בית הכנסת בית אל בעיר העתיקה

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search

בית הכנסת "בית אל" המכונה:"בית-המדרש בית אל - קן המקובלים" או "קהל חסידים", ממוקם ברובע היהודי שבעיר העתיקה, מול הרחבה המרכזית של הרובע היהודי. בית-המדרש בית אל הוקם בשנת תצ"ז (1737) על ידי הרב המקובל גדליה חיון, שעלה מתורכיה זמן קצר לפני כן. כעשרים שנים לאחר מכן הרב המקובל הרב שלום מזרחי שרעבי (השמ‘‘ש), מעולי תימן הראשונים, מצא את פרנסתו כשמש בישיבה. לאחר שעמדו על סגולותיו היה לראש הישיבה.

בבית הכנסת מתפללים יחד הספרדים ונם אחדים מעדת האשכנזים. הם מתפללים בכוגות המסודרים מהאר״י הקדוש. ואחר התפלה יושבים מעוטפים בטלית ומוכתרים בתפילין ולומדים בחברותא הזוהר הקדוש ושאר ספרי קבלה.

הרב שלום מזרחי שרעבי[edit]

הרב שלום שרעבי עלה מהעיירה שרעב שבתימן בשנת 1755 או (1760). הוא בחר את בית הכנסת כמקום לימודו. על הרב מספרים את האגדה כי אליהו הנביא נהג לשבת לצידו ולבאר לו את סודות התורה ורזיה התמירים. לפי האגדה, אישה אחת ששרתה בית הכנסת נהגה להביא לו כוס אחד קפה. פעם אחת הביאה שתים. הרב שאל אותה למה הבאת שניים, היא השיבה כי הביאה גם עבור האיש היושב לידו. אמר לה הרב:"תדעי שזה אליהו הנביא אך אנא אל תגלי לאף אדם". היא עשתה כן והובטח לה כי תשכון קרוב לרב בגן עדן [1].

נפלאות המקום[edit]

אחד הסיפורים הידועים אודות המקובלים בישיבה הסמוכה להר הבית, היא תפילתם לזירוז ביאת המשיח. לשם כך הם צמו יום שלם, וביקשו לדייק בתפילה ה‘‘כוונות‘‘ – אותה תפילה שבה משננים מילים ובמיוחד בשמות השם.

וכך מתאר ‏יצחק שלמה בלויא, בקונטרס ישבת ציון, ירושלים, תרמ"ג (1883)‏ מובא הסיפור הבא: פעם אחת נאספו עשרה תלמידי חכמים מקובלים גדולים "בתורה וביראת ה" ועשו ביניהם קשר אמיץ למען הביא את הגואל צדק ויענו בצום נפשם כל היום. ובלילה אחר תפלת הערב כוונו בכוונות נדולות ונוראות אשר סדר לפניהם הרב הזה. ויהי כחצות הלילת והנה רוח נדולה רוח סערה נגע בארבע פינות הבית וינועו אמות הספים והעמודים אשר הבית נשען עליהם וקולות וברקים הסבו את מקום מושבם, ויחרדו האנשים מאד וחיל ורעדה אחזתם ויקומו אחדים מהם וינוסו החוצה והנותרים בבית נפרעו מכוונותיהם , ויחדלו הקולות ותקט הסערה לדממה, ויחר ישבת- ציון . מהר מאד להרב הזה על אשד לא. עמדו על מעמדם ועל כוונותיהם בי היה בזמן הזה עת רצון ובנקל היו יכולים' להביא את הנואל. ה׳ ירחם וישלח אותו לנו.במהרה.

