אף הן היו באותו הנס

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־23:41, 1 באפריל 2021 מאת Wikiboss (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "אף הן היו באותו הנס הינו כלל הלכתי הקובע כי על אף שנשים ככלל פטורות ממצוות עשה שהזמן ג...")
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אף הן היו באותו הנס הינו כלל הלכתי הקובע כי על אף שנשים ככלל פטורות ממצוות עשה שהזמן גרמא, ישנן מספר מצוות כאלו שבהן הן חייבות משום ש"אף הן היו באותו הנס". בגמרא מובא הכלל לגבי חובת נשים במצוות מקרא מגילה, ארבע כוסות והדלקת נרות חנוכה, והפוסקים דנים האם ניתן להחיל את הכלל גם על מצוות נוספות וכן האם תוקפו של החיוב הוא מדאורייתא או מדרבנן.

מקור וטעם

בגמרא מובאות שלוש מצוות עשה שהזמן גרמא בהן קובעת הגמרא כי נשים חייבות בהן משום שגם הן היו באותו הנס. לגבי מצוות הדלת נרות חנוכה הגמרא בשבת כב א לומדת שנשים חייבות בנרות חנוכה משום שאף הן היו באותו הנס, וכן בנוגע לארבע כוסות הגמרא בפסחים קח א לומדת שהן חייבות מאותו הכלל. המצווה השלישית היא מקרא מגילה שהגמרא מגילה ד א לומדת שגם נשים חייבות בה.

הרשב"ם מגילה ד א מסביר שלמרות שלשון "אף הן היו באותו הנס", מרמזת כי הנשים היו טפלות בנס- למעשה הכוונה היא שהן עשו את עיקרו. כך הוא מסביר שעיקר נס חנוכה נעשה על ידי יהודית, בפסח על ידי נשים צדקניות ובפורים על ידי אסתר.

מנגד, בעלי התוספות הקשו על פירושו שהרי מלשון הגמרא "אף הן היו באותו הנס" נשמע כי הן היו טפלות לנס. בנוסף, הם מקשים מלשון הירושלמי שכתב כי "אף הן היו באותו ספק" ומשמע מדבריו כי לא מדובר על נס אלא דווקא על הצלה מסכנת ההשמדה‏[1].

לכן תוספות מסבירים שעיקר הגזירה בחגים לא היתה עליהן אלא דווקא על הגברים אך מכיוון שגם הן היו באותו הנס גם הן חייבות במצוות הקשורות לו, וכן הסבירו רוב המפרשים‏[2][3].

גדר החיוב

הראשונים נחלקו בגדר חיוב אף הן היו באותו הנס- חלק מהראשונים סברו כי מדובר בחיוב מדאורייתא, ואילו חלק סברו שמדובר רק בחיוב מדרבנן.

חיוב מדרבנן

תוספות מגילה ד א לומדים כי חיוב נשים מדין אף הן היו באותו הנס הוא רק מדרבנן מדברי הגמרא בפסחים פסחים מג א. הגמרא לומדת שנשים חייבות באכילת מצה בפסח מהיקש בין איסור בל יראה לאכילת מצה כך שכל שישנו בבל יראה ישנו גם באכילת מצה. תוספות למדים מכך שהיה צורך בהיקש על מנת ללמוד שגם נשים חייבות באכילת מצה ולא היה מספיק בכך שאף הנשים היו בנס פסח- שהחיוב של "אף הן היו באותו הנס" הוא רק תוקף של דרבנן, ולכן הגמרא הייתה צריכה את ההיקש בשביל לחייבן בתוקף דאורייתא.

דעה דומה מובאת גם בתוספות בפסחים קח ב הסוברים כי הכלל שאף הן היו באותו הנס חל רק במצוות דרבנן כגון ארבע כוסות אך לא במצוות דאורייתא כגון אכילת מצה או ישיבה בסוכה. אמנם, בניגוד לדעה הקודמת בה מובא כי הכלל כי אף הן היו באותו הנס לא שייך במצוות מהתורה, לשיטתם הוא חל גם במצוות אלו- אך רק ברמת חיוב מדרבנן.

חיוב מדאורייתא

מנגד, תוספות מביאים גם את שיטת רבינו יוסף איש ירושלים הקובעת כי הכלל אף הן היו באותו הנס חל גם במצוות דאורייתא. לפירוש זה, היה צורך בהיקש על מנת שלא נלמד לפטור את הנשים בהיקש אחר הקיים בין סוכות לפסח אך החיוב הכללי של אף הן היו באותו הנס נשאר מדאורייתא.

המהר"ם מרוטנבורג דפוס פראג "סימן-תעג גם סובר כי חיוב שאף הן היו באותו הנס הוא מדאורייתא אלא שהוא מוסיף לו גדר נוסף- שהמצווה מגיעה על נס שאירע לישראל והם נמלטו ממנו. הוא מסביר כי לא שייך לחייב נשים במצוות קידוש או במצוות שלוש סעודות בשבת משום שאף הן היו בנס אכילת המן, מכיוון שעיקר המצווה לא נתקנה על הצלה מסכנה כמו בקריאת מגילה או בשתיית ארבע כוסות ולכן אין הכלל של אף הן היו באותו הנס שייך כאן. אמנם, מדבריו משמע כי במקרים אחרים שייך לחייב מדין זה גם במצוות דאורייתא‏[4].

קישורים חיצוניים

אף הן היו באותו הנס- הלכה למעשה מאת הרב אליעזר מלמד

הערות שוליים

  1. קושי נוסף העולה מדברי הרשב"ם הוא במרכזיותן של הנשים בניסים המובאים בחגים אלו. על אף שעיקר נס פורים היה על ידי אסתר, וייתכן שהנשים הצדקניות סייעו לזכות ישראל ביציאת מצרים, לגבי נס חנוכה נראה שעיקר הנס לא נעשה על ידי יהודית אלא דווקא על ידי החשמונאים
  2. רשב"א, ריטב"א, ר"ן, מאירי ועוד
  3. יש המסבירים שלפי כל אחת מהשיטות, גם חיוב הנשים יהיה שונה. לשיטת הרשב"ם חיוב הנשים זהה לחיוב הגברים, בעוד שלשיטת תוספות ניתן לומר שחיוב שאף הן היו באותו הנס- יהיה פחות מהחיוב העיקרי של הגברים.
  4. לדוגמא במצוות סיפור יציאת מצרים שהיא מצווה מהתורה שנתקנה על הצלה מסכנה