ברכת הריח: הבדלים בין גרסאות בדף
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
ברכה שמברכים כשמריחים ריח טוב. כשם שאסור להנות ממאכל או ממשקה קודם ברכה, כך אסור להנות מריח טוב קודם ברכה. על הפסוק "כל ה[[נשמה]] תהלל יה" {{מקור|תהלים ק"נ|כן}} דרשו חז"ל: "איזהו דבר שהנשמה נהנית ממנו, ואין הגוף נהנה ממנו? הווה אומר זה הריח". | ברכה שמברכים כשמריחים ריח טוב. כשם שאסור להנות ממאכל או ממשקה קודם ברכה, כך אסור להנות מריח טוב קודם ברכה. על הפסוק "כל ה[[נשמה]] תהלל יה" {{מקור|תהלים ק"נ|כן}} דרשו חז"ל: "איזהו דבר שהנשמה נהנית ממנו, ואין הגוף נהנה ממנו? הווה אומר זה הריח". | ||
==מקור== | |||
בדומה לשאר [[ברכות הנהנין]] גם ברכת הריח היא מתקנת חכמים. יחד עם זאת, הגמרא בברכות (מג,ב) מביאה [[אסמכתא]] לברכה מהפסוקים: {{ציטוטון|אמר רב זוטרא בר טוביה אמר רב מנין שמברכין על הריח שנאמר: "כל הנשמה תהלל יה" איזהו דבר שהנשמה נהנית ממנו ואין הגוף נהנה ממנו? הוי אומר זה הריח}}. | |||
ישנה חקירה האם מברך על הריח עצמו, או על הפרי (העיקר) שממנו בא הריח {{מקור|רוח אליהו מט|כן}}. | ישנה חקירה האם מברך על הריח עצמו, או על הפרי (העיקר) שממנו בא הריח {{מקור|רוח אליהו מט|כן}}. | ||
| שורה 5: | שורה 7: | ||
== נוסח הברכה == | == נוסח הברכה == | ||
נוסח הברכה מותנה במקורו של הריח. אם הריח בא מעשבים ריחניים, יש לברך: "בורא עשבי בשמים". על ריח טוב, הנובע מעצים, מברכים: "בורא עצי בשמים". אם הריח בא מפרי המפיץ ריח נעים, יש לברך: "הנותן ריח טוב בפירות". על כל סוגי הריחות, שמקורם לא בפרי, לא בעצים ולא בעשבים, מברכים: "בורא מיני בשמים". בדיעבד אם בירך על אחד מכל סוגי הריחות את ברכת "בורא מיני בשמים", יצא ידי חובתו. | נוסח הברכה מותנה במקורו של הריח. אם הריח בא מעשבים ריחניים, יש לברך: "בורא עשבי בשמים". על ריח טוב, הנובע מעצים, מברכים: "בורא עצי בשמים". אם הריח בא מפרי המפיץ ריח נעים, יש לברך: "הנותן ריח טוב בפירות". על כל סוגי הריחות, שמקורם לא בפרי, לא בעצים ולא בעשבים, מברכים: "בורא מיני בשמים". בדיעבד אם בירך על אחד מכל סוגי הריחות את ברכת "בורא מיני בשמים", יצא ידי חובתו. | ||
==ברכה אחרונה== | |||
בניגוד לשאר ברכות הנהנין, הגמרא קובעת כי לאחר ההרחה, אין ברכה אחרונה בברכות הריח, כאשר במשנה מבואר כי "יש שטעון ברכה לפניו ואין טעון ברכה לאחריו" והגמרא מבארת כי הכוונה לברכת הריח (נידה נב,א). | |||
[[רש"י]] מבאר כי אין ברכה אחרונה על הריח "דהנאה מועטת היא". באופן אחר, ה[[מגן אברהם]]{{הערה|או"ח רטז, א}} מסביר בשם ה[[כלבו]] כי בניגוד לאוכל שבו הנאת השביעה נשארת גם לאחר האכילה, בריח ההנאה נגמרת מיד לאחר רגע ההרחה ולכן אין בו ברכה אחרונה. בדומה לכך, כף החיים{{הערה|או"ח רטז, י}} הסביר כי אין מברכים על ברכה אחרונה אלא בדבר ששייך בו שביעה ולכן הוא לא קיים בריח. | |||
גרסה מ־14:45, 16 בפברואר 2022
|
|
ברכה שמברכים כשמריחים ריח טוב. כשם שאסור להנות ממאכל או ממשקה קודם ברכה, כך אסור להנות מריח טוב קודם ברכה. על הפסוק "כל הנשמה תהלל יה" (תהלים ק"נ) דרשו חז"ל: "איזהו דבר שהנשמה נהנית ממנו, ואין הגוף נהנה ממנו? הווה אומר זה הריח".
מקור
בדומה לשאר ברכות הנהנין גם ברכת הריח היא מתקנת חכמים. יחד עם זאת, הגמרא בברכות (מג,ב) מביאה אסמכתא לברכה מהפסוקים: "אמר רב זוטרא בר טוביה אמר רב מנין שמברכין על הריח שנאמר: "כל הנשמה תהלל יה" איזהו דבר שהנשמה נהנית ממנו ואין הגוף נהנה ממנו? הוי אומר זה הריח".
ישנה חקירה האם מברך על הריח עצמו, או על הפרי (העיקר) שממנו בא הריח (רוח אליהו מט).
נוסח הברכה
נוסח הברכה מותנה במקורו של הריח. אם הריח בא מעשבים ריחניים, יש לברך: "בורא עשבי בשמים". על ריח טוב, הנובע מעצים, מברכים: "בורא עצי בשמים". אם הריח בא מפרי המפיץ ריח נעים, יש לברך: "הנותן ריח טוב בפירות". על כל סוגי הריחות, שמקורם לא בפרי, לא בעצים ולא בעשבים, מברכים: "בורא מיני בשמים". בדיעבד אם בירך על אחד מכל סוגי הריחות את ברכת "בורא מיני בשמים", יצא ידי חובתו.
ברכה אחרונה
בניגוד לשאר ברכות הנהנין, הגמרא קובעת כי לאחר ההרחה, אין ברכה אחרונה בברכות הריח, כאשר במשנה מבואר כי "יש שטעון ברכה לפניו ואין טעון ברכה לאחריו" והגמרא מבארת כי הכוונה לברכת הריח (נידה נב,א).
רש"י מבאר כי אין ברכה אחרונה על הריח "דהנאה מועטת היא". באופן אחר, המגן אברהם[1] מסביר בשם הכלבו כי בניגוד לאוכל שבו הנאת השביעה נשארת גם לאחר האכילה, בריח ההנאה נגמרת מיד לאחר רגע ההרחה ולכן אין בו ברכה אחרונה. בדומה לכך, כף החיים[2] הסביר כי אין מברכים על ברכה אחרונה אלא בדבר ששייך בו שביעה ולכן הוא לא קיים בריח.