האיש קודם לאשה להחיות: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(יצירת דף עם התוכן " במקרה של צורך בהצלת חיים, איש קודם לאשה להצלה. זאת בניגוד לקוד האתי המקובל בעולם, הקובע ש...") |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
במקרה של צורך בהצלת חיים, איש קודם לאשה להצלה. זאת בניגוד לקוד האתי המקובל בעולם, הקובע שיש להציל נשים תחילה גם במחיר מותם של גברים - [https://he.wikipedia.org/wiki/נשים_וילדים_תחילה נשים וילדים תחילה]. | במקרה של צורך בהצלת חיים, איש קודם לאשה להצלה. זאת בניגוד לקוד האתי המקובל בעולם, הקובע שיש להציל נשים תחילה גם במחיר מותם של גברים - "[https://he.wikipedia.org/wiki/נשים_וילדים_תחילה נשים וילדים תחילה]". | ||
יש שפירשו שהוא משום ש"האיש מקודש יותר מן האשה, שהאיש חייב בכל המצוות והאשה אינה חייבת במצוות עשה שהזמן גרמא"<ref>ספר באר שבע על הוריות דף יג/א - האיש קודם לאשה להחיות. תימה דהא אמרינן בפרק מציאת האשה (כתובות סז, א) ת"ר יתום ויתומה שבאו להתפרנס מפרנסים את היתומה ואחר כך מפרנסים את היתום מפני שהאיש דרכו לחזור ואין אשה דרכה לחזור, ומשמע דפרנסה היינו בין מזון בין כסות, דטעמא דמפני שהאיש דרכו לחזור וכו' שייך בין במזון בין בכסות. ועוד דתניא בפרק נושאין על האנוסה (יבמות ק, א) באו איש ואשה לבית במקום שחולקין מעשר עני נותנין לאשה תחלה ופוטרין אותה ואחר כך נותנים לאיש מאי טעמא משום זילותא. וצריך לומר דהאי להחיות אין פירושו אכילה, אלא דינה של אכילה כדין הכסות. והמשנה קתני והאשה קודמת לאיש לכסות והוא הדין לאכילה דחד טעמא הוא כדאמרן, והא דקתני האיש קודם לאשה להחיות היינו להצילו תחלה, אם הם טובעים בנהר או אם נפל גל על שנים מפקחין את הגל תחלה מעל האיש. וכי האי גוונא ממש פירשו התוספות במסכת נזיר פרק כהן גדול (מז, ב ד"ה והתניא משוח מלחמה) הא דאמר רבינא בסמוך כי תניא ההיא להחיותו. וטעמא דמלתא, לפי שהאיש מקודש יותר מן האשה, שהאיש חייב בכל המצות והאשה אינה חייבת במצות עשה שהזמן גרמא:</ref> | יש שפירשו שהוא משום ש"האיש מקודש יותר מן האשה, שהאיש חייב בכל המצוות והאשה אינה חייבת במצוות עשה שהזמן גרמא"<ref>ספר באר שבע על הוריות דף יג/א - האיש קודם לאשה להחיות. תימה דהא אמרינן בפרק מציאת האשה (כתובות סז, א) ת"ר יתום ויתומה שבאו להתפרנס מפרנסים את היתומה ואחר כך מפרנסים את היתום מפני שהאיש דרכו לחזור ואין אשה דרכה לחזור, ומשמע דפרנסה היינו בין מזון בין כסות, דטעמא דמפני שהאיש דרכו לחזור וכו' שייך בין במזון בין בכסות. ועוד דתניא בפרק נושאין על האנוסה (יבמות ק, א) באו איש ואשה לבית במקום שחולקין מעשר עני נותנין לאשה תחלה ופוטרין אותה ואחר כך נותנים לאיש מאי טעמא משום זילותא. וצריך לומר דהאי להחיות אין פירושו אכילה, אלא דינה של אכילה כדין הכסות. והמשנה קתני והאשה קודמת לאיש לכסות והוא הדין לאכילה דחד טעמא הוא כדאמרן, והא דקתני האיש קודם לאשה להחיות היינו להצילו תחלה, אם הם טובעים בנהר או אם נפל גל על שנים מפקחין את הגל תחלה מעל האיש. וכי האי גוונא ממש פירשו התוספות במסכת נזיר פרק כהן גדול (מז, ב ד"ה והתניא משוח מלחמה) הא דאמר רבינא בסמוך כי תניא ההיא להחיותו. וטעמא דמלתא, לפי שהאיש מקודש יותר מן האשה, שהאיש חייב בכל המצות והאשה אינה חייבת במצות עשה שהזמן גרמא:</ref> | ||
==ראה גם== | ==ראה גם== | ||
* [[ | * [[קדימויות בטיפול רפואי]] | ||
==ראה עוד== | ==ראה עוד== | ||
* [https://he.wikipedia.org/wiki/נשים_וילדים_תחילה נשים וילדים תחילה - ויקיפדיה] | * [https://he.wikipedia.org/wiki/נשים_וילדים_תחילה נשים וילדים תחילה - ויקיפדיה] | ||
==הערות שוליים== | |||
גרסה מ־09:55, 2 באפריל 2018
|
|
במקרה של צורך בהצלת חיים, איש קודם לאשה להצלה. זאת בניגוד לקוד האתי המקובל בעולם, הקובע שיש להציל נשים תחילה גם במחיר מותם של גברים - "נשים וילדים תחילה".
יש שפירשו שהוא משום ש"האיש מקודש יותר מן האשה, שהאיש חייב בכל המצוות והאשה אינה חייבת במצוות עשה שהזמן גרמא"[1]
ראה גם
ראה עוד
הערות שוליים
- ↑ ספר באר שבע על הוריות דף יג/א - האיש קודם לאשה להחיות. תימה דהא אמרינן בפרק מציאת האשה (כתובות סז, א) ת"ר יתום ויתומה שבאו להתפרנס מפרנסים את היתומה ואחר כך מפרנסים את היתום מפני שהאיש דרכו לחזור ואין אשה דרכה לחזור, ומשמע דפרנסה היינו בין מזון בין כסות, דטעמא דמפני שהאיש דרכו לחזור וכו' שייך בין במזון בין בכסות. ועוד דתניא בפרק נושאין על האנוסה (יבמות ק, א) באו איש ואשה לבית במקום שחולקין מעשר עני נותנין לאשה תחלה ופוטרין אותה ואחר כך נותנים לאיש מאי טעמא משום זילותא. וצריך לומר דהאי להחיות אין פירושו אכילה, אלא דינה של אכילה כדין הכסות. והמשנה קתני והאשה קודמת לאיש לכסות והוא הדין לאכילה דחד טעמא הוא כדאמרן, והא דקתני האיש קודם לאשה להחיות היינו להצילו תחלה, אם הם טובעים בנהר או אם נפל גל על שנים מפקחין את הגל תחלה מעל האיש. וכי האי גוונא ממש פירשו התוספות במסכת נזיר פרק כהן גדול (מז, ב ד"ה והתניא משוח מלחמה) הא דאמר רבינא בסמוך כי תניא ההיא להחיותו. וטעמא דמלתא, לפי שהאיש מקודש יותר מן האשה, שהאיש חייב בכל המצות והאשה אינה חייבת במצות עשה שהזמן גרמא: