אסמכתא

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ערך זה עוסק במקור לימודי. אם התכוונתם לדרך קניין, עיינו בערך קניין אסמכתא.

אסמכתא הוא מקרא שאינו המקור לדין אלא סמך בלבד. יש וחכמים סמכו למקראות דינים שונים מדאורייתא או מדרבנן, על אף שאותם המקראות אינם המקורות שמהם נלמדו אותם הדינים.

דוגמאות לאסמכתא[עריכה]

  • לפי שיטת ספר החינוך קניין כסף הוא מדרבנן והפסוק "שדות בכסף יקנו" הוא רק אסמכתא [1]
  • נשים פטורות מן הסוכה מהלכה למשה בסיני, והסמיכו חכמים את פטורן לפסוק: "האזרח" - להוציא את הנשים. וכן: קטן שהגיע לחינוך, אינו חייב במצות ראיה אלא מדרבנן, משום מצות חינוך, והסמיכו חכמים את חיובו לפסוק: "יראה כל זכורך" - לרבות קטן שהגיע לחינוך שחייב בראיה.

השיטות השונות ביחס לאסמכתא[עריכה]

לפי שיטת הרמב"ם דינים הנלמדים באסמכתא "אין להם שום יסוד שילמדו ממנו באחת המדות ואין להם רמז בכל התורה אלא הסמיכום לפסוק זה כעין סימן כדי שישמרום ויזכרום ואין זה מענין הפסוק" [2]. נגד שיטה זו יוצא הריטב"א שלפי שיטתו התורה עצמה התכוונה ללימוד האסמכתא, אלא שלא קבעתו חובה ומסרה הדבר לחכמים שאם ירצוהו יקבעוהו חובה[3]

הערות שוליים

  1. ספר החינוך (מצוה שלו ד"ה ואין ספק)
  2. הקדמת הרמב"ם למשנה
  3. ריטב"א ראש השנה טז.