גאונים: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) (דף חדש: '''גאון''' היה התואר של ראשי ישיבת סורא וישיבת פומבדיתא שבבבל, מסוף המאה ה-6 (או סוף המאה ה-7) ועד אמצ...) |
|||
| (15 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''גאון''' היה התואר של ראשי [[ישיבת סורא]] ו[[ישיבת פומבדיתא]] שב[[בבל]], מסוף המאה ה-6 (או סוף המאה ה-7) ועד אמצע המאה ה-11 לספירה הנוצרית – תקופה הידועה בתולדות העם היהודי כ'''תקופת הגאונים'''. הגאונים היו הסמכות ההלכתית העליונה בעולם היהודי. הגאונים עסקו בפירוש התלמוד כפי שקיבלו אותו מה[[סבוראים]], והתמקדו בהנחלתו לעם כך שישפיע על החיים החברתיים והדתיים. | '''גאון''' היה התואר של ראשי [[ישיבת סורא]] ו[[ישיבת פומבדיתא]] שב[[בבל]], מסוף המאה ה-6 (או סוף המאה ה-7) ועד אמצע המאה ה-11 לספירה הנוצרית – תקופה הידועה בתולדות העם היהודי כ'''תקופת הגאונים'''. הגאונים היו הסמכות ההלכתית העליונה בעולם היהודי. הגאונים עסקו בפירוש התלמוד כפי שקיבלו אותו מה[[סבוראים]], והתמקדו בהנחלתו לעם כך שישפיע על החיים החברתיים והדתיים. | ||
מקובל לציין את פטירת [[רב האי גאון]] כסיומה של תקופת הגאונים. | מקובל לציין את פטירת [[רב האי גאון]] כסיומה של תקופת הגאונים. | ||
==תקופת הגאונים== | ==תקופת הגאונים== | ||
===רקע היסטורי=== | |||
במשך רוב תקופת הגאונים נתנו החליפים המוסלמים אוטונומיה לקהילה היהודית. בתחילה השלטון היה בידי בית אומיה, שמרכזו היה בדמשק, ובשנת 750 לספירה עבר השלטון לידי בית עבאס שמרכזו היה בבגדד, מעבר שהיטיב עם היהודים. המרכז בבגדד משך אליו בסוף המאה התשיעית למניינם את ישיבות סורא ופומבדיתא. | במשך רוב תקופת הגאונים נתנו החליפים המוסלמים אוטונומיה לקהילה היהודית. בתחילה השלטון היה בידי בית אומיה, שמרכזו היה בדמשק, ובשנת 750 לספירה עבר השלטון לידי בית עבאס שמרכזו היה בבגדד, מעבר שהיטיב עם היהודים. המרכז בבגדד משך אליו בסוף המאה התשיעית למניינם את ישיבות סורא ופומבדיתא. | ||
===הקהילה היהודית בזמן הגאונים=== | ===הקהילה היהודית והישיבות בזמן הגאונים=== | ||
ההנהגה הגשמית של הקהילה היהודית בתקופת הגאונים בבבל היתה בידי "ראש הגולה", שקבל את הסמכויות לכך מן החליף. הם גם היו אלו שבחרו (בשיתוף עם חכמי הישיבות) את גאוני הישיבות, שהיוו את ההנהגה הדתית-רוחנית. לעיתים, נוצרה בעיה שראשי גולה מינו לתפקיד הגאון אנשים שלא היו החכמים המופלגים ביותר בדור מסיבות חיצוניות פסולות. אולם, לרוב היו יחסי שיתוף פעולה טובים בין ראש הגולה לגאוני הישיבות, ויחד הם מינו רבנים ודיינים. בבל עצמה חולקה לשני מחוזות, מחוז אחד תחת הנהגתה הרוחנית של ישיבת סורא ומחוז שני תחת הנהגתה הרוחנית של ישיבת פומבדתיא. כל אזור תמך את ישיבתו מבחינה כלכלית. הישיבה היתה מסודרת בשבע שורות של חכמים (שהישיבה בהן היתה מסודרת לפ החשיבות), שלפניהן מקום מושבו של הגאון וסגנו. בסוף שבע השורות היו עוד ארבע מאות מקומות לתלמידי הישיבה, ולאחריהם מקומות לאלו שבאים ללמוד אך אינם תלמידים קבועים בישיבה. | |||
