אנציקלופדיה תלמודית:ערב יום טוב: הבדלים בין גרסאות בדף
(יצירת דף עם התוכן "<span dir="rtl">'''הגדרת הערך''' - הדינים המיוחדים הנוהגים ביום הקודם ליום-טוב*.</span> <span dir="rtl">ערך ז...") |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 41: | שורה 41: | ||
<span dir="rtl">על האיסור לאכול בערב סוכות פת ושאר דברים הממלאים את כריסו, כדי שיאכל בסוכה לתיאבון, ע"ע ישיבת סוכה</span><ref><span dir="rtl">ציון 1531 ואילך.</span></ref><span dir="rtl">. על האסור לאכול בערב פסח פת ושאר דברים הממלאים את כריסו, כדי שיאכל מצה לתאבון, ע"ע ערב פסח.</span> | <span dir="rtl">על האיסור לאכול בערב סוכות פת ושאר דברים הממלאים את כריסו, כדי שיאכל בסוכה לתיאבון, ע"ע ישיבת סוכה</span><ref><span dir="rtl">ציון 1531 ואילך.</span></ref><span dir="rtl">. על האסור לאכול בערב פסח פת ושאר דברים הממלאים את כריסו, כדי שיאכל מצה לתאבון, ע"ע ערב פסח.</span> | ||
<span dir="rtl">סעודה ג' כשחל בשבת</span> | === <span dir="rtl">סעודה ג' כשחל בשבת</span> === | ||
<span dir="rtl">חל ערב יום טוב בשבת*, שחייב לאכול שלש-סעודות*, יכול לקיים סעודה שלישית מזמן מנחה קטנה ולמעלה בפת - אף לסוברים שמצוה להימנע מלקבע סעודה בערב יום טוב מן המנחה ולמעלה</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציונים</span> <span dir="rtl">32 ואילך,</span> <span dir="rtl">38,</span> <span dir="rtl">39. עי' רמ"א בשו"ע או"ח תקכט א ומ"ב שם סק"ה וסק"ו.</span></ref> <span dir="rtl">- ויאכל רק מעט פת לכבוד יום טוב</span><ref><span dir="rtl">מהרי"ל הל' יו"ט סי' ב ושו"ת מהרי"ל סי' צד אות ב; עי' רמ"א שם; לבוש שם. ועי' מהרי"ל שם ושם שיאכל כזית, ועי' מחה"ש שם סק"ב, שהיינו מעט יותר מכביצה שזהו שיעור סעודה שלישית (ע"ע שלש סעודות), ועי' ערה"ש שם ס"ג: ויאכל כזית או כביצה ויותר מעט, ועי' שעה"צ שם סק"י, בד' בהגר"א שם, שיכול לאכול יותר מכביצה, אך שלא יהיה שיעור קביעות סעודה, שהיינו כרגילותו בחול. ועי' מ"ב שם סק"ח שבמקום שנוהגים שני ימים טובים (ע"ע יום טוב שני של גלויות), ה"ה כשחל יו"ט ראשון בשבת, ועי' דעת תורה למהרש"ם שם.</span></ref><span dir="rtl">, שיאכל בלילה לתאבון</span><ref><span dir="rtl">מ"ב שם סק"ח.</span></ref><span dir="rtl">. ולכתחילה יאכל סעודה שלישית קודם זמן מנחה קטנה</span><ref><span dir="rtl">מהרי"ל שם ושם; מג"א שם סק"ב; ערה"ש שם ס"ג. ועי' בה"ל שם ד"ה ממנחה, שהיינו קודם תשע שעות, וע"ע ערב שבת.</span></ref><span dir="rtl">, הן משום שיש סוברים שאין לקבוע סעודה בערב יום טוב מן המנחה ולמעלה</span><ref><span dir="rtl">ע"ע ערב שבת. מהרי"ל שם ושם; עי' מג"א שם.</span></ref><span dir="rtl">, והן משום שאז יוכל לקבוע סעודה ולאכול כמה שירצה</span><ref><span dir="rtl">שעה"צ שם סק"ט.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | <span dir="rtl">חל ערב יום טוב בשבת*, שחייב לאכול שלש-סעודות*, יכול לקיים סעודה שלישית מזמן מנחה קטנה ולמעלה בפת - אף לסוברים שמצוה להימנע מלקבע סעודה בערב יום טוב מן המנחה ולמעלה</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציונים</span> <span dir="rtl">32 ואילך,</span> <span dir="rtl">38,</span> <span dir="rtl">39. עי' רמ"א בשו"ע או"ח תקכט א ומ"ב שם סק"ה וסק"ו.</span></ref> <span dir="rtl">- ויאכל רק מעט פת לכבוד יום טוב</span><ref><span dir="rtl">מהרי"ל הל' יו"ט סי' ב ושו"ת מהרי"ל סי' צד אות ב; עי' רמ"א שם; לבוש שם. ועי' מהרי"ל שם ושם שיאכל כזית, ועי' מחה"ש שם סק"ב, שהיינו מעט יותר מכביצה שזהו שיעור סעודה שלישית (ע"ע שלש סעודות), ועי' ערה"ש שם ס"ג: ויאכל כזית או כביצה ויותר מעט, ועי' שעה"צ שם סק"י, בד' בהגר"א שם, שיכול לאכול יותר מכביצה, אך שלא יהיה שיעור קביעות סעודה, שהיינו כרגילותו בחול. ועי' מ"ב שם סק"ח שבמקום שנוהגים שני ימים טובים (ע"ע יום טוב שני של גלויות), ה"ה כשחל יו"ט ראשון בשבת, ועי' דעת תורה למהרש"ם שם.</span></ref><span dir="rtl">, שיאכל בלילה לתאבון</span><ref><span dir="rtl">מ"ב שם סק"ח.</span></ref><span dir="rtl">. ולכתחילה יאכל סעודה שלישית קודם זמן מנחה קטנה</span><ref><span dir="rtl">מהרי"ל שם ושם; מג"א שם סק"ב; ערה"ש שם ס"ג. ועי' בה"ל שם ד"ה ממנחה, שהיינו קודם תשע שעות, וע"ע ערב שבת.</span></ref><span dir="rtl">, הן משום שיש סוברים שאין לקבוע סעודה בערב יום טוב מן המנחה ולמעלה</span><ref><span dir="rtl">ע"ע ערב שבת. מהרי"ל שם ושם; עי' מג"א שם.</span></ref><span dir="rtl">, והן משום שאז יוכל לקבוע סעודה ולאכול כמה שירצה</span><ref><span dir="rtl">שעה"צ שם סק"ט.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | ||
<span dir="rtl">עשיית מלאכה</span> | === <span dir="rtl">עשיית מלאכה</span> === | ||
<span dir="rtl">עשיית מלאכה בערב יום טוב מן המנחה ולמעלה, כתבו אחרונים שכשם שהעושה מלאכה בערב שבת, מן המנחה ולמעלה, אינו רואה סימן ברכה מאותה מלאכה לעולם, שמה שמרויח בה מפסיד כנגד זה ממקום אחר</span><ref><span dir="rtl">ע"ע ערב שבת.</span></ref><span dir="rtl">, כך גם בערב יום טוב</span><ref><span dir="rtl">כלבו סי' נח, והובא בא"ר סי' תקכט סק"א (הב'); עי' מג"א שם סק"ב; בה"ל שם ד"ה ממנחה.</span></ref><span dir="rtl">. על פרטי דין זה ע"ע ערב שבת</span><ref><span dir="rtl">ע"ע הנ"ל שם.</span></ref><span dir="rtl">. על עשיית מלאכה בערב פסח, ע"ע ערב פסח.</span> | <span dir="rtl">עשיית מלאכה בערב יום טוב מן המנחה ולמעלה, כתבו אחרונים שכשם שהעושה מלאכה בערב שבת, מן המנחה ולמעלה, אינו רואה סימן ברכה מאותה מלאכה לעולם, שמה שמרויח בה מפסיד כנגד זה ממקום אחר</span><ref><span dir="rtl">ע"ע ערב שבת.</span></ref><span dir="rtl">, כך גם בערב יום טוב</span><ref><span dir="rtl">כלבו סי' נח, והובא בא"ר סי' תקכט סק"א (הב'); עי' מג"א שם סק"ב; בה"ל שם ד"ה ממנחה.</span></ref><span dir="rtl">. על פרטי דין זה ע"ע ערב שבת</span><ref><span dir="rtl">ע"ע הנ"ל שם.</span></ref><span dir="rtl">. על עשיית מלאכה בערב פסח, ע"ע ערב פסח.</span> | ||
