אנציקלופדיה תלמודית:נפילת אפים: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(יצירת דף עם התוכן "<span dir="rtl">'''הגדרת הערך''': אמירת תחנונים בנפילת אפים לאחר חזרת הש"ץ.</span> == <span dir="rtl">מהותה<...") |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
== <span dir="rtl">מהותה</span> == | == <span dir="rtl">מהותה</span> == | ||
== <span dir="rtl">תפילה בהשתחוויה</span> == | === <span dir="rtl">תפילה בהשתחוויה</span> === | ||
<span dir="rtl">נפילת אפים היא אחת מדרכי התפילה – דהיינו דרך השתחוויה</span><ref><span dir="rtl"> רמב"ם תפילה פ"ה הי"ג.</span></ref> <span dir="rtl">- שצריך האדם להיזהר לעשותם בכל יום תפילה</span><ref><span dir="rtl"> ע"ע תפלה. רמב"ם שם, ועי"ש ה"א; אהל מועד שער התפילה ד"ג ני"ט; ספר השולחן תפילה שער ג.</span></ref><span dir="rtl">. ויש מהראשונים שכתבו שאצל יעקב אבינו מצינו תפילה בדרך זו</span><ref><span dir="rtl"> עשרה מאמרות לרמ"ע מפאנו מאמר חקור דין ח"א פכ"ג, עיי"ש שביאר שמצינו ביעקב שלאחר שאמר קר"ש בפגישתו עם יוסף אמר אמותה הפעם, וזו מהותה של נפילת אפים הצדקת המיתה עליו.</span></ref><span dir="rtl">, ויש שכתבו שאצל משה מצינו כן</span><ref><span dir="rtl"> זוהר חדש תרומה ע ע"א; תשו' הגאונים שע"ת סי' שלז; כל בו סי' יט; טור או"ח קלא.</span></ref><span dir="rtl">, שנאמר: ויפלו על פניהם ויאמרו אל וגו'</span><ref><span dir="rtl"> במדבר טז כב. תשו' הגאונים שם; רבינו בחיי במדבר שם. ועי' רבינו בחיי שמכאן לנפילת אפים בתפילה.</span></ref><span dir="rtl">, ונאמר: וישמע משה ויפול על פניו</span><ref><span dir="rtl"> שם טז ד. תשו' הגאונים שם.</span></ref><span dir="rtl">, ונאמר: ואתנפל לפני ה'</span><ref><span dir="rtl"> דברים ט יח, כה. זוהר חדש שם; כל בו שם; טור שם.</span></ref><span dir="rtl">, ויש שכתבו שאצל יהושע מצינו תפילה בדרך זו, שנאמר: ויקרע יהושע שמלותיו ויפל על פניו</span><ref><span dir="rtl"> יהושע ז ו. תשו' הגאונים שם.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | <span dir="rtl">נפילת אפים היא אחת מדרכי התפילה – דהיינו דרך השתחוויה</span><ref><span dir="rtl"> רמב"ם תפילה פ"ה הי"ג.</span></ref> <span dir="rtl">- שצריך האדם להיזהר לעשותם בכל יום תפילה</span><ref><span dir="rtl"> ע"ע תפלה. רמב"ם שם, ועי"ש ה"א; אהל מועד שער התפילה ד"ג ני"ט; ספר השולחן תפילה שער ג.</span></ref><span dir="rtl">. ויש מהראשונים שכתבו שאצל יעקב אבינו מצינו תפילה בדרך זו</span><ref><span dir="rtl"> עשרה מאמרות לרמ"ע מפאנו מאמר חקור דין ח"א פכ"ג, עיי"ש שביאר שמצינו ביעקב שלאחר שאמר קר"ש בפגישתו עם יוסף אמר אמותה הפעם, וזו מהותה של נפילת אפים הצדקת המיתה עליו.</span></ref><span dir="rtl">, ויש שכתבו שאצל משה מצינו כן</span><ref><span dir="rtl"> זוהר חדש תרומה ע ע"א; תשו' הגאונים שע"ת סי' שלז; כל בו סי' יט; טור או"ח קלא.</span></ref><span dir="rtl">, שנאמר: ויפלו על פניהם ויאמרו אל וגו'</span><ref><span dir="rtl"> במדבר טז כב. תשו' הגאונים שם; רבינו בחיי במדבר שם. ועי' רבינו בחיי שמכאן לנפילת אפים בתפילה.</span></ref><span dir="rtl">, ונאמר: וישמע משה ויפול על פניו</span><ref><span dir="rtl"> שם טז ד. תשו' הגאונים שם.</span></ref><span dir="rtl">, ונאמר: ואתנפל לפני ה'</span><ref><span dir="rtl"> דברים ט יח, כה. זוהר חדש שם; כל בו שם; טור שם.</span></ref><span dir="rtl">, ויש שכתבו שאצל יהושע מצינו תפילה בדרך זו, שנאמר: ויקרע יהושע שמלותיו ויפל על פניו</span><ref><span dir="rtl"> יהושע ז ו. תשו' הגאונים שם.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | ||
== <span dir="rtl">קריאת שמה תחנון</span> == | === <span dir="rtl">קריאת שמה תחנון</span> === | ||
<span dir="rtl">נפילת אפים נקראת "תחנון", וביארו ראשונים שהוא על פי האמור במדרש שאחת משמות התפילה היא תחנה, ומשה התפלל בלשון תחינה, שנאמר: ואתחנן אל ה' בעת ההיא</span><ref><span dir="rtl"> דברים ג כג. פירוש התפילות והברכות לר"י בן יקר עמ' עא.</span></ref><span dir="rtl">, והיינו לפי שביקש משה לקב"ה הודיעני באי זו מידה אתה נוהג עולמך, עד שאמר לו: וחנותי את אשר אחון</span><ref><span dir="rtl"> שמות לג יט. תנחומא (בובר) ואתחנן סי' ג. פירוש התפילות והברכות שם.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | <span dir="rtl">נפילת אפים נקראת "תחנון", וביארו ראשונים שהוא על פי האמור במדרש שאחת משמות התפילה היא תחנה, ומשה התפלל בלשון תחינה, שנאמר: ואתחנן אל ה' בעת ההיא</span><ref><span dir="rtl"> דברים ג כג. פירוש התפילות והברכות לר"י בן יקר עמ' עא.</span></ref><span dir="rtl">, והיינו לפי שביקש משה לקב"ה הודיעני באי זו מידה אתה נוהג עולמך, עד שאמר לו: וחנותי את אשר אחון</span><ref><span dir="rtl"> שמות לג יט. תנחומא (בובר) ואתחנן סי' ג. פירוש התפילות והברכות שם.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | ||
== <span dir="rtl">עניינה</span> == | === <span dir="rtl">עניינה</span> === | ||
<span dir="rtl">נפילת אפים יש בה שלושה עניינים, האחד, מורא השכינה, כדי שיתלבש בזה בושת וצניעות כי כסוי הפנים מדרכי הענווה והבושת, השני, הראות צער והכנעה, כי הנופל על פניו מצטער ונכנע, ואז תפלתו מקובלת שהקב"ה חושש על צערו וממלא שאלתו, השלישי, להראות אסירת חושיו ובטול הרגשותיו, כי הנופל על פניו מכסה עיניו וסותם פיו והוא מסכים במחשבתו שאינו רואה נזקו ותועלתו, ואינו יודע דרכו וענייניו, ואין בידו להפיק רצונו אם אין הקדוש ברוך הוא מסכים על ידו</span><ref><span dir="rtl"> רבינו בחיי במדבר טז כב.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | <span dir="rtl">נפילת אפים יש בה שלושה עניינים, האחד, מורא השכינה, כדי שיתלבש בזה בושת וצניעות כי כסוי הפנים מדרכי הענווה והבושת, השני, הראות צער והכנעה, כי הנופל על פניו מצטער ונכנע, ואז תפלתו מקובלת שהקב"ה חושש על צערו וממלא שאלתו, השלישי, להראות אסירת חושיו ובטול הרגשותיו, כי הנופל על פניו מכסה עיניו וסותם פיו והוא מסכים במחשבתו שאינו רואה נזקו ותועלתו, ואינו יודע דרכו וענייניו, ואין בידו להפיק רצונו אם אין הקדוש ברוך הוא מסכים על ידו</span><ref><span dir="rtl"> רבינו בחיי במדבר טז כב.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | ||
== <span dir="rtl">חשיבותה ומעלתה</span> == | === <span dir="rtl">חשיבותה ומעלתה</span> === | ||
<span dir="rtl">נפילת אפים עניינה גדול, ומן השמים ממהרים לענות עליה</span><ref><span dir="rtl"> ערוה"ש או"ח שם ס"ב.</span></ref><span dir="rtl">, וכמו שאמרו אצל ר' אליעזר שביום שאשתו לא השגיחה עליו שלא יפול על פניו, מת רבן גמליאל מחמת קפידתו של ר' אליעזר</span><ref><span dir="rtl"> ב"מ נט ב. ערוה"ש שם.</span></ref><span dir="rtl">. וכן כתבו ראשונים שבנפילת אפים מוחלין לאדם כל עונותיו</span><ref><span dir="rtl"> כל בו סי' יט.</span></ref><span dir="rtl">. ויש שאמרו שנפילת אפים עניינה מסירות נפש למיתה</span><ref><span dir="rtl"> פרשת במדבר קכ, ועי' סדר היום כוונת תחנונים מה שהאריך לבאר בזה.</span></ref><span dir="rtl">, והיינו שתפילה נתקנה כנגד התמידים שמכפרים על עוונותיהם של ישראל, אך ישנם עבירות שלא ניתנות לכפרה אלא במיתה, ולכך באה נפילת אפים שמוסר עצמו אף למיתה</span><ref><span dir="rtl"> סידור השל"ה.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | <span dir="rtl">נפילת אפים עניינה גדול, ומן השמים ממהרים לענות עליה</span><ref><span dir="rtl"> ערוה"ש או"ח שם ס"ב.</span></ref><span dir="rtl">, וכמו שאמרו אצל ר' אליעזר שביום שאשתו לא השגיחה עליו שלא יפול על פניו, מת רבן גמליאל מחמת קפידתו של ר' אליעזר</span><ref><span dir="rtl"> ב"מ נט ב. ערוה"ש שם.</span></ref><span dir="rtl">. וכן כתבו ראשונים שבנפילת אפים מוחלין לאדם כל עונותיו</span><ref><span dir="rtl"> כל בו סי' יט.</span></ref><span dir="rtl">. ויש שאמרו שנפילת אפים עניינה מסירות נפש למיתה</span><ref><span dir="rtl"> פרשת במדבר קכ, ועי' סדר היום כוונת תחנונים מה שהאריך לבאר בזה.</span></ref><span dir="rtl">, והיינו שתפילה נתקנה כנגד התמידים שמכפרים על עוונותיהם של ישראל, אך ישנם עבירות שלא ניתנות לכפרה אלא במיתה, ולכך באה נפילת אפים שמוסר עצמו אף למיתה</span><ref><span dir="rtl"> סידור השל"ה.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | ||
== <span dir="rtl">רשות</span> == | === <span dir="rtl">רשות</span> === | ||
<span dir="rtl">נפילת אפים אינה חובה אלא רשות</span><ref><span dir="rtl"> תשו' רב נטורנאי גאון או"ח סי' לז, הובא בטור או"ח סי' קלא; ספר השולחן תפילה שער ה, בשם רב שר שלום; ריב"ש סי' תיב.</span></ref><span dir="rtl">, ומנהג שנהגו בימי חז"ל</span><ref><span dir="rtl"> ריב"ש שם.</span></ref><span dir="rtl">, ומהם שביארו בזה מה שהיה נמנע ר' אליעזר ליפול על פניו בעבור אשתו</span><ref><span dir="rtl"> ב"מ נט ב.</span></ref><span dir="rtl">, דהיינו לפי שאין זה חובה</span><ref><span dir="rtl"> ריב"ש שם. ועי' פר"ח או"ח סי' קלא ס"ק ב, שהוכיח עוד מהגמ' במגילה כב ב.</span></ref><span dir="rtl">, ויש מהאחרונים שכתבו שעכשיו שכל ישראל נהגו בזה הרי קיבלו זאת על עצמם כחובה</span><ref><span dir="rtl"> ערוה"ש שם.</span></ref><span dir="rtl">. ויש שכתבו על פי הקבלה שנפילת אפים חובה</span><ref><span dir="rtl"> כה"ח (סופר) או"ח שם ס"ק נג; יפה ללב ח"א או"ח שם ס"ק ב ד"ה הגם.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | <span dir="rtl">נפילת אפים אינה חובה אלא רשות</span><ref><span dir="rtl"> תשו' רב נטורנאי גאון או"ח סי' לז, הובא בטור או"ח סי' קלא; ספר השולחן תפילה שער ה, בשם רב שר שלום; ריב"ש סי' תיב.</span></ref><span dir="rtl">, ומנהג שנהגו בימי חז"ל</span><ref><span dir="rtl"> ריב"ש שם.</span></ref><span dir="rtl">, ומהם שביארו בזה מה שהיה נמנע ר' אליעזר ליפול על פניו בעבור אשתו</span><ref><span dir="rtl"> ב"מ נט ב.</span></ref><span dir="rtl">, דהיינו לפי שאין זה חובה</span><ref><span dir="rtl"> ריב"ש שם. ועי' פר"ח או"ח סי' קלא ס"ק ב, שהוכיח עוד מהגמ' במגילה כב ב.</span></ref><span dir="rtl">, ויש מהאחרונים שכתבו שעכשיו שכל ישראל נהגו בזה הרי קיבלו זאת על עצמם כחובה</span><ref><span dir="rtl"> ערוה"ש שם.</span></ref><span dir="rtl">. ויש שכתבו על פי הקבלה שנפילת אפים חובה</span><ref><span dir="rtl"> כה"ח (סופר) או"ח שם ס"ק נג; יפה ללב ח"א או"ח שם ס"ק ב ד"ה הגם.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | ||
| שורה 25: | שורה 25: | ||
== <span dir="rtl">זמנה ביום ומקומה בתפילה</span> == | == <span dir="rtl">זמנה ביום ומקומה בתפילה</span> == | ||
== <span dir="rtl">בלילה</span> == | === <span dir="rtl">בלילה</span> === | ||
<span dir="rtl">בלילה, נחלקו ראשונים אם אפשר ליפול אפים: יש סוברים שאין נופלים אפים</span><ref><span dir="rtl"> צרור החיים (טודילו) עמ' יח, הובא בב"י או"ח סי' קלא אות ג; מאמר חמץ לרשב"ץ אות ד; לבוש או"ח שם ס"ג.</span></ref><span dir="rtl">, לפי שמגבירים בכך את מידת הדין</span><ref><span dir="rtl"> עי' צרור החיים שם; לבוש או"ח שם שם</span></ref><span dir="rtl">, וכן י"ג מידות של רחמים – לנוהגים לאומרו בנפילת אפים</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> <span dir="rtl">420.</span></ref> <span dir="rtl"> – אין לומר בלילה</span><ref><span dir="rtl"> שכנה"ג או"ח שם הגה' ב"י ס"ק ח; כה"ח או"ח שם ס"ק כו-כז.</span></ref><span dir="rtl">, ומכל מקום המזמור שנוהגים לומר בנפילת אפים</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> <span dir="rtl"></span>422 <span dir="rtl">ואילך.</span></ref><span dir="rtl">, אפשר לומר אף בלילה</span><ref><span dir="rtl"> א"ר או"ח שם ס"ק ח.</span></ref><span dir="rtl">, וכן הוידוי - לנוהגים לאומרו בנפילת אפים</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> <span dir="rtl">416.</span></ref> <span dir="rtl">- אפשר לומר</span><ref><span dir="rtl"> שכנה"ג שם.</span></ref><span dir="rtl">. ויש סוברים שאפשר ליפול אפים אף בלילה</span><ref><span dir="rtl"> רמב"ם תפלה פ"ה הט"ו: יש יחידים; עי' שו"ת מהר"ם מרוטנבורג (פראג) סי' תרג, והמנהיג סי' קכ, ושבה"ל סי' ל, וטור או"ח רלז, בשם רב שר שלום; גליוני הש"ס ב"מ נט ב, בד' רוקח סי' רכח.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | <span dir="rtl">בלילה, נחלקו ראשונים אם אפשר ליפול אפים: יש סוברים שאין נופלים אפים</span><ref><span dir="rtl"> צרור החיים (טודילו) עמ' יח, הובא בב"י או"ח סי' קלא אות ג; מאמר חמץ לרשב"ץ אות ד; לבוש או"ח שם ס"ג.</span></ref><span dir="rtl">, לפי שמגבירים בכך את מידת הדין</span><ref><span dir="rtl"> עי' צרור החיים שם; לבוש או"ח שם שם</span></ref><span dir="rtl">, וכן י"ג מידות של רחמים – לנוהגים לאומרו בנפילת אפים</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> <span dir="rtl">420.</span></ref> <span dir="rtl"> – אין לומר בלילה</span><ref><span dir="rtl"> שכנה"ג או"ח שם הגה' ב"י ס"ק ח; כה"ח או"ח שם ס"ק כו-כז.</span></ref><span dir="rtl">, ומכל מקום המזמור שנוהגים לומר בנפילת אפים</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> <span dir="rtl"></span>422 <span dir="rtl">ואילך.</span></ref><span dir="rtl">, אפשר לומר אף בלילה</span><ref><span dir="rtl"> א"ר או"ח שם ס"ק ח.</span></ref><span dir="rtl">, וכן הוידוי - לנוהגים לאומרו בנפילת אפים</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> <span dir="rtl">416.</span></ref> <span dir="rtl">- אפשר לומר</span><ref><span dir="rtl"> שכנה"ג שם.</span></ref><span dir="rtl">. ויש סוברים שאפשר ליפול אפים אף בלילה</span><ref><span dir="rtl"> רמב"ם תפלה פ"ה הט"ו: יש יחידים; עי' שו"ת מהר"ם מרוטנבורג (פראג) סי' תרג, והמנהיג סי' קכ, ושבה"ל סי' ל, וטור או"ח רלז, בשם רב שר שלום; גליוני הש"ס ב"מ נט ב, בד' רוקח סי' רכח.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | ||
== <span dir="rtl">בלילי אשמורת</span> == | === <span dir="rtl">בלילי אשמורת</span> === | ||
<span dir="rtl">בלילי אשמורת שאומרים סליחות, יש מן הראשונים סוברים שמותר ליפול אפים – היינו לאחר חצות הלילה</span><ref><span dir="rtl"> כנה"ג שם; עולת תמיד או"ח שם ס"ק יג; א"ר שם.</span></ref> <span dir="rtl">- לפי שהוא קרוב ליום</span><ref><span dir="rtl"> צרור החיים שם, הובא בב"י שם. ועי' לבוש או"ח שם ס"ג ופמ"ג או"ח שם א"א ס"ק ח, שנתנו טעם ע"פ סוד.</span></ref><span dir="rtl">, ומידת הרחמים ממשמשת לבוא</span><ref><span dir="rtl"> לבוש שם.</span></ref><span dir="rtl">. ויש סוברים שאף בלילי אשמורת אין ליפול אפים</span><ref><span dir="rtl"> ריקאנטי במדבר טז כא, הובא במג"א או"ח שם ס"ק ט; מאמ"ר או"ח שם ס"ק י, ועי"ש שכן נוהגים. ועי' ריקאנטי שם שיאריכו בסליחות עד שיבוא היום ויפלו על פניהם, ועי' מג"א שם, שבערב ר"ה זה לא יתכן, ובמאמ"ר (כרמי) או"ח שם ס"ק י כתב שאין נופלים אפים כלל אלא אומרים וידוי אחר הסליחות ללא נפילת אפים.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | <span dir="rtl">בלילי אשמורת שאומרים סליחות, יש מן הראשונים סוברים שמותר ליפול אפים – היינו לאחר חצות הלילה</span><ref><span dir="rtl"> כנה"ג שם; עולת תמיד או"ח שם ס"ק יג; א"ר שם.</span></ref> <span dir="rtl">- לפי שהוא קרוב ליום</span><ref><span dir="rtl"> צרור החיים שם, הובא בב"י שם. ועי' לבוש או"ח שם ס"ג ופמ"ג או"ח שם א"א ס"ק ח, שנתנו טעם ע"פ סוד.</span></ref><span dir="rtl">, ומידת הרחמים ממשמשת לבוא</span><ref><span dir="rtl"> לבוש שם.</span></ref><span dir="rtl">. ויש סוברים שאף בלילי אשמורת אין ליפול אפים</span><ref><span dir="rtl"> ריקאנטי במדבר טז כא, הובא במג"א או"ח שם ס"ק ט; מאמ"ר או"ח שם ס"ק י, ועי"ש שכן נוהגים. ועי' ריקאנטי שם שיאריכו בסליחות עד שיבוא היום ויפלו על פניהם, ועי' מג"א שם, שבערב ר"ה זה לא יתכן, ובמאמ"ר (כרמי) או"ח שם ס"ק י כתב שאין נופלים אפים כלל אלא אומרים וידוי אחר הסליחות ללא נפילת אפים.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | ||
== <span dir="rtl">בין השמשות</span> == | === <span dir="rtl">בין השמשות</span> === | ||
<span dir="rtl">בין השמשות, יש מהאחרונים שכתבו שנופלים אפים</span><ref><span dir="rtl"> ט"ז או"ח שם ס"ק ח; יחו"ד ח"ו סי' ז.</span></ref><span dir="rtl">, לפי שהוא קרוב ליום</span><ref><span dir="rtl"> ט"ז או"ח שם ס"ק ח.</span></ref><span dir="rtl">, או לפי שהוא ספק ספיקא</span><ref><span dir="rtl"> יחו"ד שם.</span></ref><span dir="rtl">. ויש סוברים שאין ליפול אפים בבין השמשות</span><ref><span dir="rtl"> א"ר או"ח שם ס"ק ח, בד' מג"א שם ס"ק ט; פמ"ג שם משב"ז ס"ק ח; בן איש חי כי תשא אות יד.</span></ref><span dir="rtl">, לפי שבספק אומרים שב ואל תעשה עדיף</span><ref><span dir="rtl"> בן איש חי שם.</span></ref><span dir="rtl">, או לפי שבבין השמשות מידת הרחמים הלכה לה</span><ref><span dir="rtl"> פמ"ג או"ח שם משב"ז ס"ק ח.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | <span dir="rtl">בין השמשות, יש מהאחרונים שכתבו שנופלים אפים</span><ref><span dir="rtl"> ט"ז או"ח שם ס"ק ח; יחו"ד ח"ו סי' ז.</span></ref><span dir="rtl">, לפי שהוא קרוב ליום</span><ref><span dir="rtl"> ט"ז או"ח שם ס"ק ח.</span></ref><span dir="rtl">, או לפי שהוא ספק ספיקא</span><ref><span dir="rtl"> יחו"ד שם.</span></ref><span dir="rtl">. ויש סוברים שאין ליפול אפים בבין השמשות</span><ref><span dir="rtl"> א"ר או"ח שם ס"ק ח, בד' מג"א שם ס"ק ט; פמ"ג שם משב"ז ס"ק ח; בן איש חי כי תשא אות יד.</span></ref><span dir="rtl">, לפי שבספק אומרים שב ואל תעשה עדיף</span><ref><span dir="rtl"> בן איש חי שם.</span></ref><span dir="rtl">, או לפי שבבין השמשות מידת הרחמים הלכה לה</span><ref><span dir="rtl"> פמ"ג או"ח שם משב"ז ס"ק ח.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | ||
== <span dir="rtl">בערבית</span> == | === <span dir="rtl">בערבית</span> === | ||
<span dir="rtl">בתפילת ערבית* נחלקו ראשונים אם נופלים אפים: יש סוברים שנופלים</span><ref><span dir="rtl"> סידור רס"ג עמ' כח, ועי"ש שאין הכרח בדבר, אלא שרבים עושים כך כתוספת; שו"ת מהר"ם מרוטנבורג (פראג) סי' תרג, והמנהיג סי' קכ, ושבה"ל סי' ל, והאגור סי' שלב, וטור או"ח רלז, בשם רב שר שלום.</span></ref><span dir="rtl">. ויש סוברים שאין נופלים</span><ref><span dir="rtl"> רמב"ם תפילה פ"ה הט"ו, ועי"ש שיש יחידים שנופלים; המנהיג שם; שבה"ל שם, בשם גאון אחד, וכ' שכך מנהג פשוט בישראל; האגור שם, שכך נהגו בני אשכנז וצרפת; ב"ח או"ח רלז אות ב, שכן המנהג. ועי' ציון</span> <span dir="rtl">23 ואילך שיטות הסוברים שאין נופלים אפים בלילה, ולדעתם כאשר מתפללים ערבית בלילה אין נופלים אפים.</span></ref><span dir="rtl">, לפי שתפילת רשות היא</span><ref><span dir="rtl"> עי' המנהיג שם. ועי' ב"ח שם שיש לזה טעם ע"פ קבלה.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | <span dir="rtl">בתפילת ערבית* נחלקו ראשונים אם נופלים אפים: יש סוברים שנופלים</span><ref><span dir="rtl"> סידור רס"ג עמ' כח, ועי"ש שאין הכרח בדבר, אלא שרבים עושים כך כתוספת; שו"ת מהר"ם מרוטנבורג (פראג) סי' תרג, והמנהיג סי' קכ, ושבה"ל סי' ל, והאגור סי' שלב, וטור או"ח רלז, בשם רב שר שלום.</span></ref><span dir="rtl">. ויש סוברים שאין נופלים</span><ref><span dir="rtl"> רמב"ם תפילה פ"ה הט"ו, ועי"ש שיש יחידים שנופלים; המנהיג שם; שבה"ל שם, בשם גאון אחד, וכ' שכך מנהג פשוט בישראל; האגור שם, שכך נהגו בני אשכנז וצרפת; ב"ח או"ח רלז אות ב, שכן המנהג. ועי' ציון</span> <span dir="rtl">23 ואילך שיטות הסוברים שאין נופלים אפים בלילה, ולדעתם כאשר מתפללים ערבית בלילה אין נופלים אפים.</span></ref><span dir="rtl">, לפי שתפילת רשות היא</span><ref><span dir="rtl"> עי' המנהיג שם. ועי' ב"ח שם שיש לזה טעם ע"פ קבלה.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | ||
== <span dir="rtl">מקומה בתפילה</span> == | === <span dir="rtl">מקומה בתפילה</span> === | ||
<span dir="rtl">לאחר שמסיים השליח ציבור חזרת התפלה נופלים אפים</span><ref><span dir="rtl"> עי' סידור רס"ג עמ' כה; עי' סדר רב עמרם גאון סדר נפילת אפים; רמב"ם תפילה פ"ט ה"ה; רוקח סי' שכד; סידור חסידי אשכנז אות מ (עמ' קיד); טור או"ח קלא.</span></ref><span dir="rtl">, כמו שנאמר: ויהי ככלות שלמה להתפלל אל ה' את כל התפלה והתחנה הזאת</span><ref><span dir="rtl"> מלכים א ח נד.</span></ref><span dir="rtl">, משמע שתחינה באה אחר תפלה</span><ref><span dir="rtl"> רוקח שם; סידור חסידי אשכנז שם.</span></ref><span dir="rtl">, וכן מצינו אצל אמוראים שהיו מרבים בתחינה לאחר שסיימו תפילתם</span><ref><span dir="rtl"> עי' ברכות טז ב - יז א. סידור חסידי אשכנז שם.</span></ref><span dir="rtl">. וראשונים נתנו טעם לדבר שהוא כדי שיסדר התפילה בג' סדרים – ישיבה, עמידה ונפילת אפים - כדרך שסידר משה תפילתו, שנאמר: ואשב בהר</span><ref><span dir="rtl"> דברים ט ט.</span></ref><span dir="rtl">, ואחר כך נאמר: ואנכי עמדתי בהר</span><ref><span dir="rtl"> דברים י י.</span></ref><span dir="rtl">, ואחר כך: ואתנפל לפני ה'</span><ref><span dir="rtl"> דברים שם. טור או"ח קלא, עי' ב"ח שם אות א בדבריו.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | <span dir="rtl">לאחר שמסיים השליח ציבור חזרת התפלה נופלים אפים</span><ref><span dir="rtl"> עי' סידור רס"ג עמ' כה; עי' סדר רב עמרם גאון סדר נפילת אפים; רמב"ם תפילה פ"ט ה"ה; רוקח סי' שכד; סידור חסידי אשכנז אות מ (עמ' קיד); טור או"ח קלא.</span></ref><span dir="rtl">, כמו שנאמר: ויהי ככלות שלמה להתפלל אל ה' את כל התפלה והתחנה הזאת</span><ref><span dir="rtl"> מלכים א ח נד.</span></ref><span dir="rtl">, משמע שתחינה באה אחר תפלה</span><ref><span dir="rtl"> רוקח שם; סידור חסידי אשכנז שם.</span></ref><span dir="rtl">, וכן מצינו אצל אמוראים שהיו מרבים בתחינה לאחר שסיימו תפילתם</span><ref><span dir="rtl"> עי' ברכות טז ב - יז א. סידור חסידי אשכנז שם.</span></ref><span dir="rtl">. וראשונים נתנו טעם לדבר שהוא כדי שיסדר התפילה בג' סדרים – ישיבה, עמידה ונפילת אפים - כדרך שסידר משה תפילתו, שנאמר: ואשב בהר</span><ref><span dir="rtl"> דברים ט ט.</span></ref><span dir="rtl">, ואחר כך נאמר: ואנכי עמדתי בהר</span><ref><span dir="rtl"> דברים י י.</span></ref><span dir="rtl">, ואחר כך: ואתנפל לפני ה'</span><ref><span dir="rtl"> דברים שם. טור או"ח קלא, עי' ב"ח שם אות א בדבריו.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | ||
== <span dir="rtl">הפסקה בין תפילה לנפילת אפים</span> == | === <span dir="rtl">הפסקה בין תפילה לנפילת אפים</span> === | ||
<span dir="rtl">בין חזרת הש"ץ לנפילת אפים, נחלקו ראשונים ואחרונים בדעתם אם מותר להפסיק בדיבור, יש סוברים שאין להפסיק בדיבור</span><ref><span dir="rtl"> עי' רא"ה ברכות לא א ד"ה ואם, הובא בריטב"א ב"מ נט ב, ועי' מג"א או"ח סי' קלא ס"ק א שבתחילה כתב להוכיח להיפך מדברי הראשונים הנ"ל שדווקא דיבור שמפסיק לעסוק בעניין אחר נחשב הפסק, אבל שיחה בעלמא לא, אך דחה שאין ראיה, עי' מחה"ש שם בדבריו; צרור החיים עמ' יח; אהל מועד תפילה ד"ג נ"ב; ב"י או"ח שם אות א. ועי' ערוה"ש או"ח שם ס"ג שאין איסור בדבר שהרי נפילת אפים רשות (עי' ציון</span> <span dir="rtl">17), אלא שאין להפסיק כדי שתהיה תחינתו נשמעת, עי' ציון</span> <span dir="rtl">56.</span></ref> <span dir="rtl">- ואף למתפלל במקום שאין ספר תורה שאינו נופל על פניו</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> <span dir="rtl">156 ואילך.</span></ref><span dir="rtl">, אסור להפסיק בין תפילת שמו"ע לתחינה</span><ref><span dir="rtl"> פמ"ג או"ח שם משב"ז ס"ק א; כה"ח או"ח שם ס"ק ג.</span></ref> <span dir="rtl">- לפי שהם כעין תפילה אחת ארוכה</span><ref><span dir="rtl"> רא"ה שם; ב"י שם בשם אר"ח.</span></ref><span dir="rtl">, והמפסיק אין תחינתו מתקבלת</span><ref><span dir="rtl"> ב"י שם; לבוש או"ח שם ס"א.</span></ref><span dir="rtl">. מהם שביארו בזה מה שאמרו שאימא שלום אשתו של ר' אליעזר לא הניחה לו ליפול על פניו משום שחששה שיקפיד על רבן גמליאל אחיה</span><ref><span dir="rtl"> ב"מ נט ב.</span></ref><span dir="rtl">, דהיינו שגרמה לו שיפסיק בדיבור בין תפילת שמונה עשרה לנפילת אפים וכך תחינתו לא תיענה</span><ref><span dir="rtl"> רא"ה שם; צרור החיים שם.</span></ref><span dir="rtl">. ויש סוברים שרשאי</span> <span dir="rtl">להפסיק בשיחה בעלמא</span><ref><span dir="rtl"> מג"א או"ח שם ס"ק א, בד' הריב"ש סי' תיב שביאר הגמ' בב"מ שם באופ"א; א"ר או"ח שם ס"ק א; דה"ח דיני תחנון אות א; שו"ע הרב או"ח שם ס"א.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | <span dir="rtl">בין חזרת הש"ץ לנפילת אפים, נחלקו ראשונים ואחרונים בדעתם אם מותר להפסיק בדיבור, יש סוברים שאין להפסיק בדיבור</span><ref><span dir="rtl"> עי' רא"ה ברכות לא א ד"ה ואם, הובא בריטב"א ב"מ נט ב, ועי' מג"א או"ח סי' קלא ס"ק א שבתחילה כתב להוכיח להיפך מדברי הראשונים הנ"ל שדווקא דיבור שמפסיק לעסוק בעניין אחר נחשב הפסק, אבל שיחה בעלמא לא, אך דחה שאין ראיה, עי' מחה"ש שם בדבריו; צרור החיים עמ' יח; אהל מועד תפילה ד"ג נ"ב; ב"י או"ח שם אות א. ועי' ערוה"ש או"ח שם ס"ג שאין איסור בדבר שהרי נפילת אפים רשות (עי' ציון</span> <span dir="rtl">17), אלא שאין להפסיק כדי שתהיה תחינתו נשמעת, עי' ציון</span> <span dir="rtl">56.</span></ref> <span dir="rtl">- ואף למתפלל במקום שאין ספר תורה שאינו נופל על פניו</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> <span dir="rtl">156 ואילך.</span></ref><span dir="rtl">, אסור להפסיק בין תפילת שמו"ע לתחינה</span><ref><span dir="rtl"> פמ"ג או"ח שם משב"ז ס"ק א; כה"ח או"ח שם ס"ק ג.</span></ref> <span dir="rtl">- לפי שהם כעין תפילה אחת ארוכה</span><ref><span dir="rtl"> רא"ה שם; ב"י שם בשם אר"ח.</span></ref><span dir="rtl">, והמפסיק אין תחינתו מתקבלת</span><ref><span dir="rtl"> ב"י שם; לבוש או"ח שם ס"א.</span></ref><span dir="rtl">. מהם שביארו בזה מה שאמרו שאימא שלום אשתו של ר' אליעזר לא הניחה לו ליפול על פניו משום שחששה שיקפיד על רבן גמליאל אחיה</span><ref><span dir="rtl"> ב"מ נט ב.</span></ref><span dir="rtl">, דהיינו שגרמה לו שיפסיק בדיבור בין תפילת שמונה עשרה לנפילת אפים וכך תחינתו לא תיענה</span><ref><span dir="rtl"> רא"ה שם; צרור החיים שם.</span></ref><span dir="rtl">. ויש סוברים שרשאי</span> <span dir="rtl">להפסיק בשיחה בעלמא</span><ref><span dir="rtl"> מג"א או"ח שם ס"ק א, בד' הריב"ש סי' תיב שביאר הגמ' בב"מ שם באופ"א; א"ר או"ח שם ס"ק א; דה"ח דיני תחנון אות א; שו"ע הרב או"ח שם ס"א.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | ||
== <span dir="rtl">שהיה בלא דיבור</span> == | === <span dir="rtl">שהיה בלא דיבור</span> === | ||
<span dir="rtl">לשהות בלא בדיבור בין תפילה לנפילת אפים – לסוברים שאין להפסיק בדיבור</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> <span dir="rtl">52.</span></ref> <span dir="rtl"> – יש מהראשונים שנראה מדבריהם שאסור</span><ref><span dir="rtl"> עי' רא"ה ברכות לא א.</span></ref><span dir="rtl">. ויש שנראה מדבריהם שדווקא שיחה נאסרה אך שהיה לבד לא</span><ref><span dir="rtl"> עי' ריטב"א ב"מ נט ב.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | <span dir="rtl">לשהות בלא בדיבור בין תפילה לנפילת אפים – לסוברים שאין להפסיק בדיבור</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> <span dir="rtl">52.</span></ref> <span dir="rtl"> – יש מהראשונים שנראה מדבריהם שאסור</span><ref><span dir="rtl"> עי' רא"ה ברכות לא א.</span></ref><span dir="rtl">. ויש שנראה מדבריהם שדווקא שיחה נאסרה אך שהיה לבד לא</span><ref><span dir="rtl"> עי' ריטב"א ב"מ נט ב.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | ||
== <span dir="rtl">התעסקות בדבר אחר</span> == | === <span dir="rtl">התעסקות בדבר אחר</span> === | ||
<span dir="rtl">להפסיק ולהתעסק בדבר אחר בין חזרת הש"ץ לנפילת אפים – לסוברים שרשאי להפסיק בשיחה בעלמא</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> <span dir="rtl">59.</span></ref> <span dir="rtl"> – כתבו אחרונים שאסור</span><ref><span dir="rtl"> מג"א או"ח סי' קלא ס"ק א; א"ר או"ח שם ס"ק א; דה"ח דיני תחנון אות א; שו"ע הרב או"ח שם ס"א, ועיי"ש שאי"ז איסור, אלא שהמפסיק אין תחינתו נשמעת.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | <span dir="rtl">להפסיק ולהתעסק בדבר אחר בין חזרת הש"ץ לנפילת אפים – לסוברים שרשאי להפסיק בשיחה בעלמא</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> <span dir="rtl">59.</span></ref> <span dir="rtl"> – כתבו אחרונים שאסור</span><ref><span dir="rtl"> מג"א או"ח סי' קלא ס"ק א; א"ר או"ח שם ס"ק א; דה"ח דיני תחנון אות א; שו"ע הרב או"ח שם ס"א, ועיי"ש שאי"ז איסור, אלא שהמפסיק אין תחינתו נשמעת.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | ||
== <span dir="rtl">עבר והפסיק</span> == | === <span dir="rtl">עבר והפסיק</span> === | ||
