דברים הנקנים באמירה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
Yeshivaorgil (שיחה | תרומות) מ (שוחזר מעריכה של Yeshivaorgil bot (שיחה) לעריכה האחרונה של [[User:קובץ יסודות וחקירות השלם|קובץ יסודות וחקירות �) |
מ (הורדת סוגריים מתבנית:מקור) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
==הגדרה== | ==הגדרה== | ||
'''אביו של החתן ואביה של הכלה אומרים זה לזה כמה יתנו לבניהם''' {{מקור| | '''אביו של החתן ואביה של הכלה אומרים זה לזה כמה יתנו לבניהם''' {{מקור|הסוגיא בקידושין ט:}}'''.''' | ||
==מקור וטעם== | ==מקור וטעם== | ||
'''במקורו''' נחלקו האם הוא מדאורייתא או מדרבנן {{מקור| | '''במקורו''' נחלקו האם הוא מדאורייתא או מדרבנן {{מקור|תורת הקניינים ח"א עמוד א}}. | ||
'''בטעמו''' נחלקו הראשונים {{מקור| | '''בטעמו''' נחלקו הראשונים {{מקור|מאירי קידושין ט: ד"ה זה}}: | ||
@ קניין בההיא הנאה שמתחתנים. | @ קניין בההיא הנאה שמתחתנים. | ||
@ תקנת חכמים {{מקור| | @ תקנת חכמים {{מקור|וכן כתב נודע ביהודה מהדורא קמא חו"מ כח}}. | ||
==הנכס== | ==הנכס== | ||
'''הנכסים הנקנים הם''': | '''הנכסים הנקנים הם''': | ||
'''מטבע''' נקנה באמירה {{מקור| | '''מטבע''' נקנה באמירה {{מקור|ספר המקנה קונטרס אחרון לשו"ע נא-א}}. | ||
'''דבר שאינו ברשותו ודבר שלא בא לעולם''' נחלקו בהם הראשונים: לרמב"ם {{מקור| | '''דבר שאינו ברשותו ודבר שלא בא לעולם''' נחלקו בהם הראשונים: לרמב"ם {{מקור|זכייה ו-יז, וכן שו"ע חו"מ נא-א}} לא נקנים באמירה, ולשיטה מקובצת {{מקור|כתובות נה.}} כן. | ||
גרסה מ־18:10, 5 בפברואר 2009
|
|
הגדרה
אביו של החתן ואביה של הכלה אומרים זה לזה כמה יתנו לבניהם הסוגיא בקידושין ט:.
מקור וטעם
במקורו נחלקו האם הוא מדאורייתא או מדרבנן תורת הקניינים ח"א עמוד א.
בטעמו נחלקו הראשונים מאירי קידושין ט: ד"ה זה:
- קניין בההיא הנאה שמתחתנים.
- תקנת חכמים וכן כתב נודע ביהודה מהדורא קמא חו"מ כח.
הנכס
הנכסים הנקנים הם:
מטבע נקנה באמירה ספר המקנה קונטרס אחרון לשו"ע נא-א.
דבר שאינו ברשותו ודבר שלא בא לעולם נחלקו בהם הראשונים: לרמב"ם זכייה ו-יז, וכן שו"ע חו"מ נא-א לא נקנים באמירה, ולשיטה מקובצת כתובות נה. כן.