<span dir="rtl">נישואין</span> | === <span dir="rtl">נישואין</span> === | ||
<span dir="rtl">מותר לישא אישה בערב יום טוב</span><ref><span dir="rtl">ברייתא מו"ק ח ב, ועי' ברייתא סוכה כה ב; טוש"ע או"ח תקמו ג; מ"מ יו"ט פ"ז הט"ז בד', הרמב"ם שם.</span></ref><span dir="rtl">, בין בתולות בין אלמנות</span><ref><span dir="rtl">שו"ע שם; לבוש שם.</span></ref><span dir="rtl">. ואף שאסור לישא אשה ברגל, או משום שאין-מערבין שמחה-בשמחה*, או משום שמניח שמחת הרגל ועוסק בשמחת אשתו, או משום שיטרח לצורך הנשואין וטרחה אסורה במועד, או משום ביטול פריה ורביה, שאילו היה מותר לשאת אישה ברגל, היה אדם מתעכב מלשאת אשה עד המועד, כדי לעשות סעודה אחת למועד ולנישואין</span><ref><span dir="rtl">ע"ע נשואין, ועי"ש פירושים אחרים.</span></ref><span dir="rtl">, בערב הרגל מותר, שעיקר שמחת הנשואין ועיקר הטורח הוא ביום הראשון, ושיתעכב מלישא אישה כל השנה, כדי לשאת בערב הרגל אין חוששים, שאין אדם מתעכב מלישא אישה כל השנה כדי לעשות סעודה אחת למועד ולנישואין, כשיכול לשאת רק ביום אחד, שחושש שיארע דבר שימנע ממנו מלשאת באותו יום, ולא יוכל לשאת כל ימי הרגל</span><ref><span dir="rtl">מו"ק ט א, ורש"י שם ד"ה לחד. ועי' שו"ת הרשב"א החדשות מכת"י סי' לט (והובא בב"י שם), שאפילו לא עשה סעודה בערב הרגל, עיקר השמחה היא בערב הרגל.</span></ref><span dir="rtl">. ויש שנהגו שלא לשאת אישה בערב יום טוב</span><ref><span dir="rtl">מג"א סי' תקמו סק"ד; ח"א ח"ב כלל קיז ס"א; מט"א סי' תרכה ס"ד ואלף למטה שם סק"ה; עי' שו"ת שו"מ מהדורה תליתאה ח"א סי' קד. ועי' מחב"ר שם אות ג, שהביא סמך למנהג זה מס' האורה ח"א סי' סט.</span></ref><span dir="rtl">, משום שלדבריהם אסור לעשות סעודת נשואין בליל יום טוב</span><ref><span dir="rtl">ע"ע אין מערבין שמחה בשמחה ציון 23 (ושם, ציון 20 ואילך, שי"ח) מג"א שם; אלף למטה שם.</span></ref><span dir="rtl">. וכתבו אחרונים שאין לשנות המנהג</span><ref><span dir="rtl">מג"א שם; חיי אדם שם; עי' מט"א שם; שואל ומשיב שם. ועי' פמ"ג שם א"א סק"ד, שזהו דוקא במקום שאין עושים סעודת הנשואין בערב יו"ט, ועי' מט"א שם של"מ כן.</span></ref><span dir="rtl">, אם לא בשעת הדחק</span><ref><span dir="rtl">חיי אדם שם; מט"א שם; שואל ומשיב שם.</span></ref><span dir="rtl">. ויש שנהגו לשאת אישה בערב יום טוב</span><ref><span dir="rtl">כנה"ג שם הגה"ט אות ג; חי' מהרי"ט כתובות ג א; ערה"ש שם ס"ו.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | <span dir="rtl">מותר לישא אישה בערב יום טוב</span><ref><span dir="rtl">ברייתא מו"ק ח ב, ועי' ברייתא סוכה כה ב; טוש"ע או"ח תקמו ג; מ"מ יו"ט פ"ז הט"ז בד', הרמב"ם שם.</span></ref><span dir="rtl">, בין בתולות בין אלמנות</span><ref><span dir="rtl">שו"ע שם; לבוש שם.</span></ref><span dir="rtl">. ואף שאסור לישא אשה ברגל, או משום שאין-מערבין שמחה-בשמחה*, או משום שמניח שמחת הרגל ועוסק בשמחת אשתו, או משום שיטרח לצורך הנשואין וטרחה אסורה במועד, או משום ביטול פריה ורביה, שאילו היה מותר לשאת אישה ברגל, היה אדם מתעכב מלשאת אשה עד המועד, כדי לעשות סעודה אחת למועד ולנישואין</span><ref><span dir="rtl">ע"ע נשואין, ועי"ש פירושים אחרים.</span></ref><span dir="rtl">, בערב הרגל מותר, שעיקר שמחת הנשואין ועיקר הטורח הוא ביום הראשון, ושיתעכב מלישא אישה כל השנה, כדי לשאת בערב הרגל אין חוששים, שאין אדם מתעכב מלישא אישה כל השנה כדי לעשות סעודה אחת למועד ולנישואין, כשיכול לשאת רק ביום אחד, שחושש שיארע דבר שימנע ממנו מלשאת באותו יום, ולא יוכל לשאת כל ימי הרגל</span><ref><span dir="rtl">מו"ק ט א, ורש"י שם ד"ה לחד. ועי' שו"ת הרשב"א החדשות מכת"י סי' לט (והובא בב"י שם), שאפילו לא עשה סעודה בערב הרגל, עיקר השמחה היא בערב הרגל.</span></ref><span dir="rtl">. ויש שנהגו שלא לשאת אישה בערב יום טוב</span><ref><span dir="rtl">מג"א סי' תקמו סק"ד; ח"א ח"ב כלל קיז ס"א; מט"א סי' תרכה ס"ד ואלף למטה שם סק"ה; עי' שו"ת שו"מ מהדורה תליתאה ח"א סי' קד. ועי' מחב"ר שם אות ג, שהביא סמך למנהג זה מס' האורה ח"א סי' סט.</span></ref><span dir="rtl">, משום שלדבריהם אסור לעשות סעודת נשואין בליל יום טוב</span><ref><span dir="rtl">ע"ע אין מערבין שמחה בשמחה ציון 23 (ושם, ציון 20 ואילך, שי"ח) מג"א שם; אלף למטה שם.</span></ref><span dir="rtl">. וכתבו אחרונים שאין לשנות המנהג</span><ref><span dir="rtl">מג"א שם; חיי אדם שם; עי' מט"א שם; שואל ומשיב שם. ועי' פמ"ג שם א"א סק"ד, שזהו דוקא במקום שאין עושים סעודת הנשואין בערב יו"ט, ועי' מט"א שם של"מ כן.</span></ref><span dir="rtl">, אם לא בשעת הדחק</span><ref><span dir="rtl">חיי אדם שם; מט"א שם; שואל ומשיב שם.</span></ref><span dir="rtl">. ויש שנהגו לשאת אישה בערב יום טוב</span><ref><span dir="rtl">כנה"ג שם הגה"ט אות ג; חי' מהרי"ט כתובות ג א; ערה"ש שם ס"ו.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | ||
| שורה 61: | שורה 61: | ||
