות תורת אביו הראי"ה), ובבואו ארצה נכנס ללמוד בישיבת מרכז הרב. לאחר נישואיו המשיך בכולל אברכים של ישיבת מרכז הרב, עד שנקרא בשנת תש"ד להיות משגיח ומנהל רוחני בישיבת קול תורה, תפקיד אותו נשא ברמה עד לזקנתו.
הרב אייזמן הנהיג משטר קפדני בישיבה, ודרש מתלמידיו רצינות והקפדה על הזמנים, על נימוסים, הליכות והתנהגות מכובדת, והקפיד מאד שכל מעשה יעשה רק מחמת האמת הפנימית שבאדם, ללא עירוב חיצוניות ורושם זול.
כמו כן היה יודע כמומחה לנפש האדם, ובעקבות כך נחשב לאחד המחנכים הדגולים ביותר היודע את אומנות "חנוך לנער על פי דרכו" עד לעומקה.
בשלהי שנות השבעים כשהוא בשיא כוחו והנהגתו, הודיע הרב אייזמן להנהלת הישיבה על פרישתו מתפקידו. כל נסיונות השכנוע שישאר לא הועילו, ולתלמידיו הקרובים נאות להסביר שהוא חש שלפעמים בהקפדתו על הנהגה שלילית של תלמיד מתגנבת גם עצבנות שאינה לפי האמת אלא מחמת זקנתו, ואין הוא סובל דבר שאינו אמת מוחלטת ועל כן איננו יכול להמשיך בתפקידו. לנוכח ההפצרות הרבות הסכים להמשיך ולשמש כיועץ חינוכי מעמיק לתלמידי הישיבה, ושעות רבות כל יום היה יושב בשולי בית המדרש, מקבל אליו תלמידים ויועץ להם איך להתמודד עם קשיים, איך לגדול, איך ללמוד ועוד.
כל ימיו התנגד להוציא לרבים את תורותיו, רק לעת זקנתו הסכים שתלמידיו יוציאו מבחר מהרצאותיו, בספר "גידולי מוסר" (ירושלים תשס"ח). לפני כן יצאו רק דיסקים וקלטות משיחותיו, והם היו נדירים וקשים להשגה.
בי"ד באייר תש"ע חל יום הולדתו המאה.
רבים מתלמידיו השכימו קום ועלו להתפלל עימו שחרית בישיבה, ואחרי התפילה ליווהו בשירה וריקודים עד לביתו, כשהם מאחלים לו מזל טוב ואריכות ימים. הרב איזמן בעצמו לא הגיב על כל ההמולה סביבו, וסירב להתייחס לציון התאריך הזה בשום אופן.
נפטר בשבת שובה, ג' בתשרי תשע"ב בן למעלה מ-101 שנים.
מתלמיודיו
- הרב ישראל מאיר לאו- הרב הראשי לישראל לשעבר
- הרב יהודה עדס- ראש ישיבת קול יעקב
- הרב שלמה מחפוד
- הרב אביגדור נבנצל- רב העיר העתיקה בירושלים.
- חתנו הרב שלמה ברויאר, משגיח ישיבת בית מתתיהו