<span dir="rtl">עבר והפסיק בין תפילה לנפילת אפים – אף שאין תחינתו מקובלת כל כך</span><ref><span dir="rtl"> א"ר דלהלן.</span></ref> <span dir="rtl">- נחלקו אחרונים אם יפול על פניו לאחר מכן: יש סוברים שלא יפול עוד על פניו</span><ref><span dir="rtl"> עי' ט"ז או"ח סי' קלא ס"ק ט, לענין יוצא מבית האבל, ומה שמדמה זאת למפסיק בין תפילה לנפילת אפים.</span></ref><span dir="rtl">. ויש סוברים שצריך ליפול על פניו אחר כך</span><ref><span dir="rtl"> א"ר או"ח סי' קלא ס"ק א; דה"ח דיני תחנון אות א; משנ"ב שם ס"ק ב.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | <span dir="rtl">עבר והפסיק בין תפילה לנפילת אפים – אף שאין תחינתו מקובלת כל כך</span><ref><span dir="rtl"> א"ר דלהלן.</span></ref> <span dir="rtl">- נחלקו אחרונים אם יפול על פניו לאחר מכן: יש סוברים שלא יפול עוד על פניו</span><ref><span dir="rtl"> עי' ט"ז או"ח סי' קלא ס"ק ט, לענין יוצא מבית האבל, ומה שמדמה זאת למפסיק בין תפילה לנפילת אפים.</span></ref><span dir="rtl">. ויש סוברים שצריך ליפול על פניו אחר כך</span><ref><span dir="rtl"> א"ר או"ח סי' קלא ס"ק א; דה"ח דיני תחנון אות א; משנ"ב שם ס"ק ב.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | ||
== <span dir="rtl">בדברי קדושה</span> == | === <span dir="rtl">בדברי קדושה</span> === | ||
<span dir="rtl">להפסיק בדברי קדושה – כגון עניית אמן יהא שמיה רבא או אמן של ברכות – בין תפילת שמונה עשרה לנפילת אפים, כתבו אחרונים שמותר</span><ref><span dir="rtl"> פמ"ג או"ח סי' קלא משב"ז ס"ק א; שע"ת או"ח שם ס"ק א; דה"ח דיני תחנון אות א; משנ"ב או"ח שם ס"ק א.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | <span dir="rtl">להפסיק בדברי קדושה – כגון עניית אמן יהא שמיה רבא או אמן של ברכות – בין תפילת שמונה עשרה לנפילת אפים, כתבו אחרונים שמותר</span><ref><span dir="rtl"> פמ"ג או"ח סי' קלא משב"ז ס"ק א; שע"ת או"ח שם ס"ק א; דה"ח דיני תחנון אות א; משנ"ב או"ח שם ס"ק א.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | ||
== <span dir="rtl">נפילה במקום אחר</span> == | === <span dir="rtl">נפילה במקום אחר</span> === | ||
<span dir="rtl">התפלל במקום אחד יכול ליפול על פניו במקום אחר</span><ref><span dir="rtl"> רמב"ם תפילה פ"ה הי"ד; ספר חסידים סי' יח, הובא במג"א או"ח סי' קלא ס"ק א.</span></ref><span dir="rtl">, ואפילו חוץ לד' אמות</span><ref><span dir="rtl"> פמ"ג או"ח שם א"א ס"ק א.</span></ref><span dir="rtl">, ובלבד שלא יפסיק בינתיים לעסוק בדברים אחרים</span><ref><span dir="rtl"> משנ"ב שם ס"ק ב</span></ref><span dir="rtl">.</span> | <span dir="rtl">התפלל במקום אחד יכול ליפול על פניו במקום אחר</span><ref><span dir="rtl"> רמב"ם תפילה פ"ה הי"ד; ספר חסידים סי' יח, הובא במג"א או"ח סי' קלא ס"ק א.</span></ref><span dir="rtl">, ואפילו חוץ לד' אמות</span><ref><span dir="rtl"> פמ"ג או"ח שם א"א ס"ק א.</span></ref><span dir="rtl">, ובלבד שלא יפסיק בינתיים לעסוק בדברים אחרים</span><ref><span dir="rtl"> משנ"ב שם ס"ק ב</span></ref><span dir="rtl">.</span> | ||
| שורה 73: | שורה 73: | ||
== <span dir="rtl">צורתה</span> == | == <span dir="rtl">צורתה</span> == | ||
== <span dir="rtl">צורת הנפילה</span> == | === <span dir="rtl">צורת הנפילה</span> === | ||
<span dir="rtl">צורת הנפילה, יש שעשו זאת בדרך של השתחואה*</span><ref><span dir="rtl"> עי' מגילה כב ב: רב פישוט ידים ורגלים הוה עביד; עי' תשו' הגאונים שערי תשובה סי' קנג מרב האי גאון; רמב"ם תפילה פ"ה הי"ד.</span></ref> <span dir="rtl"> – דהיינו בפשוט ידים ורגלים</span><ref><span dir="rtl"> ע"ע השתחואה ציון 2.</span></ref> <span dir="rtl"> – ויש שעשו זאת בדרך של קידה</span><ref><span dir="rtl"> ע"ע הנ"ל ציון 12 ואילך. רמב"ם שם. ועי' שבה"ל סי' ל שכ' שיפול אפים וישכב על צידו, ולא כ' שבוא משום אבן משכית, עי' ציון</span> <span dir="rtl">77 ואילך.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | <span dir="rtl">צורת הנפילה, יש שעשו זאת בדרך של השתחואה*</span><ref><span dir="rtl"> עי' מגילה כב ב: רב פישוט ידים ורגלים הוה עביד; עי' תשו' הגאונים שערי תשובה סי' קנג מרב האי גאון; רמב"ם תפילה פ"ה הי"ד.</span></ref> <span dir="rtl"> – דהיינו בפשוט ידים ורגלים</span><ref><span dir="rtl"> ע"ע השתחואה ציון 2.</span></ref> <span dir="rtl"> – ויש שעשו זאת בדרך של קידה</span><ref><span dir="rtl"> ע"ע הנ"ל ציון 12 ואילך. רמב"ם שם. ועי' שבה"ל סי' ל שכ' שיפול אפים וישכב על צידו, ולא כ' שבוא משום אבן משכית, עי' ציון</span> <span dir="rtl">77 ואילך.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | ||
== <span dir="rtl">רצפת אבנים</span> == | === <span dir="rtl">רצפת אבנים</span> === | ||
<span dir="rtl">על רצפת אבנים – שאסור להשתחוות עליה משום איסור אבן-משכית*</span><ref><span dir="rtl"> ע"ע אבן משכית ציון 33א ואילך.</span></ref> <span dir="rtl">- נחלקו ראשונים בצורת הנפילה: יש סוברים שיפול על הקרקע אך יצדד ראשו כדי שלא יהיו פניו בקרקע</span><ref><span dir="rtl"> אוצר הגאונים ברכות עמ' 82 סי' רכט, מרב האי ורב שרירא גאון; עי' רמב"ם תפילה פ"ה הי"ד, ולח"מ ע"ז פ"ו ה"ו בדעתו, ועי' רמב"ם שהובא בציון</span> <span dir="rtl">81.</span></ref><span dir="rtl">. ויש סוברים שאין צריך לצדד ראשו אלא יתלה ראשו למעלה מן הקרקע שלא יהיו דבוקים בקרקע</span><ref><span dir="rtl"> עי' ספר המנהיג תפילה סי' קג בשם ר' נטרונאי גאון; עי' ספר האשכול (אלבק עמ' 48) בשם הלכות פסוקות של גאונים; בית נכות ההלכות (תורתן של ראשונים) ח"ב עמ' 42 תשו' מרב האי גאון סי' ז; עי' ב"י או"ח סי' קלא בד' ר' נטרונאי גאון..</span></ref><span dir="rtl">. ויש סוברים שמניח את ברכו השמאלית על הארץ כדרכו כשהוא יושב ומקפל את ברכו הימנית עליה כדרכו כשהוא כורע, ויהיה חצי כורע חצי יושב</span><ref><span dir="rtl"> סידור רס"ג עמ' כד.</span></ref><span dir="rtl">. ויש סוברים שאינו נופל על הקרקע אלא נשאר במקומו ומטה את</span> <span dir="rtl">ראשו על זרועו</span><ref><span dir="rtl"> עי' רמב"ם תפילה פ"ט ה"ה, ועי' רמב"ם שהובא בציון</span> <span dir="rtl">78; עי' ריטב"א מגילה כב ב; עי' מאירי מגילה שם; ריב"ש סי' תיב. ועי' יוסף אומץ (האן) סי' שח, ומעורר ישנים (פרידמן) סי' כו אות א, שיקפיד להטות את עצמו בנפילת אפים, ולא ישאר זקוף רק שיכסה פניו בידו.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | <span dir="rtl">על רצפת אבנים – שאסור להשתחוות עליה משום איסור אבן-משכית*</span><ref><span dir="rtl"> ע"ע אבן משכית ציון 33א ואילך.</span></ref> <span dir="rtl">- נחלקו ראשונים בצורת הנפילה: יש סוברים שיפול על הקרקע אך יצדד ראשו כדי שלא יהיו פניו בקרקע</span><ref><span dir="rtl"> אוצר הגאונים ברכות עמ' 82 סי' רכט, מרב האי ורב שרירא גאון; עי' רמב"ם תפילה פ"ה הי"ד, ולח"מ ע"ז פ"ו ה"ו בדעתו, ועי' רמב"ם שהובא בציון</span> <span dir="rtl">81.</span></ref><span dir="rtl">. ויש סוברים שאין צריך לצדד ראשו אלא יתלה ראשו למעלה מן הקרקע שלא יהיו דבוקים בקרקע</span><ref><span dir="rtl"> עי' ספר המנהיג תפילה סי' קג בשם ר' נטרונאי גאון; עי' ספר האשכול (אלבק עמ' 48) בשם הלכות פסוקות של גאונים; בית נכות ההלכות (תורתן של ראשונים) ח"ב עמ' 42 תשו' מרב האי גאון סי' ז; עי' ב"י או"ח סי' קלא בד' ר' נטרונאי גאון..</span></ref><span dir="rtl">. ויש סוברים שמניח את ברכו השמאלית על הארץ כדרכו כשהוא יושב ומקפל את ברכו הימנית עליה כדרכו כשהוא כורע, ויהיה חצי כורע חצי יושב</span><ref><span dir="rtl"> סידור רס"ג עמ' כד.</span></ref><span dir="rtl">. ויש סוברים שאינו נופל על הקרקע אלא נשאר במקומו ומטה את</span> <span dir="rtl">ראשו על זרועו</span><ref><span dir="rtl"> עי' רמב"ם תפילה פ"ט ה"ה, ועי' רמב"ם שהובא בציון</span> <span dir="rtl">78; עי' ריטב"א מגילה כב ב; עי' מאירי מגילה שם; ריב"ש סי' תיב. ועי' יוסף אומץ (האן) סי' שח, ומעורר ישנים (פרידמן) סי' כו אות א, שיקפיד להטות את עצמו בנפילת אפים, ולא ישאר זקוף רק שיכסה פניו בידו.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | ||
== <span dir="rtl">בעמידה</span> == | === <span dir="rtl">בעמידה</span> === | ||
<span dir="rtl">נפילת אפים - לסוברים שנשאר במקומו ומטה עצמו</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון קודם.</span></ref> <span dir="rtl"> – נחלקו ראשונים ואחרונים אם יעשה זאת דוקא בישיבה או בעמידה: יש סוברים שצריך להקפיד שתהיה בישיבה ולא בעמידה</span><ref><span dir="rtl"> ב"י או"ח קלא אות ב, בשם חכמי הקבלה; לבוש שם ס"ב; קשר גודל סי' יט סט"ו.</span></ref><span dir="rtl">, לפי שכך היא דרך הכנעה</span><ref><span dir="rtl"> לבוש שם. ועי"ש שיש בזה טעם ע"פ סוד.</span></ref><span dir="rtl">, ויש מהאחרונים שכתבו בדעתם שאפילו אם כשסיים תפלתו התחילו הציבור תחנון לא יפול מעומד, ואם אי אפשר לישב שם ימתין כדי הילוך ד' אמות ויחזור למקומו ליפול מיושב</span><ref><span dir="rtl"> מג"א או"ח שם ס"ק ה; שו"ע הרב או"ח שם ס"א.</span></ref><span dir="rtl">, ויש חולקים וסוברים בדעתם שבאופן שאינו יכול לשוב למקומו לשבת יכול הוא ליפול מעומד</span><ref><span dir="rtl"> מט"מ עמוד העבודה סי' רה.</span></ref><span dir="rtl">, ויש שכתבו שבאופן שאינו יכול לישב יעמוד ויסמוך עצמו</span><ref><span dir="rtl"> קשר גודל שם.</span></ref><span dir="rtl">. ויש סוברים שאדרבה עדיף היה לאומרו מעומד לפי שתחנונים טוב לומר במעומד, ומכל מקום אין להקפיד בכך ואפשר ליפול על פניו הן מעומד והן מיושב</span><ref><span dir="rtl"> ריב"ש סי' תיב; עי' מהרי"ל שבציון</span> <span dir="rtl">94 ומג"א שם בדעתו.</span></ref><span dir="rtl">, לפי שנפילת אפים רשות</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> <span dir="rtl">17. ריב"ש שם.</span></ref><span dir="rtl">, ולא הטריחו בזה את הציבור - שנוהג לשבת בכל התפלות והברכות - לעמוד</span><ref><span dir="rtl"> ריב"ש שם. ועי' מה שהובא משמו בציון</span> <span dir="rtl">103 לגבי ש"ץ.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | <span dir="rtl">נפילת אפים - לסוברים שנשאר במקומו ומטה עצמו</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון קודם.</span></ref> <span dir="rtl"> – נחלקו ראשונים ואחרונים אם יעשה זאת דוקא בישיבה או בעמידה: יש סוברים שצריך להקפיד שתהיה בישיבה ולא בעמידה</span><ref><span dir="rtl"> ב"י או"ח קלא אות ב, בשם חכמי הקבלה; לבוש שם ס"ב; קשר גודל סי' יט סט"ו.</span></ref><span dir="rtl">, לפי שכך היא דרך הכנעה</span><ref><span dir="rtl"> לבוש שם. ועי"ש שיש בזה טעם ע"פ סוד.</span></ref><span dir="rtl">, ויש מהאחרונים שכתבו בדעתם שאפילו אם כשסיים תפלתו התחילו הציבור תחנון לא יפול מעומד, ואם אי אפשר לישב שם ימתין כדי הילוך ד' אמות ויחזור למקומו ליפול מיושב</span><ref><span dir="rtl"> מג"א או"ח שם ס"ק ה; שו"ע הרב או"ח שם ס"א.</span></ref><span dir="rtl">, ויש חולקים וסוברים בדעתם שבאופן שאינו יכול לשוב למקומו לשבת יכול הוא ליפול מעומד</span><ref><span dir="rtl"> מט"מ עמוד העבודה סי' רה.</span></ref><span dir="rtl">, ויש שכתבו שבאופן שאינו יכול לישב יעמוד ויסמוך עצמו</span><ref><span dir="rtl"> קשר גודל שם.</span></ref><span dir="rtl">. ויש סוברים שאדרבה עדיף היה לאומרו מעומד לפי שתחנונים טוב לומר במעומד, ומכל מקום אין להקפיד בכך ואפשר ליפול על פניו הן מעומד והן מיושב</span><ref><span dir="rtl"> ריב"ש סי' תיב; עי' מהרי"ל שבציון</span> <span dir="rtl">94 ומג"א שם בדעתו.</span></ref><span dir="rtl">, לפי שנפילת אפים רשות</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> <span dir="rtl">17. ריב"ש שם.</span></ref><span dir="rtl">, ולא הטריחו בזה את הציבור - שנוהג לשבת בכל התפלות והברכות - לעמוד</span><ref><span dir="rtl"> ריב"ש שם. ועי' מה שהובא משמו בציון</span> <span dir="rtl">103 לגבי ש"ץ.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | ||
| שורה 87: | שורה 87: | ||
<span dir="rtl">להלכה, אמרו שיש להטות את ראשו על זרעו כשהוא מיושב</span><ref><span dir="rtl"> שו"ע או"ח שם ב.</span></ref><span dir="rtl">, אך בשעת הדחק יכול במעומד</span><ref><span dir="rtl"> עי' ראשונים ואחרונים דלהלן.</span></ref><span dir="rtl">, ועל כן באופן שכשסיים תפילת שמונה עשרה – שצריך להישאר לעמוד כדי הילוך ד' אמות</span><ref><span dir="rtl"> ע"ע תפלה.</span></ref> <span dir="rtl">- התחילו כבר הציבור לומר תחנון, יאמר תחנון מעומד</span><ref><span dir="rtl"> מהרי"ל תפילה אות ב, הובא בדרכ"מ או"ח שם אות ב.</span></ref><span dir="rtl">, וכן אם אחר עומד כנגדו ומתפלל שמונה עשרה שאסור לו לישב, יפול מעומד</span><ref><span dir="rtl"> א"ר שם ס"ק ד, הובא בפמ"ג או"ח שם ס"ק ה.</span></ref><span dir="rtl">. כשאומר תחנון בלא נפילת אפים – כגון מקום שאין ספר תורה</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> 158<span dir="rtl">.</span></ref><span dir="rtl">, או בית האבל לסוברים כן</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> <span dir="rtl">201.</span></ref> <span dir="rtl">- יכול לאומרו מיושב</span><ref><span dir="rtl"> א"ר שם.</span></ref><span dir="rtl">. ויש שכתבו שטוב יותר להימנע מהטית הראש על זרועו, אלא ישב ויאמר המזמור של תחנון בלא הטית הראש וכיסוי הפנים</span><ref><span dir="rtl"> בן איש חי כי תשא אות יג, עי"ש שהוא ע"פ סוד; נתיבי עם או"ח שם ס"א, מנהג ירושלים; יחו"ד ח"ו סוף סי' ז, ועי" שכן מנהג בני עדות המזרח.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | <span dir="rtl">להלכה, אמרו שיש להטות את ראשו על זרעו כשהוא מיושב</span><ref><span dir="rtl"> שו"ע או"ח שם ב.</span></ref><span dir="rtl">, אך בשעת הדחק יכול במעומד</span><ref><span dir="rtl"> עי' ראשונים ואחרונים דלהלן.</span></ref><span dir="rtl">, ועל כן באופן שכשסיים תפילת שמונה עשרה – שצריך להישאר לעמוד כדי הילוך ד' אמות</span><ref><span dir="rtl"> ע"ע תפלה.</span></ref> <span dir="rtl">- התחילו כבר הציבור לומר תחנון, יאמר תחנון מעומד</span><ref><span dir="rtl"> מהרי"ל תפילה אות ב, הובא בדרכ"מ או"ח שם אות ב.</span></ref><span dir="rtl">, וכן אם אחר עומד כנגדו ומתפלל שמונה עשרה שאסור לו לישב, יפול מעומד</span><ref><span dir="rtl"> א"ר שם ס"ק ד, הובא בפמ"ג או"ח שם ס"ק ה.</span></ref><span dir="rtl">. כשאומר תחנון בלא נפילת אפים – כגון מקום שאין ספר תורה</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> 158<span dir="rtl">.</span></ref><span dir="rtl">, או בית האבל לסוברים כן</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> <span dir="rtl">201.</span></ref> <span dir="rtl">- יכול לאומרו מיושב</span><ref><span dir="rtl"> א"ר שם.</span></ref><span dir="rtl">. ויש שכתבו שטוב יותר להימנע מהטית הראש על זרועו, אלא ישב ויאמר המזמור של תחנון בלא הטית הראש וכיסוי הפנים</span><ref><span dir="rtl"> בן איש חי כי תשא אות יג, עי"ש שהוא ע"פ סוד; נתיבי עם או"ח שם ס"א, מנהג ירושלים; יחו"ד ח"ו סוף סי' ז, ועי" שכן מנהג בני עדות המזרח.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | ||
== <span dir="rtl">שליח ציבור בעמידה</span> == | === <span dir="rtl">שליח ציבור בעמידה</span> === | ||
<span dir="rtl">שליח ציבור נחלקו בו ראשונים ואחרונים אם יפול בישיבה או בעמידה: יש מהראשונים שסוברים - לדעתם שיש לעשות נפילת אפים בישיבה</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> <span dir="rtl">83 ואילך.</span></ref> <span dir="rtl">- שיפול בישיבה כשאר הציבור</span><ref><span dir="rtl"> רמב"ם תפילה פ"ט ה"ה.</span></ref><span dir="rtl">, ואף לסוברים שטוב ליפול מעומד</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> <span dir="rtl">88.</span></ref><span dir="rtl">, מכל מקום יש להקל לשליח ציבור שישב בתפילה זו – אף שרגיל לעמוד בכל ברכותיו – לפי שאינו מוציא בה אחרים ידי חובתם, ולא הטריחו אותו לעמוד בזה</span><ref><span dir="rtl"> ריב"ש סי' תיב.</span></ref><span dir="rtl">. ומן האחרונים יש שסוברים שהשליח ציבור מטה בעמידה על צידו</span><ref><span dir="rtl"> ערוה"ש או"ח סי' קלא ס"ה.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | <span dir="rtl">שליח ציבור נחלקו בו ראשונים ואחרונים אם יפול בישיבה או בעמידה: יש מהראשונים שסוברים - לדעתם שיש לעשות נפילת אפים בישיבה</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> <span dir="rtl">83 ואילך.</span></ref> <span dir="rtl">- שיפול בישיבה כשאר הציבור</span><ref><span dir="rtl"> רמב"ם תפילה פ"ט ה"ה.</span></ref><span dir="rtl">, ואף לסוברים שטוב ליפול מעומד</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> <span dir="rtl">88.</span></ref><span dir="rtl">, מכל מקום יש להקל לשליח ציבור שישב בתפילה זו – אף שרגיל לעמוד בכל ברכותיו – לפי שאינו מוציא בה אחרים ידי חובתם, ולא הטריחו אותו לעמוד בזה</span><ref><span dir="rtl"> ריב"ש סי' תיב.</span></ref><span dir="rtl">. ומן האחרונים יש שסוברים שהשליח ציבור מטה בעמידה על צידו</span><ref><span dir="rtl"> ערוה"ש או"ח סי' קלא ס"ה.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | ||
== <span dir="rtl">ההטיה על זרועו</span> == | === <span dir="rtl">ההטיה על זרועו</span> === | ||
<span dir="rtl">ההטיה שמטה ראשו, כתבו אחרונים שתהיה על זרועו דווקא ולא על ידו</span><ref><span dir="rtl"> כה"ח או"ח סי' מח אות א, בד' מקובלים; מורה באצבע ס"ג סע' פח וקשר גודל סי' יט סע' יג; בן איש חי כי תשא אות יג; שלמי ציבור הל' נפי"א אות א; באה"ט או"ח סי' קלא ס"ק ב, בשם האר"י.</span></ref><span dir="rtl">. ויש אחרונים שכתבו שרבים נוהגים ליפול על ידיהם ממש, ואין לחשוש בזה לפי שמכסים ידיהם בבגד ולא נופלים על היד ממש</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> <span dir="rtl">145 ואילך. מאמ"ר או"ח שם ס"ק ב.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | <span dir="rtl">ההטיה שמטה ראשו, כתבו אחרונים שתהיה על זרועו דווקא ולא על ידו</span><ref><span dir="rtl"> כה"ח או"ח סי' מח אות א, בד' מקובלים; מורה באצבע ס"ג סע' פח וקשר גודל סי' יט סע' יג; בן איש חי כי תשא אות יג; שלמי ציבור הל' נפי"א אות א; באה"ט או"ח סי' קלא ס"ק ב, בשם האר"י.</span></ref><span dir="rtl">. ויש אחרונים שכתבו שרבים נוהגים ליפול על ידיהם ממש, ואין לחשוש בזה לפי שמכסים ידיהם בבגד ולא נופלים על היד ממש</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> <span dir="rtl">145 ואילך. מאמ"ר או"ח שם ס"ק ב.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | ||
== <span dir="rtl">צד ההטיה</span> == | === <span dir="rtl">צד ההטיה</span> === | ||
<span dir="rtl">כשמטה עצמו בנפילת אפים נחלקו ראשונים ואחרונים לאיזה צד יטה: יש סוברים שיטה לצד ימין</span><ref><span dir="rtl"> מנהיג בשם מדרש; רוקח סי' שכד; עי' ריקאנטי במדבר טז כא; ריב"ש סי' תיב, בשם רש"י והמדרש; טור או"ח סי' קלא: באשכנז נוהגים.</span></ref><span dir="rtl">, לפי שהשכינה כנגד האדם שנאמר: שויתי ה' לנגדי תמיד</span><ref><span dir="rtl"> תהילים טז ח.</span></ref><span dir="rtl">, וכשמוטה על ימינו והשכינו כנגדו מתקיים הנאמר: שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני</span><ref><span dir="rtl"> שה"ש ב ו. עי' ראשונים הנ"ל. ועי' ציון</span> <span dir="rtl">116.</span></ref><span dir="rtl">. ויש סוברים שיטה לצד שמאל</span><ref><span dir="rtl"> המנהיג תפילה סי' קג; שבלי הלקט סי' ל ורבינו בחיי במדבר טז כב בשם רב האי; ספר האשכול (אלבק עמ' 48); מאירי מגילה כב ב; סידור הרוקח סי' עב (עמ' תג); אבודרהם סדר נפילת אפים; צדה לדרך מאמר א כלל א פל"ז; מט"מ עמוד העבודה סי' רד, בשם מנהגים טירנא מנהגי חול אות יא.</span></ref><span dir="rtl">, לפי שבנפילתו נמחלים עוונתיו שהוא מתוודה עליהם, ולכך יטה על צד שמאל - שהוא דרך חירות</span><ref><span dir="rtl"> ע"ע ארבע כוסות ציון 72.</span></ref> <span dir="rtl">- לסימן שנמחלו עוונותיו</span><ref><span dir="rtl"> המנהיג שם.</span></ref><span dir="rtl">, או לפי שבאותו צד שנראה בו כבן חורין צריך להיכנע לפני המקום</span><ref><span dir="rtl"> שבלי הלקט שם; מאירי שם; רבינו בחיי שם, בשם רב האי.</span></ref><span dir="rtl">, או לפי שכשאדם מתפלל שכינה מימינו, שנאמר: ה' צלך על יד ימינך</span><ref><span dir="rtl"> תהילים קכא ה.</span></ref><span dir="rtl">, וכן נאמר: שויתי ה' לנגדי תמיד כי מימיני בל אמוט</span><ref><span dir="rtl"> תהילים טז ח.</span></ref><span dir="rtl">, נמצא כשהוא נוטה על שמאלו פניו כלפי שכינה, ואם היה מוטה על צדו הימני היו אחוריו כנגד השכינה, ולא יתכן לעבד לחזור אחוריו כנגד רבו</span><ref><span dir="rtl"> שבלי הלקט שם בשם אחיו ר' בנימין. ועי' ציון</span> <span dir="rtl">109.</span></ref><span dir="rtl">, או לפי שהלב נמצא בצד שמאל, ועל טוב יותר להטות על צדו השמאלי להכנע מצד הלב, ולא לשכב על צדו הימני שלא ירום לבבו בהיות הלב למעלה</span><ref><span dir="rtl"> שבה"ל שם בשם אחיו ר' יהודה.</span></ref><span dir="rtl">, או לפי שכך היו מרביצין את התמיד כשהיו שוחטין אותו על שמאלו</span><ref><span dir="rtl"> האשכול שם.</span></ref> <span dir="rtl">או לפי שיצחק אבינו בעקידה שכב על צד שמאל</span><ref><span dir="rtl"> מט"מ סי' רו.</span></ref><span dir="rtl">, ויש שנתנו סימן לדבר על פי הנאמר: שמאלו תחת לראשי</span><ref><span dir="rtl"> שה"ש שם. שבלי הלקט שם בשם הר"מ.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | <span dir="rtl">כשמטה עצמו בנפילת אפים נחלקו ראשונים ואחרונים לאיזה צד יטה: יש סוברים שיטה לצד ימין</span><ref><span dir="rtl"> מנהיג בשם מדרש; רוקח סי' שכד; עי' ריקאנטי במדבר טז כא; ריב"ש סי' תיב, בשם רש"י והמדרש; טור או"ח סי' קלא: באשכנז נוהגים.</span></ref><span dir="rtl">, לפי שהשכינה כנגד האדם שנאמר: שויתי ה' לנגדי תמיד</span><ref><span dir="rtl"> תהילים טז ח.</span></ref><span dir="rtl">, וכשמוטה על ימינו והשכינו כנגדו מתקיים הנאמר: שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני</span><ref><span dir="rtl"> שה"ש ב ו. עי' ראשונים הנ"ל. ועי' ציון</span> <span dir="rtl">116.</span></ref><span dir="rtl">. ויש סוברים שיטה לצד שמאל</span><ref><span dir="rtl"> המנהיג תפילה סי' קג; שבלי הלקט סי' ל ורבינו בחיי במדבר טז כב בשם רב האי; ספר האשכול (אלבק עמ' 48); מאירי מגילה כב ב; סידור הרוקח סי' עב (עמ' תג); אבודרהם סדר נפילת אפים; צדה לדרך מאמר א כלל א פל"ז; מט"מ עמוד העבודה סי' רד, בשם מנהגים טירנא מנהגי חול אות יא.</span></ref><span dir="rtl">, לפי שבנפילתו נמחלים עוונתיו שהוא מתוודה עליהם, ולכך יטה על צד שמאל - שהוא דרך חירות</span><ref><span dir="rtl"> ע"ע ארבע כוסות ציון 72.</span></ref> <span dir="rtl">- לסימן שנמחלו עוונותיו</span><ref><span dir="rtl"> המנהיג שם.</span></ref><span dir="rtl">, או לפי שבאותו צד שנראה בו כבן חורין צריך להיכנע לפני המקום</span><ref><span dir="rtl"> שבלי הלקט שם; מאירי שם; רבינו בחיי שם, בשם רב האי.</span></ref><span dir="rtl">, או לפי שכשאדם מתפלל שכינה מימינו, שנאמר: ה' צלך על יד ימינך</span><ref><span dir="rtl"> תהילים קכא ה.</span></ref><span dir="rtl">, וכן נאמר: שויתי ה' לנגדי תמיד כי מימיני בל אמוט</span><ref><span dir="rtl"> תהילים טז ח.</span></ref><span dir="rtl">, נמצא כשהוא נוטה על שמאלו פניו כלפי שכינה, ואם היה מוטה על צדו הימני היו אחוריו כנגד השכינה, ולא יתכן לעבד לחזור אחוריו כנגד רבו</span><ref><span dir="rtl"> שבלי הלקט שם בשם אחיו ר' בנימין. ועי' ציון</span> <span dir="rtl">109.</span></ref><span dir="rtl">, או לפי שהלב נמצא בצד שמאל, ועל טוב יותר להטות על צדו השמאלי להכנע מצד הלב, ולא לשכב על צדו הימני שלא ירום לבבו בהיות הלב למעלה</span><ref><span dir="rtl"> שבה"ל שם בשם אחיו ר' יהודה.</span></ref><span dir="rtl">, או לפי שכך היו מרביצין את התמיד כשהיו שוחטין אותו על שמאלו</span><ref><span dir="rtl"> האשכול שם.</span></ref> <span dir="rtl">או לפי שיצחק אבינו בעקידה שכב על צד שמאל</span><ref><span dir="rtl"> מט"מ סי' רו.</span></ref><span dir="rtl">, ויש שנתנו סימן לדבר על פי הנאמר: שמאלו תחת לראשי</span><ref><span dir="rtl"> שה"ש שם. שבלי הלקט שם בשם הר"מ.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | ||
== <span dir="rtl">כשיש תפילין על זרועו</span> == | === <span dir="rtl">כשיש תפילין על זרועו</span> === | ||
<span dir="rtl">כשיש תפילין על זרועו, נחלקו הפוסקים - לסוברים שמטים על צד שמאל</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> <span dir="rtl">110.</span></ref> <span dir="rtl">- אם יטה על ימינו או על שמאלו: יש סוברים שיטה על צד ימין משום כבוד התפילין</span><ref><span dir="rtl"> דרכ"מ או"ח סי' קלא אות א בשם הר"א מטירנא, וכן פסק ברמ"א או"ח שם ס"א.</span></ref><span dir="rtl">. ויש סוברים שאף כשיש תפילין על זרועו יפול על שמאלו</span><ref><span dir="rtl"> לבוש או"ח שם אות א; ב"ח או"ח שם: מקצתם נוהגים; עי' ביאור הגר"א או"ח שם ס"ק ה, ובמעשה רב אות נ. ועי' אגר"מ או"ח ח"ה סי' כ אות יט, שהיה נופל כששתי ידיו כרוכות, ואף שנהג כסוברים שכשיש תפילין על ידו נופל על ימינו, מ"מ משום הסוברים שמ"מ נופל על שמאלו היה נופל באופן שלא ניכר כ"כ לאיזה צד נופל.</span></ref><span dir="rtl">, ומהם שכתבו שמכל מקום יטה ראשו מעט לצד ימין משום כבוד התפילין</span><ref><span dir="rtl"> לבוש שם; ב"ח שם.</span></ref><span dir="rtl">. ויש סוברים שיכול להטות על צד שמאל ואין צריך לחוש משום כבוד התפילין</span><ref><span dir="rtl"> שבה"ל סי' ל בשם אחיו ר' יהודה. ועי' א"ר או"ח שם ס"ק ב שהביא מדבריו ראיה כנגד הרמ"א שבציון</span> <span dir="rtl">122.</span></ref><span dir="rtl">, לפי שהן מחופות עור ושל יד מניחים במקום מכוסה</span><ref><span dir="rtl"> ע"ע תפילין.</span></ref><span dir="rtl">, ועל כן אין בכך בזיון</span><ref><span dir="rtl"> שבה"ל שם בשם אחיו.</span></ref><span dir="rtl">. או לפי שמקום התפילין בגובה של היד, דהיינו בקיבורת</span><ref><span dir="rtl"> ע"ע תפילין.</span></ref><span dir="rtl">, וכשהוא מוטה על צדו השמאלי נמצאת התפלה למעלה והזרוע למטה, וכיון שהיא נמצאת כנגד הלב כל מה שהלב דוחק עליה היא לזכרון ביותר</span><ref><span dir="rtl"> שבה"ל שם בשם אחיו.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | <span dir="rtl">כשיש תפילין על זרועו, נחלקו הפוסקים - לסוברים שמטים על צד שמאל</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> <span dir="rtl">110.</span></ref> <span dir="rtl">- אם יטה על ימינו או על שמאלו: יש סוברים שיטה על צד ימין משום כבוד התפילין</span><ref><span dir="rtl"> דרכ"מ או"ח סי' קלא אות א בשם הר"א מטירנא, וכן פסק ברמ"א או"ח שם ס"א.</span></ref><span dir="rtl">. ויש סוברים שאף כשיש תפילין על זרועו יפול על שמאלו</span><ref><span dir="rtl"> לבוש או"ח שם אות א; ב"ח או"ח שם: מקצתם נוהגים; עי' ביאור הגר"א או"ח שם ס"ק ה, ובמעשה רב אות נ. ועי' אגר"מ או"ח ח"ה סי' כ אות יט, שהיה נופל כששתי ידיו כרוכות, ואף שנהג כסוברים שכשיש תפילין על ידו נופל על ימינו, מ"מ משום הסוברים שמ"מ נופל על שמאלו היה נופל באופן שלא ניכר כ"כ לאיזה צד נופל.</span></ref><span dir="rtl">, ומהם שכתבו שמכל מקום יטה ראשו מעט לצד ימין משום כבוד התפילין</span><ref><span dir="rtl"> לבוש שם; ב"ח שם.</span></ref><span dir="rtl">. ויש סוברים שיכול להטות על צד שמאל ואין צריך לחוש משום כבוד התפילין</span><ref><span dir="rtl"> שבה"ל סי' ל בשם אחיו ר' יהודה. ועי' א"ר או"ח שם ס"ק ב שהביא מדבריו ראיה כנגד הרמ"א שבציון</span> <span dir="rtl">122.</span></ref><span dir="rtl">, לפי שהן מחופות עור ושל יד מניחים במקום מכוסה</span><ref><span dir="rtl"> ע"ע תפילין.</span></ref><span dir="rtl">, ועל כן אין בכך בזיון</span><ref><span dir="rtl"> שבה"ל שם בשם אחיו.</span></ref><span dir="rtl">. או לפי שמקום התפילין בגובה של היד, דהיינו בקיבורת</span><ref><span dir="rtl"> ע"ע תפילין.</span></ref><span dir="rtl">, וכשהוא מוטה על צדו השמאלי נמצאת התפלה למעלה והזרוע למטה, וכיון שהיא נמצאת כנגד הלב כל מה שהלב דוחק עליה היא לזכרון ביותר</span><ref><span dir="rtl"> שבה"ל שם בשם אחיו.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | ||
== <span dir="rtl">איטר יד</span> == | === <span dir="rtl">איטר יד</span> === | ||
<span dir="rtl">איטר יד כתבו אחרונים שבזמן שמניח תפילין יטה על ידו השמאלית שלא מניח בה תפילין, ובזמן שאין תפילין על ידו הסתפקו על איזה צד יטה</span><ref><span dir="rtl"> פמ"ג או"ח סי' קלא משב"ז ס"ק ב.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | <span dir="rtl">איטר יד כתבו אחרונים שבזמן שמניח תפילין יטה על ידו השמאלית שלא מניח בה תפילין, ובזמן שאין תפילין על ידו הסתפקו על איזה צד יטה</span><ref><span dir="rtl"> פמ"ג או"ח סי' קלא משב"ז ס"ק ב.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | ||
== <span dir="rtl">שליח ציבור</span> == | === <span dir="rtl">שליח ציבור</span> === | ||