<span dir="rtl">מצוה ללוש פת בערב יום טוב, לכבוד יום טוב</span><ref><span dir="rtl"> עי' מהרי"ל הל' יו"ט סי' ז, בשם סמ"ק; רמ"א בשו"ע או"ח תקכט א; עי' מט"א סי' תרכה ס"ח.</span></ref><span dir="rtl">, כדי שיעור חלה*</span><ref><span dir="rtl">מט"א שם.</span></ref><span dir="rtl">, כמו בערב-שבת*</span><ref><span dir="rtl"> רמ"א שם. וע"ע ערב שבת. </span></ref><span dir="rtl">, שראוי לו לנהוג עצמו בטהרה ולא לאכול פת-גוים* ביום-טוב* - והוא כבוד יום טוב</span><ref><span dir="rtl">מט"א שם. וע"ע כבוד שבת; כבוד יום טוב.</span></ref> <span dir="rtl">- ולכן ילוש הפת בעצמו בערב יום טוב</span><ref><span dir="rtl"> עי' יד אפרים סי' רמב למג"א סק"ד ומט"א שם.</span></ref><span dir="rtl">. וכתבו אחרונים שמנהג העולם שלא לאפול מערב יום טוב, רק לשים ואופים ביום טוב, משום שיותר עונג יום טוב</span><ref><span dir="rtl"> ע"ע עונג שבת; עונג יום טוב. </span></ref><span dir="rtl">, לאכול פת חמה</span><ref><span dir="rtl">מט"א שם.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | <span dir="rtl">מצוה ללוש פת בערב יום טוב, לכבוד יום טוב</span><ref><span dir="rtl"> עי' מהרי"ל הל' יו"ט סי' ז, בשם סמ"ק; רמ"א בשו"ע או"ח תקכט א; עי' מט"א סי' תרכה ס"ח.</span></ref><span dir="rtl">, כדי שיעור חלה*</span><ref><span dir="rtl">מט"א שם.</span></ref><span dir="rtl">, כמו בערב-שבת*</span><ref><span dir="rtl"> רמ"א שם. וע"ע ערב שבת. </span></ref><span dir="rtl">, שראוי לו לנהוג עצמו בטהרה ולא לאכול פת-גוים* ביום-טוב* - והוא כבוד יום טוב</span><ref><span dir="rtl">מט"א שם. וע"ע כבוד שבת; כבוד יום טוב.</span></ref> <span dir="rtl">- ולכן ילוש הפת בעצמו בערב יום טוב</span><ref><span dir="rtl"> עי' יד אפרים סי' רמב למג"א סק"ד ומט"א שם.</span></ref><span dir="rtl">. וכתבו אחרונים שמנהג העולם שלא לאפול מערב יום טוב, רק לשים ואופים ביום טוב, משום שיותר עונג יום טוב</span><ref><span dir="rtl"> ע"ע עונג שבת; עונג יום טוב. </span></ref><span dir="rtl">, לאכול פת חמה</span><ref><span dir="rtl">מט"א שם.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | ||
<span dir="rtl">תענית יחיד</span> | === <span dir="rtl">תענית יחיד</span> === | ||
<span dir="rtl">תענית-יחיד* שזמנה בערב יום טוב, נראה מדברי אחרונים שדינה שוה לתענית יחיד שזמנה בערב-שבת*</span><ref><span dir="rtl">עי' פמ"ג או"ח סי' תקסב א"א סק"ב; עי' מ"ב סי' רמט ס"ק כא.</span></ref><span dir="rtl">, ועל כך ע"ע ערב שבת.</span> | <span dir="rtl">תענית-יחיד* שזמנה בערב יום טוב, נראה מדברי אחרונים שדינה שוה לתענית יחיד שזמנה בערב-שבת*</span><ref><span dir="rtl">עי' פמ"ג או"ח סי' תקסב א"א סק"ב; עי' מ"ב סי' רמט ס"ק כא.</span></ref><span dir="rtl">, ועל כך ע"ע ערב שבת.</span> | ||
<span dir="rtl">הקזת דם</span> | === <span dir="rtl">הקזת דם</span> === | ||
<span dir="rtl">אין מקיזים דם בערב ימים טובים</span><ref><span dir="rtl"> עי' גמ' שבציון</span> <span dir="rtl">81; עי' תשב"ץ קטן סי' תקנד; כלבו סי' נח, בשם הר"מ; עי' רמ"א בשו"ע או"ח תסח י; עי' מט"א סי' תרכה ס"י.</span></ref><span dir="rtl">, שבערב שבועות יצא שד ששמו "טבוח", שאם לא היו מקבלים ישראל את התורה היה טובח בהם, ויש סכנה למקיז דם בערב שבועות</span><ref><span dir="rtl"> עי' שבת קכט ב.</span></ref><span dir="rtl">, וגזרו חכמים שלא יקיזו בכל ערב יום טוב, משום הקזת דם בערב שבועות</span><ref><span dir="rtl"> עי' גמ' שם; עי' תשב"ץ קטן שם; עי' כלבו שם, בשם הר"מ.</span></ref><span dir="rtl">. ויש מהראשונים הסוברים שמותר להקיז דם בערב יום טוב</span><ref><span dir="rtl"> עי' הגהה בתשב"ץ קטן שם; עי' כלבו שם, שהגיה הר"ף על הר"מ שבציונים</span> <span dir="rtl">79,</span> <span dir="rtl">81; אגודה שבת פי"ח סי' קס, לפי א"ר סי' תצג ס"ק יט.</span></ref><span dir="rtl">, שכיון שהורגלו בזה רבים, שומר פתאים ה'</span><ref><span dir="rtl"> עי' תהלים קטז ו. עי' הגהה בתשב"ץ קטן שם; עי' כלבו שם, בשם הר"ף.</span></ref><span dir="rtl">, או שאין הדברים אמורים אלא בימיהם שהיו מקיזים רוב דמם, אבל עתה אין מקיזים כי אם מעט דם</span><ref><span dir="rtl"> אגודה שם. ועיי"ש שמ"מ בערב שבועות נזהרים בזה.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | <span dir="rtl">אין מקיזים דם בערב ימים טובים</span><ref><span dir="rtl"> עי' גמ' שבציון</span> <span dir="rtl">81; עי' תשב"ץ קטן סי' תקנד; כלבו סי' נח, בשם הר"מ; עי' רמ"א בשו"ע או"ח תסח י; עי' מט"א סי' תרכה ס"י.</span></ref><span dir="rtl">, שבערב שבועות יצא שד ששמו "טבוח", שאם לא היו מקבלים ישראל את התורה היה טובח בהם, ויש סכנה למקיז דם בערב שבועות</span><ref><span dir="rtl"> עי' שבת קכט ב.</span></ref><span dir="rtl">, וגזרו חכמים שלא יקיזו בכל ערב יום טוב, משום הקזת דם בערב שבועות</span><ref><span dir="rtl"> עי' גמ' שם; עי' תשב"ץ קטן שם; עי' כלבו שם, בשם הר"מ.</span></ref><span dir="rtl">. ויש מהראשונים הסוברים שמותר להקיז דם בערב יום טוב</span><ref><span dir="rtl"> עי' הגהה בתשב"ץ קטן שם; עי' כלבו שם, שהגיה הר"ף על הר"מ שבציונים</span> <span dir="rtl">79,</span> <span dir="rtl">81; אגודה שבת פי"ח סי' קס, לפי א"ר סי' תצג ס"ק יט.</span></ref><span dir="rtl">, שכיון שהורגלו בזה רבים, שומר פתאים ה'</span><ref><span dir="rtl"> עי' תהלים קטז ו. עי' הגהה בתשב"ץ קטן שם; עי' כלבו שם, בשם הר"ף.</span></ref><span dir="rtl">, או שאין הדברים אמורים אלא בימיהם שהיו מקיזים רוב דמם, אבל עתה אין מקיזים כי אם מעט דם</span><ref><span dir="rtl"> אגודה שם. ועיי"ש שמ"מ בערב שבועות נזהרים בזה.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | ||
גרסה אחרונה מ־10:54, 2 בפברואר 2023
|
|
הגדרת הערך - הדינים המיוחדים הנוהגים ביום הקודם ליום-טוב*.