===המרכז רוחני של היהדות=== | |||
בבל הפכה להיות המרכז הרוחני של יהדות הגולה, ושאלות אליה היו מופנות מכל רחבי העולם. | |||
עם הופעתם של חכמי תורה ברחבי התפוצות (בין השאר בעקבות סיפור [[ארבעת השבויים]]) החל לרדת מעמדם של הגאונים, ומאז נפסק המרכז הרוחני האחיד לכל העולם היהודי. | |||
==רשימת הגאונים== | ==רשימת הגאונים== | ||
(לפי סדר הדורות) | (לפי סדר הדורות) | ||
| שורה 14: | שורה 19: | ||
===ראשי [[ישיבת סורא]]=== | ===ראשי [[ישיבת סורא]]=== | ||
* [[רב מר בר רב הונא]] | * [[רב מר בר רב הונא]] | ||
* [[רב חנניה]] (חיננאי) | * [[רב חנניה גאון]] (חיננאי) | ||
* [[רב הונאי גאון]] (הונא) | * [[רב הונאי גאון]] (הונא) | ||
* [[רב ששנא גאון]] (משרשיא בר תחליפא) | * [[רב ששנא גאון]] (משרשיא בר תחליפא) | ||
| שורה 50: | שורה 55: | ||
* [[רב יוסף בן יעקב בר סטיא]] | * [[רב יוסף בן יעקב בר סטיא]] | ||
* [[רב צמח צדק גאון]] - בן יצחק בן פלטוי | * [[רב צמח צדק גאון]] - בן יצחק בן פלטוי | ||
* [[רב שמואל | * [[רב שמואל בר חפני גאון]] | ||
* [[רב דוסא גאון]] בן רס"ג | * [[רב דוסא גאון]] בן רס"ג | ||
* [[רב ישראל גאון]] הכהן בן שמואל בן חפני | * [[רב ישראל גאון]] הכהן בן שמואל בן חפני | ||
| שורה 66: | שורה 71: | ||
* [[רב חייא גאון]] | * [[רב חייא גאון]] | ||
* [[רב רביא גאון]] | * [[רב רביא גאון]] | ||
* [[רב נטרונאי בן נחמיה | * [[רב נטרונאי בן נחמיה]] (בר מר ינקא) | ||
* [[רב יהודה גאון]] | * [[רב יהודה גאון]] | ||
* [[רב יוסף גאון]] | * [[רב יוסף גאון]] | ||
| שורה 78: | שורה 83: | ||
* [[רב שנוי גאון]] | * [[רב שנוי גאון]] | ||
* [[רב חנינאי גאון]] כהנא בן אברהם | * [[רב חנינאי גאון]] כהנא בן אברהם | ||
* [[רב הונא גאון | * [[רב הונא גאון]] | ||
* [[רב מנשה גאון]] | * [[רב מנשה גאון]] | ||
* [[רב ישעיה גאון]] | * [[רב ישעיה גאון]] | ||
| שורה 110: | שורה 115: | ||
;חכמים ידועים שלא שימשו כגאון (ראש ישיבה): | ;חכמים ידועים שלא שימשו כגאון (ראש ישיבה): | ||
* [[רב אחאי גאון]], לא נסמך לגאון ולראש ישיבה בגלל מתיחות עם ראש הגולה - ועלה ל[[ארץ ישראל]]. כתב את "ספר [[השאילתות]]". | * [[רב אחאי גאון]], לא נסמך לגאון ולראש ישיבה בגלל מתיחות עם ראש הגולה - ועלה ל[[ארץ ישראל]]. כתב את "ספר [[השאילתות]]". | ||