<span dir="rtl">שליח ציבור, נחלקו בו אחרונים בדעת ראשונים כיצד יטה: יש סוברים שלעולם יטה ראשו לצד הארון – משום כבוד הארון</span><ref><span dir="rtl"> א"ר או"ח סי' קלא ס"ק ב, בד' מט"מ דלהלן.</span></ref><span dir="rtl">, שלא יטה פניו היפך מכיוון ארון הקודש</span><ref><span dir="rtl"> מחה"ש או"ח שם.</span></ref> <span dir="rtl">- ועל כן כשפניו לצפון ואחוריו לדרום, יטה פניו לצד ימין - אף לסוברים שצריך להטות לצד שמאל</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> <span dir="rtl">110.</span></ref> <span dir="rtl">- כדי שיהיה ראשו כפוף לצד התיבה</span><ref><span dir="rtl">מט"מ סי' רו, בד' מהרי"ל תפילה סי' יב, הובא במג"א או"ח שם ס"ק ג; עי' שו"ת מהר"י ברונא סי' קמז.</span></ref><span dir="rtl">. ויש סוברים שאין לחלק בין שליח ציבור לשאר העם, והשליח ציבור יטה לצד שנהגו להטות באותו מקום</span><ref><span dir="rtl"> א"ר שם.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | <span dir="rtl">שליח ציבור, נחלקו בו אחרונים בדעת ראשונים כיצד יטה: יש סוברים שלעולם יטה ראשו לצד הארון – משום כבוד הארון</span><ref><span dir="rtl"> א"ר או"ח סי' קלא ס"ק ב, בד' מט"מ דלהלן.</span></ref><span dir="rtl">, שלא יטה פניו היפך מכיוון ארון הקודש</span><ref><span dir="rtl"> מחה"ש או"ח שם.</span></ref> <span dir="rtl">- ועל כן כשפניו לצפון ואחוריו לדרום, יטה פניו לצד ימין - אף לסוברים שצריך להטות לצד שמאל</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> <span dir="rtl">110.</span></ref> <span dir="rtl">- כדי שיהיה ראשו כפוף לצד התיבה</span><ref><span dir="rtl">מט"מ סי' רו, בד' מהרי"ל תפילה סי' יב, הובא במג"א או"ח שם ס"ק ג; עי' שו"ת מהר"י ברונא סי' קמז.</span></ref><span dir="rtl">. ויש סוברים שאין לחלק בין שליח ציבור לשאר העם, והשליח ציבור יטה לצד שנהגו להטות באותו מקום</span><ref><span dir="rtl"> א"ר שם.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | ||
== <span dir="rtl">המתפללים לצד ארון הקודש או לפניו</span> == | === <span dir="rtl">המתפללים לצד ארון הקודש או לפניו</span> === | ||
<span dir="rtl">המתפללים לצד ארון הקודש או לפניו – דהיינו בצפון, דרום ומזרח – נחלקו אחרונים - בדעת הסוברים ששליח ציבור מטה פניו לכיוון ארון הקודש</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> <span dir="rtl">134.</span></ref> <span dir="rtl">- אם יטו לצד ארון הקודש: יש סוברים שלעולם יטו לצד ארון הקודש</span><ref><span dir="rtl"> שו"ת מהר"י ברונא סי' קמז; מג"א או"ח סי' קלא ס"ק ג, ע"פ מהרי"ל תפילה סי' יב.</span></ref><span dir="rtl">, לפי שאין זה ראוי שיטו פניהם היפך מכיוון ארון הקודש</span><ref><span dir="rtl">מחה"ש או"ח שם.</span></ref><span dir="rtl">. ויש סוברים שאין לחלק בין היושבים בצד מערב כנגד ארון הקודש ליושבים בצידי ארון הקודש, ולעולם יטו כולם לצד ימין או שמאל, כל מקום כפי מנהגו</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> <span dir="rtl">107 ואילך. שו"ת מהר"י ברונא שם בשם מהרי"ו; א"ר או"ח שם ס"ק ב, בד' מהרי"ל שם.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | <span dir="rtl">המתפללים לצד ארון הקודש או לפניו – דהיינו בצפון, דרום ומזרח – נחלקו אחרונים - בדעת הסוברים ששליח ציבור מטה פניו לכיוון ארון הקודש</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> <span dir="rtl">134.</span></ref> <span dir="rtl">- אם יטו לצד ארון הקודש: יש סוברים שלעולם יטו לצד ארון הקודש</span><ref><span dir="rtl"> שו"ת מהר"י ברונא סי' קמז; מג"א או"ח סי' קלא ס"ק ג, ע"פ מהרי"ל תפילה סי' יב.</span></ref><span dir="rtl">, לפי שאין זה ראוי שיטו פניהם היפך מכיוון ארון הקודש</span><ref><span dir="rtl">מחה"ש או"ח שם.</span></ref><span dir="rtl">. ויש סוברים שאין לחלק בין היושבים בצד מערב כנגד ארון הקודש ליושבים בצידי ארון הקודש, ולעולם יטו כולם לצד ימין או שמאל, כל מקום כפי מנהגו</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> <span dir="rtl">107 ואילך. שו"ת מהר"י ברונא שם בשם מהרי"ו; א"ר או"ח שם ס"ק ב, בד' מהרי"ל שם.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | ||
== <span dir="rtl">כיסוי פניו</span> == | === <span dir="rtl">כיסוי פניו</span> === | ||
<span dir="rtl">בנפילת אפים יש לכסות הפנים</span><ref><span dir="rtl"> ריטב"א מגילה כב ב; סידור הרוקח סי' עב עמ' תג; עי' רבינו בחיי במדבר טז כב; מהרי"ל תפילה אות ב; צדה לדרך מאמר א כלל א פל"ז.</span></ref><span dir="rtl">. בטעם הדבר כתבו ראשונים לפי שכשישראל היו משתחוים בעזרה היה בין כל אחד ד' אמות כדי שלא שישמע וידוי חבירו ויתבייש ממנו, ועל שם זה אנו עושים גם כן כעין זה בהסתר פנים כאילו כל אינו אינו רואה ויודע מה שהתפלל חבירו</span><ref><span dir="rtl"> רוקח שם; מט"מ שם, בשם מנהגים טירנא שם. ועי' מנחת אהרן (פארדו) כלל יז אות ז (קסה ב) שדחה טעם זה שדווקא בבית המקדש שהיו מתוודים על עוונותיהם היו מתביישים, אך בנפילת אפים שכל העם אומרים מזמור אחד אין זה שייך, ואפשר שטעם זה שהובא בראשונים הוא למה שהיה נהוג להתחנן כל אדם מה שליבו חפץ עי' ציונים</span> <span dir="rtl">422,423.</span></ref><span dir="rtl">, או שבכך מראה הוא שיש לו מורא השכינה, כי כסוי הפנים מדרכי הענוה והבושת</span><ref><span dir="rtl"> רבינו בחיי שם.</span></ref><span dir="rtl">, ובאחרונים כתבו שהוא כדי שיתן כל מגמתו למה שמתחנן ויכוין בדבריו</span><ref><span dir="rtl"> שכנה"ג הגה' ב"י או"ח סי' קלא אות י;.</span></ref><span dir="rtl">. ויש מהאחרונים שכתבו שאין צריך להקפיד על כיסוי הפנים</span><ref><span dir="rtl"> יוסף אומץ (האן) סי' שח. ועי"ש שודאי יש להקפיד שלא לכסות הפנים ולישב זקוף, כי עיקר החיוב הוא להטות על צידו.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | <span dir="rtl">בנפילת אפים יש לכסות הפנים</span><ref><span dir="rtl"> ריטב"א מגילה כב ב; סידור הרוקח סי' עב עמ' תג; עי' רבינו בחיי במדבר טז כב; מהרי"ל תפילה אות ב; צדה לדרך מאמר א כלל א פל"ז.</span></ref><span dir="rtl">. בטעם הדבר כתבו ראשונים לפי שכשישראל היו משתחוים בעזרה היה בין כל אחד ד' אמות כדי שלא שישמע וידוי חבירו ויתבייש ממנו, ועל שם זה אנו עושים גם כן כעין זה בהסתר פנים כאילו כל אינו אינו רואה ויודע מה שהתפלל חבירו</span><ref><span dir="rtl"> רוקח שם; מט"מ שם, בשם מנהגים טירנא שם. ועי' מנחת אהרן (פארדו) כלל יז אות ז (קסה ב) שדחה טעם זה שדווקא בבית המקדש שהיו מתוודים על עוונותיהם היו מתביישים, אך בנפילת אפים שכל העם אומרים מזמור אחד אין זה שייך, ואפשר שטעם זה שהובא בראשונים הוא למה שהיה נהוג להתחנן כל אדם מה שליבו חפץ עי' ציונים</span> <span dir="rtl">422,423.</span></ref><span dir="rtl">, או שבכך מראה הוא שיש לו מורא השכינה, כי כסוי הפנים מדרכי הענוה והבושת</span><ref><span dir="rtl"> רבינו בחיי שם.</span></ref><span dir="rtl">, ובאחרונים כתבו שהוא כדי שיתן כל מגמתו למה שמתחנן ויכוין בדבריו</span><ref><span dir="rtl"> שכנה"ג הגה' ב"י או"ח סי' קלא אות י;.</span></ref><span dir="rtl">. ויש מהאחרונים שכתבו שאין צריך להקפיד על כיסוי הפנים</span><ref><span dir="rtl"> יוסף אומץ (האן) סי' שח. ועי"ש שודאי יש להקפיד שלא לכסות הפנים ולישב זקוף, כי עיקר החיוב הוא להטות על צידו.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | ||
== <span dir="rtl">כיסוי בבגד</span> == | === <span dir="rtl">כיסוי בבגד</span> === | ||
<span dir="rtl">נוהגים לכסות הפנים בבגד, ולא די בכיסוי היד שנופל פניו עליה</span><ref><span dir="rtl"> מג"א או"ח סי' קלא ס"ק ב; שכנה"ג הגה' ב"י או"ח שם אות י; שו"ע הרב או"ח שם ס"א. ועי' דעת תורה או"ח שם ס"ח שדן אם בגד המיוחד למלבושיו מועיל לזה.</span></ref><span dir="rtl">, לפי שהיד והפנים גוף אחד הם, ואין הגוף יכול לכסות את עצמו</span><ref><span dir="rtl"> מג"א שם; שו"ע הרב שם. ועי' שכנה"ג שם וא"ר או"ח שם ס"ק ב שהוא משום שביד כתובים כל עוונתיו של אדם.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | <span dir="rtl">נוהגים לכסות הפנים בבגד, ולא די בכיסוי היד שנופל פניו עליה</span><ref><span dir="rtl"> מג"א או"ח סי' קלא ס"ק ב; שכנה"ג הגה' ב"י או"ח שם אות י; שו"ע הרב או"ח שם ס"א. ועי' דעת תורה או"ח שם ס"ח שדן אם בגד המיוחד למלבושיו מועיל לזה.</span></ref><span dir="rtl">, לפי שהיד והפנים גוף אחד הם, ואין הגוף יכול לכסות את עצמו</span><ref><span dir="rtl"> מג"א שם; שו"ע הרב שם. ועי' שכנה"ג שם וא"ר או"ח שם ס"ק ב שהוא משום שביד כתובים כל עוונתיו של אדם.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | ||
| שורה 127: | שורה 127: | ||
== <span dir="rtl">סדרה</span> == | == <span dir="rtl">סדרה</span> == | ||
== <span dir="rtl">ודוי</span> == | === <span dir="rtl">ודוי</span> === | ||
<span dir="rtl">אמירת ודוי* קודם נפילת אפים, נחלקו בו ראשונים ואחרונים: יש סוברים על פי מקובלים שיש לומר וידוי בכל יום קודם נפילת אפים</span><ref><span dir="rtl"> סדר היום, אחר תפלת י"ח, ע"פ הזוהר, ועי' זוהר פקודי רסב א, וכ"כ בשער הכולל לסידור הרב בפי' א בשם פע"ח וסידור האריז"ל.</span> <span dir="rtl">ועי' סידור רש"י (הוצאת מק"נ עמ' 25) אות לח, שלאחר שמסיים שמו"ע אם ברצונו לומר וידוי הרשות בידו.</span></ref><span dir="rtl">. ויש סוברים שדווקא בימי שני וחמישי – שמוסיפים בהם תחינות</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> <span dir="rtl">459.</span></ref> <span dir="rtl">- נוהגים לומר וידוי</span><ref><span dir="rtl"> סדר רב עמרם גאון סדר שני וחמישי, הובא בטור או"ח סי' קלד. ועי' ב"י או"ח שם שעכשיו נהגו כן.</span></ref><span dir="rtl">. ויש סוברים שאף בימים אלו אין נוהגים לומר וידוי קודם נפילת אפים</span><ref><span dir="rtl"> טור או"ח שם: בכל אלו הארצות.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | <span dir="rtl">אמירת ודוי* קודם נפילת אפים, נחלקו בו ראשונים ואחרונים: יש סוברים על פי מקובלים שיש לומר וידוי בכל יום קודם נפילת אפים</span><ref><span dir="rtl"> סדר היום, אחר תפלת י"ח, ע"פ הזוהר, ועי' זוהר פקודי רסב א, וכ"כ בשער הכולל לסידור הרב בפי' א בשם פע"ח וסידור האריז"ל.</span> <span dir="rtl">ועי' סידור רש"י (הוצאת מק"נ עמ' 25) אות לח, שלאחר שמסיים שמו"ע אם ברצונו לומר וידוי הרשות בידו.</span></ref><span dir="rtl">. ויש סוברים שדווקא בימי שני וחמישי – שמוסיפים בהם תחינות</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> <span dir="rtl">459.</span></ref> <span dir="rtl">- נוהגים לומר וידוי</span><ref><span dir="rtl"> סדר רב עמרם גאון סדר שני וחמישי, הובא בטור או"ח סי' קלד. ועי' ב"י או"ח שם שעכשיו נהגו כן.</span></ref><span dir="rtl">. ויש סוברים שאף בימים אלו אין נוהגים לומר וידוי קודם נפילת אפים</span><ref><span dir="rtl"> טור או"ח שם: בכל אלו הארצות.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | ||
== <span dir="rtl">י"ג מידות</span> == | === <span dir="rtl">י"ג מידות</span> === | ||
<span dir="rtl">יש שנוהגים לומר י"ג מדות של רחמים קודם נפילת אפים</span><ref><span dir="rtl"> סדר היום סוף כוונת שמו"ע ברכות.</span></ref><span dir="rtl">. ויש שכתבו שדווקא בשני וחמישי נוהגים לאומרם</span><ref><span dir="rtl"> עי' ב"י או"ח סי' קלד אות א: ועכשיו נוהגים.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | <span dir="rtl">יש שנוהגים לומר י"ג מדות של רחמים קודם נפילת אפים</span><ref><span dir="rtl"> סדר היום סוף כוונת שמו"ע ברכות.</span></ref><span dir="rtl">. ויש שכתבו שדווקא בשני וחמישי נוהגים לאומרם</span><ref><span dir="rtl"> עי' ב"י או"ח סי' קלד אות א: ועכשיו נוהגים.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | ||
== <span dir="rtl">המזמור שבנפילת אפים</span> == | === <span dir="rtl">המזמור שבנפילת אפים</span> === | ||
<span dir="rtl">בזמן שנופל אפים, יש מהראשונים שכתבו שכל אחד יאמר תחנונים לפי חכמתו</span><ref><span dir="rtl"> סדר רב עמרם גאון, נפ"א, ועי"ש עוד שהוסיף נוסח תחנונים; האשכול הל' תפילה.</span></ref><span dir="rtl">, ושואל על אחד בקשתו</span><ref><span dir="rtl"> סדר רב עמרם שם.</span></ref><span dir="rtl">. ויש שכתבו לומר המזמור: לדוד אליך ה' נפשי אשא</span><ref><span dir="rtl"> תהלים כה. זוהר במדבר קכ ב, ועי"ש טעם ע"פ סוד; מחזור ויטרי סי' צג; סידור הרוקח סי' עא-עב; אבודרהם, נפילת אפים, ועי"ש שהוסיף שיש יחידים שאומרים מזמורים אחרים כ"א כפי רצונו ודעתו; צדה לדרך מאמר א כלל א פל"ז; יוסף אומץ (האן) סי' שיח.</span></ref><span dir="rtl">, לפי שמסודר הוא על סדר האותיות</span><ref><span dir="rtl"> צדה לדרך שם.</span></ref><span dir="rtl">, או לפי שבמזמור זה מוסר נפשו לה'</span><ref><span dir="rtl"> יוסף אומץ שם. ועי' זוהר שם שצריך להקפיד לכוין מזמור זה על מסירות נפש, ואם לא מכוין זו סבנה גדולה, ועי' מג"א או"ח סי' קלא ס"ק ה שע"כ יש שאין אומרים מזמור זה, ועי' א"ר או"ח שם ס"ק א.</span></ref><span dir="rtl">, ומהם שכתבו שיוסיף לומר אף מזמור: ה' מה רבו צרי וכו'</span><ref><span dir="rtl"> תהלים ג. מחזור ויטרי שם.</span></ref><span dir="rtl">, ומהם שכתבו לומר גם מזמור: אלקים אל דמי לך</span><ref><span dir="rtl"> תהלים פג. יוסף אומץ שם.</span></ref><span dir="rtl">. ויש שכתבו לומר המזמור: ה' אל באפך תוכיחני</span><ref><span dir="rtl"> תהלים ו. ארחות חיים, תחינות ומזמורים שאחר שמו"ע; סידור הרוקח סי' עב.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | <span dir="rtl">בזמן שנופל אפים, יש מהראשונים שכתבו שכל אחד יאמר תחנונים לפי חכמתו</span><ref><span dir="rtl"> סדר רב עמרם גאון, נפ"א, ועי"ש עוד שהוסיף נוסח תחנונים; האשכול הל' תפילה.</span></ref><span dir="rtl">, ושואל על אחד בקשתו</span><ref><span dir="rtl"> סדר רב עמרם שם.</span></ref><span dir="rtl">. ויש שכתבו לומר המזמור: לדוד אליך ה' נפשי אשא</span><ref><span dir="rtl"> תהלים כה. זוהר במדבר קכ ב, ועי"ש טעם ע"פ סוד; מחזור ויטרי סי' צג; סידור הרוקח סי' עא-עב; אבודרהם, נפילת אפים, ועי"ש שהוסיף שיש יחידים שאומרים מזמורים אחרים כ"א כפי רצונו ודעתו; צדה לדרך מאמר א כלל א פל"ז; יוסף אומץ (האן) סי' שיח.</span></ref><span dir="rtl">, לפי שמסודר הוא על סדר האותיות</span><ref><span dir="rtl"> צדה לדרך שם.</span></ref><span dir="rtl">, או לפי שבמזמור זה מוסר נפשו לה'</span><ref><span dir="rtl"> יוסף אומץ שם. ועי' זוהר שם שצריך להקפיד לכוין מזמור זה על מסירות נפש, ואם לא מכוין זו סבנה גדולה, ועי' מג"א או"ח סי' קלא ס"ק ה שע"כ יש שאין אומרים מזמור זה, ועי' א"ר או"ח שם ס"ק א.</span></ref><span dir="rtl">, ומהם שכתבו שיוסיף לומר אף מזמור: ה' מה רבו צרי וכו'</span><ref><span dir="rtl"> תהלים ג. מחזור ויטרי שם.</span></ref><span dir="rtl">, ומהם שכתבו לומר גם מזמור: אלקים אל דמי לך</span><ref><span dir="rtl"> תהלים פג. יוסף אומץ שם.</span></ref><span dir="rtl">. ויש שכתבו לומר המזמור: ה' אל באפך תוכיחני</span><ref><span dir="rtl"> תהלים ו. ארחות חיים, תחינות ומזמורים שאחר שמו"ע; סידור הרוקח סי' עב.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | ||
== <span dir="rtl">תפילת רחום וחנון</span> == | === <span dir="rtl">תפילת רחום וחנון</span> === | ||
<span dir="rtl">קודם המזמור שאומרים בנפילת אפים, יש שכתבו לומר תפילת "רחום וחנון חטאתי לפניך ה' מלא רחמים רחם עלי וקבל תחנוני"</span><ref><span dir="rtl"> יוסף אומץ סי' שיח; כה"ח או"ח סי' קלא ס"ק לד.</span></ref><span dir="rtl">, ויש שנהגו לאמרו מועמד, לפי שענינו וידוי</span><ref><span dir="rtl"> כה"ח שם.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | <span dir="rtl">קודם המזמור שאומרים בנפילת אפים, יש שכתבו לומר תפילת "רחום וחנון חטאתי לפניך ה' מלא רחמים רחם עלי וקבל תחנוני"</span><ref><span dir="rtl"> יוסף אומץ סי' שיח; כה"ח או"ח סי' קלא ס"ק לד.</span></ref><span dir="rtl">, ויש שנהגו לאמרו מועמד, לפי שענינו וידוי</span><ref><span dir="rtl"> כה"ח שם.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | ||
== <span dir="rtl">ויאמר דוד אל גד</span> == | === <span dir="rtl">ויאמר דוד אל גד</span> === | ||
<span dir="rtl">יש שנהגו קודם לכן לומר הפסוק: ויאמר דוד אל גד וכו'</span><ref><span dir="rtl"> שמואל ב כד יד. נוהג כצאן יוסף, תחנון אות ג, ועי"ש שדוקא במקום ס"ת אומרים פסוק זה; ערוה"ש או"ח סי' קלא ס"ח: י"א.</span></ref><span dir="rtl">. ויש סוברים שאין לומר פסוק זה</span><ref><span dir="rtl"> מעשה רב אות מט; כה"ח או"ח שם ס"ק לד; ערוה"ש שם: אנו אין נוהגים לאמרו.</span></ref><span dir="rtl">, לפי שהוא מדבר מעניני פורענות</span><ref><span dir="rtl"> מעשה רב שם.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | <span dir="rtl">יש שנהגו קודם לכן לומר הפסוק: ויאמר דוד אל גד וכו'</span><ref><span dir="rtl"> שמואל ב כד יד. נוהג כצאן יוסף, תחנון אות ג, ועי"ש שדוקא במקום ס"ת אומרים פסוק זה; ערוה"ש או"ח סי' קלא ס"ח: י"א.</span></ref><span dir="rtl">. ויש סוברים שאין לומר פסוק זה</span><ref><span dir="rtl"> מעשה רב אות מט; כה"ח או"ח שם ס"ק לד; ערוה"ש שם: אנו אין נוהגים לאמרו.</span></ref><span dir="rtl">, לפי שהוא מדבר מעניני פורענות</span><ref><span dir="rtl"> מעשה רב שם.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | ||
== <span dir="rtl">שומר ישראל</span> == | === <span dir="rtl">שומר ישראל</span> === | ||
<span dir="rtl">אחר שסיים ליפול אפים ישב ויגביה ראשו ומתחנן מעט בקול רם מיושב</span><ref><span dir="rtl"> עי' סידור רס"ג עמ' כה; רמב"ם תפלה פ"ט ה"ה.</span></ref><span dir="rtl">, ויש שנהגו לומר תפילת "שומר ישראל"</span><ref><span dir="rtl"> ערוה"ש סי' קלא ס"ט.</span></ref><span dir="rtl">, ויש שכתבו שאין אומרים שומר ישראל אלא בתענית ציבור</span><ref><span dir="rtl"> מעשה רב אות נ.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | <span dir="rtl">אחר שסיים ליפול אפים ישב ויגביה ראשו ומתחנן מעט בקול רם מיושב</span><ref><span dir="rtl"> עי' סידור רס"ג עמ' כה; רמב"ם תפלה פ"ט ה"ה.</span></ref><span dir="rtl">, ויש שנהגו לומר תפילת "שומר ישראל"</span><ref><span dir="rtl"> ערוה"ש סי' קלא ס"ט.</span></ref><span dir="rtl">, ויש שכתבו שאין אומרים שומר ישראל אלא בתענית ציבור</span><ref><span dir="rtl"> מעשה רב אות נ.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | ||
== <span dir="rtl">אבינו מלכנו</span> == | === <span dir="rtl">אבינו מלכנו</span> === | ||
<span dir="rtl">יש שנוהגים לומר תפילת אבינו מלכנו חננו ועננו כי אין בנו מעשים וכו'</span><ref><span dir="rtl"> סדר רב עמרם גאון, נפ"א, הובא בטור או"ח קלא. ועי"ש שאומרו בעמידה.</span></ref><span dir="rtl">, ויש שכתבו לומר כל סדר תפילת אבינו מלכנו</span><ref><span dir="rtl"> אבודרהם, נפי"א.</span></ref><span dir="rtl">, לפי שרבי עקיבא נענה דוקא בזכות תפלה זו</span><ref><span dir="rtl"> עי' תענית כה ב. אבודרהם שם</span></ref><span dir="rtl">.</span> | <span dir="rtl">יש שנוהגים לומר תפילת אבינו מלכנו חננו ועננו כי אין בנו מעשים וכו'</span><ref><span dir="rtl"> סדר רב עמרם גאון, נפ"א, הובא בטור או"ח קלא. ועי"ש שאומרו בעמידה.</span></ref><span dir="rtl">, ויש שכתבו לומר כל סדר תפילת אבינו מלכנו</span><ref><span dir="rtl"> אבודרהם, נפי"א.</span></ref><span dir="rtl">, לפי שרבי עקיבא נענה דוקא בזכות תפלה זו</span><ref><span dir="rtl"> עי' תענית כה ב. אבודרהם שם</span></ref><span dir="rtl">.</span> | ||
== <span dir="rtl">ואנחנו לא נדע</span> == | === <span dir="rtl">ואנחנו לא נדע</span> === | ||
<span dir="rtl">לאחר נפילת אפים נוהגים לומר הפסוק: ואנחנו לא נדע מה נעשה כי אליך עינינו</span><ref><span dir="rtl"> דה"י ב כ יב. סידור רס"ג שם; סדר רב עמרם גאון, נפ"א; מחזור ויטרי סי' צג; רמב"ם סדר התפילות; האשכול הל' תפילה; רוקח סי' שכד; כל בו סי' יא; אבודרהם, נפי"א; צדה לדרך מאמר א כלל א פל"ז; טור או"ח קלא; של"ה מס' תמיד פרק נר מצוה אות צא.</span></ref><span dir="rtl">, בקול רם</span><ref><span dir="rtl"> מג"א או"ח שם ס"ק ד.</span></ref><span dir="rtl">, לפי שאחר שמתפללים בכל צורה שיוכל אדם להתפלל – בישיבה, בעמידה ובנפילת אפים, כדרך שעשה משה רבינו, שנאמר: ואשב בהר</span><ref><span dir="rtl"> דברים ט ט.</span></ref><span dir="rtl">, ואנכי עמדתי בהר</span><ref><span dir="rtl"> דברים י י.</span></ref><span dir="rtl">, ואתנפל לפני ה'</span><ref><span dir="rtl"> דברים ט יח. אבודרהם שם; צדה לדרך שם;</span> <span dir="rtl">טור שם; של"ה שם.</span></ref> <span dir="rtl">- אנו אומרים "ואנחנו לא נדע", ומכאן והלאה לא נדע מה נעשה, אלא לתלות עינינו אל ה'</span><ref><span dir="rtl"> כל בו שם; אבודרהם שם; צדה לדרך שם; טור שם; של"ה שם.</span></ref><span dir="rtl">. יש מהראשונים שכתבו שאומרים אותו בישיבה</span><ref><span dir="rtl"> רס"ג שם; עי' רמ"א או"ח . עי' רמב"ם תפלה פ"ט ה"ה, שאחר תחנון ישב ויגביה ראשו הוא ושאר העם ומתחנן מעט בקול רם מיושב, ולכאו' כוונתו לאלו הפסוקים.</span></ref><span dir="rtl">. ויש שכתבו שאומרים אותו בעמידה</span><ref><span dir="rtl"> סדר רב עמרם שם; מחזור ויטרי שם; האשכול שם.</span></ref><span dir="rtl">. ויש מהאחרונים שכתבו שכשאומרים "ואנחנו לא נדע" נוהגים לשבת, ולאחר מכן שאומרים "מה נעשה" נוהגים לעמוד</span><ref><span dir="rtl"> של"ה שם.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | <span dir="rtl">לאחר נפילת אפים נוהגים לומר הפסוק: ואנחנו לא נדע מה נעשה כי אליך עינינו</span><ref><span dir="rtl"> דה"י ב כ יב. סידור רס"ג שם; סדר רב עמרם גאון, נפ"א; מחזור ויטרי סי' צג; רמב"ם סדר התפילות; האשכול הל' תפילה; רוקח סי' שכד; כל בו סי' יא; אבודרהם, נפי"א; צדה לדרך מאמר א כלל א פל"ז; טור או"ח קלא; של"ה מס' תמיד פרק נר מצוה אות צא.</span></ref><span dir="rtl">, בקול רם</span><ref><span dir="rtl"> מג"א או"ח שם ס"ק ד.</span></ref><span dir="rtl">, לפי שאחר שמתפללים בכל צורה שיוכל אדם להתפלל – בישיבה, בעמידה ובנפילת אפים, כדרך שעשה משה רבינו, שנאמר: ואשב בהר</span><ref><span dir="rtl"> דברים ט ט.</span></ref><span dir="rtl">, ואנכי עמדתי בהר</span><ref><span dir="rtl"> דברים י י.</span></ref><span dir="rtl">, ואתנפל לפני ה'</span><ref><span dir="rtl"> דברים ט יח. אבודרהם שם; צדה לדרך שם;</span> <span dir="rtl">טור שם; של"ה שם.</span></ref> <span dir="rtl">- אנו אומרים "ואנחנו לא נדע", ומכאן והלאה לא נדע מה נעשה, אלא לתלות עינינו אל ה'</span><ref><span dir="rtl"> כל בו שם; אבודרהם שם; צדה לדרך שם; טור שם; של"ה שם.</span></ref><span dir="rtl">. יש מהראשונים שכתבו שאומרים אותו בישיבה</span><ref><span dir="rtl"> רס"ג שם; עי' רמ"א או"ח . עי' רמב"ם תפלה פ"ט ה"ה, שאחר תחנון ישב ויגביה ראשו הוא ושאר העם ומתחנן מעט בקול רם מיושב, ולכאו' כוונתו לאלו הפסוקים.</span></ref><span dir="rtl">. ויש שכתבו שאומרים אותו בעמידה</span><ref><span dir="rtl"> סדר רב עמרם שם; מחזור ויטרי שם; האשכול שם.</span></ref><span dir="rtl">. ויש מהאחרונים שכתבו שכשאומרים "ואנחנו לא נדע" נוהגים לשבת, ולאחר מכן שאומרים "מה נעשה" נוהגים לעמוד</span><ref><span dir="rtl"> של"ה שם.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | ||
== <span dir="rtl">פסוקים נוספים</span> == | === <span dir="rtl">פסוקים נוספים</span> === | ||
<span dir="rtl">לאחר מכן מוסיפים לומר הפסוקים: זכור רחמיך וכו'</span><ref><span dir="rtl"> תהלים כה ו.</span></ref><span dir="rtl">, אל תזכור לנו וכו'</span><ref><span dir="rtl"> תהלים עט ח.</span></ref><span dir="rtl">, קומה עזרתה לנו וכו'</span><ref><span dir="rtl"> תהלים מד כז.</span></ref><span dir="rtl">, יהי חסדך וכו'</span><ref><span dir="rtl"> תהלים לג כב.</span></ref><span dir="rtl">, אם עונות וכו'</span><ref><span dir="rtl"> תהלים קל ג.</span></ref><span dir="rtl">, כי עמך הסליחה וכו'</span><ref><span dir="rtl"> תהלים שם ד.</span></ref><span dir="rtl">, ה' הושיעה וכו'</span><ref><span dir="rtl"> תהלים כ י.</span></ref><span dir="rtl">, כי הוא ידע וכו'</span><ref><span dir="rtl"> תהלים קג יד.</span></ref><span dir="rtl">, עזרנו וכו'</span><ref><span dir="rtl"> תהלים עט ט. סידור רס"ג שם; סדר רב עמרם גאון, נפ"א; מחזור ויטרי סי' צג; רמב"ם סדר התפילות; האשכול הל' תפילה.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | <span dir="rtl">לאחר מכן מוסיפים לומר הפסוקים: זכור רחמיך וכו'</span><ref><span dir="rtl"> תהלים כה ו.</span></ref><span dir="rtl">, אל תזכור לנו וכו'</span><ref><span dir="rtl"> תהלים עט ח.</span></ref><span dir="rtl">, קומה עזרתה לנו וכו'</span><ref><span dir="rtl"> תהלים מד כז.</span></ref><span dir="rtl">, יהי חסדך וכו'</span><ref><span dir="rtl"> תהלים לג כב.</span></ref><span dir="rtl">, אם עונות וכו'</span><ref><span dir="rtl"> תהלים קל ג.</span></ref><span dir="rtl">, כי עמך הסליחה וכו'</span><ref><span dir="rtl"> תהלים שם ד.</span></ref><span dir="rtl">, ה' הושיעה וכו'</span><ref><span dir="rtl"> תהלים כ י.</span></ref><span dir="rtl">, כי הוא ידע וכו'</span><ref><span dir="rtl"> תהלים קג יד.</span></ref><span dir="rtl">, עזרנו וכו'</span><ref><span dir="rtl"> תהלים עט ט. סידור רס"ג שם; סדר רב עמרם גאון, נפ"א; מחזור ויטרי סי' צג; רמב"ם סדר התפילות; האשכול הל' תפילה.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | ||
== <span dir="rtl">שני וחמישי</span> == | === <span dir="rtl">שני וחמישי</span> === | ||
<span dir="rtl">בשני וחמישי נהגו להרבות בתפילות ותחנונים</span><ref><span dir="rtl"> מחזור ויטרי סי' צג; כל בו סי' יח; טוש"ע אוח קלד א.</span></ref><span dir="rtl">, לפי שבית דין שלמעלה ושלמטה שוים</span><ref><span dir="rtl"> מחזור ויטרי שם; כל בו שם.</span></ref><span dir="rtl">, והם ימי רחמים, שנאמר: דרשו ה' בהמצאו</span><ref><span dir="rtl"> ישעיה נה ו. כל בו שם.</span></ref><span dir="rtl">, או לפי שהם ימי רצון</span><ref><span dir="rtl"> טור שם; רמ"א או"ח שם.</span></ref><span dir="rtl">, שארבעים יום של קבלת לוחות אחרונות שהיו ימי רצון עלה משה רבינו בחמישי וירד בשני</span><ref><span dir="rtl"> טור שם.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | <span dir="rtl">בשני וחמישי נהגו להרבות בתפילות ותחנונים</span><ref><span dir="rtl"> מחזור ויטרי סי' צג; כל בו סי' יח; טוש"ע אוח קלד א.</span></ref><span dir="rtl">, לפי שבית דין שלמעלה ושלמטה שוים</span><ref><span dir="rtl"> מחזור ויטרי שם; כל בו שם.</span></ref><span dir="rtl">, והם ימי רחמים, שנאמר: דרשו ה' בהמצאו</span><ref><span dir="rtl"> ישעיה נה ו. כל בו שם.</span></ref><span dir="rtl">, או לפי שהם ימי רצון</span><ref><span dir="rtl"> טור שם; רמ"א או"ח שם.</span></ref><span dir="rtl">, שארבעים יום של קבלת לוחות אחרונות שהיו ימי רצון עלה משה רבינו בחמישי וירד בשני</span><ref><span dir="rtl"> טור שם.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | ||
== <span dir="rtl">והוא רחום</span> == | === <span dir="rtl">והוא רחום</span> === | ||
<span dir="rtl">נוהגים לומר תפילת "והוא רחום"</span><ref><span dir="rtl"> מחזור ויטרי סי' צג; כל בו סי' יח; שו"ע או"ח קלד א.</span></ref><span dir="rtl">, שהיא תפילה שנתקנה על ידי שלשה זקנים שנעשה להם נס גדול, כל אחד תיקן חלק אחד, ובכל אחד יש י"ח אזכרות כנגד י"ח ברכות</span><ref><span dir="rtl"> כל בו שם, והובא בב"י או"ח שם; מהר"י אבוהב או"ח שם.</span></ref><span dir="rtl">, וצריך לאומרו בכונה ובמתינות ולא במרוצה</span><ref><span dir="rtl"> צדה לדרך מאמר א כלל א פל"ז, הובא בא"ר או"ח שם ס"ק ג.</span></ref><span dir="rtl">, ומי שאינו אומרו נקרא פורץ גדר</span><ref><span dir="rtl"> א"ר או"ח שם, בד לבוש או"ח שם ס"א.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | <span dir="rtl">נוהגים לומר תפילת "והוא רחום"</span><ref><span dir="rtl"> מחזור ויטרי סי' צג; כל בו סי' יח; שו"ע או"ח קלד א.</span></ref><span dir="rtl">, שהיא תפילה שנתקנה על ידי שלשה זקנים שנעשה להם נס גדול, כל אחד תיקן חלק אחד, ובכל אחד יש י"ח אזכרות כנגד י"ח ברכות</span><ref><span dir="rtl"> כל בו שם, והובא בב"י או"ח שם; מהר"י אבוהב או"ח שם.</span></ref><span dir="rtl">, וצריך לאומרו בכונה ובמתינות ולא במרוצה</span><ref><span dir="rtl"> צדה לדרך מאמר א כלל א פל"ז, הובא בא"ר או"ח שם ס"ק ג.</span></ref><span dir="rtl">, ומי שאינו אומרו נקרא פורץ גדר</span><ref><span dir="rtl"> א"ר או"ח שם, בד לבוש או"ח שם ס"א.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | ||
| שורה 175: | שורה 175: | ||
<span dir="rtl">סיים והוא רחום קודם הש"ץ – לנוהגים לאומרו קודם נפילת אפים</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> <span dir="rtl">470.</span></ref> <span dir="rtl"> – נחלקו ראשונים ואחרונים: יש סוברים שימתין שיסיים הש"ץ ויפול יחד עמו</span><ref><span dir="rtl"> עי' מנהגי מהרי"ל תפילה ס"ב; שכנה"ג או"ח סי' קלד הגה' טור ס"ק א.</span></ref><span dir="rtl">. ויש סוברים שלא ימתין אלא יפול מיד על פניו</span><ref><span dir="rtl"> שע"ת או"ח שם ס"ק א.</span></ref><span dir="rtl">, כדי שלא להפסיק זמן רב בין חזרת הש"ץ לנפילת אפים</span><ref><span dir="rtl"> שע"ת שם.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | <span dir="rtl">סיים והוא רחום קודם הש"ץ – לנוהגים לאומרו קודם נפילת אפים</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> <span dir="rtl">470.</span></ref> <span dir="rtl"> – נחלקו ראשונים ואחרונים: יש סוברים שימתין שיסיים הש"ץ ויפול יחד עמו</span><ref><span dir="rtl"> עי' מנהגי מהרי"ל תפילה ס"ב; שכנה"ג או"ח סי' קלד הגה' טור ס"ק א.</span></ref><span dir="rtl">. ויש סוברים שלא ימתין אלא יפול מיד על פניו</span><ref><span dir="rtl"> שע"ת או"ח שם ס"ק א.</span></ref><span dir="rtl">, כדי שלא להפסיק זמן רב בין חזרת הש"ץ לנפילת אפים</span><ref><span dir="rtl"> שע"ת שם.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | ||
== <span dir="rtl">מעומד</span> == | === <span dir="rtl">מעומד</span> === | ||