כתב התקשרות[edit]

תלמידי ישיבת המקובלים בית-אל חתמו על ‘כתב ההתקשרות‘ (כך הביטוי המקורי), עם הישיבה, בזאת הלשון: ‘...ברצות ה‘ בתשובת השבים, רוח לבשה אותנו צעירי הצאן להיותנו כאיש אחד – חברים לשם יחוד קדוש ברוך הוא לעשות נחת רוח ליוצרנו – ועל זה נכרות ברית בינותינו...נהיה כולנו אהודים זה לזה אהבה רבה, אהבת נפש ואהבת גוף...שאם חלילה וחס יהיה איזה צער לאחד ממנו לסייעו כולנו יחד...עוד נתחייבנו שכל תקנה וסייג ומנהג שיסכימו רוב החברים לעשות, שכולם וכל אחד ואחד לבדו, יתנהג ויעשה הדבר ההוא...ואם יחטא איש לאיש ימחול לו מיד בכל לב ובכל נפש...‘‘

סיפורים על בית הכנסת[edit]

אבי גודמן מספר בכתבה עלסיור לישיבה בה למד אליהו הנביא עם כמה מקובלים :

חוקר גרשום שולם, כתב על אנשי בית-אל ותפילתם בשנת 1941: "בית-אל... אפילו היום, עת אני כותב שורות אלה, אנשים לגמרי ‘מודרניים‘ במחשבתם יכולים להפיק השראה מהתבוננות בתפילה היהודית בצורתה הנשגבת ביותר...‘‘.

גם הסופר ש"י עגנון כתב על בית הכנסת, בספרו ‘לפנים מן החומה‘: ‘‘...בית אל, שם בית הכנסת של קהל חסידים עדת המכוונים הוא. בעשירי באב קודם חצות היום...באתי לשם...בבית לא היה איש וכלי הבית מכוסים היו סדינים, שעמדו לסייד את הבית לכבוד שבת הנחמה, שכיון שיצא תשעה באב ולא בא הגואל חזרו והכינו עצמם לו וכן את מקדשם".

"נכנס איש נשוא פנים שחכמתו האירה מעיניו. נתן לי שלום והושיבני לפניו על מצעות רכים ושח עמי וסיפר לי דברים על זקני בית אל, מהם שהוא עצמו זכה להכירם, מהם ששמע עליהם מזקנים שהיו בילדותו. דבר אחד מן הדברים שסיפר אספר לך. כך אמר לי, אנו כאן עדת המכוונים, אין אנו מציינים מקומות, לומר כאן ישב חכם פלוני, כאן ישב חסיד פלוני, שאילו כן מי היה מעיז לשבת במקום שישבו קדושי עליון, שהקטן שבכולם גדול מכל גדולי דורנו. אבל מקום אחד אנו מזכירים, שישב עליו הרב המעונה רבי יעקב ענטבי, שבימי עלילות [הדם בדמשק [1840] עינו אותו בעינויים קשים ונוראים כדי שיעיד עדות שקר שביקשו לשום בפיו והוא עמד בכל הייסורים ולא שיקר ואפילו כשהורידו לו כל ציפורני ידיו ורגליו".

שנה אחת ביום הכיפורים התפללתי שם מערב עד ערב. רואה אני אותך לאה, שמשתוממת את על אותו אדם שבא להתפלל עם חסידי אל קדושי עליון. אגיד לך ולא אכחד ממך, תמיהה זו תמהים היו אף שם למעלה, כששמעו תפילתו של האחרון שבישראל בתוך תפילת הצדיקים והחסידים והישרים והתמימים, קהילת הקודש בית אל...‘‘.

שיקום בית הכנסת[edit]

לאחר מלחמת ששת הימים שיקם רב הכותל המערבי, הרב יהודה גץ זצ‘‘ל, את מבנה הישיבה וחידש בה את הלימודים הקבליים. כמו אז כן עתה, בזכותו, שוב לומדים בה בצוותא בני כל עדות ישראל.

לקריאה נוספת[edit]

  • אברהם משה לונץ, מורה דרך בארץ ישראל וסוריה, הוצאת המחבר, תרנ"א. - הדפסה חדש עם הקדמה: הוצאת ספרים אריאל, 1979
  • זאב וילנאי, מדריך ירושלים, הוצאת תור - ארץ ישראל, הוצאת תש"ו, ירושלים - הודפס מחדש הוצאת אריאל תשל"ח
  • לביא חביבי, בתי כנסת בירושלים, הוצאת החברה להגנת הטבע, תשמ"ד

הערות שוליים[edit]

  1. זאב וילנאי, אגדות ארץ ישראל'הוצאת קרית ספר , ירושלים תש"ל