ערך זה עוסק בדינים המיוחדים הנוהגים ביום*, דהיינו זמן האור ביום[1]. על ההכנות הנעשות בערב יום טוב לכבוד יום טוב, ע"ע כבוד שבת ויום טוב[2].
תפילה
אין אומרים תחנון בערב יום טוב, אף לא בתפילת שחרית[3].
לנוהגים שאף בימים שאין אומרים בהם תחנון, יש מהם שאומרים למנצח ואל ארך אפים[4], כתבו ראשונים ואחרונים שאומרים אותם בערב יום טוב, מלבד ערב-יום-הכפורים* וערב-פסח*[5]. ויש מחלקים, שאומרים אל ארך אפים ואין אומרים למנצח[6].
תספורת
מצוה להסתפר לפני המועד[7], בערב יום טוב[8], אם הוא מגודל שיער[9], משום כבוד יום טוב[10], שלא יכנס לו כשהוא מנוול[11], ויכול להסתפר אף כמה ימים קודם לכן[12]. ואם מסתפר בערב יום טוב, יש הסוברים שלכתחילה יסתפר קודם חצות[13]. ויש סוברים שאין להקפיד בזה, ויכול להסתפר אף אחר חצות[14] - מלבד ערב-פסח* שאסור להסתפר אחר חצות[15] - וכתבו שכן המנהג[16].
רחיצה
מצוה על כל אדם לנאות את עצמו בערב יום טוב ברחיצה[17] בחמים, ובחפיפת הראש[18], משום כבוד יום טוב[19], וירחוץ פניו ידיו ורגליו[20], ומן המובחר לרחוץ כל גופו[21].
על טבילה* במקוה טהרה בערב יום טוב, ע"ע טהרה: טהרה ברגל, וע"ע טבילה[22] וע' ערב ראש השנה וע' ערב יום הכפורים.
נטילת ציפורניים
מצוה על כל אדם ליטול ציפורניו בערב יום טוב[23], אם הם ציפורניים שראוים לגלחם[24], משום כבוד יום טוב[25], שלא יכנס לרגל כשהוא מנוול[26]. ואם יש לו צורך ליטלן ביום שלפני יום טוב, נוטלם ואינו חושש, ולכתחילה יש לו ליטלם קודם חצמות, ועל כל פנים יש לו ליטלן קודם שיטבול לטהר עצמו ברגל[27].
כיבוס
מצוה על כל אדם לנאות את עצמו בכיבוס בגדיו בערב יום טוב, משום כבוד יום טוב[28], כדי שלא יכנס לרגל כשהוא מנוול[29].
הליכה יותר מג' פרסאות
כשם שבערב שבת אין הולכים יותר משלוש פרסאות כדי שיהיה פנוי להכין צרכי שבת[30], כך גם בערב טוב[31]. על פרטי דין זה, ע"ע ערב שבת.
אכילה
אכילה בערב יום טוב מן המנחה ולמעלה, נחלקו בה תנאים: לדעת ר' יהודה, לא יאכל אדם בערבי שבתות וימים טובים מן המנחה ולמעלה, כדי שיכנס לשבת כשהוא תאוה[32], ויהיו הקידוש והסעודה חביבים עליו[33], והוא בכלל כבוד יום טוב[34]. ולדעת ר' יוסי, אוכל והולך עד שתחשך[35], שאינו צריך ליכנס ליום טוב כשהוא מתאוה[36]. אף להלכה נחלקו ראשונים: יש סוברים שהלכה כר' יוסי[37], ומהם שכתבו שאף על פי כן ראוי לנהוג כר' יהודה משום כבוד יום טוב[38]. ויש סוברים שאין הלכה כר' יוסי[39]. על פרטי דין זה, ע"ע ערב שבת[40].
ביום-טוב-שני-של-גליות*, אסור לקבוע סעודה ביום ראשון מן המנחה ולמעלה, מפני שהוא ערב יום טוב שני, ויש שפקפקו בזה, ועל כך ע"ע יום טוב שני של גליות[41].
אסור לקבוע בערב יום טוב סעודה ומשתה שאינו רגיל בימי החול, מפני כבוד יום טוב, שיכנס ליום טוב כשהוא תאב לאכול, וכל היום בכלל האיסור[42], כפי הדין בערב-שבת*[43]. על פרטי דין זה, ע"ע ערב שבת.
על האיסור לאכול בערב סוכות פת ושאר דברים הממלאים את כריסו, כדי שיאכל בסוכה לתיאבון, ע"ע ישיבת סוכה[44]. על האסור לאכול בערב פסח פת ושאר דברים הממלאים את כריסו, כדי שיאכל מצה לתאבון, ע"ע ערב פסח.
סעודה ג' כשחל בשבת
חל ערב יום טוב בשבת*, שחייב לאכול שלש-סעודות*, יכול לקיים סעודה שלישית מזמן מנחה קטנה ולמעלה בפת - אף לסוברים שמצוה להימנע מלקבע סעודה בערב יום טוב מן המנחה ולמעלה[45] - ויאכל רק מעט פת לכבוד יום טוב[46], שיאכל בלילה לתאבון[47]. ולכתחילה יאכל סעודה שלישית קודם זמן מנחה קטנה[48], הן משום שיש סוברים שאין לקבוע סעודה בערב יום טוב מן המנחה ולמעלה[49], והן משום שאז יוכל לקבוע סעודה ולאכול כמה שירצה[50].
עשיית מלאכה
עשיית מלאכה בערב יום טוב מן המנחה ולמעלה, כתבו אחרונים שכשם שהעושה מלאכה בערב שבת, מן המנחה ולמעלה, אינו רואה סימן ברכה מאותה מלאכה לעולם, שמה שמרויח בה מפסיד כנגד זה ממקום אחר[51], כך גם בערב יום טוב[52]. על פרטי דין זה ע"ע ערב שבת[53]. על עשיית מלאכה בערב פסח, ע"ע ערב פסח.