<span dir="rtl">תפילת והוא רחום יש לומר מעומד</span><ref><span dir="rtl"> מהר"י אבוהב או"ח סי' קלד; שו"ע או"ח שם א.</span></ref><span dir="rtl">, לפי שהיא תפילה שנתקנה כנגד תפילת שמונה עשרה</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> <span dir="rtl">465. לבוש או"ח שם ס"א; מט"מ ח"א אות רכ.</span></ref><span dir="rtl">, ואם לא אמרו מעומד יש סוברים שנקרא פורץ גדר</span><ref><span dir="rtl"> מהר"י אבוהב שם; שו"ע שם.</span></ref><span dir="rtl">, ויש סוברים שאינו בכלל פורץ גדר</span><ref><span dir="rtl"> א"ר או"ח שם ס"ק ג, בד' לבוש או"ח שם ס"א.</span></ref><span dir="rtl">. ויש שנוהגים לאמרו בקול רם</span><ref><span dir="rtl"> מהר"י אבוהב שם; שו"ע שם.</span></ref><span dir="rtl">, כדי לעורר הכוונה</span><ref><span dir="rtl"> משנ"ב שם ס"ק ה.</span></ref><span dir="rtl">. ויש נוהגים לאומרו בלחש</span><ref><span dir="rtl"> רמ"א שם.</span></ref><span dir="rtl">, מפני שנתקן כנגד תפילת שמונה עשרה</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> <span dir="rtl">465. לבוש או"ח שם; מט"מ שם; מג"א או"ח שם ס"ק א.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | <span dir="rtl">תפילת והוא רחום יש לומר מעומד</span><ref><span dir="rtl"> מהר"י אבוהב או"ח סי' קלד; שו"ע או"ח שם א.</span></ref><span dir="rtl">, לפי שהיא תפילה שנתקנה כנגד תפילת שמונה עשרה</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> <span dir="rtl">465. לבוש או"ח שם ס"א; מט"מ ח"א אות רכ.</span></ref><span dir="rtl">, ואם לא אמרו מעומד יש סוברים שנקרא פורץ גדר</span><ref><span dir="rtl"> מהר"י אבוהב שם; שו"ע שם.</span></ref><span dir="rtl">, ויש סוברים שאינו בכלל פורץ גדר</span><ref><span dir="rtl"> א"ר או"ח שם ס"ק ג, בד' לבוש או"ח שם ס"א.</span></ref><span dir="rtl">. ויש שנוהגים לאמרו בקול רם</span><ref><span dir="rtl"> מהר"י אבוהב שם; שו"ע שם.</span></ref><span dir="rtl">, כדי לעורר הכוונה</span><ref><span dir="rtl"> משנ"ב שם ס"ק ה.</span></ref><span dir="rtl">. ויש נוהגים לאומרו בלחש</span><ref><span dir="rtl"> רמ"א שם.</span></ref><span dir="rtl">, מפני שנתקן כנגד תפילת שמונה עשרה</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> <span dir="rtl">465. לבוש או"ח שם; מט"מ שם; מג"א או"ח שם ס"ק א.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | ||
== <span dir="rtl">תפילות נוספות</span> == | === <span dir="rtl">תפילות נוספות</span> === | ||
<span dir="rtl">עוד נוהגים לומר תפילת הבט משמים וכו' זרים וכו' חוסה וכו' קולינו וכו' עזרנו</span><ref><span dir="rtl"> לבוש או"ח סי' קלד ס"א; מט"מ ח"א סי' רכ.</span></ref><span dir="rtl">, שתקנה חזקיה כשצר סנחריב על ירושלים</span><ref><span dir="rtl"> מט"מ שם; א"ר או"ח שם ס"ק ג.</span></ref><span dir="rtl">, ונהגו לומר: ה' אלקי ישראל שוב וכו'</span><ref><span dir="rtl"> ע"פ הפסוק בשמות לב יב.</span></ref><span dir="rtl">, בין כל חרוז וחרוז ובסופו ג' פעמים, לפי שיש בהכל תיבות כמנין חזקיה בן אחז, לומר שהוציא את אביו מגיהנם בתפלתו</span><ref><span dir="rtl"> מט"מ שם; א"ר שם.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | <span dir="rtl">עוד נוהגים לומר תפילת הבט משמים וכו' זרים וכו' חוסה וכו' קולינו וכו' עזרנו</span><ref><span dir="rtl"> לבוש או"ח סי' קלד ס"א; מט"מ ח"א סי' רכ.</span></ref><span dir="rtl">, שתקנה חזקיה כשצר סנחריב על ירושלים</span><ref><span dir="rtl"> מט"מ שם; א"ר או"ח שם ס"ק ג.</span></ref><span dir="rtl">, ונהגו לומר: ה' אלקי ישראל שוב וכו'</span><ref><span dir="rtl"> ע"פ הפסוק בשמות לב יב.</span></ref><span dir="rtl">, בין כל חרוז וחרוז ובסופו ג' פעמים, לפי שיש בהכל תיבות כמנין חזקיה בן אחז, לומר שהוציא את אביו מגיהנם בתפלתו</span><ref><span dir="rtl"> מט"מ שם; א"ר שם.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | ||
| שורה 185: | שורה 185: | ||
== <span dir="rtl">מקומות שאין נופלים</span> == | == <span dir="rtl">מקומות שאין נופלים</span> == | ||
== <span dir="rtl">במקום שאין ספר תורה</span> == | === <span dir="rtl">במקום שאין ספר תורה</span> === | ||
<span dir="rtl">נפילת אפים נחלקו ראשונים ואחרונים אם עושים דוקא במקום שיש ספר תורה: יש סוברים שדוקא במקום שיש ספר תורה נופלים אפים</span><ref><span dir="rtl"> רוקח סי' שכד, ועי' מהרי"ל תפילה אות יב, וכ"פ רמ"א או"ח קלא ב. ועי' רמ"א שם שכ' שצריך שיהיה ארון וס"ת בתוכו, ובט"ז שם ס"ק ה שארון לאו דוקא. ועי' אשי ישראל פכ"ה הע' לו בשם רש"ז אויערבך, שביכנ"ס שמחמת שמירה מעבירים את הס"ת למקום אחר ומביאים אותו רק בימים שיש קריה"ת נחשב למקום שיש בו ס"ת, ואפשר ליפול בו אפים.</span></ref><span dir="rtl">, וסימן לדבר מהנאמר: ויפול על פניו ארצה לפני ארון ה'</span><ref><span dir="rtl"> יהושע ז ו. רוקח שם; עי' מהרי"ל שם.</span></ref><span dir="rtl">, ולדעתם במקום שאין ספר תורה יאמר המזמור שאומרים בשעת נפילת אפים אך ללא נפילת אפים</span><ref><span dir="rtl"> רמ"א שם.</span></ref><span dir="rtl">. ויש סוברים שנופלים אפים אף במקום שאין ספר תורה</span><ref><span dir="rtl"> עי' ב"י או"ח שם, על דברי הרוקח הנ"ל שאם דין הוא יש תשובה, ולא הביא דין זה בשו"ע, ועי' ט"ז או"ח שם ס"ק ה שביאר מהי תשובת הב"י, ועי"ש שכן י"ל בד' הרא"ש מגילה פ"ג ס"ד שאי"צ ס"ת; שכנה"ג הגה' ב"י או"ח שם אות ד בשם מהר"א גאליקו; ברכ"י או"ח שם אות א.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | <span dir="rtl">נפילת אפים נחלקו ראשונים ואחרונים אם עושים דוקא במקום שיש ספר תורה: יש סוברים שדוקא במקום שיש ספר תורה נופלים אפים</span><ref><span dir="rtl"> רוקח סי' שכד, ועי' מהרי"ל תפילה אות יב, וכ"פ רמ"א או"ח קלא ב. ועי' רמ"א שם שכ' שצריך שיהיה ארון וס"ת בתוכו, ובט"ז שם ס"ק ה שארון לאו דוקא. ועי' אשי ישראל פכ"ה הע' לו בשם רש"ז אויערבך, שביכנ"ס שמחמת שמירה מעבירים את הס"ת למקום אחר ומביאים אותו רק בימים שיש קריה"ת נחשב למקום שיש בו ס"ת, ואפשר ליפול בו אפים.</span></ref><span dir="rtl">, וסימן לדבר מהנאמר: ויפול על פניו ארצה לפני ארון ה'</span><ref><span dir="rtl"> יהושע ז ו. רוקח שם; עי' מהרי"ל שם.</span></ref><span dir="rtl">, ולדעתם במקום שאין ספר תורה יאמר המזמור שאומרים בשעת נפילת אפים אך ללא נפילת אפים</span><ref><span dir="rtl"> רמ"א שם.</span></ref><span dir="rtl">. ויש סוברים שנופלים אפים אף במקום שאין ספר תורה</span><ref><span dir="rtl"> עי' ב"י או"ח שם, על דברי הרוקח הנ"ל שאם דין הוא יש תשובה, ולא הביא דין זה בשו"ע, ועי' ט"ז או"ח שם ס"ק ה שביאר מהי תשובת הב"י, ועי"ש שכן י"ל בד' הרא"ש מגילה פ"ג ס"ד שאי"צ ס"ת; שכנה"ג הגה' ב"י או"ח שם אות ד בשם מהר"א גאליקו; ברכ"י או"ח שם אות א.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | ||
== <span dir="rtl">שאר ספרים</span> == | === <span dir="rtl">שאר ספרים</span> === | ||
<span dir="rtl">מקום שיש בו ספרי לימוד - לסוברים שנופלים דוקא במקום שיש ספר תורה</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> <span dir="rtl">156.</span></ref> <span dir="rtl">- נחלקו אחרונים אם נופלים על פניהם: יש סוברים שאפשר ליפול אפים</span><ref><span dir="rtl"> שכנה"ג הגה' ב"י או"ח סי' קלא אות ו, ועי"ש שע"ז סמך ליפול על פניו במקום שלמד, ועי' א"ר דלהלן שאף לד' השכנה"ג דוקא בביהמ"ד מועילים הספרים אך לא בכל בית; עולת תמיד או"ח שם אות י; במגן גיבורים או"ח שם אלף המגן ס"ק ז.</span></ref><span dir="rtl">. ויש סוברים שאין ליפול אפים אלא דוקא במקום שיש ספר תורה</span><ref><span dir="rtl"> א"ר או"ח שם אות ה, ועי"ש שאל"כ בכל בית אפשר ליפול אפים לפי שיש שם מזוזה, ובמגן גיבורים שם דחה שמזוזה אינה עשויה ללמוד בה וכן היא מכוסה, וע"כ גם מקום שיש תפילין לא מועיל כדי להתיר ליפול אפים, אלא דוקא בית שיש בו ספרים שלומדים מהם; דרך החיים סי' לח ס"ה; מנחת אהרן (פארדו) כלל יז אות ח.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | <span dir="rtl">מקום שיש בו ספרי לימוד - לסוברים שנופלים דוקא במקום שיש ספר תורה</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> <span dir="rtl">156.</span></ref> <span dir="rtl">- נחלקו אחרונים אם נופלים על פניהם: יש סוברים שאפשר ליפול אפים</span><ref><span dir="rtl"> שכנה"ג הגה' ב"י או"ח סי' קלא אות ו, ועי"ש שע"ז סמך ליפול על פניו במקום שלמד, ועי' א"ר דלהלן שאף לד' השכנה"ג דוקא בביהמ"ד מועילים הספרים אך לא בכל בית; עולת תמיד או"ח שם אות י; במגן גיבורים או"ח שם אלף המגן ס"ק ז.</span></ref><span dir="rtl">. ויש סוברים שאין ליפול אפים אלא דוקא במקום שיש ספר תורה</span><ref><span dir="rtl"> א"ר או"ח שם אות ה, ועי"ש שאל"כ בכל בית אפשר ליפול אפים לפי שיש שם מזוזה, ובמגן גיבורים שם דחה שמזוזה אינה עשויה ללמוד בה וכן היא מכוסה, וע"כ גם מקום שיש תפילין לא מועיל כדי להתיר ליפול אפים, אלא דוקא בית שיש בו ספרים שלומדים מהם; דרך החיים סי' לח ס"ה; מנחת אהרן (פארדו) כלל יז אות ח.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | ||
== <span dir="rtl">בירושלים</span> == | === <span dir="rtl">בירושלים</span> === | ||
<span dir="rtl">בירושלים, כתבו אחרונים שנהגו ליפול אפים אף במקום שאין ספר תורה</span><ref><span dir="rtl"> ס' ארץ ישראל סי' א אות ב ס"ט; קצות השולחן סי' כד ס"ד; אגר"מ יו"ד ח"ג סי' קכט אות ב. ועי' בס' אישי ישראל פכ"ה הערה לט בשם רש"ז אויערבך שהדברים אמורים דוקא לירושלים שבין החומות.</span></ref><span dir="rtl">, לפי שירושלים שקדושתה קדושת עולם חשובה כלפני ארון ה'</span><ref><span dir="rtl"> ספר א"י שם; אגר"מ שם.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | <span dir="rtl">בירושלים, כתבו אחרונים שנהגו ליפול אפים אף במקום שאין ספר תורה</span><ref><span dir="rtl"> ס' ארץ ישראל סי' א אות ב ס"ט; קצות השולחן סי' כד ס"ד; אגר"מ יו"ד ח"ג סי' קכט אות ב. ועי' בס' אישי ישראל פכ"ה הערה לט בשם רש"ז אויערבך שהדברים אמורים דוקא לירושלים שבין החומות.</span></ref><span dir="rtl">, לפי שירושלים שקדושתה קדושת עולם חשובה כלפני ארון ה'</span><ref><span dir="rtl"> ספר א"י שם; אגר"מ שם.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | ||
== <span dir="rtl">חצר בית הכנסת והעזרה</span> == | === <span dir="rtl">חצר בית הכנסת והעזרה</span> === | ||
<span dir="rtl">המתפלל בחצר בית הכנסת – והוא הדין בעזרה שלפני בית הכנסת</span><ref><span dir="rtl"> שו"ע הרב או"ח סי' קלא ס"ג; שעה"צ שם ס"ק י.</span></ref> <span dir="rtl">- כתבו ראשונים שאף לסוברים שאין ליפול אפים אלא במקום שיש ספר תורה</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> <span dir="rtl">156.</span></ref><span dir="rtl">, באופן שפתח בית הכנסת פתוח – ויכול לראות דרכו את מקום ארון הקודש</span><ref><span dir="rtl"> לבושי שרד או"ח שם אות ה, בד' הט"ז שם ס"ק ו.</span></ref> <span dir="rtl">- אפשר ליפול אפים, אבל אם פתח בית הכנסת נעול אין נופלים אפים</span><ref><span dir="rtl"> מהרי"ל תפילה אות יב, הובא ברמ"א או"ח שם ס"ב, ועי' מהרי"ל החדשות סי' עב אות ב. ועי' דעת תורה או"ח שם ס"ב, שמוגף חשוב כנעול, אך כשרק וילון מפריד בינו לבית הכנסת חשוב כפתוח.</span></ref><span dir="rtl">, כיון שלכך נעשה מקום זה בתחילה, שפעמים יש מקצת הקהל בחוץ שנגררים אחרי שאר הציבור, ועל כן נחשב זה כמקום אחד להחשיבו שנופל לפני הארון שיש בו ספר תורה</span><ref><span dir="rtl"> מהרי"ל החדשות שם.</span></ref><span dir="rtl">. ויש שכתבו שהמתפלל בעזרת בית הכנסת יפול על פניו אף כאשר הפתח שבינה לבית הכנסת נעול</span><ref><span dir="rtl"> שכנה"ג או"ח שם הגה' ב"י אות ז.</span></ref><span dir="rtl">. באופן שפתח בית הכנסת פתוח אך הוא אינו מתפלל נגדו אלא בצד אחר של בית הכנסת לא יפול על פניו</span><ref><span dir="rtl"> משנ"ב שם ס"ק יג.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | <span dir="rtl">המתפלל בחצר בית הכנסת – והוא הדין בעזרה שלפני בית הכנסת</span><ref><span dir="rtl"> שו"ע הרב או"ח סי' קלא ס"ג; שעה"צ שם ס"ק י.</span></ref> <span dir="rtl">- כתבו ראשונים שאף לסוברים שאין ליפול אפים אלא במקום שיש ספר תורה</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> <span dir="rtl">156.</span></ref><span dir="rtl">, באופן שפתח בית הכנסת פתוח – ויכול לראות דרכו את מקום ארון הקודש</span><ref><span dir="rtl"> לבושי שרד או"ח שם אות ה, בד' הט"ז שם ס"ק ו.</span></ref> <span dir="rtl">- אפשר ליפול אפים, אבל אם פתח בית הכנסת נעול אין נופלים אפים</span><ref><span dir="rtl"> מהרי"ל תפילה אות יב, הובא ברמ"א או"ח שם ס"ב, ועי' מהרי"ל החדשות סי' עב אות ב. ועי' דעת תורה או"ח שם ס"ב, שמוגף חשוב כנעול, אך כשרק וילון מפריד בינו לבית הכנסת חשוב כפתוח.</span></ref><span dir="rtl">, כיון שלכך נעשה מקום זה בתחילה, שפעמים יש מקצת הקהל בחוץ שנגררים אחרי שאר הציבור, ועל כן נחשב זה כמקום אחד להחשיבו שנופל לפני הארון שיש בו ספר תורה</span><ref><span dir="rtl"> מהרי"ל החדשות שם.</span></ref><span dir="rtl">. ויש שכתבו שהמתפלל בעזרת בית הכנסת יפול על פניו אף כאשר הפתח שבינה לבית הכנסת נעול</span><ref><span dir="rtl"> שכנה"ג או"ח שם הגה' ב"י אות ז.</span></ref><span dir="rtl">. באופן שפתח בית הכנסת פתוח אך הוא אינו מתפלל נגדו אלא בצד אחר של בית הכנסת לא יפול על פניו</span><ref><span dir="rtl"> משנ"ב שם ס"ק יג.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | ||
== <span dir="rtl">חדר שבצד עזרת בית הכנסת</span> == | === <span dir="rtl">חדר שבצד עזרת בית הכנסת</span> === | ||
<span dir="rtl">המתפלל בחדר הנמצא בצד עזרת בית הכנסת, יש מהאחרונים שכתבו שלא יפול על פניו אף כאשר החדר פתוח לעזרה ופתח בית הכנסת פתוח גם הוא לעזרה, לפי שמכל מקום חדר בפני עצמו הוא</span><ref><span dir="rtl"> שעה"צ סי' קלא ס"ק יב.</span></ref><span dir="rtl">. ויש שנראה מדבריהם שיכול ליפול על פניו, שדוקא כאשר פתח בית הכנסת עצמו נעול, אך כאשר הוא פתוח, אף שיש הפסק בין המקום שבו האדם מתפלל לבית הכנסת, יפול על פניו</span><ref><span dir="rtl"> עי' שכנה"ג או"ח שם הגה' ב"י ס"ק ז, לגבי מתפלל בעזרה שנעולה לבית הכנסת אך פתח בית הכנסת עצמו פתוח.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | <span dir="rtl">המתפלל בחדר הנמצא בצד עזרת בית הכנסת, יש מהאחרונים שכתבו שלא יפול על פניו אף כאשר החדר פתוח לעזרה ופתח בית הכנסת פתוח גם הוא לעזרה, לפי שמכל מקום חדר בפני עצמו הוא</span><ref><span dir="rtl"> שעה"צ סי' קלא ס"ק יב.</span></ref><span dir="rtl">. ויש שנראה מדבריהם שיכול ליפול על פניו, שדוקא כאשר פתח בית הכנסת עצמו נעול, אך כאשר הוא פתוח, אף שיש הפסק בין המקום שבו האדם מתפלל לבית הכנסת, יפול על פניו</span><ref><span dir="rtl"> עי' שכנה"ג או"ח שם הגה' ב"י ס"ק ז, לגבי מתפלל בעזרה שנעולה לבית הכנסת אך פתח בית הכנסת עצמו פתוח.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | ||
== <span dir="rtl">עזרת נשים</span> == | === <span dir="rtl">עזרת נשים</span> === | ||
<span dir="rtl">המתפלל בעזרת נשים יפול על פניו, אף אם אין פתח הפתוח ממנה לבית הכנסת</span><ref><span dir="rtl"> מהרי"ל החדשות סי' עב אות ב.</span></ref><span dir="rtl">, לפי שמכל מקום נחשבת למקום אחד עם מקום הארון</span><ref><span dir="rtl"> מהרי"ל שם.</span></ref><span dir="rtl">. וכתבו אחרונים שהוא כשיש שם חלונות</span><ref><span dir="rtl"> פמ"ג או"ח סי' קלא א"א ס"ק ז, ולבושי שרד או"ח שם אות ח ומשנ"ב שם ס"ק יב.</span></ref><span dir="rtl">, לפי שאז יכול לראות דרכם את מקום הארון</span><ref><span dir="rtl"> עי' לבושי שרד שם; משנ"ב שם.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | <span dir="rtl">המתפלל בעזרת נשים יפול על פניו, אף אם אין פתח הפתוח ממנה לבית הכנסת</span><ref><span dir="rtl"> מהרי"ל החדשות סי' עב אות ב.</span></ref><span dir="rtl">, לפי שמכל מקום נחשבת למקום אחד עם מקום הארון</span><ref><span dir="rtl"> מהרי"ל שם.</span></ref><span dir="rtl">. וכתבו אחרונים שהוא כשיש שם חלונות</span><ref><span dir="rtl"> פמ"ג או"ח סי' קלא א"א ס"ק ז, ולבושי שרד או"ח שם אות ח ומשנ"ב שם ס"ק יב.</span></ref><span dir="rtl">, לפי שאז יכול לראות דרכם את מקום הארון</span><ref><span dir="rtl"> עי' לבושי שרד שם; משנ"ב שם.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | ||
== <span dir="rtl">בשעה שהציבור מתפללים</span> == | === <span dir="rtl">בשעה שהציבור מתפללים</span> === | ||
<span dir="rtl">המתפלל חוץ לבית הכנסת בשעה שהציבור מתפללים – ואומרים תחנון</span><ref><span dir="rtl"> מג"א או"ח סי' קלא ס"ק ח.</span></ref> <span dir="rtl">- כתבו ראשונים שיכול ליפול על פניו אף כאשר הפתח סגור, לפי שאפילו מחיצה של ברזל אינה מחיצה בין ישראל לאביהם שבשמים</span><ref><span dir="rtl"> אגור סי' קסח בשם מהר"י מולין.</span></ref><span dir="rtl">. וכתבו האחרונים שאף המתפלל בביתו – כשאין שם ספר תורה</span><ref><span dir="rtl"> עי' עטרת זקנים או"ח שם ס"ק ב שכאשר יש ס"ת בביתו יכול ליפול על פניו אף כשמתפלל שלא עם הציבור.</span></ref> <span dir="rtl"> – יכול ליפול על פניו, אם הוא בשעה שהציבור מתפללים</span><ref><span dir="rtl"> רמ"א או"ח שם ס"ב.</span></ref><span dir="rtl">. אלא שנחלקו בזה הפוסקים אם הוא דוקא באופן ששומע את הציבור מתפללים או לא: יש סוברים שדוקא כאשר ביתו סמוך לבית הכנסת – אף שאינו פתוח אליו</span><ref><span dir="rtl"> שכנה"ג או"ח שם הגה' ב"י אות ז, בד' הלבוש דלהלן.</span></ref> <span dir="rtl">- ומתפלל בשעה שהציבור מתפללים ושומע אותם</span><ref><span dir="rtl"> לבוש או"ח שם ס"ב, בד' הרמ"א או"ח שם ס"ב.</span></ref><span dir="rtl">. ויש סוברים שאם מתפלל בזמן שהציבור מתפללים יכול ליפול על פניו, אף כאשר אינו שומע אותם</span><ref><span dir="rtl"> ט"ז או"ח שם ס"ק ז, בד' הרמ"א שם. ועי"ש שכ"ש כאשר ציבור מתפלל בבית שאין בו ס"ת בשעה שהציבור מתפללים בביהכנ"ס שיפלו על פניהם.</span></ref><span dir="rtl">, לפי שנחשב כאילו עומד עמהם לתפילה</span><ref><span dir="rtl"> ט"ז שם.</span></ref><span dir="rtl">, וכתבו אחרונים שהוא דוקא כשאין טינוף המפסיק בין ביתו לבית הכנסת</span><ref><span dir="rtl"> א"ר או"ח שם ס"ק ז; משנ"ב שם ס"ק יד.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | <span dir="rtl">המתפלל חוץ לבית הכנסת בשעה שהציבור מתפללים – ואומרים תחנון</span><ref><span dir="rtl"> מג"א או"ח סי' קלא ס"ק ח.</span></ref> <span dir="rtl">- כתבו ראשונים שיכול ליפול על פניו אף כאשר הפתח סגור, לפי שאפילו מחיצה של ברזל אינה מחיצה בין ישראל לאביהם שבשמים</span><ref><span dir="rtl"> אגור סי' קסח בשם מהר"י מולין.</span></ref><span dir="rtl">. וכתבו האחרונים שאף המתפלל בביתו – כשאין שם ספר תורה</span><ref><span dir="rtl"> עי' עטרת זקנים או"ח שם ס"ק ב שכאשר יש ס"ת בביתו יכול ליפול על פניו אף כשמתפלל שלא עם הציבור.</span></ref> <span dir="rtl"> – יכול ליפול על פניו, אם הוא בשעה שהציבור מתפללים</span><ref><span dir="rtl"> רמ"א או"ח שם ס"ב.</span></ref><span dir="rtl">. אלא שנחלקו בזה הפוסקים אם הוא דוקא באופן ששומע את הציבור מתפללים או לא: יש סוברים שדוקא כאשר ביתו סמוך לבית הכנסת – אף שאינו פתוח אליו</span><ref><span dir="rtl"> שכנה"ג או"ח שם הגה' ב"י אות ז, בד' הלבוש דלהלן.</span></ref> <span dir="rtl">- ומתפלל בשעה שהציבור מתפללים ושומע אותם</span><ref><span dir="rtl"> לבוש או"ח שם ס"ב, בד' הרמ"א או"ח שם ס"ב.</span></ref><span dir="rtl">. ויש סוברים שאם מתפלל בזמן שהציבור מתפללים יכול ליפול על פניו, אף כאשר אינו שומע אותם</span><ref><span dir="rtl"> ט"ז או"ח שם ס"ק ז, בד' הרמ"א שם. ועי"ש שכ"ש כאשר ציבור מתפלל בבית שאין בו ס"ת בשעה שהציבור מתפללים בביהכנ"ס שיפלו על פניהם.</span></ref><span dir="rtl">, לפי שנחשב כאילו עומד עמהם לתפילה</span><ref><span dir="rtl"> ט"ז שם.</span></ref><span dir="rtl">, וכתבו אחרונים שהוא דוקא כשאין טינוף המפסיק בין ביתו לבית הכנסת</span><ref><span dir="rtl"> א"ר או"ח שם ס"ק ז; משנ"ב שם ס"ק יד.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | ||
== <span dir="rtl">נפילת אפים בבית האבל</span> == | === <span dir="rtl">נפילת אפים בבית האבל</span> === | ||
<span dir="rtl">בבית האבל – וכן אבלה</span><ref><span dir="rtl"> מאורי אור (ווירמש) עוד למועד דף קסא ב</span></ref> <span dir="rtl">- נחלקו ראשונים אם נופלים אפים: א) יש סוברים שאין נופלים אפים</span><ref><span dir="rtl"> שבה"ל סי' ל; ספר השולחן תפילה שער ה. וכ"פ השו"ע או"ח קלא ד.</span></ref><span dir="rtl">, כל שבעת ימי האבל</span><ref><span dir="rtl"> ט"ז או"ח שם ס"ק ט.</span></ref><span dir="rtl">. בטעם הדבר, יש מהראשונים שכתבו שהוא לפי שהוקש לחג – שאין נופלים בו אפים</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> <span dir="rtl">316.</span></ref> <span dir="rtl"> – שנאמר: והפכתי חגיכם לאבל</span><ref><span dir="rtl"> עמוס ח י, ועי' מו"ק טו ב. שבה"ל שם. ועי' ט"ז שם שמכתוב זה יש ללמוד על ז' ימי האבל לפי שמדמים זאת לז' ימי החג.</span></ref><span dir="rtl">. ויש מהאחרונים שכתבו שהוא לפי שמידת הדין מתוחה שם, ויש להיזהר מלהגבירה</span><ref><span dir="rtl"> לבוש או"ח שם ס"ד.</span></ref><span dir="rtl">. ב) ויש סוברים שנופלים אפים</span><ref><span dir="rtl"> אר"ח ח"א הל' הבדלה אות לג, בשם ר"ש שלום; טור או"ח שם ואבודרהם ברכת אירוסין ונישואין ד"ה ונוהגין, בשם רב נטורנאי גאון; תשובות הגאונים שע"ת הערות ופי' על תשו' הגאונים מר"ד לוריא אות ג.</span></ref><span dir="rtl">, לפי שהאבל צריך להצטער ולשבור את ליבו בימי האבלות</span><ref><span dir="rtl"> תשו' הגאונים שע"ת שם בהערות אות ו.</span></ref><span dir="rtl">, ולדעתם אין לדרוש מהכתוב: והפכתי חגיכם למועד</span><ref><span dir="rtl"> עמוס שם.</span></ref><span dir="rtl">, שאבל הוקש לחג, אלא אדרבה מכתוב זה יש ללמוד שאבל הוא היפך מחג</span><ref><span dir="rtl"> פרישה או"ח שם ס"ק ח. וצ"ע מהמבואר במו"ק טו ב שמכתוב זה למדים שאבל הוקש לחג לעניין איסור מלאכה.</span></ref><span dir="rtl">. ג) ויש סוברים שבתפילת שחרית אין נופלים ובתפילת מנחה נופלים</span><ref><span dir="rtl"> שו"ת הריב"ש סי' תיב, בשם רב שרירא גאון.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | <span dir="rtl">בבית האבל – וכן אבלה</span><ref><span dir="rtl"> מאורי אור (ווירמש) עוד למועד דף קסא ב</span></ref> <span dir="rtl">- נחלקו ראשונים אם נופלים אפים: א) יש סוברים שאין נופלים אפים</span><ref><span dir="rtl"> שבה"ל סי' ל; ספר השולחן תפילה שער ה. וכ"פ השו"ע או"ח קלא ד.</span></ref><span dir="rtl">, כל שבעת ימי האבל</span><ref><span dir="rtl"> ט"ז או"ח שם ס"ק ט.</span></ref><span dir="rtl">. בטעם הדבר, יש מהראשונים שכתבו שהוא לפי שהוקש לחג – שאין נופלים בו אפים</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> <span dir="rtl">316.</span></ref> <span dir="rtl"> – שנאמר: והפכתי חגיכם לאבל</span><ref><span dir="rtl"> עמוס ח י, ועי' מו"ק טו ב. שבה"ל שם. ועי' ט"ז שם שמכתוב זה יש ללמוד על ז' ימי האבל לפי שמדמים זאת לז' ימי החג.</span></ref><span dir="rtl">. ויש מהאחרונים שכתבו שהוא לפי שמידת הדין מתוחה שם, ויש להיזהר מלהגבירה</span><ref><span dir="rtl"> לבוש או"ח שם ס"ד.</span></ref><span dir="rtl">. ב) ויש סוברים שנופלים אפים</span><ref><span dir="rtl"> אר"ח ח"א הל' הבדלה אות לג, בשם ר"ש שלום; טור או"ח שם ואבודרהם ברכת אירוסין ונישואין ד"ה ונוהגין, בשם רב נטורנאי גאון; תשובות הגאונים שע"ת הערות ופי' על תשו' הגאונים מר"ד לוריא אות ג.</span></ref><span dir="rtl">, לפי שהאבל צריך להצטער ולשבור את ליבו בימי האבלות</span><ref><span dir="rtl"> תשו' הגאונים שע"ת שם בהערות אות ו.</span></ref><span dir="rtl">, ולדעתם אין לדרוש מהכתוב: והפכתי חגיכם למועד</span><ref><span dir="rtl"> עמוס שם.</span></ref><span dir="rtl">, שאבל הוקש לחג, אלא אדרבה מכתוב זה יש ללמוד שאבל הוא היפך מחג</span><ref><span dir="rtl"> פרישה או"ח שם ס"ק ח. וצ"ע מהמבואר במו"ק טו ב שמכתוב זה למדים שאבל הוקש לחג לעניין איסור מלאכה.</span></ref><span dir="rtl">. ג) ויש סוברים שבתפילת שחרית אין נופלים ובתפילת מנחה נופלים</span><ref><span dir="rtl"> שו"ת הריב"ש סי' תיב, בשם רב שרירא גאון.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | ||
== <span dir="rtl">אמירת תחנון בבית האבל</span> == | === <span dir="rtl">אמירת תחנון בבית האבל</span> === | ||
<span dir="rtl">אמירת תחנון בבית האבל ללא נפילת אפים – לסוברים שאין נופלים אפים בבית האבל</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> <span dir="rtl">188.</span></ref> <span dir="rtl"> – נחלקו בו אחרונים: יש שכתבו – לסוברים שהטעם שאין נופלים בבית האבל לפי שאבל הוקש לחג</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> <span dir="rtl">191.</span></ref> <span dir="rtl"> – שאין אומרים תחנון אף כשאינו נופל על פניו, לפי שכשם שאין לומר תחנון בחג כך אין לומר בבית האבל</span><ref><span dir="rtl"> ט"ז או"ח סי' קלא ס"ק ט; פמ"ג או"ח שם משב"ז ס"ק ט; שכנה"ג או"ח שם הגה' ב"י אות יד; א"ר או"ח שם ס"ק ט.</span></ref><span dir="rtl">. ויש שכתבו – לסוברים שהטעם שאין נופלים בבית האבל כדי שלא להגביר מידת הדין</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> <span dir="rtl">192.</span></ref> <span dir="rtl"> – שבלא נפילת אפים אפשר לומר מזמורי התחנון, לפי שמידת הדין מתגברת מהנפילה ולא מהתחנונים</span><ref><span dir="rtl"> פמ"ג שם; שכנה"ג שם; א"ר שם, ועי"ש שמ"מ אף הלבוש שבציון</span> <span dir="rtl">192 סובר שאין אומרים תחנון כלל, ולא הביא טעם זה של הגברת מידת הדין אלא כהוספת טעם.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | <span dir="rtl">אמירת תחנון בבית האבל ללא נפילת אפים – לסוברים שאין נופלים אפים בבית האבל</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> <span dir="rtl">188.</span></ref> <span dir="rtl"> – נחלקו בו אחרונים: יש שכתבו – לסוברים שהטעם שאין נופלים בבית האבל לפי שאבל הוקש לחג</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> <span dir="rtl">191.</span></ref> <span dir="rtl"> – שאין אומרים תחנון אף כשאינו נופל על פניו, לפי שכשם שאין לומר תחנון בחג כך אין לומר בבית האבל</span><ref><span dir="rtl"> ט"ז או"ח סי' קלא ס"ק ט; פמ"ג או"ח שם משב"ז ס"ק ט; שכנה"ג או"ח שם הגה' ב"י אות יד; א"ר או"ח שם ס"ק ט.</span></ref><span dir="rtl">. ויש שכתבו – לסוברים שהטעם שאין נופלים בבית האבל כדי שלא להגביר מידת הדין</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> <span dir="rtl">192.</span></ref> <span dir="rtl"> – שבלא נפילת אפים אפשר לומר מזמורי התחנון, לפי שמידת הדין מתגברת מהנפילה ולא מהתחנונים</span><ref><span dir="rtl"> פמ"ג שם; שכנה"ג שם; א"ר שם, ועי"ש שמ"מ אף הלבוש שבציון</span> <span dir="rtl">192 סובר שאין אומרים תחנון כלל, ולא הביא טעם זה של הגברת מידת הדין אלא כהוספת טעם.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | ||
== <span dir="rtl">במת שלא ניתן לקבורה</span> == | === <span dir="rtl">במת שלא ניתן לקבורה</span> === | ||
<span dir="rtl">מת שלא ניתן לקבורה שאין בו דין אבילות ואנינות נחלקו בו אחרונים – לסוברים שאין נופלים אפים בבית האבל</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> <span dir="rtl">188.</span></ref> <span dir="rtl"> – אם נופלים אפים: יש שכתבו – לסוברים שהטעם שאין נופלים בבית האבל משום שהוקש לחג</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> <span dir="rtl">191.</span></ref> <span dir="rtl"> – שאין נופלים</span><ref><span dir="rtl"> פמ"ג או"ח סי' קלא משב"ז ס"ק טו; חכמת שלמה או"ח שם ס"ד.</span></ref><span dir="rtl">, לפי שכאשר לא חלו עדיין דיני אבילות לא הוקש לחג</span><ref><span dir="rtl"> חכמת שלמה שם.</span></ref><span dir="rtl">. ויש שכתבו – לסוברים שהטעם שאין נופלים בבית האבל כדי שלא להגביר מידת הדין</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> <span dir="rtl">192.</span></ref> <span dir="rtl">- שלא יפלו על פניהם</span><ref><span dir="rtl"> פמ"ג שם; חכמת שלמה שם.</span></ref><span dir="rtl">, ואף שלא חלו דיני אבילות ואנינות, שמכל מקום מידת הדין מתוחה</span><ref><span dir="rtl"> חכמת שלמה שם.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | <span dir="rtl">מת שלא ניתן לקבורה שאין בו דין אבילות ואנינות נחלקו בו אחרונים – לסוברים שאין נופלים אפים בבית האבל</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> <span dir="rtl">188.</span></ref> <span dir="rtl"> – אם נופלים אפים: יש שכתבו – לסוברים שהטעם שאין נופלים בבית האבל משום שהוקש לחג</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> <span dir="rtl">191.</span></ref> <span dir="rtl"> – שאין נופלים</span><ref><span dir="rtl"> פמ"ג או"ח סי' קלא משב"ז ס"ק טו; חכמת שלמה או"ח שם ס"ד.</span></ref><span dir="rtl">, לפי שכאשר לא חלו עדיין דיני אבילות לא הוקש לחג</span><ref><span dir="rtl"> חכמת שלמה שם.</span></ref><span dir="rtl">. ויש שכתבו – לסוברים שהטעם שאין נופלים בבית האבל כדי שלא להגביר מידת הדין</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> <span dir="rtl">192.</span></ref> <span dir="rtl">- שלא יפלו על פניהם</span><ref><span dir="rtl"> פמ"ג שם; חכמת שלמה שם.</span></ref><span dir="rtl">, ואף שלא חלו דיני אבילות ואנינות, שמכל מקום מידת הדין מתוחה</span><ref><span dir="rtl"> חכמת שלמה שם.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | ||
