בני יששכר: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
|||
| (3 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''בני יששכר''' הוא ספרו המרכזי של [[רבי צבי אלימלך שפירא מדינוב]] | {{ספר | ||
|שם=בני יששכר | |||
|תמונה=[[תמונה:Bnei Yisachar.jpg|ממוזער|200px]] | |||
|כיתוב=שער הספר, דפוס פיעטרקוב תרמ"ד | |||
|מחבר=[[רבי צבי אלימלך מדינוב]] | |||
|עורך= | |||
|תחום=[[החסידות|חסידות]] | |||
|נושא=חודשי השנה והמועדים | |||
|שפת המקור= | |||
|שם בשפת המקור= | |||
|תרגומים= | |||
|דפוס ראשון=זאלקווא תק"ן | |||
|פירושים בולטים=ביאור במהדורת "עוז והדר" | |||
}} | |||
'''בני יששכר''' הוא ספרו המרכזי של [[רבי צבי אלימלך שפירא מדינוב]] העוסק בחודשי השנה, בחגים ובמועדים. הספר מהווה ספר יסודי ב[[החסידות|חסידות]], בין השאר משום סידורו המקל על לימוד תורת המועדים בצורה מסודרת. | |||
==שם הספר== | ==שם הספר== | ||
שמו של הספר "בני יששכר" כפי שכותב ר' צבי אלימלך בפתח הקדמתו, מיוסד על הפסוק | שמו של הספר "בני יששכר" כפי שכותב ר' צבי אלימלך בפתח הקדמתו, מיוסד על הפסוק {{מקור|דברי הימים א יב לג|כן}}: "וּמִבְּנֵי יִשָּׂשׂכָר יוֹדְעֵי בִינָה לָעִתִּים לָדַעַת מַה יַּעֲשֶׂה יִשְׂרָאֵל"", ובכך מסביר את עיקר מטרת הספר, להודיע את העומד מאחורי העיתים. מסופר שרבו של ר' צבי אלימלך, [[החוזה מלובלין]], אמר לר' צבי אלימלך כי ייחוסו הוא מ[[שבט יששכר]], וזו סיבה נוספת לקריאת שם הספר. | ||
==תוכן הספר== | ==תוכן הספר== | ||
הספר בנוי בצורת מאמרים על סדר כל חודשי השנה, כאשר בכל חודש מוקדשים מאמרים אחדים לבאר את מהות החודש, את סיבת שמו, את המזל והשבט המקושר לאותו החודש, וכן את משמעותו | הספר בנוי בצורת מאמרים ("דרושים") על סדר כל חודשי השנה, כאשר בכל חודש מוקדשים מאמרים אחדים לבאר את מהות החודש, את סיבת שמו, את המזל והשבט המקושר לאותו החודש, וכן את משמעותו על פי ה[[קבלה]]. בפתיחת הספר מוקדשים עשרה 'מאמרי השבתות' העוסקים בדרוש ובהבנה פנימית של מהות ה[[שבת]], והדרך לעבודת ה' בה. אחריהם באים מאמרי חודש [[ניסן]] שהוא החודש הראשון על פי התורה, ובו דן המחבר בדרושים ארוכים על משמעות חג ה[[פסח]] וכן על על זה הדרך בכל סדר המועדים. אריכות דברים מיוחדת, נרשמת במאמרי חודשי [[כסלו]]-[[טבת]] המוקדשים ברובם למשמעותו של חג ה[[חנוכה]], וזאת משום שכפי המקובל, בחג זה, חש ר' צבי אלימלך התעלות רוחנית מיוחדת. | ||
אריכות דברים מיוחדת, נרשמת במאמרי חודשי [[כסלו]]-[[טבת]] המוקדשים ברובם למשמעותו של חג ה[[חנוכה]] | |||
==תפוצת הספר== | ==תפוצת הספר== | ||
למרות שבימי חייו כתב ר' צבי אלימלך | למרות שבימי חייו כתב ר' צבי אלימלך חיבורים רבים, את עיקר מאמצי העריכה הקדיש לעריכת "בני יששכר". על פי עדויות בני משפחתו, חמש מהדורות כתב ר' צבי אלימלך עד שהגיע לגרסה הסופית, שאותה כתב בכתב נאה ומסודר, שלא הצריך עריכה. הדבר גם ניכר משלל שינויי לשון ושיפורי תחביר שישנם בין המהדורות. | ||