נישואין
מותר לישא אישה בערב יום טוב[54], בין בתולות בין אלמנות[55]. ואף שאסור לישא אשה ברגל, או משום שאין-מערבין שמחה-בשמחה*, או משום שמניח שמחת הרגל ועוסק בשמחת אשתו, או משום שיטרח לצורך הנשואין וטרחה אסורה במועד, או משום ביטול פריה ורביה, שאילו היה מותר לשאת אישה ברגל, היה אדם מתעכב מלשאת אשה עד המועד, כדי לעשות סעודה אחת למועד ולנישואין[56], בערב הרגל מותר, שעיקר שמחת הנשואין ועיקר הטורח הוא ביום הראשון, ושיתעכב מלישא אישה כל השנה, כדי לשאת בערב הרגל אין חוששים, שאין אדם מתעכב מלישא אישה כל השנה כדי לעשות סעודה אחת למועד ולנישואין, כשיכול לשאת רק ביום אחד, שחושש שיארע דבר שימנע ממנו מלשאת באותו יום, ולא יוכל לשאת כל ימי הרגל[57]. ויש שנהגו שלא לשאת אישה בערב יום טוב[58], משום שלדבריהם אסור לעשות סעודת נשואין בליל יום טוב[59]. וכתבו אחרונים שאין לשנות המנהג[60], אם לא בשעת הדחק[61]. ויש שנהגו לשאת אישה בערב יום טוב[62].
לשאת אשה בערב יום טוב סמוך לחשיכה, כתבו אחרונים שלסוברים שההיתר לישא אשה בערב יום טוב הוא משום שעיקר שמחת הנשואין הוא ביום הראשון[63], מותר לשאת אשה בערב יום טוב דוקא בשחרית, שרק באופן זה שמחת הנשואין לא תתערב בשמחת הרגל, כי ישמח עמה כל היום[64]. ויש חולקים וסוברים שמותר לשאת אשה בערב יום טוב אפילו סמוך לערב[65], שעיקר השמחה הם הנישואין, ומה שאמרו שעיקר שמחת הנשואין הוא יום אחד, לאו דוקא הוא[66]. וכן נהגו בכמה מקומות לישא אשה בערב יום טוב אפילו סמוך לחשיכה[67]. ומכל מקום לכתחילה יש ליזהר לעשות הנישואין בשחרית, כדי שיוכל לעשות את סעודת הנישואין בחול[68].
על הנושא אשה ערב הרגל, אם רשאי לעשות סעודת נישואין ברגל, ע"ע אין מערבין שמחה בשמחה[69]. על ההיתר לייבם בערב הרגל, ע"ע יבום[70].
ללוש פת
מצוה ללוש פת בערב יום טוב, לכבוד יום טוב[71], כדי שיעור חלה*[72], כמו בערב-שבת*[73], שראוי לו לנהוג עצמו בטהרה ולא לאכול פת-גוים* ביום-טוב* - והוא כבוד יום טוב[74] - ולכן ילוש הפת בעצמו בערב יום טוב[75]. וכתבו אחרונים שמנהג העולם שלא לאפול מערב יום טוב, רק לשים ואופים ביום טוב, משום שיותר עונג יום טוב[76], לאכול פת חמה[77].
תענית יחיד
תענית-יחיד* שזמנה בערב יום טוב, נראה מדברי אחרונים שדינה שוה לתענית יחיד שזמנה בערב-שבת*[78], ועל כך ע"ע ערב שבת.
הקזת דם
אין מקיזים דם בערב ימים טובים[79], שבערב שבועות יצא שד ששמו "טבוח", שאם לא היו מקבלים ישראל את התורה היה טובח בהם, ויש סכנה למקיז דם בערב שבועות[80], וגזרו חכמים שלא יקיזו בכל ערב יום טוב, משום הקזת דם בערב שבועות[81]. ויש מהראשונים הסוברים שמותר להקיז דם בערב יום טוב[82], שכיון שהורגלו בזה רבים, שומר פתאים ה'[83], או שאין הדברים אמורים אלא בימיהם שהיו מקיזים רוב דמם, אבל עתה אין מקיזים כי אם מעט דם[84].
להלכה כתבו הפוסקים שנהגו שלא להקיז דם בערב יום טוב, ואין לשנות[85].
בלילה שלפני ערב יום טוב, מותר להקיז דם[86], מלבד ליל הושענא-רבה*, מפני שהוא יום הדין[87].
הקזת דם של שרעפפי"ן - שאינה מפנימיות הגוף כדם הקזה[88] - נחלקו בה ראשונים: יש אוסרים להקיזה בערב יום טוב[89]. ויש מתירים[90]. וכתבו אחרונים שמכל מקום בערב שבועות יש להחמיר[91].
ערב שביעי של פסח, כתבו אחרונים שמותר להקיז דם[92], שאינו רגל בפני עצמו[93].
הנצרך להקזת דם, משום סכנת חולי, כתבו אחרונים שמותר להקיז דם, ואפילו בערב שבועות[94], ואין האיסור אלא כשרוצה להקיז משום בריאות[95].
אבלות
פגע יום טוב בימי אבלות* שלאחר שבעה ותוך שלושים - שבטלה ממנו אבלות שלושים[96] - אף על פי שבאבלות שלושים אסור בתספורת[97], מותר להסתפר בערב הרגל[98] - שכן מצוה להסתפר בערב יום טוב[99] - משום כבוד הרגל[100].
חל היום השביעי לאבלות בערב הרגל, נחלקו בו תנאים: לדעת תנא קמא, אסור להסתפר בערב הרגל[101]. ולדעת אבא שאול מותר להסתפר בערב הרגל[102], שמקצת היום ככולו, ויום שביעי עולה לו לכאן ולכאן[103], תחילת יום השביעי הוא תשלום השבעה, ואחר כך מתחיל יום שמיני, שהוא נחשב מהתחלת שלושים[104]. וכן הלכה[105].
היתר זה בתספורת, היינו סמוך לחשיכה[106], שאז ניכר ממש שמפני הרגל הותר לו[107].
אבל, באבלות שלושים, האסור ברחיצה[108], מכל מקום אם חל הרגל בתוך השלושים, או אם חל יום השביעי שלו בערב הרגל - לסוברים שמותר בתספורת[109], וכן הלכה[110] - מותר ברחיצה[111], שכן מצוה לרחוץ בערב הרגל, משום כבוד יום טוב[112].
היתר זה, ברחיצה לאבל ביום השביעי ערב הרגל, אמרו בתלמוד, שהוא כיון שעמדו מנחמים מאצלו[113]. וכתבו גאונים שמעיקר הדין מותר ברחיצה מתחילת היום[114], ויש מהראשונים שכתבו שנהגו כן[115]. ויש מהראשונים שכתבו שנהגו להחמיר ולרחוץ רק סמוך לערב[116], אחר תפילת המנחה[117], שכן יש לגזור ברחיצה משום תספורת האסורה עד סמוך לערב[118]. וכן הלכה[119].
חל היום השלישי לאבלות בערב הרגל - והוא הדין אפילו יום השישי[120] - אסור ברחיצה עד הערב[121]. ונחלקו גאונים וראשונים: יש מהגאונים וראשונים מפרשים שאסור ברחיצה עד שיכנס יום-טוב*[122], שעדיין לא שלמה אבלותו, אלא רגל הוא שמפסיק לאבילות, הלכן אסור לרחוץ עד שחל הרגל[123]. ויש מהראשונים מפרשים שעד הערב, היינו סמוך לחשיכה[124]. וכן הלכה[125].