== <span dir="rtl">קבר את מתו ברגל</span> == | === <span dir="rtl">קבר את מתו ברגל</span> === | ||
<span dir="rtl">קבר את מתו ברגל – שמתחיל למנות שבעה רק לאחר סוף הרגל</span><ref><span dir="rtl"> ע"ע אבלות ציון 360.</span></ref> <span dir="rtl">- נחלקו אחרונים אם נופלים על פניהם – לסוברים שאין נופלים אפים בבית האבל</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> <span dir="rtl">188.</span></ref> <span dir="rtl"> – יש שכתבו – לסוברים שהטעם שאין נופלים בבית האבל משום שהוקש לחג</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> <span dir="rtl">191.</span></ref> <span dir="rtl"> – שאין נופלים על פניהם</span><ref><span dir="rtl"> פמ"ג או"ח סי' קלא משב"ז ס"ק יג. ועי' ציון</span> <span dir="rtl">214.</span></ref><span dir="rtl">. ויש שכתבו – לסוברים שהטעם שאין נופלים בבית האבל כדי שלא להגביר מידת הדין</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> <span dir="rtl">192.</span></ref> <span dir="rtl">- שנופלים על פניהם</span><ref><span dir="rtl"> פמ"ג שם. ולכאו' מדובר באופן שעברו שבעה ימים מפטירת המת, אלא שמ"מ נוהגים דיני אבלות כיון שמתחילים למנות שבעה רק לאחר סוף הרגל. ועי' פמ"ג שם שה"ה באופן שכלו ז' למיתת המת כמו בשמועה קרובה.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | <span dir="rtl">קבר את מתו ברגל – שמתחיל למנות שבעה רק לאחר סוף הרגל</span><ref><span dir="rtl"> ע"ע אבלות ציון 360.</span></ref> <span dir="rtl">- נחלקו אחרונים אם נופלים על פניהם – לסוברים שאין נופלים אפים בבית האבל</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> <span dir="rtl">188.</span></ref> <span dir="rtl"> – יש שכתבו – לסוברים שהטעם שאין נופלים בבית האבל משום שהוקש לחג</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> <span dir="rtl">191.</span></ref> <span dir="rtl"> – שאין נופלים על פניהם</span><ref><span dir="rtl"> פמ"ג או"ח סי' קלא משב"ז ס"ק יג. ועי' ציון</span> <span dir="rtl">214.</span></ref><span dir="rtl">. ויש שכתבו – לסוברים שהטעם שאין נופלים בבית האבל כדי שלא להגביר מידת הדין</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> <span dir="rtl">192.</span></ref> <span dir="rtl">- שנופלים על פניהם</span><ref><span dir="rtl"> פמ"ג שם. ולכאו' מדובר באופן שעברו שבעה ימים מפטירת המת, אלא שמ"מ נוהגים דיני אבלות כיון שמתחילים למנות שבעה רק לאחר סוף הרגל. ועי' פמ"ג שם שה"ה באופן שכלו ז' למיתת המת כמו בשמועה קרובה.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | ||
== <span dir="rtl">בתפילת מנחה ביום השביעי לאבלות</span> == | === <span dir="rtl">בתפילת מנחה ביום השביעי לאבלות</span> === | ||
<span dir="rtl">בתפילת מנחה ביום השביעי לאבלות – שבזמן זה כבר אין את דיני האבלות משום מקצת היום ככולו</span><ref><span dir="rtl"> ע"ע אבלות ציונים 269, 270.</span></ref> <span dir="rtl"> – נחלקו אחרונים אם נופלים על פניהם – לסוברים שאין נופלים אפים בבית האבל</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> <span dir="rtl">188.</span></ref> <span dir="rtl"> – יש שכתבו שאין נופלים על פניהם</span><ref><span dir="rtl"> פמ"ג או"ח סי' קלא משב"ז ס"ק ט, ודעת תורה או"ח שם ס"ד, בד' הסוברים שהטעם שאין נופלים אפים בבית האבל משום שהוקש לחג עי' ציון</span> <span dir="rtl">191; דרך החיים סי' לח ס"ז; שו"ת שנות חיים סי' מז; קיצוש"ע סי' כב ס"ה.</span></ref><span dir="rtl">, ויש שביארו זאת על פי הסוברים שהטעם שאין נופלים אפים בבית האבל לפי שהוקש לחג אלא כל היום בכלל, אף בבית האבל לעניין זה אין נופלים עד סוף היום השביעי</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> <span dir="rtl">191.</span></ref><span dir="rtl">, שכשם שבחג אין אומרים מקצת היום ככולו אלא כל היום בכלל, אף בבית האבל לעניין זה אין נופלים עד סוף היום השביעי</span><ref><span dir="rtl"> דעת תורה שם.</span></ref><span dir="rtl">. ויש שכתבו – לסוברים שהטעם שאין נופלים בבית האבל כדי שלא להגביר מידת הדין</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> <span dir="rtl">192.</span></ref> <span dir="rtl">- שנופלים על פניהם</span><ref><span dir="rtl"> פמ"ג שם.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | <span dir="rtl">בתפילת מנחה ביום השביעי לאבלות – שבזמן זה כבר אין את דיני האבלות משום מקצת היום ככולו</span><ref><span dir="rtl"> ע"ע אבלות ציונים 269, 270.</span></ref> <span dir="rtl"> – נחלקו אחרונים אם נופלים על פניהם – לסוברים שאין נופלים אפים בבית האבל</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> <span dir="rtl">188.</span></ref> <span dir="rtl"> – יש שכתבו שאין נופלים על פניהם</span><ref><span dir="rtl"> פמ"ג או"ח סי' קלא משב"ז ס"ק ט, ודעת תורה או"ח שם ס"ד, בד' הסוברים שהטעם שאין נופלים אפים בבית האבל משום שהוקש לחג עי' ציון</span> <span dir="rtl">191; דרך החיים סי' לח ס"ז; שו"ת שנות חיים סי' מז; קיצוש"ע סי' כב ס"ה.</span></ref><span dir="rtl">, ויש שביארו זאת על פי הסוברים שהטעם שאין נופלים אפים בבית האבל לפי שהוקש לחג אלא כל היום בכלל, אף בבית האבל לעניין זה אין נופלים עד סוף היום השביעי</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> <span dir="rtl">191.</span></ref><span dir="rtl">, שכשם שבחג אין אומרים מקצת היום ככולו אלא כל היום בכלל, אף בבית האבל לעניין זה אין נופלים עד סוף היום השביעי</span><ref><span dir="rtl"> דעת תורה שם.</span></ref><span dir="rtl">. ויש שכתבו – לסוברים שהטעם שאין נופלים בבית האבל כדי שלא להגביר מידת הדין</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> <span dir="rtl">192.</span></ref> <span dir="rtl">- שנופלים על פניהם</span><ref><span dir="rtl"> פמ"ג שם.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | ||
== <span dir="rtl">אין האבל בבית</span> == | === <span dir="rtl">אין האבל בבית</span> === | ||
<span dir="rtl">כשאין האבל בבית, כתבו אחרונים שמכל מקום אין נופלים אפים</span><ref><span dir="rtl"> פמ"ג או"ח סי' קלא משב"ז ס"ק ט; מלבושי יו"ט או"ח שם ס"ק א, צד א; פרי האדמה תפילה פ"ה הט"ו; ברכי יוסף או"ח שם אות ג: מנהג ירושלים.</span></ref><span dir="rtl">, ויש שביארו זאת על פי הסוברים שהטעם שאין נופלים אפים בבית האבל כדי שלא להגביר מידת הדין</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> <span dir="rtl">192.</span></ref><span dir="rtl">, שאף כאשר אין האבל בבית מידת הדין מתוחה במקום ההוא</span><ref><span dir="rtl"> מלבושי יו"ט שם.</span></ref><span dir="rtl">. ויש מהאחרונים שכתבו שנופלים אפים</span><ref><span dir="rtl"> מלבושי יו"ט שם, צד ב; ברכי יוסף שם, בשם אחרונים.</span></ref><span dir="rtl">, שאפשר שכאשר אין האבל בבית אין מדת הדין מתוחה שם</span><ref><span dir="rtl"> מלבושי יו"ט שם.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | <span dir="rtl">כשאין האבל בבית, כתבו אחרונים שמכל מקום אין נופלים אפים</span><ref><span dir="rtl"> פמ"ג או"ח סי' קלא משב"ז ס"ק ט; מלבושי יו"ט או"ח שם ס"ק א, צד א; פרי האדמה תפילה פ"ה הט"ו; ברכי יוסף או"ח שם אות ג: מנהג ירושלים.</span></ref><span dir="rtl">, ויש שביארו זאת על פי הסוברים שהטעם שאין נופלים אפים בבית האבל כדי שלא להגביר מידת הדין</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> <span dir="rtl">192.</span></ref><span dir="rtl">, שאף כאשר אין האבל בבית מידת הדין מתוחה במקום ההוא</span><ref><span dir="rtl"> מלבושי יו"ט שם.</span></ref><span dir="rtl">. ויש מהאחרונים שכתבו שנופלים אפים</span><ref><span dir="rtl"> מלבושי יו"ט שם, צד ב; ברכי יוסף שם, בשם אחרונים.</span></ref><span dir="rtl">, שאפשר שכאשר אין האבל בבית אין מדת הדין מתוחה שם</span><ref><span dir="rtl"> מלבושי יו"ט שם.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | ||
== <span dir="rtl">אחר שיצאו מבית האבל</span> == | === <span dir="rtl">אחר שיצאו מבית האבל</span> === | ||
<span dir="rtl">אחר שהתפללו ויצאו מבית האבל, נחלקו ראשונים ואחרונים: יש סוברים שנופלים על פניהם</span><ref><span dir="rtl"> עי' רוקח סי' שטז, ועי' ט"ז יו"ד סי' שעו ס"ק ב בדעתו; דרך החיים סי' לח ס"ז; מאמ"ר או"ח סי' קלא ס"ק יב, ועי" שכ' שהוא באופן שמגיע אח"כ לביהכנ"ס בשעה שהציבור אומרים תחנון.</span></ref><span dir="rtl">. ויש סוברים שאין נופלים על פניהם</span><ref><span dir="rtl"> ט"ז או"ח סי' קלא ס"ק ט, וס"ק י בהו"א. ועי' א"ר או"ח שם ס"ק ט, ובה"ט או"ח שם ס"ק י, ופמ"ג או"ח שם משב"ז ס"ק ט, שעמדו על הסתירה שבד' הט"ז, ועי' פמ"ג שם שאפשר שכוונת הט"ז ביו"ד שם בשם הרוקח היינו לשאר תחנונים שאומרים עם נפילת אפים, וכמבואר בציון</span> <span dir="rtl">231 שד' הט"ז שאומרים אותם אף שלא בסמוך לתפילה.</span></ref><span dir="rtl">, לפי שתחנון נקבע לחלק מסדר התפילה וסמוך לתפילת שמונה עשרה, וכיון שלאחר שמונה עשרה היו בבית האבל ולא היה אפשר לומר תחנון שוב אין אומרים</span><ref><span dir="rtl"> ט"ז שם ס"ק ט.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | <span dir="rtl">אחר שהתפללו ויצאו מבית האבל, נחלקו ראשונים ואחרונים: יש סוברים שנופלים על פניהם</span><ref><span dir="rtl"> עי' רוקח סי' שטז, ועי' ט"ז יו"ד סי' שעו ס"ק ב בדעתו; דרך החיים סי' לח ס"ז; מאמ"ר או"ח סי' קלא ס"ק יב, ועי" שכ' שהוא באופן שמגיע אח"כ לביהכנ"ס בשעה שהציבור אומרים תחנון.</span></ref><span dir="rtl">. ויש סוברים שאין נופלים על פניהם</span><ref><span dir="rtl"> ט"ז או"ח סי' קלא ס"ק ט, וס"ק י בהו"א. ועי' א"ר או"ח שם ס"ק ט, ובה"ט או"ח שם ס"ק י, ופמ"ג או"ח שם משב"ז ס"ק ט, שעמדו על הסתירה שבד' הט"ז, ועי' פמ"ג שם שאפשר שכוונת הט"ז ביו"ד שם בשם הרוקח היינו לשאר תחנונים שאומרים עם נפילת אפים, וכמבואר בציון</span> <span dir="rtl">231 שד' הט"ז שאומרים אותם אף שלא בסמוך לתפילה.</span></ref><span dir="rtl">, לפי שתחנון נקבע לחלק מסדר התפילה וסמוך לתפילת שמונה עשרה, וכיון שלאחר שמונה עשרה היו בבית האבל ולא היה אפשר לומר תחנון שוב אין אומרים</span><ref><span dir="rtl"> ט"ז שם ס"ק ט.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | ||
== <span dir="rtl">שאר תחנונים</span> == | === <span dir="rtl">שאר תחנונים</span> === | ||
<span dir="rtl">שאר תחנונים שנוהגים לומר עם התחנון – כגון תחינות שמוסיפים בשני וחמישי</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> <span dir="rtl">459. ט"ז או"ח סי' קלא ס"ק ט.</span></ref> <span dir="rtl"> – נחלקו אחרונים – בדעת הסוברים שאין נופלים אפים אחר שיצאו מבית האבל – אם אומרים לאחר שיצאו מבית האבל: יש סוברים שאומרים</span> <span dir="rtl">אותם</span><ref><span dir="rtl"> ט"ז שם.</span></ref><span dir="rtl">, לפי שחובת גברא הוא על האדם לאומרו בכל שני וחמישי ולא חלק מחובת התפילה</span><ref><span dir="rtl"> ט"ז שם.</span></ref><span dir="rtl">, והן לסוברים שהטעם שאין נופלים בבית האבל כדי שלא להגביר את מידת הדין</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> <span dir="rtl">192.</span></ref><span dir="rtl">, הרי לאחר שיצאו מבית האבל שכבר לא נמצאים במקום שמידת הדין מתוחה אפשר לאומרם</span><ref><span dir="rtl"> ט"ז שם ס"ק י.</span></ref><span dir="rtl">, והן לסוברים שהטעם הוא משום שאבל שהוקש לחג</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> <span dir="rtl">191.</span></ref><span dir="rtl">, הרי זה שייך דוקא באבל עצמו ולא באחרים</span><ref><span dir="rtl"> פמ"ג או"ח שם משב"ז ס"ק ז.</span></ref><span dir="rtl">. ויש סוברים דאף התחנונים שנקבעו לומר עם התחנון אין אומרים</span><ref><span dir="rtl"> ט"ז שם; שו"ע הרב או"ח שם ס"ה, לנוהגים לומר תחנונים אלו קודם נפילת אפים.</span></ref><span dir="rtl">, לפי שאף הם נקבעו להיות על סדר התפילה</span><ref><span dir="rtl"> ט"ז שם.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | <span dir="rtl">שאר תחנונים שנוהגים לומר עם התחנון – כגון תחינות שמוסיפים בשני וחמישי</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> <span dir="rtl">459. ט"ז או"ח סי' קלא ס"ק ט.</span></ref> <span dir="rtl"> – נחלקו אחרונים – בדעת הסוברים שאין נופלים אפים אחר שיצאו מבית האבל – אם אומרים לאחר שיצאו מבית האבל: יש סוברים שאומרים</span> <span dir="rtl">אותם</span><ref><span dir="rtl"> ט"ז שם.</span></ref><span dir="rtl">, לפי שחובת גברא הוא על האדם לאומרו בכל שני וחמישי ולא חלק מחובת התפילה</span><ref><span dir="rtl"> ט"ז שם.</span></ref><span dir="rtl">, והן לסוברים שהטעם שאין נופלים בבית האבל כדי שלא להגביר את מידת הדין</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> <span dir="rtl">192.</span></ref><span dir="rtl">, הרי לאחר שיצאו מבית האבל שכבר לא נמצאים במקום שמידת הדין מתוחה אפשר לאומרם</span><ref><span dir="rtl"> ט"ז שם ס"ק י.</span></ref><span dir="rtl">, והן לסוברים שהטעם הוא משום שאבל שהוקש לחג</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> <span dir="rtl">191.</span></ref><span dir="rtl">, הרי זה שייך דוקא באבל עצמו ולא באחרים</span><ref><span dir="rtl"> פמ"ג או"ח שם משב"ז ס"ק ז.</span></ref><span dir="rtl">. ויש סוברים דאף התחנונים שנקבעו לומר עם התחנון אין אומרים</span><ref><span dir="rtl"> ט"ז שם; שו"ע הרב או"ח שם ס"ה, לנוהגים לומר תחנונים אלו קודם נפילת אפים.</span></ref><span dir="rtl">, לפי שאף הם נקבעו להיות על סדר התפילה</span><ref><span dir="rtl"> ט"ז שם.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | ||
== <span dir="rtl">בית כנסת שיש בו אבל</span> == | === <span dir="rtl">בית כנסת שיש בו אבל</span> === | ||
<span dir="rtl">בית כנסת שיש בו אבל נחלקו ראשונים ואחרונים אם עושים בו נפילת אפים: יש סוברים שאין נופלים אפים כבבית האבל</span><ref><span dir="rtl"> אר"ח ח"א הל' הבדלה אות לג. וכ"כ המאמ"ר או"ח סי' קלא ס"ק יא.</span></ref><span dir="rtl">. ויש סוברים שנופלים על פניהם</span><ref><span dir="rtl"> שכנה"ג או"ח שם הגה' ב"י אות טו; א"ר או"ח שם ס"ק ט; קיצוש"ע סי' כב ס"ה; ערוה"ש או"ח שם סט"ו.</span></ref><span dir="rtl">, לפי שהטעם שאין נופלים אפים הוא שלא להגביר מידת הדין – לסוברים כן</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> <span dir="rtl">192.</span></ref> <span dir="rtl">- ובבית כנסת שאר הקהל הוא העיקר, ואין לחשוש לכך</span><ref><span dir="rtl"> שכנה"ג שם.</span></ref><span dir="rtl">, או לפי שבאבל הפטור מליפול אפים הוא מפני המת, ואף כשהמת במקום אחר מכל מקום בית האבל פטורו מפני ענין המת, וזה אינו שייך בבית הכנסת</span><ref><span dir="rtl"> ערוה"ש שם.</span></ref><span dir="rtl">, ומכל מקום האבל עצמו ימנע מכך</span><ref><span dir="rtl"> א"ר שם; קיצוש"ע שם.</span></ref><span dir="rtl">. באופן שהאבל עצמו יורד לפני התיבה כתבו אחרונים - אף לסוברים שבבית הכנסת לא מונע האבל מהציבור ליפול אפים</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> <span dir="rtl">240.</span></ref> <span dir="rtl">- שכל הציבור לא יאמר תחנון</span><ref><span dir="rtl"> גשר החיים ח"א פ"כ ס"ג אות יא.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | <span dir="rtl">בית כנסת שיש בו אבל נחלקו ראשונים ואחרונים אם עושים בו נפילת אפים: יש סוברים שאין נופלים אפים כבבית האבל</span><ref><span dir="rtl"> אר"ח ח"א הל' הבדלה אות לג. וכ"כ המאמ"ר או"ח סי' קלא ס"ק יא.</span></ref><span dir="rtl">. ויש סוברים שנופלים על פניהם</span><ref><span dir="rtl"> שכנה"ג או"ח שם הגה' ב"י אות טו; א"ר או"ח שם ס"ק ט; קיצוש"ע סי' כב ס"ה; ערוה"ש או"ח שם סט"ו.</span></ref><span dir="rtl">, לפי שהטעם שאין נופלים אפים הוא שלא להגביר מידת הדין – לסוברים כן</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> <span dir="rtl">192.</span></ref> <span dir="rtl">- ובבית כנסת שאר הקהל הוא העיקר, ואין לחשוש לכך</span><ref><span dir="rtl"> שכנה"ג שם.</span></ref><span dir="rtl">, או לפי שבאבל הפטור מליפול אפים הוא מפני המת, ואף כשהמת במקום אחר מכל מקום בית האבל פטורו מפני ענין המת, וזה אינו שייך בבית הכנסת</span><ref><span dir="rtl"> ערוה"ש שם.</span></ref><span dir="rtl">, ומכל מקום האבל עצמו ימנע מכך</span><ref><span dir="rtl"> א"ר שם; קיצוש"ע שם.</span></ref><span dir="rtl">. באופן שהאבל עצמו יורד לפני התיבה כתבו אחרונים - אף לסוברים שבבית הכנסת לא מונע האבל מהציבור ליפול אפים</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> <span dir="rtl">240.</span></ref> <span dir="rtl">- שכל הציבור לא יאמר תחנון</span><ref><span dir="rtl"> גשר החיים ח"א פ"כ ס"ג אות יא.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | ||
== <span dir="rtl">מקום שיש חתן</span> == | === <span dir="rtl">מקום שיש חתן</span> === | ||
<span dir="rtl">מקום שיש בו חתן אין נופלים על פניהם</span><ref><span dir="rtl"> שבה"ל סי' ל; הגה"מ תפילה פ"ה הט"ו; טור או"ח קלא.</span></ref><span dir="rtl">, ויש מן האחרונים שכתבו שמטעם זה לא יבא החתן לבית הכנסת כל ימי המשתה, כדי שלא ימנעו מלומר תחנון</span><ref><span dir="rtl"> ט"ז או"ח שם ס"ק י. ועי' כה"ח (סופר) או"ח שם ס"ק פז, שיש מקומות שאדרבה לא נמנעו החתנים מלבוא לביהכנ"ס לפי שיש שמחה לעם בכך, וכיד שיהיו מעורבים בשמחת החתן.</span></ref><span dir="rtl">. בטעם הדבר, כתבו אחרונים לפי שימי משתה של חתן הוקשו לרגל</span><ref><span dir="rtl"> ע"ע חתן וכלה ציון 209 ואילך.</span></ref><span dir="rtl">, וכשם שברגל אין נופלים אפים</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> <span dir="rtl">316.</span></ref><span dir="rtl">, כך במקום שיש חתן</span><ref><span dir="rtl"> עי' ט"ז שם; פרישה או"ח שם ס"ק ח; בהגר"א או"ח שם ס"ק ט.</span></ref><span dir="rtl">, או לפי שימי משתה ושמחה הם לחתן</span><ref><span dir="rtl"> רדב"ז ח"א סי' קעט, ועי"ש שהוא ק"ו מבית המילה שפטורים מנפילת אפים, לסוברים כן, עי' ציון</span> <span dir="rtl">282.</span></ref><span dir="rtl">, ומכיון שחתן הרי הוא כמלך</span><ref><span dir="rtl"> ע"ע חתן וכלה ציון 128.</span></ref><span dir="rtl">, נגררים אחריו כל הציבור</span><ref><span dir="rtl"> שכנה"ג או"ח שם הגה' ב"י ס"ק טו; שו"ת האלף לך שלמה או"ח סי' פ.</span></ref><span dir="rtl">, או לפי שחתן שרוי בשמחה, ועת התעוררות מדת הרחמים, ואין מעוררים את מידת הדין בעת הרחמים</span><ref><span dir="rtl"> לבוש או"ח שם ס"ד.</span></ref><span dir="rtl">. כשמתפלל החתן בבית היחיד שהציבור מתפללים שם, כתבו אחרונים שנופלים על פניהם, ולא חשוב החתן לבטל הנפילת אפים, לפי שאין לו רשיון בבית חבירו</span><ref><span dir="rtl"> ערך לחם או"ח שם ס"ד. ועי"ש שאם היחיד השאיל את ביתו לציבור להתפלל בו בכל עת שירצו, לא יפלו אפים כשיש שם חתן.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | <span dir="rtl">מקום שיש בו חתן אין נופלים על פניהם</span><ref><span dir="rtl"> שבה"ל סי' ל; הגה"מ תפילה פ"ה הט"ו; טור או"ח קלא.</span></ref><span dir="rtl">, ויש מן האחרונים שכתבו שמטעם זה לא יבא החתן לבית הכנסת כל ימי המשתה, כדי שלא ימנעו מלומר תחנון</span><ref><span dir="rtl"> ט"ז או"ח שם ס"ק י. ועי' כה"ח (סופר) או"ח שם ס"ק פז, שיש מקומות שאדרבה לא נמנעו החתנים מלבוא לביהכנ"ס לפי שיש שמחה לעם בכך, וכיד שיהיו מעורבים בשמחת החתן.</span></ref><span dir="rtl">. בטעם הדבר, כתבו אחרונים לפי שימי משתה של חתן הוקשו לרגל</span><ref><span dir="rtl"> ע"ע חתן וכלה ציון 209 ואילך.</span></ref><span dir="rtl">, וכשם שברגל אין נופלים אפים</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> <span dir="rtl">316.</span></ref><span dir="rtl">, כך במקום שיש חתן</span><ref><span dir="rtl"> עי' ט"ז שם; פרישה או"ח שם ס"ק ח; בהגר"א או"ח שם ס"ק ט.</span></ref><span dir="rtl">, או לפי שימי משתה ושמחה הם לחתן</span><ref><span dir="rtl"> רדב"ז ח"א סי' קעט, ועי"ש שהוא ק"ו מבית המילה שפטורים מנפילת אפים, לסוברים כן, עי' ציון</span> <span dir="rtl">282.</span></ref><span dir="rtl">, ומכיון שחתן הרי הוא כמלך</span><ref><span dir="rtl"> ע"ע חתן וכלה ציון 128.</span></ref><span dir="rtl">, נגררים אחריו כל הציבור</span><ref><span dir="rtl"> שכנה"ג או"ח שם הגה' ב"י ס"ק טו; שו"ת האלף לך שלמה או"ח סי' פ.</span></ref><span dir="rtl">, או לפי שחתן שרוי בשמחה, ועת התעוררות מדת הרחמים, ואין מעוררים את מידת הדין בעת הרחמים</span><ref><span dir="rtl"> לבוש או"ח שם ס"ד.</span></ref><span dir="rtl">. כשמתפלל החתן בבית היחיד שהציבור מתפללים שם, כתבו אחרונים שנופלים על פניהם, ולא חשוב החתן לבטל הנפילת אפים, לפי שאין לו רשיון בבית חבירו</span><ref><span dir="rtl"> ערך לחם או"ח שם ס"ד. ועי"ש שאם היחיד השאיל את ביתו לציבור להתפלל בו בכל עת שירצו, לא יפלו אפים כשיש שם חתן.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | ||
== <span dir="rtl">כשאין החתן מצטרף לתפילה</span> == | === <span dir="rtl">כשאין החתן מצטרף לתפילה</span> === | ||
<span dir="rtl">כאשר אין החתן מתפלל עם הציבור, נחלקו אחרונים אם הציבור נופל על פניו או לא: יש סוברים שיפלו אפים</span><ref><span dir="rtl"> ספר החיים (קלוגר) או"ח סי' קלא ס"ד.</span></ref><span dir="rtl">, כיון שכאשר אינו מצטרף עמהם לא חלה שמחת החתן על הציבור</span><ref><span dir="rtl"> ספר החיים שם.</span></ref><span dir="rtl">, ומכל מקום אם הוא בבית החתן כתבו אחרונים שאין נופלים אפים, אף כאשר אין החתן מצטרף עמהם לתפילה</span><ref><span dir="rtl"> ספר החיים שם.</span></ref><span dir="rtl">. ויש סוברים שכאשר מתפללים במקום שיש חתן אין נופלים אפים אף כאשר אין החתן מצטרף עמהם לתפילה</span><ref><span dir="rtl"> חסד לאברהם (אלקעלי) או"ח סי' ב</span></ref><span dir="rtl">.</span> | <span dir="rtl">כאשר אין החתן מתפלל עם הציבור, נחלקו אחרונים אם הציבור נופל על פניו או לא: יש סוברים שיפלו אפים</span><ref><span dir="rtl"> ספר החיים (קלוגר) או"ח סי' קלא ס"ד.</span></ref><span dir="rtl">, כיון שכאשר אינו מצטרף עמהם לא חלה שמחת החתן על הציבור</span><ref><span dir="rtl"> ספר החיים שם.</span></ref><span dir="rtl">, ומכל מקום אם הוא בבית החתן כתבו אחרונים שאין נופלים אפים, אף כאשר אין החתן מצטרף עמהם לתפילה</span><ref><span dir="rtl"> ספר החיים שם.</span></ref><span dir="rtl">. ויש סוברים שכאשר מתפללים במקום שיש חתן אין נופלים אפים אף כאשר אין החתן מצטרף עמהם לתפילה</span><ref><span dir="rtl"> חסד לאברהם (אלקעלי) או"ח סי' ב</span></ref><span dir="rtl">.</span> | ||
== <span dir="rtl">בז' ימי המשתה</span> == | === <span dir="rtl">בז' ימי המשתה</span> === | ||
<span dir="rtl">חתן שאין נופלים אפים במקום בו הוא נמצא, נחלקו בו ראשונים ואחרונים: יש סוברים שהוא דוקא חתן ביום חופתו</span><ref><span dir="rtl"> עי' ב"י או"ח סי' קלא אות ד; ט"ז או"ח שם ס"ק י ולבושי שרד או"ח שם ס"ק יג, בד' רמ"א או"ח שם ס"ד.</span></ref><span dir="rtl">, ואף שחתן הוקש לרגל בכל ז' ימי המשתה, מכל מקום הציבור אינו נגרר אחריו אלא דוקא ביום חופתו</span><ref><span dir="rtl"> א"ר או"ח שם ס"ק יב.</span></ref><span dir="rtl">. ויש סוברים שהוא בכל שבעת ימי המשתה</span><ref><span dir="rtl"> ב"ח או"ח שם אות ד; כנה"ג או"ח שם הגה' ב"י ס"ק ז; שכנה"ג או"ח שם ס"ק טז ומגן גבורים או"ח שם שלט"ג ס"ק ד, בד' רמ"א שם; ט"ז שם; מג"א או"ח שם ס"ק יב: יש נוהגין.</span></ref> <span dir="rtl">- יש שכתבו שהיינו משעת החופה שבעה ימים מעת לעת</span><ref><span dir="rtl"> כנה"ג שם; מג"א שם.</span></ref><span dir="rtl">, ויש שכתבו שאינו מעת לעת</span><ref><span dir="rtl"> הגה' מהרש"ק או"ח שם; ערוה"ש או"ח שם סי"ז. ועי' שע"ת או"ח שם ס"ק יד שהאריך בזה.</span></ref> <span dir="rtl">- בטעם הדבר כתבו אחרונים לפי שהטעם שאין נופלים אפים במקום שיש חתן, לפי שהוקש לרגל – לסוברים כן</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> <span dir="rtl">251.</span></ref> <span dir="rtl">- ומכיון שכל ז' ימי המשתה הוקשו לרגל, אין לומר תחנון בכל ז' ימי המשתה</span><ref><span dir="rtl"> ט"ז שם.</span></ref><span dir="rtl">, ובאלמון שנשא אלמנה - שתיקנו שלושה ימים לשמחתם</span><ref><span dir="rtl"> ע"ע חתן וכלה ציון 232.</span></ref> <span dir="rtl"> – פוטר מנפילת אפים שלושה ימים מיום חופתו</span><ref><span dir="rtl"> שכנה"ג שם.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | <span dir="rtl">חתן שאין נופלים אפים במקום בו הוא נמצא, נחלקו בו ראשונים ואחרונים: יש סוברים שהוא דוקא חתן ביום חופתו</span><ref><span dir="rtl"> עי' ב"י או"ח סי' קלא אות ד; ט"ז או"ח שם ס"ק י ולבושי שרד או"ח שם ס"ק יג, בד' רמ"א או"ח שם ס"ד.</span></ref><span dir="rtl">, ואף שחתן הוקש לרגל בכל ז' ימי המשתה, מכל מקום הציבור אינו נגרר אחריו אלא דוקא ביום חופתו</span><ref><span dir="rtl"> א"ר או"ח שם ס"ק יב.</span></ref><span dir="rtl">. ויש סוברים שהוא בכל שבעת ימי המשתה</span><ref><span dir="rtl"> ב"ח או"ח שם אות ד; כנה"ג או"ח שם הגה' ב"י ס"ק ז; שכנה"ג או"ח שם ס"ק טז ומגן גבורים או"ח שם שלט"ג ס"ק ד, בד' רמ"א שם; ט"ז שם; מג"א או"ח שם ס"ק יב: יש נוהגין.</span></ref> <span dir="rtl">- יש שכתבו שהיינו משעת החופה שבעה ימים מעת לעת</span><ref><span dir="rtl"> כנה"ג שם; מג"א שם.</span></ref><span dir="rtl">, ויש שכתבו שאינו מעת לעת</span><ref><span dir="rtl"> הגה' מהרש"ק או"ח שם; ערוה"ש או"ח שם סי"ז. ועי' שע"ת או"ח שם ס"ק יד שהאריך בזה.</span></ref> <span dir="rtl">- בטעם הדבר כתבו אחרונים לפי שהטעם שאין נופלים אפים במקום שיש חתן, לפי שהוקש לרגל – לסוברים כן</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> <span dir="rtl">251.</span></ref> <span dir="rtl">- ומכיון שכל ז' ימי המשתה הוקשו לרגל, אין לומר תחנון בכל ז' ימי המשתה</span><ref><span dir="rtl"> ט"ז שם.</span></ref><span dir="rtl">, ובאלמון שנשא אלמנה - שתיקנו שלושה ימים לשמחתם</span><ref><span dir="rtl"> ע"ע חתן וכלה ציון 232.</span></ref> <span dir="rtl"> – פוטר מנפילת אפים שלושה ימים מיום חופתו</span><ref><span dir="rtl"> שכנה"ג שם.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | ||
== <span dir="rtl">בשחר שקודם החופה</span> == | === <span dir="rtl">בשחר שקודם החופה</span> === | ||
<span dir="rtl">חתן הנכנס בערב לחופה, נחלקו אחרונים אם בשחר נופלים על פניהם: יש סוברים שלא יפלו על פניהם כבר מהשחר</span><ref><span dir="rtl"> תרוה"ד כתבים ופסקים סי' פ, ועי"ש ראייתו; כנה"ג או"ח סי' קלא הגה' ב"י ס"ק ז, ובשכנה"ג או"ח שם הגה' ב"י ס"ק כ, מנהג תירי"א.</span></ref><span dir="rtl">, לפי שכל היום חשוב כמועד של החתן</span><ref><span dir="rtl"> תרוה"ד שם.</span></ref><span dir="rtl">, וכתבו אחרונים בדעתם שהיינו דוקא כאשר החתן נכנס לחופה מבעוד יום, אך כשהחופה בלילה נופלים אפים הן בשחרית והן במנחה גדולה שביום שקודם החופה</span><ref><span dir="rtl"> שבט הלוי ח"ז סי' יח.</span></ref><span dir="rtl">. ויש סוברים שדוקא משנכנס לחופה חשוב חתן לפטור מנפילת אפים</span><ref><span dir="rtl"> רדב"ז ח"א סי' קעט; שכנה"ג שם ס"ק טז, בד' רמ"א או"ח שם ס"ד; פר"ח או"ח שם ס"ד.</span></ref><span dir="rtl">, ומהם שכתבו שמכל מקום החתן עצמו נפטר מנפילת אפים כבר משחר של יום החופה</span><ref><span dir="rtl"> רדב"ז שם, ועי"ש ראייתו.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | <span dir="rtl">חתן הנכנס בערב לחופה, נחלקו אחרונים אם בשחר נופלים על פניהם: יש סוברים שלא יפלו על פניהם כבר מהשחר</span><ref><span dir="rtl"> תרוה"ד כתבים ופסקים סי' פ, ועי"ש ראייתו; כנה"ג או"ח סי' קלא הגה' ב"י ס"ק ז, ובשכנה"ג או"ח שם הגה' ב"י ס"ק כ, מנהג תירי"א.</span></ref><span dir="rtl">, לפי שכל היום חשוב כמועד של החתן</span><ref><span dir="rtl"> תרוה"ד שם.</span></ref><span dir="rtl">, וכתבו אחרונים בדעתם שהיינו דוקא כאשר החתן נכנס לחופה מבעוד יום, אך כשהחופה בלילה נופלים אפים הן בשחרית והן במנחה גדולה שביום שקודם החופה</span><ref><span dir="rtl"> שבט הלוי ח"ז סי' יח.</span></ref><span dir="rtl">. ויש סוברים שדוקא משנכנס לחופה חשוב חתן לפטור מנפילת אפים</span><ref><span dir="rtl"> רדב"ז ח"א סי' קעט; שכנה"ג שם ס"ק טז, בד' רמ"א או"ח שם ס"ד; פר"ח או"ח שם ס"ד.</span></ref><span dir="rtl">, ומהם שכתבו שמכל מקום החתן עצמו נפטר מנפילת אפים כבר משחר של יום החופה</span><ref><span dir="rtl"> רדב"ז שם, ועי"ש ראייתו.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | ||
== <span dir="rtl">יצאו מבית החתן</span> == | === <span dir="rtl">יצאו מבית החתן</span> === | ||