ר' צבי אלימלך | |||
הספר ראה אור בדפוס רק לאחר פטירתו של ר' צבי אלימלך, אך כבר בימי חייו העתיקו חסידיו ותלמידיו לעצמם חלקים מהחיבור. מהעתקות אלו נפוצו מיד קונטרסים והעתקים שפשטו בקרב תלמידיו. להעתקה זו רומז ר' צבי אלימלך בהקדמת ספרו "אגרא דכלה", כשהוא כותב "והנה ידוע זאת לכל בני גילי, אשר דברי אלה כתובים למשמרת, יתעדנו בם במרעה שמן בטובת עין חברים המקשיבים החפצים בקרבת האמת". זו גם הסיבה שעוד בחייו כבר כונה "בעל הבני יששכר", וכך נחרת גם על מצבתו, אע"פ שחיבורו עדיין לא נדפס. | |||
במשך השנים חזר הספר | |||
ההדפסה הראשונה של הספר היתה בשנת תק"ן, חמש שנים לאחר פטירתו, בדפוס זאלקווא. בשל הגבלות הצנוזרה, נאלצו בניו להדפיס רק את החלק השני של הספר, וגם אותו הדפיסו בעילום שם המחבר. רק בשנת תר"י ודפס החלק בלמברג, והחל משנת תר"ך מודפסים שני החלקים יחד. | |||
במשך השנים חזר הספר והודפס בעשרות מהדורות, ובשנים האחרונות יצא בכמה מהדורות מפוארות עם הגהות ותיקונים, בהן מהדורת "תולדות אהרן" בעריכת [[רבי אברהם יצחק קאהן]], ה[[אדמו"ר]] מ[[חסידות תולדות אהרן|תולדות אהרן]], מהדורת "בני שלשים" בתוספת השוואת והערות, בעריכת צאצאו [[רבי צבי אלימלך פאנעט]], האדמו"ר מ[[חסידות קוסון|קוסון]], ומהדורת "עוז והדר" בתוספת ביאור, במספר כרכים, בעריכת צאצאו רבי יהושע לייפער, אדמו"ר מטמשוואר ומו"צ בשיכון סקווירא במונסי. | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
* '''[http://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%A0%D7%99_%D7%99%D7%A9%D7%A9%D7%9B%D7%A8 בני יששכר]''', באתר ויקיטקסט (חלקי). | |||
* '''בני יששכר דפוס י-ם תשמ"ג''', [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14490&pgnum=1 חלק א]; [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14491&pgnum=1 חלק ב], אתר HebrewBooks. | |||
* '''בני יששכר דפוס פיעטרקוב תרמ"ד''', [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43837&pgnum=1 חלק א]; [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43838&pgnum=1 חלק ב], אתר HebrewBooks. | |||
* '''בני יששכר מהדורת תשכ"ב''', [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9593&pgnum=1 חלק א]; [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9594&pgnum=1 חלק ב], אתר HebrewBooks. | |||
[[קטגוריה:ספרי חסידות]] | |||
גרסה אחרונה מ־00:05, 3 במאי 2015
|
|
| בני יששכר | |
|---|---|
שער הספר, דפוס פיעטרקוב תרמ"ד | |
| מחבר | רבי צבי אלימלך מדינוב |
| תחום | חסידות |
| נושא | חודשי השנה והמועדים |
| דפוס ראשון | זאלקווא תק"ן |
| פירושים בולטים | ביאור במהדורת "עוז והדר" |
בני יששכר הוא ספרו המרכזי של רבי צבי אלימלך שפירא מדינוב העוסק בחודשי השנה, בחגים ובמועדים. הספר מהווה ספר יסודי בחסידות, בין השאר משום סידורו המקל על לימוד תורת המועדים בצורה מסודרת.