אבל, באבלות שבעה, האסור בכביסה[126], אם חל יום השביעי שלו בערב - לסוברים שמותר בתספורת[127], וכן הלכה[128] - נחלקו ראשונים אם מותר בכביסה[129] - שכן מצוה לכבס בגדיו בערב הרגל, משום כבוד יום טוב[130] - וכן הלכה[131]. או שאסור בכביסה[132].
אבל באבלות שבעה, שאסור - לסוברים כן[133], וכן הלכה[134] - בנטילת ציפורניים, מותר ליטול ציפורניו בערב יום טוב, סמוך לחשכה - שכן מצוה ליטול ציפורניו בערב יום טוב[135] - משום כבוד יום טוב, שלא יכנס לרגל כשהוא מנוול[136].
כל הדברים המותרים לאבל בערב הרגל, מותרים בערב-פסח* אחר חצות, דהיינו מזמן שחיטת קרבן-פסח*[137], ועל כך ע"ע ערב פסח. על הרחיצה* ביום-טוב*, אם מותרת בצונן בלבד או אף ביום טוב, ע"ע רחיצה.
הערות שוליים
- ↑ ע"ע יום ציונים 1 ואילך, 9 ואילך, 41 ואילך.
- ↑ ציון 528 ואילך.
- ↑ עי' הגמ"י תפלה פ"ה הט"ו; עי' ב"י או"ח סי' קלא; עי' שו"ע שם ו-ז.
- ↑ ע"ע תפלה.
- ↑ עי' ס' המנהגים (טירנא) מנהג של כל השנה; רמ"א בשו"ע או"ח סי' קלא א, לענין למנצח, ובציונים שם, שהוא בשם המנהגים.
- ↑ כ"מ מסדור הרב, לפני אא"א ולפני למנצח (אך אינו מוכרח, שכ' לפני למנח שהוא מנהג ספרד), ועי' דברי נחמיה לשו"ע הרב סי' קלא ס"ט והערות לסידור רבינו הזקן (ברוקלין תשסד) עמ' קמה הערה 362.
- ↑ תלמיד ר"י מפאריש מו"ק יד א, ע"פ גמ' שם: שלא יכנסו לרגל כשהן מנוולין; ראבי"ה שבת סי' קצז; ד"מ או"ח סי' רס סק"א, בשם או"ז פ' אלו מגלחין, וצ"ב, שאינו שם; פסקי תוס' מו"ק סי' פו; עי' טור או"ח סי' תקלא. ועי' בהגר"א או"ח סי' רס ס"א, מקור מירו' ר"ה פ"א ה"ג בערב ר"ה: ומגלחים זקנם, שר"ה לאו דוקא אלא כל ערב יום טוב.
- ↑ תלמיד ר"י מפאריש שם; שו"ע סי' תקלא שם.
- ↑ פסקי תוס' שם; ד"מ סי' רס שם, בשם או"ז; עי' מט"א סי' תרכה סי"א.
- ↑ עי' טור שם סי' תקלא; שו"ע הרב או"ח סי' תקכט ס"ב; עי' ערה"ש שם סי' תקלא ס"א. וע"ע כבוד שבת; כבוד יום טוב.
- ↑ עי' גמ' שם; עי' טור שם; עי' ד"מ סי' רס שם, בשם או"ז; עי' שו"ע הרב סי' תקכט שם; עי' ט"ז שם סי' תקלא סק"א; עי' מ"ב שם סק"א.
- ↑ עי' פמ"ג שם מ"ז סק"ב, במסקנה.
- ↑ עי' פמ"ג שם מ"ז סק"א, ע"פ האר"י.
- ↑ עי' מ"ב שם סק"ב, ועי' שעה"צ שם אות ב, הטעם.
- ↑ ע"ע ערב פסח. מ"ב שם.
- ↑ שעה"צ שם.
- ↑ תלמיד ר"י מפאריש מו"ק יד א; ראבי"ה שבת סי' קצז, ע"פ מו"ק יט ב; רמ"א בשו"ע או"ח תעא ג.
- ↑ עי' ראבי"ה שם, ע"פ ביצה כז ב ברבא שחפף ראשו בערב יום טוב; שו"ע הרב או"ח סי' תקכט ס"ב: כמו בע"ש (ע"ע כבוד שבת; כבוד יום טוב ציון 280 ואילך וע' ערב שבת).
- ↑ עי' תלמיד ר"י מפאריש שם; עי' שו"ע הרב שם.
- ↑ עי' מט"א סי' תרכה סי"ד. וע"ע כבוד שבת; כבוד יום טוב ציון 280 ואילך וע' ערב שבת, שי"ס שכן החיוב בערב שבת.
- ↑ עי' מט"א שם. וע"ע כבוד שבת; כבוד יום טוב ציון 284 ואילך וע' ערב שבת, שי"ס שכן החיוב בערב שבת.
- ↑ ציון 9.
- ↑ עי' מט"א סי' תרכה סי"ג; עי' בהגר"א או"ח סי' רס ס"א, ע"פ יבמות מח ב (ועי' ירו' ר"ה פ"א ה"ג, לגי' רא"ש ר"ה פ"ד סי' יד: וחותכים צפרניהם, ועי' בהגר"א שבציון 7); עי' שו"ע הרב או"ח סי' תקכט ס"ב.
- ↑ מט"א שם.
- ↑ עי' בהגר"א סי' רס שם; עי' מט"א שם ושו"ע הרב סי' תקכט שם: כמו בע"ש (ע"ע כבוד שבת; כבוד יום טוב ציון 294 ואילך וע' ערב שבת).
- ↑ עי' מט"א שם סי"א וסי"ג.
- ↑ מט"א שם סי"ג. וע"ע טהרה: טהרה ברגל וע' טבילה ציון 9 וע' ערב יום הכפורים וע' ערב ראש השנה.
- ↑ ע"ע כבוד שבת; כבוד יום טוב.
- ↑ עי' תלמיד ר"י מפאריש מו"ק יד א, ע"פ גמ' שם. ולכאו' דינו כתספורת, שיכול לעשותו מס' ימים קודם לכן, עי' ציון 12.
- ↑ ע"ע ערב שבת.
- ↑ שש"כ ח"ב פמ"ב הערה פא, ועי' תורת המועדים (עובד) כרך ג-ז פרק א סעיף י וס"ק כב שהסתפק בזה, שאפשר שיו"ט קיל, כיון שהותרה בו מלאכת אוכל נפש.
- ↑ ברייתא פסחים צט ב. ועי' מג"א שם סק"א ושו"ע הרב שם ס"ב וערה"ש שם ס"ג, שבמקום שנוהגים שני ימים טובים (ע"ע יום טוב שני של גלויות) אין לאכול ביו"ט ראשון מפני כבוד יו"ט שני, ועי' בה"ל שם ד"ה בערב יו"ט שפקפק בזה (ועי' מ"ב סי' תעא ס"ק טז שהביא את דברי המג"א), ועי' אג"מ או"ח ח"ג סי' סח, שיישב דברי המג"א.
- ↑ רשב"ם שם ד"ה אפילו, לענין שבת. ועי' רש"י שם ד"ה כשהוא: ולא תבוא סעודת שבת על השובע.
- ↑ עי' רמב"ם יו"ט פ"ו הכ"ז; עי' רמ"א בשו"ע או"ח תקכט א. וע"ע כבוד שבת; כבוד יום טוב.