<span dir="rtl">אחר שיצאו מבית החתן או בית כנסת שהיה שם חתן, כתבו אחרונים שמכל מקום לא יפלו על פניהם ולא יאמרו שאר תחנונים שאומרים עם התחנון, לפי שחלה עליהם שמחת החתן</span><ref><span dir="rtl"> ט"ז או"ח סי' קלא ס"ק י; מגן גבורים או"ח שם שלט"ג ס"ק ד.</span></ref><span dir="rtl">, ויש שכתבו שהיינו דוקא ביום חופתו, אך בשבעת ימי המשתה אף שאין נופלים אפים במקום החתן – לסוברים כן</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> <span dir="rtl">263.</span></ref> <span dir="rtl"> – מכל מקום לאחר שיצאו משם צריכים ליפול אפים</span><ref><span dir="rtl"> מגן גבורים שם, בד' הרמ"א או"ח שם ס"ד.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | <span dir="rtl">אחר שיצאו מבית החתן או בית כנסת שהיה שם חתן, כתבו אחרונים שמכל מקום לא יפלו על פניהם ולא יאמרו שאר תחנונים שאומרים עם התחנון, לפי שחלה עליהם שמחת החתן</span><ref><span dir="rtl"> ט"ז או"ח סי' קלא ס"ק י; מגן גבורים או"ח שם שלט"ג ס"ק ד.</span></ref><span dir="rtl">, ויש שכתבו שהיינו דוקא ביום חופתו, אך בשבעת ימי המשתה אף שאין נופלים אפים במקום החתן – לסוברים כן</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> <span dir="rtl">263.</span></ref> <span dir="rtl"> – מכל מקום לאחר שיצאו משם צריכים ליפול אפים</span><ref><span dir="rtl"> מגן גבורים שם, בד' הרמ"א או"ח שם ס"ד.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | ||
== <span dir="rtl">בית הכלה או בית כנסת שיש בו כלה</span> == | === <span dir="rtl">בית הכלה או בית כנסת שיש בו כלה</span> === | ||
<span dir="rtl">בית הכלה, כתבו אחרונים שהרי הוא כבית החתן שאין נופלים בו אפים</span><ref><span dir="rtl"> מאורי אור (ווירמש) עוד למועד דף קסא ב; שלחן שלמה (מירקש) או"ח סי' קלא ס"ד; שבט הלוי ח"ח סי' כד. ועי' תפארת יעקב (שפירא) ברכות פ"ב אות כט, ובהגה' טהרת השולחן או"ח שם, שנסתפק בזה.</span></ref><span dir="rtl">, לפי שבאים לכבודה להתפלל שם, ועל כן היא נעשית עיקרית לפטור מנפילת אפים</span><ref><span dir="rtl"> שבה"ל שם.</span></ref><span dir="rtl">. בית כנסת שיש בו כלה בעזרת נשים, כתבו אחרונים שנופלים אפים</span><ref><span dir="rtl"> שבה"ל שם, וח"ה סי"ב.</span></ref><span dir="rtl">, לפי שאינה בצירוף הציבור</span><ref><span dir="rtl"> שבה"ל ח"ה שם.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | <span dir="rtl">בית הכלה, כתבו אחרונים שהרי הוא כבית החתן שאין נופלים בו אפים</span><ref><span dir="rtl"> מאורי אור (ווירמש) עוד למועד דף קסא ב; שלחן שלמה (מירקש) או"ח סי' קלא ס"ד; שבט הלוי ח"ח סי' כד. ועי' תפארת יעקב (שפירא) ברכות פ"ב אות כט, ובהגה' טהרת השולחן או"ח שם, שנסתפק בזה.</span></ref><span dir="rtl">, לפי שבאים לכבודה להתפלל שם, ועל כן היא נעשית עיקרית לפטור מנפילת אפים</span><ref><span dir="rtl"> שבה"ל שם.</span></ref><span dir="rtl">. בית כנסת שיש בו כלה בעזרת נשים, כתבו אחרונים שנופלים אפים</span><ref><span dir="rtl"> שבה"ל שם, וח"ה סי"ב.</span></ref><span dir="rtl">, לפי שאינה בצירוף הציבור</span><ref><span dir="rtl"> שבה"ל ח"ה שם.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | ||
== <span dir="rtl">מקום שעושים ברית מילה</span> == | === <span dir="rtl">מקום שעושים ברית מילה</span> === | ||
<span dir="rtl">מקום שעושים ברית-מילה*, נחלקו ראשונים אם נופלים בו אפים: יש סוברים שאין נופלים בו על פניהם</span><ref><span dir="rtl"> שבלי הלקט סי' א, דעה א, ובשם רבינו יצחק ב"ר יהודה; שו"ת הרשב"א החדשות סי' מא; הגה"מ תפלה פ"ה הט"ו; כלבו סי' עג; תרוה"ד כתבים ופסקים סי' פא.</span></ref><span dir="rtl">, לפי שמצוות מילה קיבלו ישראל בשמחה שנאמר: שש אנכי על אמרתך</span><ref><span dir="rtl"> תהלים קיט קסב.</span></ref><span dir="rtl">, ועדיין מקיימין אותה בשמחה</span><ref><span dir="rtl"> עי' שבת קל א. שבה"ל שם; שו"ת הרשב"א שם.</span></ref><span dir="rtl">, או לפי ששעת שמחה הוא, ועת התעוררות מדת הרחמים, ואין מעוררים את מידת הדין בעת הרחמים</span><ref><span dir="rtl"> לבוש או"ח שם ס"ד.</span></ref><span dir="rtl">. ויש סוברים שנופלים בו אפים</span><ref><span dir="rtl"> שבה"ל שם, דעה ב</span></ref><span dir="rtl">. ויש סוברים שאם בעלי הברית או אפילו חלק ממשפחת התינוק מתפללים באותו מקום אין נופלים אפים, אך אם כל בעלי השמחה אינם מתפללים במקום שעושים המילה נופלים שם אפים</span><ref><span dir="rtl"> ברכ"י או"ח שם ס"ד. ועי' מגן גיבורים או"ח שם שלטי הגיבורים ס"ק ג, שביאר דעת הסוברים שאין לחלק ולעולם במקום המילה אין נופלים אפים, לפי שבמקום המילה יש את שמחת המילה שפוטרת מנפילת אפים.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | <span dir="rtl">מקום שעושים ברית-מילה*, נחלקו ראשונים אם נופלים בו אפים: יש סוברים שאין נופלים בו על פניהם</span><ref><span dir="rtl"> שבלי הלקט סי' א, דעה א, ובשם רבינו יצחק ב"ר יהודה; שו"ת הרשב"א החדשות סי' מא; הגה"מ תפלה פ"ה הט"ו; כלבו סי' עג; תרוה"ד כתבים ופסקים סי' פא.</span></ref><span dir="rtl">, לפי שמצוות מילה קיבלו ישראל בשמחה שנאמר: שש אנכי על אמרתך</span><ref><span dir="rtl"> תהלים קיט קסב.</span></ref><span dir="rtl">, ועדיין מקיימין אותה בשמחה</span><ref><span dir="rtl"> עי' שבת קל א. שבה"ל שם; שו"ת הרשב"א שם.</span></ref><span dir="rtl">, או לפי ששעת שמחה הוא, ועת התעוררות מדת הרחמים, ואין מעוררים את מידת הדין בעת הרחמים</span><ref><span dir="rtl"> לבוש או"ח שם ס"ד.</span></ref><span dir="rtl">. ויש סוברים שנופלים בו אפים</span><ref><span dir="rtl"> שבה"ל שם, דעה ב</span></ref><span dir="rtl">. ויש סוברים שאם בעלי הברית או אפילו חלק ממשפחת התינוק מתפללים באותו מקום אין נופלים אפים, אך אם כל בעלי השמחה אינם מתפללים במקום שעושים המילה נופלים שם אפים</span><ref><span dir="rtl"> ברכ"י או"ח שם ס"ד. ועי' מגן גיבורים או"ח שם שלטי הגיבורים ס"ק ג, שביאר דעת הסוברים שאין לחלק ולעולם במקום המילה אין נופלים אפים, לפי שבמקום המילה יש את שמחת המילה שפוטרת מנפילת אפים.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | ||
== <span dir="rtl">עיר שיש בה ברית מילה</span> == | === <span dir="rtl">עיר שיש בה ברית מילה</span> === | ||
<span dir="rtl">עיר שיש בה ברית מילה, נחלקו ראשונים – לסוברים שבמקום שעושים ברית מילה אין נופלים על פניהם</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> <span dir="rtl">282.</span></ref> <span dir="rtl"> – אם נופלים בה אפים: יש סוברים שאף כשאין עושים ברית מילה בבית כנסת שמתפלל בו, מכל מקום אם יש ברית מילה בבית כנסת אחר בעיר אין נופלים על פניהם</span><ref><span dir="rtl"> ספר מנהגים דבי מהר"ם, תחינה; דרכ"מ או"ח סי' קלא אות ז, בשם מנהג דור"א.</span></ref><span dir="rtl">, לפי שאליהו הנביא בא לעיר</span><ref><span dir="rtl"> ע"ע ברית מילה ציון 43 ואילך. מנהגים דבי מהר"ם שם; דרכ"מ שם.</span></ref><span dir="rtl">. ויש סוברים שדוקא במקום שעושים את הברית מילה אין נופלים אפים</span><ref><span dir="rtl"> תרוה"ד כתבים ופסקים סי' פא. וכ"פ רמ"א או"ח שם ס"ד.</span></ref><span dir="rtl">, שאין סברא לומר שתפילת הציבור תהא נגררת אחר המילה שבבית אחר</span><ref><span dir="rtl"> תרוה"ד שם.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | <span dir="rtl">עיר שיש בה ברית מילה, נחלקו ראשונים – לסוברים שבמקום שעושים ברית מילה אין נופלים על פניהם</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> <span dir="rtl">282.</span></ref> <span dir="rtl"> – אם נופלים בה אפים: יש סוברים שאף כשאין עושים ברית מילה בבית כנסת שמתפלל בו, מכל מקום אם יש ברית מילה בבית כנסת אחר בעיר אין נופלים על פניהם</span><ref><span dir="rtl"> ספר מנהגים דבי מהר"ם, תחינה; דרכ"מ או"ח סי' קלא אות ז, בשם מנהג דור"א.</span></ref><span dir="rtl">, לפי שאליהו הנביא בא לעיר</span><ref><span dir="rtl"> ע"ע ברית מילה ציון 43 ואילך. מנהגים דבי מהר"ם שם; דרכ"מ שם.</span></ref><span dir="rtl">. ויש סוברים שדוקא במקום שעושים את הברית מילה אין נופלים אפים</span><ref><span dir="rtl"> תרוה"ד כתבים ופסקים סי' פא. וכ"פ רמ"א או"ח שם ס"ד.</span></ref><span dir="rtl">, שאין סברא לומר שתפילת הציבור תהא נגררת אחר המילה שבבית אחר</span><ref><span dir="rtl"> תרוה"ד שם.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | ||
== <span dir="rtl">מקום שבעלי ברית מתפללים בו</span> == | === <span dir="rtl">מקום שבעלי ברית מתפללים בו</span> === | ||
<span dir="rtl">מקום שבעלי הברית – דהיינו אבי הבן, מוהל וסנדק</span><ref><span dir="rtl"> מגן גיבורים או"ח סי' קלא אלף המגן אות יד.</span></ref> <span dir="rtl"> – מתפללים, כתבו אחרונים שאף אם המילה היתה במקום אחר אין נופלים בו אפים</span><ref><span dir="rtl"> כנה"ג הגה' ב"י או"ח שם ס"ק ח, הובא במג"א או"ח שם ס"ק יא.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | <span dir="rtl">מקום שבעלי הברית – דהיינו אבי הבן, מוהל וסנדק</span><ref><span dir="rtl"> מגן גיבורים או"ח סי' קלא אלף המגן אות יד.</span></ref> <span dir="rtl"> – מתפללים, כתבו אחרונים שאף אם המילה היתה במקום אחר אין נופלים בו אפים</span><ref><span dir="rtl"> כנה"ג הגה' ב"י או"ח שם ס"ק ח, הובא במג"א או"ח שם ס"ק יא.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | ||
== <span dir="rtl">תפילת מנחה במקום המילה</span> == | === <span dir="rtl">תפילת מנחה במקום המילה</span> === | ||
<span dir="rtl">מקום שאין נופלים אפים מחמת ברית מילה – לסוברים כן</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> <span dir="rtl">282.</span></ref> <span dir="rtl"> – כתבו ראשונים שהוא דווקא בתפילת שחרית, אך בתפילת מנחה נופלים</span><ref><span dir="rtl"> הגה"מ תפלה פ"ה הט"ו.</span></ref><span dir="rtl">. כאשר מתפללים מנחה אצל התינוק, נחלקו אחרונים: יש סוברים שאין נופלים אפים</span><ref><span dir="rtl"> ב"ח או"ח שם אות ד, בד' הגה"מ שם, וכ"כ בשם מהרש"ל, ושכן נהגו בבריסק; ט"ז או"ח שם ס"ק יא, שכן נהגו בקראקא; כה"ח או"ח שם ס"ק פג.</span></ref><span dir="rtl">, לפי שאצל התינוק הוא כמו יום-טוב*</span><ref><span dir="rtl"> כה"ח שם.</span></ref><span dir="rtl">. ויש סוברים שמכל מקום נופלים אפים</span><ref><span dir="rtl"> רמ"א או"ח שם ס"ד; לבוש או"ח שם ס"ד.</span></ref><span dir="rtl">, לפי שאין שרויים כל כך בשמחה אחר שנימול התינוק, משום צער התינוק</span><ref><span dir="rtl"> לבוש שם.</span></ref><span dir="rtl">. ויש שכתבו שאם מתפללים מנחה בבית התינוק קודם סעודת הברית או אחריה, לא יפלו על פניהם, אך אם מתפללים לאחר שבירכו ברכת המזון נופלים אפים</span><ref><span dir="rtl"> א"ר או"ח שם ס"ק יא; ח"א כלל לב סל"ג. ועי' פמ"ג או"ח שם משב"ז ס"ק יא, שתמה על סברת החילוק.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | <span dir="rtl">מקום שאין נופלים אפים מחמת ברית מילה – לסוברים כן</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> <span dir="rtl">282.</span></ref> <span dir="rtl"> – כתבו ראשונים שהוא דווקא בתפילת שחרית, אך בתפילת מנחה נופלים</span><ref><span dir="rtl"> הגה"מ תפלה פ"ה הט"ו.</span></ref><span dir="rtl">. כאשר מתפללים מנחה אצל התינוק, נחלקו אחרונים: יש סוברים שאין נופלים אפים</span><ref><span dir="rtl"> ב"ח או"ח שם אות ד, בד' הגה"מ שם, וכ"כ בשם מהרש"ל, ושכן נהגו בבריסק; ט"ז או"ח שם ס"ק יא, שכן נהגו בקראקא; כה"ח או"ח שם ס"ק פג.</span></ref><span dir="rtl">, לפי שאצל התינוק הוא כמו יום-טוב*</span><ref><span dir="rtl"> כה"ח שם.</span></ref><span dir="rtl">. ויש סוברים שמכל מקום נופלים אפים</span><ref><span dir="rtl"> רמ"א או"ח שם ס"ד; לבוש או"ח שם ס"ד.</span></ref><span dir="rtl">, לפי שאין שרויים כל כך בשמחה אחר שנימול התינוק, משום צער התינוק</span><ref><span dir="rtl"> לבוש שם.</span></ref><span dir="rtl">. ויש שכתבו שאם מתפללים מנחה בבית התינוק קודם סעודת הברית או אחריה, לא יפלו על פניהם, אך אם מתפללים לאחר שבירכו ברכת המזון נופלים אפים</span><ref><span dir="rtl"> א"ר או"ח שם ס"ק יא; ח"א כלל לב סל"ג. ועי' פמ"ג או"ח שם משב"ז ס"ק יא, שתמה על סברת החילוק.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | ||
== <span dir="rtl">תפילת מנחה במקום שבעלי הברית שם</span> == | === <span dir="rtl">תפילת מנחה במקום שבעלי הברית שם</span> === | ||
<span dir="rtl">תפילת מנחה במקום שבעלי הברית מתפללים שם נחלקו אחרונים – לסוברים שבתפילת מנחה אצל התינוק נפטר הקהל מנפילת אפים</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> <span dir="rtl">297.</span></ref> <span dir="rtl">- אם פוטרים את הקהל מנפילת אפים: יש סוברים שאם אין מתפללים מנחה אצל התינוק נופלים אפים אף כאשר בעלי הברית מתפללים שם</span><ref><span dir="rtl"> ח"א כלל לב סל"ג.</span></ref><span dir="rtl">. ויש סוברים שפוטרים את הקהל מנפילת אפים כשם שהתינוק פוטר</span><ref><span dir="rtl"> כה"ח או"ח סי' קלא ס"ק פד.</span></ref><span dir="rtl">. בעלי הברית עצמם כתבו אחרונים שאינם נופלים על פניהם אף בתפילת מנחה, ואף לאחר סעודת הברית, לפי שיום טוב שלהם הוא</span><ref><span dir="rtl"> ח"א שם.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | <span dir="rtl">תפילת מנחה במקום שבעלי הברית מתפללים שם נחלקו אחרונים – לסוברים שבתפילת מנחה אצל התינוק נפטר הקהל מנפילת אפים</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> <span dir="rtl">297.</span></ref> <span dir="rtl">- אם פוטרים את הקהל מנפילת אפים: יש סוברים שאם אין מתפללים מנחה אצל התינוק נופלים אפים אף כאשר בעלי הברית מתפללים שם</span><ref><span dir="rtl"> ח"א כלל לב סל"ג.</span></ref><span dir="rtl">. ויש סוברים שפוטרים את הקהל מנפילת אפים כשם שהתינוק פוטר</span><ref><span dir="rtl"> כה"ח או"ח סי' קלא ס"ק פד.</span></ref><span dir="rtl">. בעלי הברית עצמם כתבו אחרונים שאינם נופלים על פניהם אף בתפילת מנחה, ואף לאחר סעודת הברית, לפי שיום טוב שלהם הוא</span><ref><span dir="rtl"> ח"א שם.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | ||
== <span dir="rtl">ברית סמוך למנחה</span> == | === <span dir="rtl">ברית סמוך למנחה</span> === | ||
<span dir="rtl">כשמכניסים התינוק לברית מילה סמוך למנחה, נחלקו אחרונים אם נופלים אפים בתפילת שחרית: יש סוברים שאין נופלים אפים</span><ref><span dir="rtl"> שנות חיים (נאה) סי' ח אות ו, ועי"ש בהערה שאף לסוברים שאצל חתן ביום חופתו נופלים אפים בשחרית קודם שנכנס לחופתו (עי' ציון</span> <span dir="rtl">273), מכל מקום בברית שמצוה לכבד את בעלי הברית כל יום שמיני, אין נופלים אפים בשחרית, אף כשעושים הברית לעת ערב.</span></ref><span dir="rtl">. ויש סוברים שנופלים אפים</span><ref><span dir="rtl"> שו"ת יביע אומר או"ח ח"ג סי' יב אות ד-ה.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | <span dir="rtl">כשמכניסים התינוק לברית מילה סמוך למנחה, נחלקו אחרונים אם נופלים אפים בתפילת שחרית: יש סוברים שאין נופלים אפים</span><ref><span dir="rtl"> שנות חיים (נאה) סי' ח אות ו, ועי"ש בהערה שאף לסוברים שאצל חתן ביום חופתו נופלים אפים בשחרית קודם שנכנס לחופתו (עי' ציון</span> <span dir="rtl">273), מכל מקום בברית שמצוה לכבד את בעלי הברית כל יום שמיני, אין נופלים אפים בשחרית, אף כשעושים הברית לעת ערב.</span></ref><span dir="rtl">. ויש סוברים שנופלים אפים</span><ref><span dir="rtl"> שו"ת יביע אומר או"ח ח"ג סי' יב אות ד-ה.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | ||
== <span dir="rtl">מקום שיש הנחת תפילין</span> == | === <span dir="rtl">מקום שיש הנחת תפילין</span> === | ||
<span dir="rtl">מקום שיש נער שמתחיל להניח תפילין, יש שנהגו בו שלא ליפול אפים</span><ref><span dir="rtl"> נהר מצרים הל' נפ"א אות ג; שנות חיים (נאה) סי' ח אות י, מנהג מצרים.</span></ref><span dir="rtl">, וסמכו הדבר על הנאמר: כחתן יכהן פאר</span><ref><span dir="rtl"> ישעיהו סא י.</span></ref><span dir="rtl">, ותפילין נקראו פאר</span><ref><span dir="rtl"> כתובות ו ב.</span></ref><span dir="rtl">, ואם כן הרי הוא כמקום שיש בו חתן שאין נופלים אפים</span><ref><span dir="rtl"> נהר מצרים שם.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | <span dir="rtl">מקום שיש נער שמתחיל להניח תפילין, יש שנהגו בו שלא ליפול אפים</span><ref><span dir="rtl"> נהר מצרים הל' נפ"א אות ג; שנות חיים (נאה) סי' ח אות י, מנהג מצרים.</span></ref><span dir="rtl">, וסמכו הדבר על הנאמר: כחתן יכהן פאר</span><ref><span dir="rtl"> ישעיהו סא י.</span></ref><span dir="rtl">, ותפילין נקראו פאר</span><ref><span dir="rtl"> כתובות ו ב.</span></ref><span dir="rtl">, ואם כן הרי הוא כמקום שיש בו חתן שאין נופלים אפים</span><ref><span dir="rtl"> נהר מצרים שם.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | ||
| שורה 303: | שורה 303: | ||
== <span dir="rtl">זמנים שאין נופלים</span> == | == <span dir="rtl">זמנים שאין נופלים</span> == | ||
== <span dir="rtl">זמני שמחה</span> == | === <span dir="rtl">זמני שמחה</span> === | ||
<span dir="rtl">אין נופלים אפים בזמני שמחה אלא בזמני צער</span><ref><span dir="rtl"> תשו' הגאונים שע"ת סי' שלז.</span></ref><span dir="rtl">, כמו שנאמר: ויפלו על פניהם ויאמרו אל וגו'</span><ref><span dir="rtl"> במדבר טז כב.</span></ref><span dir="rtl">, ונאמר: וישמע משה ויפול על פניו</span><ref><span dir="rtl"> שם טז ד.</span></ref><span dir="rtl">, ונאמר: ויקרע יהושע שמלותיו ויפל על פניו</span><ref><span dir="rtl"> יהושע ז ו.</span></ref><span dir="rtl">, וכל אלו היו בזמני צער</span><ref><span dir="rtl"> תשו' הגאונים שם.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | <span dir="rtl">אין נופלים אפים בזמני שמחה אלא בזמני צער</span><ref><span dir="rtl"> תשו' הגאונים שע"ת סי' שלז.</span></ref><span dir="rtl">, כמו שנאמר: ויפלו על פניהם ויאמרו אל וגו'</span><ref><span dir="rtl"> במדבר טז כב.</span></ref><span dir="rtl">, ונאמר: וישמע משה ויפול על פניו</span><ref><span dir="rtl"> שם טז ד.</span></ref><span dir="rtl">, ונאמר: ויקרע יהושע שמלותיו ויפל על פניו</span><ref><span dir="rtl"> יהושע ז ו.</span></ref><span dir="rtl">, וכל אלו היו בזמני צער</span><ref><span dir="rtl"> תשו' הגאונים שם.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | ||
== <span dir="rtl">שבתות וג' רגלים</span> == | === <span dir="rtl">שבתות וג' רגלים</span> === | ||
<span dir="rtl">אין נופלים אפים בשבתות ובג' רגלים</span><ref><span dir="rtl"> סידור רס"ג עמ' כד; עי' מחזור ויטרי סי' צג; רמב"ם תפלה פ"ה הט"ו; שבה"ל סי' ל.</span></ref><span dir="rtl">, ולא בתפילת מנחה שלפניהם</span><ref><span dir="rtl"> רמב"ם שם.</span></ref><span dir="rtl">, ויש שכתבו שבערב יום טוב אין נופלים אף בשחרית</span><ref><span dir="rtl"> הגה"מ תפלה שם אות ש.</span></ref><span dir="rtl">, ויש מהראשונים שכתבו שבג' רגלים אין נופלים כלל ביום שלפניו ושלאחריו</span><ref><span dir="rtl"> שבה"ל שם.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | <span dir="rtl">אין נופלים אפים בשבתות ובג' רגלים</span><ref><span dir="rtl"> סידור רס"ג עמ' כד; עי' מחזור ויטרי סי' צג; רמב"ם תפלה פ"ה הט"ו; שבה"ל סי' ל.</span></ref><span dir="rtl">, ולא בתפילת מנחה שלפניהם</span><ref><span dir="rtl"> רמב"ם שם.</span></ref><span dir="rtl">, ויש שכתבו שבערב יום טוב אין נופלים אף בשחרית</span><ref><span dir="rtl"> הגה"מ תפלה שם אות ש.</span></ref><span dir="rtl">, ויש מהראשונים שכתבו שבג' רגלים אין נופלים כלל ביום שלפניו ושלאחריו</span><ref><span dir="rtl"> שבה"ל שם.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | ||
== <span dir="rtl">ראש חדש</span> == | === <span dir="rtl">ראש חדש</span> === | ||
<span dir="rtl">ראש-חדש* אין נופלים בו אפים</span><ref><span dir="rtl"> עי' ב"מ נט ב: ההוא יומא ריש ירחא הוה, וברש"י ד"ה בין, וריטב"א שם; מחזור ויטרי סי' צג; רמב"ם שם; שבלי הלקט סי' ל.</span></ref><span dir="rtl">, לפי שנקרא מועד</span><ref><span dir="rtl"> ע"ע ראש חדש. שבה"ל שם.</span></ref><span dir="rtl">. בליל ראש חדש – לסוברים שנופלים אפים בלילה</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> 31<span dir="rtl">.</span></ref> <span dir="rtl"> – כתבו ראשונים שאין נופלים אפים בליל ראש חדש</span><ref><span dir="rtl"> עי' שבה"ל סי' ל; רוקח סי' רכח, ועי"ש שהוכיח דבריו מב"מ נט ב, ועי' גליוני הש"ס ב"מ שם שדחה ראייתו.</span></ref><span dir="rtl">, ויש שכתבו שאף בתפילת מנחה שלפניו אין נופלים</span><ref><span dir="rtl"> שבה"ל סי' ל; הגה"מ תפלה פ"ה אות ש.</span></ref><span dir="rtl">, לפי שדין הוא שאם באו עדים מן המנחה ולמעלה נוהגים אותו היום קודש ולמחר קודש</span><ref><span dir="rtl"> ע"ע ר"ח. שבה"ל שם.</span></ref><span dir="rtl">, או לפי שראש חודש חל מזמן מנחה שלפניו</span><ref><span dir="rtl"> כה"ח (סופר) או"ח סי' קלא ס"ק ק, ע"פ דברי ס' האורה ח"א סי' נט בענין אמירת צדקתך בתפילת מנחה בשבת שלמחרת חל ראש חודש.</span></ref><span dir="rtl">. לילה שאחר ראש חודש – לסוברים שנופלים אפים בלילה</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> 31<span dir="rtl">.</span></ref> <span dir="rtl"> – נחלקו ראשונים ואחרונים: יש מן הראשונים סוברים שאין נופלים בו אפים</span><ref><span dir="rtl"> עי' רוקח שם, שעד היום שלמחרת אין נופלים, ועי' גליוני הש"ס שם בד'.</span></ref><span dir="rtl">. ומן האחרונים יש שנחלקו שאפשר ליפול בו אפים</span><ref><span dir="rtl"> גליוני הש"ס שם.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | <span dir="rtl">ראש-חדש* אין נופלים בו אפים</span><ref><span dir="rtl"> עי' ב"מ נט ב: ההוא יומא ריש ירחא הוה, וברש"י ד"ה בין, וריטב"א שם; מחזור ויטרי סי' צג; רמב"ם שם; שבלי הלקט סי' ל.</span></ref><span dir="rtl">, לפי שנקרא מועד</span><ref><span dir="rtl"> ע"ע ראש חדש. שבה"ל שם.</span></ref><span dir="rtl">. בליל ראש חדש – לסוברים שנופלים אפים בלילה</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> 31<span dir="rtl">.</span></ref> <span dir="rtl"> – כתבו ראשונים שאין נופלים אפים בליל ראש חדש</span><ref><span dir="rtl"> עי' שבה"ל סי' ל; רוקח סי' רכח, ועי"ש שהוכיח דבריו מב"מ נט ב, ועי' גליוני הש"ס ב"מ שם שדחה ראייתו.</span></ref><span dir="rtl">, ויש שכתבו שאף בתפילת מנחה שלפניו אין נופלים</span><ref><span dir="rtl"> שבה"ל סי' ל; הגה"מ תפלה פ"ה אות ש.</span></ref><span dir="rtl">, לפי שדין הוא שאם באו עדים מן המנחה ולמעלה נוהגים אותו היום קודש ולמחר קודש</span><ref><span dir="rtl"> ע"ע ר"ח. שבה"ל שם.</span></ref><span dir="rtl">, או לפי שראש חודש חל מזמן מנחה שלפניו</span><ref><span dir="rtl"> כה"ח (סופר) או"ח סי' קלא ס"ק ק, ע"פ דברי ס' האורה ח"א סי' נט בענין אמירת צדקתך בתפילת מנחה בשבת שלמחרת חל ראש חודש.</span></ref><span dir="rtl">. לילה שאחר ראש חודש – לסוברים שנופלים אפים בלילה</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> 31<span dir="rtl">.</span></ref> <span dir="rtl"> – נחלקו ראשונים ואחרונים: יש מן הראשונים סוברים שאין נופלים בו אפים</span><ref><span dir="rtl"> עי' רוקח שם, שעד היום שלמחרת אין נופלים, ועי' גליוני הש"ס שם בד'.</span></ref><span dir="rtl">. ומן האחרונים יש שנחלקו שאפשר ליפול בו אפים</span><ref><span dir="rtl"> גליוני הש"ס שם.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | ||
== <span dir="rtl">ראש השנה</span> == | === <span dir="rtl">ראש השנה</span> === | ||
<span dir="rtl">ראש השנה כתבו ראשונים שאין נופלים אפים, לפי שהוקשו כל המועדים זה לזה</span><ref><span dir="rtl"> שבה"ל סי' ל.</span></ref><span dir="rtl">. ויש מהגאונים שנהגו ליפול אפים בראש השנה, וכן בשבת שובה</span><ref><span dir="rtl"> שו"ת הריב"ש סי' תיב, מנהג ישיבת מתא מחסיה.</span></ref><span dir="rtl">. בערב ראש השנה – לסוברים שבראש השנה אין נופלים - יש סוברים שאין נופלים אפים אף בתפילת שחרית</span><ref><span dir="rtl"> דרכ"מ או"ח סי' קלא ס"ק ז, רמ"א או"ח שם ס"ו. ועי' פמ"ג או"ח שם משב"ז ס"ק טו, שבמנחה שקודם ער"ה נופלים אפים.</span></ref><span dir="rtl">, ויש סוברים שדוקא בתפילת מנחה אין נופלים</span><ref><span dir="rtl"> שבה"ל שם.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | <span dir="rtl">ראש השנה כתבו ראשונים שאין נופלים אפים, לפי שהוקשו כל המועדים זה לזה</span><ref><span dir="rtl"> שבה"ל סי' ל.</span></ref><span dir="rtl">. ויש מהגאונים שנהגו ליפול אפים בראש השנה, וכן בשבת שובה</span><ref><span dir="rtl"> שו"ת הריב"ש סי' תיב, מנהג ישיבת מתא מחסיה.</span></ref><span dir="rtl">. בערב ראש השנה – לסוברים שבראש השנה אין נופלים - יש סוברים שאין נופלים אפים אף בתפילת שחרית</span><ref><span dir="rtl"> דרכ"מ או"ח סי' קלא ס"ק ז, רמ"א או"ח שם ס"ו. ועי' פמ"ג או"ח שם משב"ז ס"ק טו, שבמנחה שקודם ער"ה נופלים אפים.</span></ref><span dir="rtl">, ויש סוברים שדוקא בתפילת מנחה אין נופלים</span><ref><span dir="rtl"> שבה"ל שם.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | ||
== <span dir="rtl">יום כיפור</span> == | === <span dir="rtl">יום כיפור</span> === | ||
<span dir="rtl">יום כיפור, נחלקו בו ראשונים אם נופלים אפים: יש סוברים שנופלים בכל תפילה ותפילה, לפי שהוא יום תחינה ובקשה ותענית</span><ref><span dir="rtl"> רמב"ם תפילה פ"ה הט"ו.</span></ref><span dir="rtl">. ויש סוברים שאין נופלים בו כלל אפים</span><ref><span dir="rtl"> הגה"מ תפילה שם אות ת.</span></ref><span dir="rtl">. ויש סוברים שבשחרית, מוסף ומנחה אין נופלים, אך בנעילה נופלים</span><ref><span dir="rtl"> שבה"ל סי' ל. ועי"ש שנהגו במקומו ליפול אפים בנעילה כשאומרים מכניסי רחמים.</span></ref><span dir="rtl">. בערב יום כיפור אין נופלים בין בשחרית ובין במנחה</span><ref><span dir="rtl"> שבה"ל שם. ועי' לבוש או"ח סי' קלא ס"ו, ובפמ"ג או"ח שם משב"ז ס"ק טו, שבמנחה שקודם עיו"כ נופלים אפים, ועי' א"ר או"ח סי' תרה ס"ק ג, שהביא בשם מורה אחד שכ' שלא ליפול אפים במנחה קודם עיו"כ, ועי"ש שכ' שטעה בזה.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | <span dir="rtl">יום כיפור, נחלקו בו ראשונים אם נופלים אפים: יש סוברים שנופלים בכל תפילה ותפילה, לפי שהוא יום תחינה ובקשה ותענית</span><ref><span dir="rtl"> רמב"ם תפילה פ"ה הט"ו.</span></ref><span dir="rtl">. ויש סוברים שאין נופלים בו כלל אפים</span><ref><span dir="rtl"> הגה"מ תפילה שם אות ת.</span></ref><span dir="rtl">. ויש סוברים שבשחרית, מוסף ומנחה אין נופלים, אך בנעילה נופלים</span><ref><span dir="rtl"> שבה"ל סי' ל. ועי"ש שנהגו במקומו ליפול אפים בנעילה כשאומרים מכניסי רחמים.</span></ref><span dir="rtl">. בערב יום כיפור אין נופלים בין בשחרית ובין במנחה</span><ref><span dir="rtl"> שבה"ל שם. ועי' לבוש או"ח סי' קלא ס"ו, ובפמ"ג או"ח שם משב"ז ס"ק טו, שבמנחה שקודם עיו"כ נופלים אפים, ועי' א"ר או"ח סי' תרה ס"ק ג, שהביא בשם מורה אחד שכ' שלא ליפול אפים במנחה קודם עיו"כ, ועי"ש שכ' שטעה בזה.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | ||
== <span dir="rtl">חודש תשרי מלאחר יום כיפור</span> == | === <span dir="rtl">חודש תשרי מלאחר יום כיפור</span> === | ||
<span dir="rtl">חודש תשרי מלאחר יום כיפור, יש סוברים שבין יום כיפור לסוכות אין נופלים</span><ref><span dir="rtl"> שבה"ל סי' ל.</span></ref><span dir="rtl">, לפי שבימים אלו נשלם בנין בית המקדש</span><ref><span dir="rtl"> שבה"ל שם.</span></ref><span dir="rtl">, או לפי שאין הקב"ה מתחיל להחשיב עונוותיהם של ישראל עד ליום ראשון של סוכות</span><ref><span dir="rtl"> לבוש או"ח סי' תרכד ס"ה.</span></ref><span dir="rtl">, וחשוב זמן זה כיום טוב</span><ref><span dir="rtl"> שכנה"ג או"ח סי' קלא ס"ק יב, בד' הלבוש שם.</span></ref><span dir="rtl">. ויש סוברים שאף מאחר שמיני עצרת עד סוף חודש תשרי אין נופלים אפים</span><ref><span dir="rtl"> שכנה"ג שם; פר"ח או"ח שם ס"ז; שע"ת או"ח שם ס"ק יט, בשם סדה"י.</span></ref><span dir="rtl">, לפי שרוב החודש יצא בקדושה ואין נופלים אפים, ומתוך שאין נופלים ברובו אין נופלים בכולו</span><ref><span dir="rtl"> שכנה"ג שם, ועי"ש שחישב ב' ימים של ר"ה, יוה"כ וד' ימים שבין יו"כ לסוכות, וט' ימי החג, הרי רובו של חודש, ולבני א"י שנוהגים ח' ימי חג מ"מ כיון שהוא מחצה של חודש חשוב כרובו, ועי"ש שהסיק שטעם זה הוא דוחוק, ועוד שלכאו' לסוברים שביו"כ נופלים אפים (עי' ציון</span> <span dir="rtl">319 ואילך) אין אפי' מחצה חודש לבני א"י.</span></ref><span dir="rtl">, או לפי שחודש תשרי הוא חודש השביעי המושבע במצוות</span><ref><span dir="rtl"> שכנה"ג שם. ועי"ש שמ"מ בעשרת ימי תשובה נופלים אפים לפי שהם ימי סליחה וכפרה.</span></ref><span dir="rtl">, או מפני שחודש זה נכנס בעינוי ראוי הוא שייצא בשמחה</span><ref><span dir="rtl"> שע"ת או"ח שם ס"ק יט, בשם סדה"י.</span></ref><span dir="rtl">, או לפי שנתנו לשמיני עצרת ז' ימי תשלומים לענין נפילת אפים</span><ref><span dir="rtl"> ס' א"י (טוקוצ'ינסקי) סי' יב הע' 1. ועי' שכנה"ג שם שדחה טעם זה.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | <span dir="rtl">חודש תשרי מלאחר יום כיפור, יש סוברים שבין יום כיפור לסוכות אין נופלים</span><ref><span dir="rtl"> שבה"ל סי' ל.</span></ref><span dir="rtl">, לפי שבימים אלו נשלם בנין בית המקדש</span><ref><span dir="rtl"> שבה"ל שם.</span></ref><span dir="rtl">, או לפי שאין הקב"ה מתחיל להחשיב עונוותיהם של ישראל עד ליום ראשון של סוכות</span><ref><span dir="rtl"> לבוש או"ח סי' תרכד ס"ה.</span></ref><span dir="rtl">, וחשוב זמן זה כיום טוב</span><ref><span dir="rtl"> שכנה"ג או"ח סי' קלא ס"ק יב, בד' הלבוש שם.</span></ref><span dir="rtl">. ויש סוברים שאף מאחר שמיני עצרת עד סוף חודש תשרי אין נופלים אפים</span><ref><span dir="rtl"> שכנה"ג שם; פר"ח או"ח שם ס"ז; שע"ת או"ח שם ס"ק יט, בשם סדה"י.</span></ref><span dir="rtl">, לפי שרוב החודש יצא בקדושה ואין נופלים אפים, ומתוך שאין נופלים ברובו אין נופלים בכולו</span><ref><span dir="rtl"> שכנה"ג שם, ועי"ש שחישב ב' ימים של ר"ה, יוה"כ וד' ימים שבין יו"כ לסוכות, וט' ימי החג, הרי רובו של חודש, ולבני א"י שנוהגים ח' ימי חג מ"מ כיון שהוא מחצה של חודש חשוב כרובו, ועי"ש שהסיק שטעם זה הוא דוחוק, ועוד שלכאו' לסוברים שביו"כ נופלים אפים (עי' ציון</span> <span dir="rtl">319 ואילך) אין אפי' מחצה חודש לבני א"י.</span></ref><span dir="rtl">, או לפי שחודש תשרי הוא חודש השביעי המושבע במצוות</span><ref><span dir="rtl"> שכנה"ג שם. ועי"ש שמ"מ בעשרת ימי תשובה נופלים אפים לפי שהם ימי סליחה וכפרה.</span></ref><span dir="rtl">, או מפני שחודש זה נכנס בעינוי ראוי הוא שייצא בשמחה</span><ref><span dir="rtl"> שע"ת או"ח שם ס"ק יט, בשם סדה"י.</span></ref><span dir="rtl">, או לפי שנתנו לשמיני עצרת ז' ימי תשלומים לענין נפילת אפים</span><ref><span dir="rtl"> ס' א"י (טוקוצ'ינסקי) סי' יב הע' 1. ועי' שכנה"ג שם שדחה טעם זה.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | ||