* [[רבי שמעון קיירא]], לא נסמך לגאון ולראש ישיבה. כתב את הספר "[[הלכות גדולות]]" שהוא אחד מספרי הפסיקה החשובים מתקופת הגאונים. | * [[רבי שמעון קיירא]], לא נסמך לגאון ולראש ישיבה. כתב את הספר "[[הלכות גדולות]]" שהוא אחד מספרי הפסיקה החשובים מתקופת הגאונים. | ||
==הישיבה בארץ ישראל- גאוני ארץ ישראל== | ==הישיבה בארץ ישראל- גאוני ארץ ישראל== | ||
{{להשלים|כל הפרק=כן}} | |||
==היצירה התורנית של הגאונים== | ==היצירה התורנית של הגאונים== | ||
עיקר עיסוקם של הגאונים היה ב[[הלכה]]. ישנם כמה חיבורים הלכתיים גדולים שנכתבו כספר על ידי הגאונים, בהם [[הלכות פסוקות]] לרב יהודאי, [[הלכות גדולות]] לרבי שמעון קיירא וספריו הרבים של רב שמואל בר חפני. אמנם, רוב היבול התורני ההלכתי שהשאירו הגאונים הוא אוסף של אלפי [[שאלות ותשובות|תשובות]], שנקבצו ונערכו על ידי הרב ד"ר בנימין מנשה לוין (מתלמידי [[הרב קוק]]), שערך מתוכן את י"ג כרכי "[[אוצר הגאונים]]". | |||
ספר [[פילוסופיה|פילוסופי]] שנמצא בידינו מימי הגאונים הוא [[אמונות ודעות]] ל[[רב סעדיה גאון]]. | |||
== היחס לגאונים בדורות שלאחריהם == | |||
האם הראשונים יכולים לחלוק על גאונים - ר' [[תבנית:הידעת?/כ"ג ניסן ה'תשע"א]] (ושורשו בבעה"מ ובמחלמות לסנהדרין לב.) | |||
==לקריאה נוספת== | |||
* שרגא אברמסון, במרכזים ובתפוצות בתקופת הגאונים: פרקים בתולדות הגאונות וראשות הגולה בא"י ובבבל ותולדות חכמים במצרים ובאפרקיה הצפונית, מיוסדים על כתבי הגניזה''', מוסד הרב קוק, תשכ"ה. | |||
{{גאונים}} | |||
{{סדרה|הקודם=[[סבוראים]]|הבא=[[ראשונים]]|רשימה=השתלשלות התורה שבעל פה}} | |||
[[קטגוריה:גאונים|*]] | |||
[[קטגוריה:השתלשלות התורה]] | |||
גרסה אחרונה מ־08:01, 9 בפברואר 2021
|
|
גאון היה התואר של ראשי ישיבת סורא וישיבת פומבדיתא שבבבל, מסוף המאה ה-6 (או סוף המאה ה-7) ועד אמצע המאה ה-11 לספירה הנוצרית – תקופה הידועה בתולדות העם היהודי כתקופת הגאונים. הגאונים היו הסמכות ההלכתית העליונה בעולם היהודי. הגאונים עסקו בפירוש התלמוד כפי שקיבלו אותו מהסבוראים, והתמקדו בהנחלתו לעם כך שישפיע על החיים החברתיים והדתיים. מקובל לציין את פטירת רב האי גאון כסיומה של תקופת הגאונים.
תקופת הגאונים[עריכה]
רקע היסטורי[עריכה]
במשך רוב תקופת הגאונים נתנו החליפים המוסלמים אוטונומיה לקהילה היהודית. בתחילה השלטון היה בידי בית אומיה, שמרכזו היה בדמשק, ובשנת 750 לספירה עבר השלטון לידי בית עבאס שמרכזו היה בבגדד, מעבר שהיטיב עם היהודים. המרכז בבגדד משך אליו בסוף המאה התשיעית למניינם את ישיבות סורא ופומבדיתא.