- ↑ ברייתא שם.
- ↑ עי' או"ז ח"ב סי' כא. ועי' ד"מ או"ח סי' רמט סק"ד ומג"א שם סק"ו.
- ↑ רי"ף פסחים צט ב (יט א); ס' העיתים סי' קנב; רשב"ם שם ק א ד"ה אמר לו; תוס' שם ד"ה אין; העיטור עשרת הדברות הל' מצה תחילת סדר ד' כוסות (קל ד במהד' רמ"י); ראבי"ה פסחים סי' תקח; הרקח סי' לה; ההשלמה פסחים שם; פסקי רי"ד פסחים שם, בשם ר"י; או"ז שם; רמב"ן גיטין לח ב; שבה"ל סי' סז; רא"ש פסחים פ"י סי' ב; רבנו קרשקש גיטין שם; פסקי ריא"ז פסחים פ"י הלכה א אות ד; חי' הר"ן גיטין שם; מ"מ שבת פ"ל ה"ד, בד' הרמב"ם שם; שם יוסף יו"ט פ"ו הט"ז בד' הרמב"ם שם ושבת שם.
- ↑ עי' שבה"ל שם, לענין שבת; עי' שם יוסף יו"ט שם, בד' הרמב"ם שם.
- ↑ תוס' פסחים שם, בשם רבינו יחיאל, ובד' בה"ג; פסקי רי"ד ותוס' רי"ד שם ד"ה הלכה (הא'), עי"ש שחזר בו ממה שכתב במהדורא קודמת (שם ד"ה הלכה (הב') ), שהלכה כר' יוסי; או"ז שם, בשם ר"א ממיץ.
- ↑ ועי' ברייתא שבציון 32 ורמב"ם יו"ט פ"ו הט"ז ומהרי"ל שבציון 46 ורמ"א בשו"ע או"ח תקכט א ומג"א שם סק"ב ובהגר"א שם ושם יוסף שם, שמ' שדין ערב יו"ט כדין ערב שבת.
- ↑ ציון 575 ואילך.
- ↑ עי' שם יוסף יו"ט פ"ו הט"ז, ע"פ מ"מ שבת פ"ל ה"ד; עי' פמ"ג או"ח סי' רמז מ"ז סק"א.
- ↑ ע"ע ערב שבת.
- ↑ ציון 1531 ואילך.
- ↑ עי' ציונים 32 ואילך, 38, 39. עי' רמ"א בשו"ע או"ח תקכט א ומ"ב שם סק"ה וסק"ו.
- ↑ מהרי"ל הל' יו"ט סי' ב ושו"ת מהרי"ל סי' צד אות ב; עי' רמ"א שם; לבוש שם. ועי' מהרי"ל שם ושם שיאכל כזית, ועי' מחה"ש שם סק"ב, שהיינו מעט יותר מכביצה שזהו שיעור סעודה שלישית (ע"ע שלש סעודות), ועי' ערה"ש שם ס"ג: ויאכל כזית או כביצה ויותר מעט, ועי' שעה"צ שם סק"י, בד' בהגר"א שם, שיכול לאכול יותר מכביצה, אך שלא יהיה שיעור קביעות סעודה, שהיינו כרגילותו בחול. ועי' מ"ב שם סק"ח שבמקום שנוהגים שני ימים טובים (ע"ע יום טוב שני של גלויות), ה"ה כשחל יו"ט ראשון בשבת, ועי' דעת תורה למהרש"ם שם.
- ↑ מ"ב שם סק"ח.
- ↑ מהרי"ל שם ושם; מג"א שם סק"ב; ערה"ש שם ס"ג. ועי' בה"ל שם ד"ה ממנחה, שהיינו קודם תשע שעות, וע"ע ערב שבת.
- ↑ ע"ע ערב שבת. מהרי"ל שם ושם; עי' מג"א שם.
- ↑ שעה"צ שם סק"ט.
- ↑ ע"ע ערב שבת.
- ↑ כלבו סי' נח, והובא בא"ר סי' תקכט סק"א (הב'); עי' מג"א שם סק"ב; בה"ל שם ד"ה ממנחה.
- ↑ ע"ע הנ"ל שם.
- ↑ ברייתא מו"ק ח ב, ועי' ברייתא סוכה כה ב; טוש"ע או"ח תקמו ג; מ"מ יו"ט פ"ז הט"ז בד', הרמב"ם שם.
- ↑ שו"ע שם; לבוש שם.
- ↑ ע"ע נשואין, ועי"ש פירושים אחרים.
- ↑ מו"ק ט א, ורש"י שם ד"ה לחד. ועי' שו"ת הרשב"א החדשות מכת"י סי' לט (והובא בב"י שם), שאפילו לא עשה סעודה בערב הרגל, עיקר השמחה היא בערב הרגל.
- ↑ מג"א סי' תקמו סק"ד; ח"א ח"ב כלל קיז ס"א; מט"א סי' תרכה ס"ד ואלף למטה שם סק"ה; עי' שו"ת שו"מ מהדורה תליתאה ח"א סי' קד. ועי' מחב"ר שם אות ג, שהביא סמך למנהג זה מס' האורה ח"א סי' סט.
- ↑ ע"ע אין מערבין שמחה בשמחה ציון 23 (ושם, ציון 20 ואילך, שי"ח) מג"א שם; אלף למטה שם.
- ↑ מג"א שם; חיי אדם שם; עי' מט"א שם; שואל ומשיב שם. ועי' פמ"ג שם א"א סק"ד, שזהו דוקא במקום שאין עושים סעודת הנשואין בערב יו"ט, ועי' מט"א שם של"מ כן.
- ↑ חיי אדם שם; מט"א שם; שואל ומשיב שם.
- ↑ כנה"ג שם הגה"ט אות ג; חי' מהרי"ט כתובות ג א; ערה"ש שם ס"ו.
- ↑ עי' ציון 57.
- ↑ חי' מהרי"ט כתובות ג א ד"ה ויש.
- ↑ עי' מג"א סי' תקמו ס"ק ד בד' תוס' כתובות מז א ד"ה דמסר; עי' א"ר שם ס"ק ד, ועי"ש ומור וקציעה דלהלן שלכתחילה יש לעשות הסעודה מבעוד יום; ברכ"י שם ס"ק ג בד' כמה ראשונים ובד' השו"ע שם ג; מור וקציעה שם; חיי אדם ח"ב כלל קיז ס"א; ערוה"ש שם ס"ק ו.
- ↑ ברכ"י שם.
- ↑ כנה"ג או"ח סי' תקמו הגה"ט אות ג; מהרי"ט שם: במקצת מקומות. ועי' ציון 58.
- ↑ מור וקציעה שם; מ"ב שם ס"ק ט.
- ↑ ציון 20 ואילך.
- ↑ ציון 90 ואילך.
- ↑ עי' מהרי"ל הל' יו"ט סי' ז, בשם סמ"ק; רמ"א בשו"ע או"ח תקכט א; עי' מט"א סי' תרכה ס"ח.
- ↑ מט"א שם.
- ↑ רמ"א שם. וע"ע ערב שבת.
- ↑ מט"א שם. וע"ע כבוד שבת; כבוד יום טוב.
- ↑ עי' יד אפרים סי' רמב למג"א סק"ד ומט"א שם.
- ↑ ע"ע עונג שבת; עונג יום טוב.
- ↑ מט"א שם.