== <span dir="rtl">חנוכה</span> == | === <span dir="rtl">חנוכה</span> === | ||
<span dir="rtl">בחנוכה</span><span dir="rtl">, כתבו ראשונים שאין נופלים אפים</span><ref><span dir="rtl"> מחזור ויטרי סי' צג; רמב"ם תפלה פ"ה הט"ו; שבה"ל סי' ל, וסי' קפט.</span></ref><span dir="rtl">, לפי שאומרים בה הלל</span><ref><span dir="rtl"> שבה"ל שם ושם.</span></ref><span dir="rtl">. ואף בתפילת מנחה שקודם אין נופלים אפים</span><ref><span dir="rtl"> שבה"ל שם; הגה"מ תפלה שם אות ש.</span></ref><span dir="rtl">. ויש מהגאונים שנהגו ליפול אפים בחנוכה</span><ref><span dir="rtl"> שו"ת הריב"ש סי' תיב, מנהג ישיבת ר"ע גאון.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | <span dir="rtl">בחנוכה</span><span dir="rtl">, כתבו ראשונים שאין נופלים אפים</span><ref><span dir="rtl"> מחזור ויטרי סי' צג; רמב"ם תפלה פ"ה הט"ו; שבה"ל סי' ל, וסי' קפט.</span></ref><span dir="rtl">, לפי שאומרים בה הלל</span><ref><span dir="rtl"> שבה"ל שם ושם.</span></ref><span dir="rtl">. ואף בתפילת מנחה שקודם אין נופלים אפים</span><ref><span dir="rtl"> שבה"ל שם; הגה"מ תפלה שם אות ש.</span></ref><span dir="rtl">. ויש מהגאונים שנהגו ליפול אפים בחנוכה</span><ref><span dir="rtl"> שו"ת הריב"ש סי' תיב, מנהג ישיבת ר"ע גאון.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | ||
== <span dir="rtl">ט"ו בשבט</span> == | === <span dir="rtl">ט"ו בשבט</span> === | ||
<span dir="rtl">בחמשה עשר בשבט נחלקו ראשונים אם נופלים אפים: א) יש סוברים שנופלים</span><ref><span dir="rtl"> מנהגי מהרי"ל שם, מנהג מגנצא וורמישא.</span></ref><span dir="rtl">. ב) ויש סוברים שאין נופלים</span><ref><span dir="rtl"> מנהגי מהרי"ל לחודש שבט; מנהגים טירנא לחודש שבט; ב"י או"ח קלא, ובשו"ע ס"ו.</span></ref><span dir="rtl">, לפי שהוא ראש השנה לאילנות</span><ref><span dir="rtl"> מנהגים טירנא שם; מנהגים דבי מהר"ם, תחינה; ב"י שם.</span></ref><span dir="rtl">, וחשוב כיום טוב</span><ref><span dir="rtl"> בהגר"א או"ח שם ס"ק יג.</span></ref><span dir="rtl">. ג) ויש סוברים שאין נופלים בשחרית אך במנחה נופלים</span><ref><span dir="rtl"> עי' מנהגים דבי מהר"ם שם. וכן הובא במנהגי מהרי"ל שם הוצ' מכון ירושלים בשינויי נוסחאות, וכן הביאו שם הגה' ר' הירץ שכך הוא מנהג פרנקפורט.</span></ref><span dir="rtl">. בתפילת מנחה שלפניו – לסוברים שאין נופלים ביום זה – נחלקו אחרונים, יש סוברים שנופלים</span><ref><span dir="rtl"> ערך לחם או"ח שם ועולת תמיד או"ח שם ס"ק כ, בד' שו"ע שם.</span></ref><span dir="rtl">. ויש סוברים שאין נופלים</span><ref><span dir="rtl"> פר"ח או"ח שם ס"ו, בד' שו"ע שם; עולת תמיד שם.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | <span dir="rtl">בחמשה עשר בשבט נחלקו ראשונים אם נופלים אפים: א) יש סוברים שנופלים</span><ref><span dir="rtl"> מנהגי מהרי"ל שם, מנהג מגנצא וורמישא.</span></ref><span dir="rtl">. ב) ויש סוברים שאין נופלים</span><ref><span dir="rtl"> מנהגי מהרי"ל לחודש שבט; מנהגים טירנא לחודש שבט; ב"י או"ח קלא, ובשו"ע ס"ו.</span></ref><span dir="rtl">, לפי שהוא ראש השנה לאילנות</span><ref><span dir="rtl"> מנהגים טירנא שם; מנהגים דבי מהר"ם, תחינה; ב"י שם.</span></ref><span dir="rtl">, וחשוב כיום טוב</span><ref><span dir="rtl"> בהגר"א או"ח שם ס"ק יג.</span></ref><span dir="rtl">. ג) ויש סוברים שאין נופלים בשחרית אך במנחה נופלים</span><ref><span dir="rtl"> עי' מנהגים דבי מהר"ם שם. וכן הובא במנהגי מהרי"ל שם הוצ' מכון ירושלים בשינויי נוסחאות, וכן הביאו שם הגה' ר' הירץ שכך הוא מנהג פרנקפורט.</span></ref><span dir="rtl">. בתפילת מנחה שלפניו – לסוברים שאין נופלים ביום זה – נחלקו אחרונים, יש סוברים שנופלים</span><ref><span dir="rtl"> ערך לחם או"ח שם ועולת תמיד או"ח שם ס"ק כ, בד' שו"ע שם.</span></ref><span dir="rtl">. ויש סוברים שאין נופלים</span><ref><span dir="rtl"> פר"ח או"ח שם ס"ו, בד' שו"ע שם; עולת תמיד שם.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | ||
== <span dir="rtl">פורים</span> == | === <span dir="rtl">פורים</span> === | ||
<span dir="rtl">פורים, נחלקו ראשונים אם נופלים אפים: יש סוברים שנופלים</span><ref><span dir="rtl"> שבה"ל סי' ל וריב"ש סי' תיב, בשם רב עמרם גאון.</span></ref><span dir="rtl">, לפי שיום נס הוא ונגאלו ישראל מלהשמיד ומלאבד וצריכים אנו לבקש רחמים שיפדנו ויגאלנו באחרונה כבראשונה</span><ref><span dir="rtl"> שבה"ל שם. ועי"ש שאינו דומה לחנוכה שאין נופלים בו אפים (עי' ציון</span> <span dir="rtl">346) לפי שבפורים א"א הלל (ע"ע הלל ציון 109)</span></ref><span dir="rtl">. ויש סוברים שאין נופלים</span><ref><span dir="rtl"> מחזור ויטרי סי' צג; רמב"ם תפילה פ"ה הט"ו; שבה"ל שם, בשם גאון אחר.</span></ref><span dir="rtl">, לפי שהוא יום משתה ושמחה</span><ref><span dir="rtl"> שבה"ל שם.</span></ref><span dir="rtl">, ולדעתם נחלקו ראשונים ואחרונים אם נופלים בתפילת מנחה שקודם פורים: יש סוברים שנופלים</span><ref><span dir="rtl"> עי' שבה"ל שם.</span></ref><span dir="rtl">. ויש סוברים שאין נופלים</span><ref><span dir="rtl"> הגה"מ תפילה שם אות ש; דה"ח סי' לח ס"י; שו"ע הרב, פסקי הסידור סיום תפילת שחרית.</span></ref><span dir="rtl">. פורים קטן, כתבו אחרונים – בדעת הסוברים שבפורים אין נופלים אפים - שאין נופלים בו אפים</span><ref><span dir="rtl"> שו"ע או"ח תרצז א.</span></ref><span dir="rtl">, ולא במנחה שלפניו</span><ref><span dir="rtl"> דה"ח שם; שו"ע הרב שם.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | <span dir="rtl">פורים, נחלקו ראשונים אם נופלים אפים: יש סוברים שנופלים</span><ref><span dir="rtl"> שבה"ל סי' ל וריב"ש סי' תיב, בשם רב עמרם גאון.</span></ref><span dir="rtl">, לפי שיום נס הוא ונגאלו ישראל מלהשמיד ומלאבד וצריכים אנו לבקש רחמים שיפדנו ויגאלנו באחרונה כבראשונה</span><ref><span dir="rtl"> שבה"ל שם. ועי"ש שאינו דומה לחנוכה שאין נופלים בו אפים (עי' ציון</span> <span dir="rtl">346) לפי שבפורים א"א הלל (ע"ע הלל ציון 109)</span></ref><span dir="rtl">. ויש סוברים שאין נופלים</span><ref><span dir="rtl"> מחזור ויטרי סי' צג; רמב"ם תפילה פ"ה הט"ו; שבה"ל שם, בשם גאון אחר.</span></ref><span dir="rtl">, לפי שהוא יום משתה ושמחה</span><ref><span dir="rtl"> שבה"ל שם.</span></ref><span dir="rtl">, ולדעתם נחלקו ראשונים ואחרונים אם נופלים בתפילת מנחה שקודם פורים: יש סוברים שנופלים</span><ref><span dir="rtl"> עי' שבה"ל שם.</span></ref><span dir="rtl">. ויש סוברים שאין נופלים</span><ref><span dir="rtl"> הגה"מ תפילה שם אות ש; דה"ח סי' לח ס"י; שו"ע הרב, פסקי הסידור סיום תפילת שחרית.</span></ref><span dir="rtl">. פורים קטן, כתבו אחרונים – בדעת הסוברים שבפורים אין נופלים אפים - שאין נופלים בו אפים</span><ref><span dir="rtl"> שו"ע או"ח תרצז א.</span></ref><span dir="rtl">, ולא במנחה שלפניו</span><ref><span dir="rtl"> דה"ח שם; שו"ע הרב שם.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | ||
== <span dir="rtl">חודש ניסן</span> == | === <span dir="rtl">חודש ניסן</span> === | ||
<span dir="rtl">חודש ניסן, נחלקו בו ראשונים אם נופלים אפים: יש שכתבו שאין נופלים בו</span><ref><span dir="rtl"> עי' מס' סופרים פכ"א ה"א; שבה"ל סי' ל, בשם רש"י; הגה"מ תפילה פ"ה אות ש, יש מקומות שנהגו; מנהגים דבי מהר"ם, תחינה (עמ' 3); מנהגים טירנא חודש ניסן.</span></ref><span dir="rtl">, לפי שהוא נקבע כיום טוב במגילת תענית</span><ref><span dir="rtl"> שבה"ל שם.</span></ref><span dir="rtl">, ולדעתם כתבו אחרונים שאין נופלים אף במנחה שלפניו</span><ref><span dir="rtl"> דה"ח סי' לח ס"י.</span></ref><span dir="rtl">, ויש שביארו שלפי שבאחד בניסן הוקם המשכן, ולאחר מכן שנים עשר יום הקריבו הנשיאים את קרבנותיהם וכל שבט עשה יום טוב ביומו, ולאחר מכן חל חג הפסח, נמצא שרוב החודש יצא בקדושה ואין נופלים אפים, ומתוך שאין נופלים ברובו אין נופלים בכולו</span><ref><span dir="rtl"> מס' סופרים שם; מנהגים דבי מהר"ם שם; מנהגים טירנא שם; שכנה"ג או"ח סי' קלא ס"ק יב.</span></ref><span dir="rtl">. ויש סוברים שנופלים בו</span><ref><span dir="rtl"> שבה"ל שם.</span></ref><span dir="rtl">, לפי שבטלה מגילת תענית</span><ref><span dir="rtl"> ר"ה יח ב. שבה"ל שם.</span></ref><span dir="rtl">. ויש סוברים שאין נופלים מתחילת חודש ניסן עד אחרי אסרו חג</span><ref><span dir="rtl"> הגה"מ שם; רוקח סי' רמה; טור או"ח סי' תכט.</span></ref><span dir="rtl">, לפי שיש לנהוג כבוד בימים שהקריבו הנשיאים ועשו יום טוב</span><ref><span dir="rtl"> עי' הגה"מ שם; ב"י או"ח שם.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | <span dir="rtl">חודש ניסן, נחלקו בו ראשונים אם נופלים אפים: יש שכתבו שאין נופלים בו</span><ref><span dir="rtl"> עי' מס' סופרים פכ"א ה"א; שבה"ל סי' ל, בשם רש"י; הגה"מ תפילה פ"ה אות ש, יש מקומות שנהגו; מנהגים דבי מהר"ם, תחינה (עמ' 3); מנהגים טירנא חודש ניסן.</span></ref><span dir="rtl">, לפי שהוא נקבע כיום טוב במגילת תענית</span><ref><span dir="rtl"> שבה"ל שם.</span></ref><span dir="rtl">, ולדעתם כתבו אחרונים שאין נופלים אף במנחה שלפניו</span><ref><span dir="rtl"> דה"ח סי' לח ס"י.</span></ref><span dir="rtl">, ויש שביארו שלפי שבאחד בניסן הוקם המשכן, ולאחר מכן שנים עשר יום הקריבו הנשיאים את קרבנותיהם וכל שבט עשה יום טוב ביומו, ולאחר מכן חל חג הפסח, נמצא שרוב החודש יצא בקדושה ואין נופלים אפים, ומתוך שאין נופלים ברובו אין נופלים בכולו</span><ref><span dir="rtl"> מס' סופרים שם; מנהגים דבי מהר"ם שם; מנהגים טירנא שם; שכנה"ג או"ח סי' קלא ס"ק יב.</span></ref><span dir="rtl">. ויש סוברים שנופלים בו</span><ref><span dir="rtl"> שבה"ל שם.</span></ref><span dir="rtl">, לפי שבטלה מגילת תענית</span><ref><span dir="rtl"> ר"ה יח ב. שבה"ל שם.</span></ref><span dir="rtl">. ויש סוברים שאין נופלים מתחילת חודש ניסן עד אחרי אסרו חג</span><ref><span dir="rtl"> הגה"מ שם; רוקח סי' רמה; טור או"ח סי' תכט.</span></ref><span dir="rtl">, לפי שיש לנהוג כבוד בימים שהקריבו הנשיאים ועשו יום טוב</span><ref><span dir="rtl"> עי' הגה"מ שם; ב"י או"ח שם.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | ||
== <span dir="rtl">פסח שני</span> == | === <span dir="rtl">פסח שני</span> === | ||
<span dir="rtl">פסח שני, נחלקו בו אחרונים אם נופלים אפים: יש סוברים שאין נופלים</span><ref><span dir="rtl"> ערך לחם או"ח סי' קלא ס"ו; שכנה"ג או"ח שם הגב"י ס"ק יב; פר"ח או"ח שם ס"ק ז; ערוה"ש או"ח שם סי"ב, מנהג הספרדים. ועי' שע"ת או"ח שם ס"ק יט, שי"ס שאף בט"ו אייר אין נופלים אפים, אך אין נוהגים כן.</span></ref><span dir="rtl">, מפני שהיו מקריבין ביום זה קרבן פסח שני</span><ref><span dir="rtl"> ערך לחם שם.</span></ref><span dir="rtl">. ויש סוברים שנופלים</span><ref><span dir="rtl"> פמ"ג או"ח שם משב"ז ס"ק טו.</span></ref><span dir="rtl">, ואף שהיו מביאים קרבן פסח שני ביום זה, מכל היה זה קרבן יחידים שאין מבטלים עבורו נפילת אפים</span><ref><span dir="rtl"> פמ"ג שם.</span></ref><span dir="rtl">. במנחה שקודם לפסח שני – לסוברים שאין נופלים ביום זה, יש סוברים שאין נופלים אפים</span><ref><span dir="rtl"> סידור חמדת ישראל (עה ב) בשם האר"י; נהר מצרים הל' נפ"א אות ו.</span></ref><span dir="rtl">. ויש סוברים שנופלים</span><ref><span dir="rtl"> שו"ע הרב, פסקי הסידור סיום תפילת שחרית; ס' א"י (טוקוצ'ינסקי) סי' יא אות א.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | <span dir="rtl">פסח שני, נחלקו בו אחרונים אם נופלים אפים: יש סוברים שאין נופלים</span><ref><span dir="rtl"> ערך לחם או"ח סי' קלא ס"ו; שכנה"ג או"ח שם הגב"י ס"ק יב; פר"ח או"ח שם ס"ק ז; ערוה"ש או"ח שם סי"ב, מנהג הספרדים. ועי' שע"ת או"ח שם ס"ק יט, שי"ס שאף בט"ו אייר אין נופלים אפים, אך אין נוהגים כן.</span></ref><span dir="rtl">, מפני שהיו מקריבין ביום זה קרבן פסח שני</span><ref><span dir="rtl"> ערך לחם שם.</span></ref><span dir="rtl">. ויש סוברים שנופלים</span><ref><span dir="rtl"> פמ"ג או"ח שם משב"ז ס"ק טו.</span></ref><span dir="rtl">, ואף שהיו מביאים קרבן פסח שני ביום זה, מכל היה זה קרבן יחידים שאין מבטלים עבורו נפילת אפים</span><ref><span dir="rtl"> פמ"ג שם.</span></ref><span dir="rtl">. במנחה שקודם לפסח שני – לסוברים שאין נופלים ביום זה, יש סוברים שאין נופלים אפים</span><ref><span dir="rtl"> סידור חמדת ישראל (עה ב) בשם האר"י; נהר מצרים הל' נפ"א אות ו.</span></ref><span dir="rtl">. ויש סוברים שנופלים</span><ref><span dir="rtl"> שו"ע הרב, פסקי הסידור סיום תפילת שחרית; ס' א"י (טוקוצ'ינסקי) סי' יא אות א.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | ||
== <span dir="rtl">ל"ג בעומר</span> == | === <span dir="rtl">ל"ג בעומר</span> === | ||
<span dir="rtl">ל"ג בעומר נחלקו בו ראשונים אם נופלים אפים: יש סוברים שנופלים</span><ref><span dir="rtl"> מנהגי מהרי"ל בין פסח לשבועות אות ז, מנהג מגנצא וורמייזא.</span></ref><span dir="rtl">. ויש סוברים שאין נופלים</span><ref><span dir="rtl"> שו"ע או"ח קלא ו, ותצג ב.</span></ref><span dir="rtl">, שחשוב הוא כיום טוב</span><ref><span dir="rtl"> עי' מג"א או"ח שם ס"ק יז; בהגר"א שם, ע"פ גמ' תענית ל ב שט"ו באב חשוב כיו"ט לפי שהוא יום שכלו בו מתי מדבר.</span></ref><span dir="rtl">, לפי שביום זה פסקו תלמידי רבי עקיבא מלמות, לסוברים כן</span><ref><span dir="rtl"> ע"ע ל"ג בעומר ציונים 4, 30, 50 ו66. מנהגים דבי מהר"ם, תחינה (עמ' 3), לשיטתו שבשחרית אין נופלים, עי ציון</span> <span dir="rtl">369; בהגר"א או"ח שם ס"ק טז, ע"פ גמ' תענית ל ב שט"ו באב חשוב כיו"ט לפי שהוא יום שכלו בו מתי מדבר.</span></ref><span dir="rtl">, ואף לסוברים שמתו עד עצרת, מכל מקום ל"ג בעומר יום שמחה הוא לפי שמתו רק ל"ב ימים מתוך הימים שבין פסח לעצרת</span><ref><span dir="rtl"> מנהגי מהרי"ל שם, לשיטתו שבשחרית אין נופלים.</span></ref><span dir="rtl">. ויש סוברים שבשחרית אין נופלים אבל במנחה נופלים</span><ref><span dir="rtl"> מנהגים דבי מהר"ם שם; מנהגי מהרי"ל שם; נוהג כצאן יוסף, מנהגי ל"ג בעומר אות א (עמ' רלג), ועי"ש שביאר הטעם שאין נופלים במנחה של אותו יום, גזירה שלא ימנעו מנפילת אפים במנחה שלפניו (לסוברים שנופלים עי' ציון הבא). בטעם הדבר שאין נופלים בשחרית עי' לעיל.</span></ref><span dir="rtl">. בתפילת מנחה שקודם ליום זה, נחלקו אחרונים: יש סוברים שנופלים</span><ref><span dir="rtl"> נוהג כצאן יוסף שם; ערוה"ש או"ח שם סי"ב, בד' השו"ע שם.</span></ref><span dir="rtl">, ויש סוברים שאין נופלים</span><ref><span dir="rtl"> לבוש או"ח שם ס"ו; עי' פמ"ג או"ח שם א"א ס"ק טו, ובסי' תצג א"א ס"ק ג.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | <span dir="rtl">ל"ג בעומר נחלקו בו ראשונים אם נופלים אפים: יש סוברים שנופלים</span><ref><span dir="rtl"> מנהגי מהרי"ל בין פסח לשבועות אות ז, מנהג מגנצא וורמייזא.</span></ref><span dir="rtl">. ויש סוברים שאין נופלים</span><ref><span dir="rtl"> שו"ע או"ח קלא ו, ותצג ב.</span></ref><span dir="rtl">, שחשוב הוא כיום טוב</span><ref><span dir="rtl"> עי' מג"א או"ח שם ס"ק יז; בהגר"א שם, ע"פ גמ' תענית ל ב שט"ו באב חשוב כיו"ט לפי שהוא יום שכלו בו מתי מדבר.</span></ref><span dir="rtl">, לפי שביום זה פסקו תלמידי רבי עקיבא מלמות, לסוברים כן</span><ref><span dir="rtl"> ע"ע ל"ג בעומר ציונים 4, 30, 50 ו66. מנהגים דבי מהר"ם, תחינה (עמ' 3), לשיטתו שבשחרית אין נופלים, עי ציון</span> <span dir="rtl">369; בהגר"א או"ח שם ס"ק טז, ע"פ גמ' תענית ל ב שט"ו באב חשוב כיו"ט לפי שהוא יום שכלו בו מתי מדבר.</span></ref><span dir="rtl">, ואף לסוברים שמתו עד עצרת, מכל מקום ל"ג בעומר יום שמחה הוא לפי שמתו רק ל"ב ימים מתוך הימים שבין פסח לעצרת</span><ref><span dir="rtl"> מנהגי מהרי"ל שם, לשיטתו שבשחרית אין נופלים.</span></ref><span dir="rtl">. ויש סוברים שבשחרית אין נופלים אבל במנחה נופלים</span><ref><span dir="rtl"> מנהגים דבי מהר"ם שם; מנהגי מהרי"ל שם; נוהג כצאן יוסף, מנהגי ל"ג בעומר אות א (עמ' רלג), ועי"ש שביאר הטעם שאין נופלים במנחה של אותו יום, גזירה שלא ימנעו מנפילת אפים במנחה שלפניו (לסוברים שנופלים עי' ציון הבא). בטעם הדבר שאין נופלים בשחרית עי' לעיל.</span></ref><span dir="rtl">. בתפילת מנחה שקודם ליום זה, נחלקו אחרונים: יש סוברים שנופלים</span><ref><span dir="rtl"> נוהג כצאן יוסף שם; ערוה"ש או"ח שם סי"ב, בד' השו"ע שם.</span></ref><span dir="rtl">, ויש סוברים שאין נופלים</span><ref><span dir="rtl"> לבוש או"ח שם ס"ו; עי' פמ"ג או"ח שם א"א ס"ק טו, ובסי' תצג א"א ס"ק ג.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | ||
== <span dir="rtl">קודם חג השבועות</span> == | === <span dir="rtl">קודם חג השבועות</span> === | ||
<span dir="rtl">ג' ימים קודם חג השבועות, כתבו ראשונים שאין נופלים אפים, על שם הנאמר: היו נכונים לשלושת ימים</span><ref><span dir="rtl"> שמות יט טו. הגה"מ תפילה פ"ה אות ש, בשם ר"י הלוי.</span></ref><span dir="rtl">. ויש שנהגו שאין נופלים מראש סיון עד אחר שבועות</span><ref><span dir="rtl"> הגה"מ שם, יש מקומות שנהגו; מנהגים טירנא, חג השבועות.</span></ref><span dir="rtl">, דהיינו עד לאחר אסרו חג</span><ref><span dir="rtl"> מנהגים שם. ועי"ש לפי שבימים אלו היה מצוות הגבלה.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | <span dir="rtl">ג' ימים קודם חג השבועות, כתבו ראשונים שאין נופלים אפים, על שם הנאמר: היו נכונים לשלושת ימים</span><ref><span dir="rtl"> שמות יט טו. הגה"מ תפילה פ"ה אות ש, בשם ר"י הלוי.</span></ref><span dir="rtl">. ויש שנהגו שאין נופלים מראש סיון עד אחר שבועות</span><ref><span dir="rtl"> הגה"מ שם, יש מקומות שנהגו; מנהגים טירנא, חג השבועות.</span></ref><span dir="rtl">, דהיינו עד לאחר אסרו חג</span><ref><span dir="rtl"> מנהגים שם. ועי"ש לפי שבימים אלו היה מצוות הגבלה.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | ||
== <span dir="rtl">אחר חג השבועות</span> == | === <span dir="rtl">אחר חג השבועות</span> === | ||
<span dir="rtl">אחר חג השבועות, נחלקו ראשונים אם נופלים אפים: יש סוברים שאין נופלים עד שבוע אחר חג השבועות</span><ref><span dir="rtl"> שבה"ל סי' ל, מנהג ורמייזא; שו"ת בנימין זאב סי' ריב; שכנה"ג או"ח שם ס"ק יא.</span></ref> <span dir="rtl">- ובדעתם יש הסוברים דהיינו עד י"ג סיון</span><ref><span dir="rtl"> שכנה"ג שם, מנהג קושטאנדינא, ובד' שו"ת בנימין זאב שם.</span></ref><span dir="rtl">, לפי שמונים שבוע ימים מאסרו חג, ואף שכיום אנו בקיאים בזמנים, מכל מקום כדי שלא יבואו לזלזל, מונים השבוע רק מאחרי אסרו חג</span><ref><span dir="rtl"> שכנה"ג שם.</span></ref><span dir="rtl">. ויש הסוברים שהוא עד י"ב סיון</span><ref><span dir="rtl"> שכנה"ג שם, מנהג איזמיר; פרי האדמה תפילה פ"ה הט"ו, מנהג ירושלים.</span></ref><span dir="rtl">, לפי שכיום בקיאים בזמנים, ואין לחוש לספק ביום החג</span><ref><span dir="rtl"> שכנה"ג שם.</span></ref> <span dir="rtl">- לפי שקרבנות החג יש להם תשלומים שבעה ימים אחר שבועות</span><ref><span dir="rtl"> שו"ת בנימין זאב שם; מג"א או"ח שם ס"ק יח.</span></ref><span dir="rtl">. ויש סוברים שנופלים אפים</span><ref><span dir="rtl"> שבה"ל שם, מנהג מגנצא; עי' מנהגים טירנא, חג השבועות, ודרכ"מ או"ח סי' קלא ס"ק ז בדעתו.</span></ref><span dir="rtl">, לפי שבזמן הזה שאין קרבנות לא שייך תשלומין לענין נפילת אפים</span><ref><span dir="rtl"> הגה' בית שאול למשניות מו"ק פ"ג מ"ו.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | <span dir="rtl">אחר חג השבועות, נחלקו ראשונים אם נופלים אפים: יש סוברים שאין נופלים עד שבוע אחר חג השבועות</span><ref><span dir="rtl"> שבה"ל סי' ל, מנהג ורמייזא; שו"ת בנימין זאב סי' ריב; שכנה"ג או"ח שם ס"ק יא.</span></ref> <span dir="rtl">- ובדעתם יש הסוברים דהיינו עד י"ג סיון</span><ref><span dir="rtl"> שכנה"ג שם, מנהג קושטאנדינא, ובד' שו"ת בנימין זאב שם.</span></ref><span dir="rtl">, לפי שמונים שבוע ימים מאסרו חג, ואף שכיום אנו בקיאים בזמנים, מכל מקום כדי שלא יבואו לזלזל, מונים השבוע רק מאחרי אסרו חג</span><ref><span dir="rtl"> שכנה"ג שם.</span></ref><span dir="rtl">. ויש הסוברים שהוא עד י"ב סיון</span><ref><span dir="rtl"> שכנה"ג שם, מנהג איזמיר; פרי האדמה תפילה פ"ה הט"ו, מנהג ירושלים.</span></ref><span dir="rtl">, לפי שכיום בקיאים בזמנים, ואין לחוש לספק ביום החג</span><ref><span dir="rtl"> שכנה"ג שם.</span></ref> <span dir="rtl">- לפי שקרבנות החג יש להם תשלומים שבעה ימים אחר שבועות</span><ref><span dir="rtl"> שו"ת בנימין זאב שם; מג"א או"ח שם ס"ק יח.</span></ref><span dir="rtl">. ויש סוברים שנופלים אפים</span><ref><span dir="rtl"> שבה"ל שם, מנהג מגנצא; עי' מנהגים טירנא, חג השבועות, ודרכ"מ או"ח סי' קלא ס"ק ז בדעתו.</span></ref><span dir="rtl">, לפי שבזמן הזה שאין קרבנות לא שייך תשלומין לענין נפילת אפים</span><ref><span dir="rtl"> הגה' בית שאול למשניות מו"ק פ"ג מ"ו.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | ||
== <span dir="rtl">ט' באב</span> == | === <span dir="rtl">ט' באב</span> === | ||
<span dir="rtl">תשעה באב, נחלקו ראשונים אם נופלים אפים: יש סוברים שנופלים אפים</span><ref><span dir="rtl"> האשכול (אלבק) הל' ט' באב (רטו ב), דעה א.</span></ref><span dir="rtl">. ויש סוברים שבתפילת שחרית אין נופלים אפים</span><ref><span dir="rtl"> שבה"ל סי' ל.</span></ref><span dir="rtl">, לפי שהוא יום אבל, ואבל הוקש לרגל – שאין נופלים בו אפים</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> <span dir="rtl">313.</span></ref> <span dir="rtl">- שנאמר: והפכתי חגיכם לאבל</span><ref><span dir="rtl"> עמוס ח י. שבה"ל שם; עי' האשכול שם, דעה ב; דרכ"מ או"ח סי' קלא אות ז, בשם מנהגי מהר"א טירנא.</span></ref><span dir="rtl">, אבל בתפילת מנחה נופלים</span><ref><span dir="rtl"> שבה"ל שם; דרכ"מ שם בשם מנהגי מהר"א טירנא.</span></ref><span dir="rtl">, לפי שהוא שעת נחמה</span><ref><span dir="rtl"> שבה"ל שם.</span></ref><span dir="rtl">. ויש שכתבו שאף בתפילת מנחה אין נופלים</span><ref><span dir="rtl"> רוקח סי' שיא; מנהגים דבי מהר"ם, תחינה (עמ' 3); מנהגים טירנא, תשעה באב; שו"ע או"ח שם ז וסי' תקנט ס"ד.</span></ref><span dir="rtl">, לפי שתשעה באב נקרא מועד</span><ref><span dir="rtl"> רוקח שם; מנהגים דבי מהר"ם שם; מנהגים טירנא שם.</span></ref><span dir="rtl">, כמו שנאמר: קרא עלי מועד</span><ref><span dir="rtl"> איכה א טו. מנהגים דבי מהר"ם שם.</span></ref><span dir="rtl">, או לפי שעל יום זה נאמר: גם כי אזעק ואשוע שתם תפלתי</span><ref><span dir="rtl"> איכה ג ח. רוקח שם, עי' ב"י או"ח סי' תקנט בדבריו</span></ref><span dir="rtl">. בתפילת מנחה שקודם תשעה באב – לסוברים שביום זה אין נופלים - יש שכתבו שנופלים אפים</span><ref><span dir="rtl"> שבה"ל שם.</span></ref><span dir="rtl">, לפי שאין מקדימים את הפורענות</span><ref><span dir="rtl"> שבה"ל שם.</span></ref><span dir="rtl">. ויש שכתבו שאין נופלים אפים</span><ref><span dir="rtl"> מנהגים טירנא שם; דה"ח סי' לח ס"י.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | <span dir="rtl">תשעה באב, נחלקו ראשונים אם נופלים בו אפים: יש סוברים שנופלים אפים</span><ref><span dir="rtl"> האשכול (אלבק) הל' ט' באב (רטו ב), דעה א.</span></ref><span dir="rtl">. ויש סוברים שבתפילת שחרית אין נופלים אפים</span><ref><span dir="rtl"> שבה"ל סי' ל.</span></ref><span dir="rtl">, לפי שהוא יום אבל, ואבל הוקש לרגל – שאין נופלים בו אפים</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> <span dir="rtl">313.</span></ref> <span dir="rtl">- שנאמר: והפכתי חגיכם לאבל</span><ref><span dir="rtl"> עמוס ח י. שבה"ל שם; עי' האשכול שם, דעה ב; דרכ"מ או"ח סי' קלא אות ז, בשם מנהגי מהר"א טירנא.</span></ref><span dir="rtl">, אבל בתפילת מנחה נופלים</span><ref><span dir="rtl"> שבה"ל שם; דרכ"מ שם בשם מנהגי מהר"א טירנא.</span></ref><span dir="rtl">, לפי שהוא שעת נחמה</span><ref><span dir="rtl"> שבה"ל שם.</span></ref><span dir="rtl">. ויש שכתבו שאף בתפילת מנחה אין נופלים</span><ref><span dir="rtl"> רוקח סי' שיא; מנהגים דבי מהר"ם, תחינה (עמ' 3); מנהגים טירנא, תשעה באב; שו"ע או"ח שם ז וסי' תקנט ס"ד.</span></ref><span dir="rtl">, לפי שתשעה באב נקרא מועד</span><ref><span dir="rtl"> רוקח שם; מנהגים דבי מהר"ם שם; מנהגים טירנא שם.</span></ref><span dir="rtl">, כמו שנאמר: קרא עלי מועד</span><ref><span dir="rtl"> איכה א טו. מנהגים דבי מהר"ם שם.</span></ref><span dir="rtl">, או לפי שעל יום זה נאמר: גם כי אזעק ואשוע שתם תפלתי</span><ref><span dir="rtl"> איכה ג ח. רוקח שם, עי' ב"י או"ח סי' תקנט בדבריו</span></ref><span dir="rtl">. בתפילת מנחה שקודם תשעה באב – לסוברים שביום זה אין נופלים - יש שכתבו שנופלים אפים</span><ref><span dir="rtl"> שבה"ל שם.</span></ref><span dir="rtl">, לפי שאין מקדימים את הפורענות</span><ref><span dir="rtl"> שבה"ל שם.</span></ref><span dir="rtl">. ויש שכתבו שאין נופלים אפים</span><ref><span dir="rtl"> מנהגים טירנא שם; דה"ח סי' לח ס"י.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | ||
== <span dir="rtl">ט"ו באב</span> == | === <span dir="rtl">ט"ו באב</span> === | ||
<span dir="rtl">חמשה עשר באב נחלקו ראשונים אם נופלים בו אפים: יש סוברים שאין נופלים</span><ref><span dir="rtl"> ב"י או"ח סי' קלא.</span></ref><span dir="rtl">, לפי שנקבע כיום טוב בזמן המקדש</span><ref><span dir="rtl"> לבוש או"ח סי' תקפ ס"ב; מג"א או"ח שם ס"ק טו.</span></ref><span dir="rtl">, ואף שבטלה מגילת תענית, מכל מקום לענין נפילת אפים שהיא רשות</span><ref><span dir="rtl"> ע"ע ציון</span> <span dir="rtl">17.</span></ref> <span dir="rtl">לא התבטל</span><ref><span dir="rtl"> עולת תמיד או"ח שם ס"ק יט.</span></ref><span dir="rtl">. ויש סוברים שנופלים</span><ref><span dir="rtl"> שבה"ל סי' ל; רוקח סי' שיב.</span></ref><span dir="rtl">, לפי שבטלה מגילת תענית</span><ref><span dir="rtl"> ר"ה יח ב.</span></ref><span dir="rtl">, וכבר אין זה יום טוב</span><ref><span dir="rtl"> שבה"ל שם.</span></ref><span dir="rtl">. ויש סוברים שבשחרית אין נופלים אפים, אך במנחה נופלים</span><ref><span dir="rtl"> עי' מנהגים דבי מהר"ם, תחינה.</span></ref><span dir="rtl">. במנחה שקודם ליום זה נחלקו אחרונים אם נופלים: יש סוברים שנופלים</span><ref><span dir="rtl"> ערוה"ש או"ח שם סי"ב, בד' השו"ע שם.</span></ref><span dir="rtl">. ויש סוברים שאין נופלים</span><ref><span dir="rtl"> ערוה"ש שם.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | <span dir="rtl">חמשה עשר באב נחלקו ראשונים אם נופלים בו אפים: יש סוברים שאין נופלים</span><ref><span dir="rtl"> ב"י או"ח סי' קלא.</span></ref><span dir="rtl">, לפי שנקבע כיום טוב בזמן המקדש</span><ref><span dir="rtl"> לבוש או"ח סי' תקפ ס"ב; מג"א או"ח שם ס"ק טו.</span></ref><span dir="rtl">, ואף שבטלה מגילת תענית, מכל מקום לענין נפילת אפים שהיא רשות</span><ref><span dir="rtl"> ע"ע ציון</span> <span dir="rtl">17.</span></ref> <span dir="rtl">לא התבטל</span><ref><span dir="rtl"> עולת תמיד או"ח שם ס"ק יט.</span></ref><span dir="rtl">. ויש סוברים שנופלים</span><ref><span dir="rtl"> שבה"ל סי' ל; רוקח סי' שיב.</span></ref><span dir="rtl">, לפי שבטלה מגילת תענית</span><ref><span dir="rtl"> ר"ה יח ב.</span></ref><span dir="rtl">, וכבר אין זה יום טוב</span><ref><span dir="rtl"> שבה"ל שם.</span></ref><span dir="rtl">. ויש סוברים שבשחרית אין נופלים אפים, אך במנחה נופלים</span><ref><span dir="rtl"> עי' מנהגים דבי מהר"ם, תחינה.</span></ref><span dir="rtl">. במנחה שקודם ליום זה נחלקו אחרונים אם נופלים: יש סוברים שנופלים</span><ref><span dir="rtl"> ערוה"ש או"ח שם סי"ב, בד' השו"ע שם.</span></ref><span dir="rtl">. ויש סוברים שאין נופלים</span><ref><span dir="rtl"> ערוה"ש שם.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | ||
גרסה אחרונה מ־13:00, 18 באפריל 2023
|
|
הגדרת הערך: אמירת תחנונים בנפילת אפים לאחר חזרת הש"ץ.