הקהילה היהודית והישיבות בזמן הגאונים[עריכה]
ההנהגה הגשמית של הקהילה היהודית בתקופת הגאונים בבבל היתה בידי "ראש הגולה", שקבל את הסמכויות לכך מן החליף. הם גם היו אלו שבחרו (בשיתוף עם חכמי הישיבות) את גאוני הישיבות, שהיוו את ההנהגה הדתית-רוחנית. לעיתים, נוצרה בעיה שראשי גולה מינו לתפקיד הגאון אנשים שלא היו החכמים המופלגים ביותר בדור מסיבות חיצוניות פסולות. אולם, לרוב היו יחסי שיתוף פעולה טובים בין ראש הגולה לגאוני הישיבות, ויחד הם מינו רבנים ודיינים. בבל עצמה חולקה לשני מחוזות, מחוז אחד תחת הנהגתה הרוחנית של ישיבת סורא ומחוז שני תחת הנהגתה הרוחנית של ישיבת פומבדתיא. כל אזור תמך את ישיבתו מבחינה כלכלית. הישיבה היתה מסודרת בשבע שורות של חכמים (שהישיבה בהן היתה מסודרת לפ החשיבות), שלפניהן מקום מושבו של הגאון וסגנו. בסוף שבע השורות היו עוד ארבע מאות מקומות לתלמידי הישיבה, ולאחריהם מקומות לאלו שבאים ללמוד אך אינם תלמידים קבועים בישיבה.
המרכז רוחני של היהדות[עריכה]
בבל הפכה להיות המרכז הרוחני של יהדות הגולה, ושאלות אליה היו מופנות מכל רחבי העולם.
עם הופעתם של חכמי תורה ברחבי התפוצות (בין השאר בעקבות סיפור ארבעת השבויים) החל לרדת מעמדם של הגאונים, ומאז נפסק המרכז הרוחני האחיד לכל העולם היהודי.
רשימת הגאונים[עריכה]
(לפי סדר הדורות)
- חכמים ידועים שלא שימשו כגאון (ראש ישיבה)
- רב אחאי גאון, לא נסמך לגאון ולראש ישיבה בגלל מתיחות עם ראש הגולה - ועלה לארץ ישראל. כתב את "ספר השאילתות".
- רבי שמעון קיירא, לא נסמך לגאון ולראש ישיבה. כתב את הספר "הלכות גדולות" שהוא אחד מספרי הפסיקה החשובים מתקופת הגאונים.
הישיבה בארץ ישראל- גאוני ארץ ישראל[עריכה]
פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקישיבה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.
היצירה התורנית של הגאונים[עריכה]
עיקר עיסוקם של הגאונים היה בהלכה. ישנם כמה חיבורים הלכתיים גדולים שנכתבו כספר על ידי הגאונים, בהם הלכות פסוקות לרב יהודאי, הלכות גדולות לרבי שמעון קיירא וספריו הרבים של רב שמואל בר חפני. אמנם, רוב היבול התורני ההלכתי שהשאירו הגאונים הוא אוסף של אלפי תשובות, שנקבצו ונערכו על ידי הרב ד"ר בנימין מנשה לוין (מתלמידי הרב קוק), שערך מתוכן את י"ג כרכי "אוצר הגאונים".
ספר פילוסופי שנמצא בידינו מימי הגאונים הוא אמונות ודעות לרב סעדיה גאון.
היחס לגאונים בדורות שלאחריהם[עריכה]
האם הראשונים יכולים לחלוק על גאונים - ר' תבנית:הידעת?/כ"ג ניסן ה'תשע"א (ושורשו בבעה"מ ובמחלמות לסנהדרין לב.)
לקריאה נוספת[עריכה]
- שרגא אברמסון, במרכזים ובתפוצות בתקופת הגאונים: פרקים בתולדות הגאונות וראשות הגולה בא"י ובבבל ותולדות חכמים במצרים ובאפרקיה הצפונית, מיוסדים על כתבי הגניזה, מוסד הרב קוק, תשכ"ה.
| הקודם: סבוראים |
השתלשלות התורה שבעל פה | הבא: ראשונים |