- ↑ עי' פמ"ג או"ח סי' תקסב א"א סק"ב; עי' מ"ב סי' רמט ס"ק כא.
- ↑ עי' גמ' שבציון 81; עי' תשב"ץ קטן סי' תקנד; כלבו סי' נח, בשם הר"מ; עי' רמ"א בשו"ע או"ח תסח י; עי' מט"א סי' תרכה ס"י.
- ↑ עי' שבת קכט ב.
- ↑ עי' גמ' שם; עי' תשב"ץ קטן שם; עי' כלבו שם, בשם הר"מ.
- ↑ עי' הגהה בתשב"ץ קטן שם; עי' כלבו שם, שהגיה הר"ף על הר"מ שבציונים 79, 81; אגודה שבת פי"ח סי' קס, לפי א"ר סי' תצג ס"ק יט.
- ↑ עי' תהלים קטז ו. עי' הגהה בתשב"ץ קטן שם; עי' כלבו שם, בשם הר"ף.
- ↑ אגודה שם. ועיי"ש שמ"מ בערב שבועות נזהרים בזה.
- ↑ רמ"א בשו"ע או"ח תסח י.
- ↑ עי' מג"א סי' תסח ס"ק טו; עי' מט"א סי' תרכה ס"י; עי' ערה"ש או"ח סי' תסח ס"ג.
- ↑ עי' מט"מ סי' תתקסה, בשם יש רוצים לומר; עי' מג"א שם; עי' מט"א שם.
- ↑ ערה"ש או"ח סי' תסח ס"ג.
- ↑ מהר"י וייל דינין סי' יט; מט"מ עמוד העבודה סי' תתקסה, בשמו; מג"א שם ס"ק טו, בשם מט"מ בשם מהר"י וייל; ט"ז שם סק"ז, בשם מהר"י וייל.
- ↑ מט"מ שם, שמה"ר דוד לנצהוט ור"י העידו כן על מהרי"ל; מג"א שם, בשם מט"מ בשם מהרי"ל.
- ↑ ח"י שם ס"ק טו.
- ↑ מט"מ סי' תתקסה, ע"פ יש רוצים לומר שבציון 87; מג"א שם ס"ק טו, בשמו; ח"י שם ס"ק טז, בשם מג"א בשם מט"מ; ט"ז או"ח סי' תסח סק"ז, ע"פ כלבו סי' נח.
- ↑ מג"א שם, בשם מט"מ (עי' ציון הקודם); ח"י שם, בשם מג"א בשם מט"מ; מ"ב שם ס"ק לח.
- ↑ א"ר סי' תצג ס"ק יט, שבכה"ג יש לסמוך על הראשונים שבציון 82; מט"א סי' תרכה ס"י, ובאלף למוטה ס"ק טו, שהוא ע"פ הא"ר שם; עי' מ"ב שם ס"ק לח.
- ↑ עי' מ"ב שם.
- ↑ ע"ע אבלות ציון 344 ואילך.
- ↑ ע"ע אבלות ציון 275 ואילך.
- ↑ עי' ברייתא מו"ק יט ב; עי' רמב"ם אבל פ"י ה"ה; עי' טוש"ע או"ח תקמח ח ויו"ד שצט ג.
- ↑ עי' ציון 7 ואילך.
- ↑ תוס' שם ד"ה הלכה, בשם הירו'.
- ↑ עי' ברייתא שם.
- ↑ עי' ברייתא שם.
- ↑ גמ' שם, בד' אבא שאול.
- ↑ מ"ב שם ס"ק כט.
- ↑ גמ' שם, במסקנה, משום שהלכה כדברי המיקל באבל (ע"ע הלכה: על פי קולא וחומרא ציון 382 ואילך); עי' רמב"ם אבל פ"י ה"ה; עי' טוש"ע או"ח תקמח ח ויו"ד שצט ג.
- ↑ עי' ראבי"ה אבל סי' תתמא; עי' הגמ"י ד"ק אבל פ"י ה"ו; עי' רמ"א בשו"ע יו"ד שצט ג.
- ↑ ראבי"ה שם; עי' הג"א מו"ק פ"ג סי' כו, בשמו.
- ↑ ע"ע אבלות ציון 294 ואילך.
- ↑ עי' ציון 102 ואילך.
- ↑ עי' ציון 105.
- ↑ עי' רב עמרם במו"ק יט ב, ובגמ' שם, דהיינו כאבא שאול שבציון 102; עי' רמ"א בשו"ע או"ח תקמח ח.
- ↑ עי' ציון 17 ואילך. וע"ע כבוד שבת; כבוד יום טוב.
- ↑ רב עמרם במו"ק יט ב.
- ↑ עי' בה"ג הל' אבל.
- ↑ הגמ"י ד"ק אבל פ"י ה"ו, שי"נ כן.
- ↑ עי' ראבי"ה אבל סי' תתמא; עי' הגמ"י שם, שי"נ כן.
- ↑ עי' ראבי"ה שם.
- ↑ עי' ציון 106 ואילך. עי' הגמ"י שם.
- ↑ רמ"א בשו"ע או"ח תקמח ח ויו"ד שצט ג.
- ↑ רי"ף מו"ק יט ב (יא ב); עי' רמב"ם אבל פ"י ה"ו; רא"ש שם פ"ג סי' כו.
- ↑ עי' רב נחמיה בריה דרב יוסף בשם מס' אמוראים במו"ק יט ב.
- ↑ עי' בה"ג הל' אבל; עי' רש"י שם ד"ה שאסור ברחיצה; עי' רי"ף שם; רמב"ם אבל פ"י ה"ו; עי' רא"ש שם; עי' טור א"ח סי' תקמח, בסתם ובשם הרא"ש; עי' הג"א שם, לגי' ד' ונציה, בשם רש"י (וכ"ה בב"י או"ח סי' תקמח, בשם הג"א. בהג"א שם, לגירסתנו, הדבר מובא בשם ר"ת); הל' שמחות למהר"ם סי' כו, בשם בה"ג ור' שמואל ור' אברהם ב"ר דוד ור' יצחק ב"ר אשר ור' יצחק ב"ר מרדכי; הג"א שם, בשם רוב הגאונים.
- ↑ עי' בה"ג הל' אבל; רי"ף שם; רא"ש שם.
- ↑ כ"מ מראב"ן שם; הל' שמחות למהר"ם שם, בשם רבינו שמואל, עיי"ש ראיה לזה, ושכן המנהג; עי' טור שם, בשם ריב"א; הג"א שם, בשם רבינו שמואל, ובשם מהר"ם, שכן המנהג.
- ↑ רמ"א בשו"ע יו"ד שצט ג.
- ↑ ע"ע אבלות ציון 127 ואילך.
- ↑ עי' ציון 102 ואילך.
- ↑ עי' ציון 105.
- ↑ עי' רא"ש מו"ק פ"ג סי' כו, בשם הראב"ד, והסכים לו.
- ↑ עי' ציון 28 ואילך. וע"ע כבוד שבת; כבוד יום טוב.
- ↑ עי' שו"ע או"ח תקמח ח.
- ↑ עי' רא"ש שם, בשם תוס' שלפני ריב"ם.
- ↑ ע"ע אבלות ציון 124. ושם, ציון 125, שי"ח.
- ↑ ע"ע הנ"ל ציון 126.
- ↑ עי' ציון 23 ואילך.
- ↑ עי' מט"א סי' תרכה סי"ג. וע"ע כבוד שבת; כבוד יום טוב.
- ↑ ע"ע.