הרב אברהם שרמן: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''הרב אברהם שרמן''' | '''הרב אברהם שרמן''' הוא [[דיין]] בבית הדין העליון לערעורים. | ||
== תולדותיו == | |||
נולד בשנת תש"א ב[[בני ברק]] למחנך ר' יוסף שרמן. סבו היה הרב משה אקסלרוד רבן של בליוב וז'לובין בליטא וחסיד [[חב"ד]]. דודו הוא הדיין [[הרב גדליה אקסלרוד]]. למד ב[[ישיבת הישוב החדש]] ב[[תל אביב]] וב[[ישיבת חברון]]. נישא ללאה, בתו של [[הרב רפאל קוק]], רבה של [[טבריה]] (אביו של [[הרב שמחה הכהן קוק]]). לאחר מכן שימש כרב צבאי. | |||
לאחר שהוסמך כדיין, החל לכהן כדיין בבית הדין בתל אביב, ולאחר מכן בבית הדין הרבני העליון ב[[ירושלים]]. | |||
בנוסף לכהונתו כדיין, מכהן כרב קהילת "סגולה" בבני ברק. | |||
בשנת תשס"ח קבע הרכב של בית הדין העליון בראשות הרב שרמן, בעקבות ערעור, כי כל ה[[גיור]]ים שנעשו ב"מערך הגיור" של [[הרב חיים דרוקמן]] פסולים, וכי מי שהתגייר בגיורים אלו אינו יהודי, כיוון שהגיורים נעשו ללא כוונה לשמור מצוות. החלטה זו עוררה פולמוס נרחב בציבור הדתי והחילוני בישראל, כאשר מרבית הציבור הדתי לאומי והחילוני תומך ברב דורקמן ומרבית הציבור החרדי תומך ברב שרמן ובית דינו. פסק דין זה הגיע אף לבית המשפט העליון, ולבסוף גיוריו של הרב דרוקמן הוכרו ופסק הדין של הרב שרמן בוטל. | |||
== פסקיו == | == פסקיו == | ||
[http://www.meirtv.co.il/site/rabbi.asp?rabbi=195 בשיעור ביום העיון המתקיים במוסד הרב קוק] אמר הרב שרמן שהאיסור לעלות ל[[הר הבית]], איננו רק בשל ידיעת גבולות מקום ה[[מקדש]], אלא משום שזו [[גזירה]] ו[[מנהג]] שנהגו כל [[עם ישראל|ישראל]]<ref>שנמדד לצורך זה ע"י רוב שומרי התורה והמצוות.</ref> שלא להכנס להר הבית. ולכן, אפילו מי שיודע את הגבולות אסור לו לעלות להר הבית. ואין מי שיכול להתיר איסור זה. | [http://www.meirtv.co.il/site/rabbi.asp?rabbi=195 בשיעור ביום העיון המתקיים במוסד הרב קוק] אמר הרב שרמן שהאיסור לעלות ל[[הר הבית]], איננו רק בשל ידיעת גבולות מקום ה[[מקדש]], אלא משום שזו [[גזירה]] ו[[מנהג]] שנהגו כל [[עם ישראל|ישראל]]<ref>שנמדד לצורך זה ע"י רוב שומרי התורה והמצוות.</ref> שלא להכנס להר הבית. ולכן, אפילו מי שיודע את הגבולות אסור לו לעלות להר הבית. ואין מי שיכול להתיר איסור זה. | ||
| שורה 19: | שורה 24: | ||
{{מיון רגיל:שרמן אברהם}} | {{מיון רגיל:שרמן אברהם}} | ||
[[קטגוריה:רבנים בימינו]] | [[קטגוריה:רבנים בימינו]] | ||
[[קטגוריה:חברי בית הדין הרבני הגדול]] | |||
גרסה מ־12:00, 30 באוגוסט 2011
|
|
הרב אברהם שרמן הוא דיין בבית הדין העליון לערעורים.
תולדותיו
נולד בשנת תש"א בבני ברק למחנך ר' יוסף שרמן. סבו היה הרב משה אקסלרוד רבן של בליוב וז'לובין בליטא וחסיד חב"ד. דודו הוא הדיין הרב גדליה אקסלרוד. למד בישיבת הישוב החדש בתל אביב ובישיבת חברון. נישא ללאה, בתו של הרב רפאל קוק, רבה של טבריה (אביו של הרב שמחה הכהן קוק). לאחר מכן שימש כרב צבאי.
לאחר שהוסמך כדיין, החל לכהן כדיין בבית הדין בתל אביב, ולאחר מכן בבית הדין הרבני העליון בירושלים.
בנוסף לכהונתו כדיין, מכהן כרב קהילת "סגולה" בבני ברק.
בשנת תשס"ח קבע הרכב של בית הדין העליון בראשות הרב שרמן, בעקבות ערעור, כי כל הגיורים שנעשו ב"מערך הגיור" של הרב חיים דרוקמן פסולים, וכי מי שהתגייר בגיורים אלו אינו יהודי, כיוון שהגיורים נעשו ללא כוונה לשמור מצוות. החלטה זו עוררה פולמוס נרחב בציבור הדתי והחילוני בישראל, כאשר מרבית הציבור הדתי לאומי והחילוני תומך ברב דורקמן ומרבית הציבור החרדי תומך ברב שרמן ובית דינו. פסק דין זה הגיע אף לבית המשפט העליון, ולבסוף גיוריו של הרב דרוקמן הוכרו ופסק הדין של הרב שרמן בוטל.
פסקיו
בשיעור ביום העיון המתקיים במוסד הרב קוק אמר הרב שרמן שהאיסור לעלות להר הבית, איננו רק בשל ידיעת גבולות מקום המקדש, אלא משום שזו גזירה ומנהג שנהגו כל ישראל[1] שלא להכנס להר הבית. ולכן, אפילו מי שיודע את הגבולות אסור לו לעלות להר הבית. ואין מי שיכול להתיר איסור זה.
קישורים חיצוניים
- פסקי דין של הרב שרמן - באתר "דעת"
- מאמר מאת הרב שרמן - בענין איסור מורך הלב וחובת מסירות הנפש בשעת לחימה
- מאמר מאת הרב שרמן - בענין יסודות כללי ההוראה והפסיקה וחילוקיהם בין קהילות אשכנז וספרד[2]
- רשימת המאמרים של הרב אברהם שרמן, באתר רמבי"ש
הערות שוליים
- ↑ שנמדד לצורך זה ע"י רוב שומרי התורה והמצוות.
- ↑ מאמר זה מופיע אף בפורום בחדרי חרדים