שם הספר[עריכה]
שמו של הספר "בני יששכר" כפי שכותב ר' צבי אלימלך בפתח הקדמתו, מיוסד על הפסוק (דברי הימים א יב לג): "וּמִבְּנֵי יִשָּׂשׂכָר יוֹדְעֵי בִינָה לָעִתִּים לָדַעַת מַה יַּעֲשֶׂה יִשְׂרָאֵל"", ובכך מסביר את עיקר מטרת הספר, להודיע את העומד מאחורי העיתים. מסופר שרבו של ר' צבי אלימלך, החוזה מלובלין, אמר לר' צבי אלימלך כי ייחוסו הוא משבט יששכר, וזו סיבה נוספת לקריאת שם הספר.
תוכן הספר[עריכה]
הספר בנוי בצורת מאמרים ("דרושים") על סדר כל חודשי השנה, כאשר בכל חודש מוקדשים מאמרים אחדים לבאר את מהות החודש, את סיבת שמו, את המזל והשבט המקושר לאותו החודש, וכן את משמעותו על פי הקבלה. בפתיחת הספר מוקדשים עשרה 'מאמרי השבתות' העוסקים בדרוש ובהבנה פנימית של מהות השבת, והדרך לעבודת ה' בה. אחריהם באים מאמרי חודש ניסן שהוא החודש הראשון על פי התורה, ובו דן המחבר בדרושים ארוכים על משמעות חג הפסח וכן על על זה הדרך בכל סדר המועדים. אריכות דברים מיוחדת, נרשמת במאמרי חודשי כסלו-טבת המוקדשים ברובם למשמעותו של חג החנוכה, וזאת משום שכפי המקובל, בחג זה, חש ר' צבי אלימלך התעלות רוחנית מיוחדת.
תפוצת הספר[עריכה]
למרות שבימי חייו כתב ר' צבי אלימלך חיבורים רבים, את עיקר מאמצי העריכה הקדיש לעריכת "בני יששכר". על פי עדויות בני משפחתו, חמש מהדורות כתב ר' צבי אלימלך עד שהגיע לגרסה הסופית, שאותה כתב בכתב נאה ומסודר, שלא הצריך עריכה. הדבר גם ניכר משלל שינויי לשון ושיפורי תחביר שישנם בין המהדורות.
הספר ראה אור בדפוס רק לאחר פטירתו של ר' צבי אלימלך, אך כבר בימי חייו העתיקו חסידיו ותלמידיו לעצמם חלקים מהחיבור. מהעתקות אלו נפוצו מיד קונטרסים והעתקים שפשטו בקרב תלמידיו. להעתקה זו רומז ר' צבי אלימלך בהקדמת ספרו "אגרא דכלה", כשהוא כותב "והנה ידוע זאת לכל בני גילי, אשר דברי אלה כתובים למשמרת, יתעדנו בם במרעה שמן בטובת עין חברים המקשיבים החפצים בקרבת האמת". זו גם הסיבה שעוד בחייו כבר כונה "בעל הבני יששכר", וכך נחרת גם על מצבתו, אע"פ שחיבורו עדיין לא נדפס.
ההדפסה הראשונה של הספר היתה בשנת תק"ן, חמש שנים לאחר פטירתו, בדפוס זאלקווא. בשל הגבלות הצנוזרה, נאלצו בניו להדפיס רק את החלק השני של הספר, וגם אותו הדפיסו בעילום שם המחבר. רק בשנת תר"י ודפס החלק בלמברג, והחל משנת תר"ך מודפסים שני החלקים יחד.
במשך השנים חזר הספר והודפס בעשרות מהדורות, ובשנים האחרונות יצא בכמה מהדורות מפוארות עם הגהות ותיקונים, בהן מהדורת "תולדות אהרן" בעריכת רבי אברהם יצחק קאהן, האדמו"ר מתולדות אהרן, מהדורת "בני שלשים" בתוספת השוואת והערות, בעריכת צאצאו רבי צבי אלימלך פאנעט, האדמו"ר מקוסון, ומהדורת "עוז והדר" בתוספת ביאור, במספר כרכים, בעריכת צאצאו רבי יהושע לייפער, אדמו"ר מטמשוואר ומו"צ בשיכון סקווירא במונסי.