מהותה
תפילה בהשתחוויה
נפילת אפים היא אחת מדרכי התפילה – דהיינו דרך השתחוויה[1] - שצריך האדם להיזהר לעשותם בכל יום תפילה[2]. ויש מהראשונים שכתבו שאצל יעקב אבינו מצינו תפילה בדרך זו[3], ויש שכתבו שאצל משה מצינו כן[4], שנאמר: ויפלו על פניהם ויאמרו אל וגו'[5], ונאמר: וישמע משה ויפול על פניו[6], ונאמר: ואתנפל לפני ה'[7], ויש שכתבו שאצל יהושע מצינו תפילה בדרך זו, שנאמר: ויקרע יהושע שמלותיו ויפל על פניו[8].
קריאת שמה תחנון
נפילת אפים נקראת "תחנון", וביארו ראשונים שהוא על פי האמור במדרש שאחת משמות התפילה היא תחנה, ומשה התפלל בלשון תחינה, שנאמר: ואתחנן אל ה' בעת ההיא[9], והיינו לפי שביקש משה לקב"ה הודיעני באי זו מידה אתה נוהג עולמך, עד שאמר לו: וחנותי את אשר אחון[10].
עניינה
נפילת אפים יש בה שלושה עניינים, האחד, מורא השכינה, כדי שיתלבש בזה בושת וצניעות כי כסוי הפנים מדרכי הענווה והבושת, השני, הראות צער והכנעה, כי הנופל על פניו מצטער ונכנע, ואז תפלתו מקובלת שהקב"ה חושש על צערו וממלא שאלתו, השלישי, להראות אסירת חושיו ובטול הרגשותיו, כי הנופל על פניו מכסה עיניו וסותם פיו והוא מסכים במחשבתו שאינו רואה נזקו ותועלתו, ואינו יודע דרכו וענייניו, ואין בידו להפיק רצונו אם אין הקדוש ברוך הוא מסכים על ידו[11].
חשיבותה ומעלתה
נפילת אפים עניינה גדול, ומן השמים ממהרים לענות עליה[12], וכמו שאמרו אצל ר' אליעזר שביום שאשתו לא השגיחה עליו שלא יפול על פניו, מת רבן גמליאל מחמת קפידתו של ר' אליעזר[13]. וכן כתבו ראשונים שבנפילת אפים מוחלין לאדם כל עונותיו[14]. ויש שאמרו שנפילת אפים עניינה מסירות נפש למיתה[15], והיינו שתפילה נתקנה כנגד התמידים שמכפרים על עוונותיהם של ישראל, אך ישנם עבירות שלא ניתנות לכפרה אלא במיתה, ולכך באה נפילת אפים שמוסר עצמו אף למיתה[16].
רשות
נפילת אפים אינה חובה אלא רשות[17], ומנהג שנהגו בימי חז"ל[18], ומהם שביארו בזה מה שהיה נמנע ר' אליעזר ליפול על פניו בעבור אשתו[19], דהיינו לפי שאין זה חובה[20], ויש מהאחרונים שכתבו שעכשיו שכל ישראל נהגו בזה הרי קיבלו זאת על עצמם כחובה[21]. ויש שכתבו על פי הקבלה שנפילת אפים חובה[22].
זמנה ביום ומקומה בתפילה
בלילה
בלילה, נחלקו ראשונים אם אפשר ליפול אפים: יש סוברים שאין נופלים אפים[23], לפי שמגבירים בכך את מידת הדין[24], וכן י"ג מידות של רחמים – לנוהגים לאומרו בנפילת אפים[25] – אין לומר בלילה[26], ומכל מקום המזמור שנוהגים לומר בנפילת אפים[27], אפשר לומר אף בלילה[28], וכן הוידוי - לנוהגים לאומרו בנפילת אפים[29] - אפשר לומר[30]. ויש סוברים שאפשר ליפול אפים אף בלילה[31].
בלילי אשמורת
בלילי אשמורת שאומרים סליחות, יש מן הראשונים סוברים שמותר ליפול אפים – היינו לאחר חצות הלילה[32] - לפי שהוא קרוב ליום[33], ומידת הרחמים ממשמשת לבוא[34]. ויש סוברים שאף בלילי אשמורת אין ליפול אפים[35].
בין השמשות
בין השמשות, יש מהאחרונים שכתבו שנופלים אפים[36], לפי שהוא קרוב ליום[37], או לפי שהוא ספק ספיקא[38]. ויש סוברים שאין ליפול אפים בבין השמשות[39], לפי שבספק אומרים שב ואל תעשה עדיף[40], או לפי שבבין השמשות מידת הרחמים הלכה לה[41].
בערבית
בתפילת ערבית* נחלקו ראשונים אם נופלים אפים: יש סוברים שנופלים[42]. ויש סוברים שאין נופלים[43], לפי שתפילת רשות היא[44].
מקומה בתפילה
לאחר שמסיים השליח ציבור חזרת התפלה נופלים אפים[45], כמו שנאמר: ויהי ככלות שלמה להתפלל אל ה' את כל התפלה והתחנה הזאת[46], משמע שתחינה באה אחר תפלה[47], וכן מצינו אצל אמוראים שהיו מרבים בתחינה לאחר שסיימו תפילתם[48]. וראשונים נתנו טעם לדבר שהוא כדי שיסדר התפילה בג' סדרים – ישיבה, עמידה ונפילת אפים - כדרך שסידר משה תפילתו, שנאמר: ואשב בהר[49], ואחר כך נאמר: ואנכי עמדתי בהר[50], ואחר כך: ואתנפל לפני ה'[51].
הפסקה בין תפילה לנפילת אפים
בין חזרת הש"ץ לנפילת אפים, נחלקו ראשונים ואחרונים בדעתם אם מותר להפסיק בדיבור, יש סוברים שאין להפסיק בדיבור[52] - ואף למתפלל במקום שאין ספר תורה שאינו נופל על פניו[53], אסור להפסיק בין תפילת שמו"ע לתחינה[54] - לפי שהם כעין תפילה אחת ארוכה[55], והמפסיק אין תחינתו מתקבלת[56]. מהם שביארו בזה מה שאמרו שאימא שלום אשתו של ר' אליעזר לא הניחה לו ליפול על פניו משום שחששה שיקפיד על רבן גמליאל אחיה[57], דהיינו שגרמה לו שיפסיק בדיבור בין תפילת שמונה עשרה לנפילת אפים וכך תחינתו לא תיענה[58]. ויש סוברים שרשאי להפסיק בשיחה בעלמא[59].
שהיה בלא דיבור
לשהות בלא בדיבור בין תפילה לנפילת אפים – לסוברים שאין להפסיק בדיבור[60] – יש מהראשונים שנראה מדבריהם שאסור[61]. ויש שנראה מדבריהם שדווקא שיחה נאסרה אך שהיה לבד לא[62].
התעסקות בדבר אחר
להפסיק ולהתעסק בדבר אחר בין חזרת הש"ץ לנפילת אפים – לסוברים שרשאי להפסיק בשיחה בעלמא[63] – כתבו אחרונים שאסור[64].
עבר והפסיק
עבר והפסיק בין תפילה לנפילת אפים – אף שאין תחינתו מקובלת כל כך[65] - נחלקו אחרונים אם יפול על פניו לאחר מכן: יש סוברים שלא יפול עוד על פניו[66]. ויש סוברים שצריך ליפול על פניו אחר כך[67].
בדברי קדושה
להפסיק בדברי קדושה – כגון עניית אמן יהא שמיה רבא או אמן של ברכות – בין תפילת שמונה עשרה לנפילת אפים, כתבו אחרונים שמותר[68].
נפילה במקום אחר
התפלל במקום אחד יכול ליפול על פניו במקום אחר[69], ואפילו חוץ לד' אמות[70], ובלבד שלא יפסיק בינתיים לעסוק בדברים אחרים[71].
התחיל הש"ץ קדיש לאחר חזרת הש"ץ ונזכר שלא נפל אפים, נחלקו אחרונים אם נופל לאחר הקדיש: יש סוברים ששוב לא יפול אפים[72]. ויש סוברים שאף אם טעה ואמר קדיש יפול על פניו לאחר הקדיש, ואף אם סיים כל התפילה ונזכר שלא נפל אפים יפול לאחר התפילה[73].
צורתה
צורת הנפילה
צורת הנפילה, יש שעשו זאת בדרך של השתחואה*[74] – דהיינו בפשוט ידים ורגלים[75] – ויש שעשו זאת בדרך של קידה[76].
רצפת אבנים
על רצפת אבנים – שאסור להשתחוות עליה משום איסור אבן-משכית*[77] - נחלקו ראשונים בצורת הנפילה: יש סוברים שיפול על הקרקע אך יצדד ראשו כדי שלא יהיו פניו בקרקע[78]. ויש סוברים שאין צריך לצדד ראשו אלא יתלה ראשו למעלה מן הקרקע שלא יהיו דבוקים בקרקע[79]. ויש סוברים שמניח את ברכו השמאלית על הארץ כדרכו כשהוא יושב ומקפל את ברכו הימנית עליה כדרכו כשהוא כורע, ויהיה חצי כורע חצי יושב[80]. ויש סוברים שאינו נופל על הקרקע אלא נשאר במקומו ומטה את ראשו על זרועו[81].
בעמידה
נפילת אפים - לסוברים שנשאר במקומו ומטה עצמו[82] – נחלקו ראשונים ואחרונים אם יעשה זאת דוקא בישיבה או בעמידה: יש סוברים שצריך להקפיד שתהיה בישיבה ולא בעמידה[83], לפי שכך היא דרך הכנעה[84], ויש מהאחרונים שכתבו בדעתם שאפילו אם כשסיים תפלתו התחילו הציבור תחנון לא יפול מעומד, ואם אי אפשר לישב שם ימתין כדי הילוך ד' אמות ויחזור למקומו ליפול מיושב[85], ויש חולקים וסוברים בדעתם שבאופן שאינו יכול לשוב למקומו לשבת יכול הוא ליפול מעומד[86], ויש שכתבו שבאופן שאינו יכול לישב יעמוד ויסמוך עצמו[87]. ויש סוברים שאדרבה עדיף היה לאומרו מעומד לפי שתחנונים טוב לומר במעומד, ומכל מקום אין להקפיד בכך ואפשר ליפול על פניו הן מעומד והן מיושב[88], לפי שנפילת אפים רשות[89], ולא הטריחו בזה את הציבור - שנוהג לשבת בכל התפלות והברכות - לעמוד[90].
להלכה, אמרו שיש להטות את ראשו על זרעו כשהוא מיושב[91], אך בשעת הדחק יכול במעומד[92], ועל כן באופן שכשסיים תפילת שמונה עשרה – שצריך להישאר לעמוד כדי הילוך ד' אמות[93] - התחילו כבר הציבור לומר תחנון, יאמר תחנון מעומד[94], וכן אם אחר עומד כנגדו ומתפלל שמונה עשרה שאסור לו לישב, יפול מעומד[95]. כשאומר תחנון בלא נפילת אפים – כגון מקום שאין ספר תורה[96], או בית האבל לסוברים כן[97] - יכול לאומרו מיושב[98]. ויש שכתבו שטוב יותר להימנע מהטית הראש על זרועו, אלא ישב ויאמר המזמור של תחנון בלא הטית הראש וכיסוי הפנים[99].
שליח ציבור בעמידה
שליח ציבור נחלקו בו ראשונים ואחרונים אם יפול בישיבה או בעמידה: יש מהראשונים שסוברים - לדעתם שיש לעשות נפילת אפים בישיבה[100] - שיפול בישיבה כשאר הציבור[101], ואף לסוברים שטוב ליפול מעומד[102], מכל מקום יש להקל לשליח ציבור שישב בתפילה זו – אף שרגיל לעמוד בכל ברכותיו – לפי שאינו מוציא בה אחרים ידי חובתם, ולא הטריחו אותו לעמוד בזה[103]. ומן האחרונים יש שסוברים שהשליח ציבור מטה בעמידה על צידו[104].
ההטיה על זרועו
ההטיה שמטה ראשו, כתבו אחרונים שתהיה על זרועו דווקא ולא על ידו[105]. ויש אחרונים שכתבו שרבים נוהגים ליפול על ידיהם ממש, ואין לחשוש בזה לפי שמכסים ידיהם בבגד ולא נופלים על היד ממש[106].
צד ההטיה
כשמטה עצמו בנפילת אפים נחלקו ראשונים ואחרונים לאיזה צד יטה: יש סוברים שיטה לצד ימין[107], לפי שהשכינה כנגד האדם שנאמר: שויתי ה' לנגדי תמיד[108], וכשמוטה על ימינו והשכינו כנגדו מתקיים הנאמר: שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני[109]. ויש סוברים שיטה לצד שמאל[110], לפי שבנפילתו נמחלים עוונתיו שהוא מתוודה עליהם, ולכך יטה על צד שמאל - שהוא דרך חירות[111] - לסימן שנמחלו עוונותיו[112], או לפי שבאותו צד שנראה בו כבן חורין צריך להיכנע לפני המקום[113], או לפי שכשאדם מתפלל שכינה מימינו, שנאמר: ה' צלך על יד ימינך[114], וכן נאמר: שויתי ה' לנגדי תמיד כי מימיני בל אמוט[115], נמצא כשהוא נוטה על שמאלו פניו כלפי שכינה, ואם היה מוטה על צדו הימני היו אחוריו כנגד השכינה, ולא יתכן לעבד לחזור אחוריו כנגד רבו[116], או לפי שהלב נמצא בצד שמאל, ועל טוב יותר להטות על צדו השמאלי להכנע מצד הלב, ולא לשכב על צדו הימני שלא ירום לבבו בהיות הלב למעלה[117], או לפי שכך היו מרביצין את התמיד כשהיו שוחטין אותו על שמאלו[118] או לפי שיצחק אבינו בעקידה שכב על צד שמאל[119], ויש שנתנו סימן לדבר על פי הנאמר: שמאלו תחת לראשי[120].
כשיש תפילין על זרועו
כשיש תפילין על זרועו, נחלקו הפוסקים - לסוברים שמטים על צד שמאל[121] - אם יטה על ימינו או על שמאלו: יש סוברים שיטה על צד ימין משום כבוד התפילין[122]. ויש סוברים שאף כשיש תפילין על זרועו יפול על שמאלו[123], ומהם שכתבו שמכל מקום יטה ראשו מעט לצד ימין משום כבוד התפילין[124]. ויש סוברים שיכול להטות על צד שמאל ואין צריך לחוש משום כבוד התפילין[125], לפי שהן מחופות עור ושל יד מניחים במקום מכוסה[126], ועל כן אין בכך בזיון[127]. או לפי שמקום התפילין בגובה של היד, דהיינו בקיבורת[128], וכשהוא מוטה על צדו השמאלי נמצאת התפלה למעלה והזרוע למטה, וכיון שהיא נמצאת כנגד הלב כל מה שהלב דוחק עליה היא לזכרון ביותר[129].
איטר יד
איטר יד כתבו אחרונים שבזמן שמניח תפילין יטה על ידו השמאלית שלא מניח בה תפילין, ובזמן שאין תפילין על ידו הסתפקו על איזה צד יטה[130].
שליח ציבור
שליח ציבור, נחלקו בו אחרונים בדעת ראשונים כיצד יטה: יש סוברים שלעולם יטה ראשו לצד הארון – משום כבוד הארון[131], שלא יטה פניו היפך מכיוון ארון הקודש[132] - ועל כן כשפניו לצפון ואחוריו לדרום, יטה פניו לצד ימין - אף לסוברים שצריך להטות לצד שמאל[133] - כדי שיהיה ראשו כפוף לצד התיבה[134]. ויש סוברים שאין לחלק בין שליח ציבור לשאר העם, והשליח ציבור יטה לצד שנהגו להטות באותו מקום[135].
המתפללים לצד ארון הקודש או לפניו
המתפללים לצד ארון הקודש או לפניו – דהיינו בצפון, דרום ומזרח – נחלקו אחרונים - בדעת הסוברים ששליח ציבור מטה פניו לכיוון ארון הקודש[136] - אם יטו לצד ארון הקודש: יש סוברים שלעולם יטו לצד ארון הקודש[137], לפי שאין זה ראוי שיטו פניהם היפך מכיוון ארון הקודש[138]. ויש סוברים שאין לחלק בין היושבים בצד מערב כנגד ארון הקודש ליושבים בצידי ארון הקודש, ולעולם יטו כולם לצד ימין או שמאל, כל מקום כפי מנהגו[139].
כיסוי פניו
בנפילת אפים יש לכסות הפנים[140]. בטעם הדבר כתבו ראשונים לפי שכשישראל היו משתחוים בעזרה היה בין כל אחד ד' אמות כדי שלא שישמע וידוי חבירו ויתבייש ממנו, ועל שם זה אנו עושים גם כן כעין זה בהסתר פנים כאילו כל אינו אינו רואה ויודע מה שהתפלל חבירו[141], או שבכך מראה הוא שיש לו מורא השכינה, כי כסוי הפנים מדרכי הענוה והבושת[142], ובאחרונים כתבו שהוא כדי שיתן כל מגמתו למה שמתחנן ויכוין בדבריו[143]. ויש מהאחרונים שכתבו שאין צריך להקפיד על כיסוי הפנים[144].
כיסוי בבגד
נוהגים לכסות הפנים בבגד, ולא די בכיסוי היד שנופל פניו עליה[145], לפי שהיד והפנים גוף אחד הם, ואין הגוף יכול לכסות את עצמו[146].
על דרך נפילתו של אדם חשוב, ע"ע אדם חשוב[147].
סדרה
ודוי
אמירת ודוי* קודם נפילת אפים, נחלקו בו ראשונים ואחרונים: יש סוברים על פי מקובלים שיש לומר וידוי בכל יום קודם נפילת אפים[148]. ויש סוברים שדווקא בימי שני וחמישי – שמוסיפים בהם תחינות[149] - נוהגים לומר וידוי[150]. ויש סוברים שאף בימים אלו אין נוהגים לומר וידוי קודם נפילת אפים[151].
י"ג מידות
יש שנוהגים לומר י"ג מדות של רחמים קודם נפילת אפים[152]. ויש שכתבו שדווקא בשני וחמישי נוהגים לאומרם[153].
המזמור שבנפילת אפים
בזמן שנופל אפים, יש מהראשונים שכתבו שכל אחד יאמר תחנונים לפי חכמתו[154], ושואל על אחד בקשתו[155]. ויש שכתבו לומר המזמור: לדוד אליך ה' נפשי אשא[156], לפי שמסודר הוא על סדר האותיות[157], או לפי שבמזמור זה מוסר נפשו לה'[158], ומהם שכתבו שיוסיף לומר אף מזמור: ה' מה רבו צרי וכו'[159], ומהם שכתבו לומר גם מזמור: אלקים אל דמי לך[160]. ויש שכתבו לומר המזמור: ה' אל באפך תוכיחני[161].
תפילת רחום וחנון
קודם המזמור שאומרים בנפילת אפים, יש שכתבו לומר תפילת "רחום וחנון חטאתי לפניך ה' מלא רחמים רחם עלי וקבל תחנוני"[162], ויש שנהגו לאמרו מועמד, לפי שענינו וידוי[163].
ויאמר דוד אל גד
יש שנהגו קודם לכן לומר הפסוק: ויאמר דוד אל גד וכו'[164]. ויש סוברים שאין לומר פסוק זה[165], לפי שהוא מדבר מעניני פורענות[166].
שומר ישראל
אחר שסיים ליפול אפים ישב ויגביה ראשו ומתחנן מעט בקול רם מיושב[167], ויש שנהגו לומר תפילת "שומר ישראל"[168], ויש שכתבו שאין אומרים שומר ישראל אלא בתענית ציבור[169].
אבינו מלכנו
יש שנוהגים לומר תפילת אבינו מלכנו חננו ועננו כי אין בנו מעשים וכו'[170], ויש שכתבו לומר כל סדר תפילת אבינו מלכנו[171], לפי שרבי עקיבא נענה דוקא בזכות תפלה זו[172].
ואנחנו לא נדע
לאחר נפילת אפים נוהגים לומר הפסוק: ואנחנו לא נדע מה נעשה כי אליך עינינו[173], בקול רם[174], לפי שאחר שמתפללים בכל צורה שיוכל אדם להתפלל – בישיבה, בעמידה ובנפילת אפים, כדרך שעשה משה רבינו, שנאמר: ואשב בהר[175], ואנכי עמדתי בהר[176], ואתנפל לפני ה'[177] - אנו אומרים "ואנחנו לא נדע", ומכאן והלאה לא נדע מה נעשה, אלא לתלות עינינו אל ה'[178]. יש מהראשונים שכתבו שאומרים אותו בישיבה[179]. ויש שכתבו שאומרים אותו בעמידה[180]. ויש מהאחרונים שכתבו שכשאומרים "ואנחנו לא נדע" נוהגים לשבת, ולאחר מכן שאומרים "מה נעשה" נוהגים לעמוד[181].
פסוקים נוספים
לאחר מכן מוסיפים לומר הפסוקים: זכור רחמיך וכו'[182], אל תזכור לנו וכו'[183], קומה עזרתה לנו וכו'[184], יהי חסדך וכו'[185], אם עונות וכו'[186], כי עמך הסליחה וכו'[187], ה' הושיעה וכו'[188], כי הוא ידע וכו'[189], עזרנו וכו'[190].
שני וחמישי
בשני וחמישי נהגו להרבות בתפילות ותחנונים[191], לפי שבית דין שלמעלה ושלמטה שוים[192], והם ימי רחמים, שנאמר: דרשו ה' בהמצאו[193], או לפי שהם ימי רצון[194], שארבעים יום של קבלת לוחות אחרונות שהיו ימי רצון עלה משה רבינו בחמישי וירד בשני[195].
והוא רחום
נוהגים לומר תפילת "והוא רחום"[196], שהיא תפילה שנתקנה על ידי שלשה זקנים שנעשה להם נס גדול, כל אחד תיקן חלק אחד, ובכל אחד יש י"ח אזכרות כנגד י"ח ברכות[197], וצריך לאומרו בכונה ובמתינות ולא במרוצה[198], ומי שאינו אומרו נקרא פורץ גדר[199].
יש נוהגים לומר תפילת והוא רחום אחר נפילת אפים[200], לפי שאין להפסיק בין חזרת הש"ץ לנפילת אפים[201]. ויש נוהגים לומר תפילה זו קודם נפילת אפים[202], ואין לחשוש להפסק בין חזרת הש"ץ לנפילת אפים, לפי שמותר להפסיק עבור דבר קדושה[203].
סיים והוא רחום קודם הש"ץ – לנוהגים לאומרו קודם נפילת אפים[204] – נחלקו ראשונים ואחרונים: יש סוברים שימתין שיסיים הש"ץ ויפול יחד עמו[205]. ויש סוברים שלא ימתין אלא יפול מיד על פניו[206], כדי שלא להפסיק זמן רב בין חזרת הש"ץ לנפילת אפים[207].
מעומד
תפילת והוא רחום יש לומר מעומד[208], לפי שהיא תפילה שנתקנה כנגד תפילת שמונה עשרה[209], ואם לא אמרו מעומד יש סוברים שנקרא פורץ גדר[210], ויש סוברים שאינו בכלל פורץ גדר[211]. ויש שנוהגים לאמרו בקול רם[212], כדי לעורר הכוונה[213]. ויש נוהגים לאומרו בלחש[214], מפני שנתקן כנגד תפילת שמונה עשרה[215].
תפילות נוספות
עוד נוהגים לומר תפילת הבט משמים וכו' זרים וכו' חוסה וכו' קולינו וכו' עזרנו[216], שתקנה חזקיה כשצר סנחריב על ירושלים[217], ונהגו לומר: ה' אלקי ישראל שוב וכו'[218], בין כל חרוז וחרוז ובסופו ג' פעמים, לפי שיש בהכל תיבות כמנין חזקיה בן אחז, לומר שהוציא את אביו מגיהנם בתפלתו[219].
מקומות שאין נופלים
במקום שאין ספר תורה
נפילת אפים נחלקו ראשונים ואחרונים אם עושים דוקא במקום שיש ספר תורה: יש סוברים שדוקא במקום שיש ספר תורה נופלים אפים[220], וסימן לדבר מהנאמר: ויפול על פניו ארצה לפני ארון ה'[221], ולדעתם במקום שאין ספר תורה יאמר המזמור שאומרים בשעת נפילת אפים אך ללא נפילת אפים[222]. ויש סוברים שנופלים אפים אף במקום שאין ספר תורה[223].
שאר ספרים
מקום שיש בו ספרי לימוד - לסוברים שנופלים דוקא במקום שיש ספר תורה[224] - נחלקו אחרונים אם נופלים על פניהם: יש סוברים שאפשר ליפול אפים[225]. ויש סוברים שאין ליפול אפים אלא דוקא במקום שיש ספר תורה[226].
בירושלים
בירושלים, כתבו אחרונים שנהגו ליפול אפים אף במקום שאין ספר תורה[227], לפי שירושלים שקדושתה קדושת עולם חשובה כלפני ארון ה'[228].
חצר בית הכנסת והעזרה
המתפלל בחצר בית הכנסת – והוא הדין בעזרה שלפני בית הכנסת[229] - כתבו ראשונים שאף לסוברים שאין ליפול אפים אלא במקום שיש ספר תורה[230], באופן שפתח בית הכנסת פתוח – ויכול לראות דרכו את מקום ארון הקודש[231] - אפשר ליפול אפים, אבל אם פתח בית הכנסת נעול אין נופלים אפים[232], כיון שלכך נעשה מקום זה בתחילה, שפעמים יש מקצת הקהל בחוץ שנגררים אחרי שאר הציבור, ועל כן נחשב זה כמקום אחד להחשיבו שנופל לפני הארון שיש בו ספר תורה[233]. ויש שכתבו שהמתפלל בעזרת בית הכנסת יפול על פניו אף כאשר הפתח שבינה לבית הכנסת נעול[234]. באופן שפתח בית הכנסת פתוח אך הוא אינו מתפלל נגדו אלא בצד אחר של בית הכנסת לא יפול על פניו[235].
חדר שבצד עזרת בית הכנסת
המתפלל בחדר הנמצא בצד עזרת בית הכנסת, יש מהאחרונים שכתבו שלא יפול על פניו אף כאשר החדר פתוח לעזרה ופתח בית הכנסת פתוח גם הוא לעזרה, לפי שמכל מקום חדר בפני עצמו הוא[236]. ויש שנראה מדבריהם שיכול ליפול על פניו, שדוקא כאשר פתח בית הכנסת עצמו נעול, אך כאשר הוא פתוח, אף שיש הפסק בין המקום שבו האדם מתפלל לבית הכנסת, יפול על פניו[237].
עזרת נשים
המתפלל בעזרת נשים יפול על פניו, אף אם אין פתח הפתוח ממנה לבית הכנסת[238], לפי שמכל מקום נחשבת למקום אחד עם מקום הארון[239]. וכתבו אחרונים שהוא כשיש שם חלונות[240], לפי שאז יכול לראות דרכם את מקום הארון[241].
בשעה שהציבור מתפללים
המתפלל חוץ לבית הכנסת בשעה שהציבור מתפללים – ואומרים תחנון[242] - כתבו ראשונים שיכול ליפול על פניו אף כאשר הפתח סגור, לפי שאפילו מחיצה של ברזל אינה מחיצה בין ישראל לאביהם שבשמים[243]. וכתבו האחרונים שאף המתפלל בביתו – כשאין שם ספר תורה[244] – יכול ליפול על פניו, אם הוא בשעה שהציבור מתפללים[245]. אלא שנחלקו בזה הפוסקים אם הוא דוקא באופן ששומע את הציבור מתפללים או לא: יש סוברים שדוקא כאשר ביתו סמוך לבית הכנסת – אף שאינו פתוח אליו[246] - ומתפלל בשעה שהציבור מתפללים ושומע אותם[247]. ויש סוברים שאם מתפלל בזמן שהציבור מתפללים יכול ליפול על פניו, אף כאשר אינו שומע אותם[248], לפי שנחשב כאילו עומד עמהם לתפילה[249], וכתבו אחרונים שהוא דוקא כשאין טינוף המפסיק בין ביתו לבית הכנסת[250].
נפילת אפים בבית האבל
בבית האבל – וכן אבלה[251] - נחלקו ראשונים אם נופלים אפים: א) יש סוברים שאין נופלים אפים[252], כל שבעת ימי האבל[253]. בטעם הדבר, יש מהראשונים שכתבו שהוא לפי שהוקש לחג – שאין נופלים בו אפים[254] – שנאמר: והפכתי חגיכם לאבל[255]. ויש מהאחרונים שכתבו שהוא לפי שמידת הדין מתוחה שם, ויש להיזהר מלהגבירה[256]. ב) ויש סוברים שנופלים אפים[257], לפי שהאבל צריך להצטער ולשבור את ליבו בימי האבלות[258], ולדעתם אין לדרוש מהכתוב: והפכתי חגיכם למועד[259], שאבל הוקש לחג, אלא אדרבה מכתוב זה יש ללמוד שאבל הוא היפך מחג[260]. ג) ויש סוברים שבתפילת שחרית אין נופלים ובתפילת מנחה נופלים[261].
אמירת תחנון בבית האבל
אמירת תחנון בבית האבל ללא נפילת אפים – לסוברים שאין נופלים אפים בבית האבל[262] – נחלקו בו אחרונים: יש שכתבו – לסוברים שהטעם שאין נופלים בבית האבל לפי שאבל הוקש לחג[263] – שאין אומרים תחנון אף כשאינו נופל על פניו, לפי שכשם שאין לומר תחנון בחג כך אין לומר בבית האבל[264]. ויש שכתבו – לסוברים שהטעם שאין נופלים בבית האבל כדי שלא להגביר מידת הדין[265] – שבלא נפילת אפים אפשר לומר מזמורי התחנון, לפי שמידת הדין מתגברת מהנפילה ולא מהתחנונים[266].
במת שלא ניתן לקבורה
מת שלא ניתן לקבורה שאין בו דין אבילות ואנינות נחלקו בו אחרונים – לסוברים שאין נופלים אפים בבית האבל[267] – אם נופלים אפים: יש שכתבו – לסוברים שהטעם שאין נופלים בבית האבל משום שהוקש לחג[268] – שאין נופלים[269], לפי שכאשר לא חלו עדיין דיני אבילות לא הוקש לחג[270]. ויש שכתבו – לסוברים שהטעם שאין נופלים בבית האבל כדי שלא להגביר מידת הדין[271] - שלא יפלו על פניהם[272], ואף שלא חלו דיני אבילות ואנינות, שמכל מקום מידת הדין מתוחה[273].
קבר את מתו ברגל
קבר את מתו ברגל – שמתחיל למנות שבעה רק לאחר סוף הרגל[274] - נחלקו אחרונים אם נופלים על פניהם – לסוברים שאין נופלים אפים בבית האבל[275] – יש שכתבו – לסוברים שהטעם שאין נופלים בבית האבל משום שהוקש לחג[276] – שאין נופלים על פניהם[277]. ויש שכתבו – לסוברים שהטעם שאין נופלים בבית האבל כדי שלא להגביר מידת הדין[278] - שנופלים על פניהם[279].
בתפילת מנחה ביום השביעי לאבלות
בתפילת מנחה ביום השביעי לאבלות – שבזמן זה כבר אין את דיני האבלות משום מקצת היום ככולו[280] – נחלקו אחרונים אם נופלים על פניהם – לסוברים שאין נופלים אפים בבית האבל[281] – יש שכתבו שאין נופלים על פניהם[282], ויש שביארו זאת על פי הסוברים שהטעם שאין נופלים אפים בבית האבל לפי שהוקש לחג אלא כל היום בכלל, אף בבית האבל לעניין זה אין נופלים עד סוף היום השביעי[283], שכשם שבחג אין אומרים מקצת היום ככולו אלא כל היום בכלל, אף בבית האבל לעניין זה אין נופלים עד סוף היום השביעי[284]. ויש שכתבו – לסוברים שהטעם שאין נופלים בבית האבל כדי שלא להגביר מידת הדין[285] - שנופלים על פניהם[286].
אין האבל בבית
כשאין האבל בבית, כתבו אחרונים שמכל מקום אין נופלים אפים[287], ויש שביארו זאת על פי הסוברים שהטעם שאין נופלים אפים בבית האבל כדי שלא להגביר מידת הדין[288], שאף כאשר אין האבל בבית מידת הדין מתוחה במקום ההוא[289]. ויש מהאחרונים שכתבו שנופלים אפים[290], שאפשר שכאשר אין האבל בבית אין מדת הדין מתוחה שם[291].
אחר שיצאו מבית האבל
אחר שהתפללו ויצאו מבית האבל, נחלקו ראשונים ואחרונים: יש סוברים שנופלים על פניהם[292]. ויש סוברים שאין נופלים על פניהם[293], לפי שתחנון נקבע לחלק מסדר התפילה וסמוך לתפילת שמונה עשרה, וכיון שלאחר שמונה עשרה היו בבית האבל ולא היה אפשר לומר תחנון שוב אין אומרים[294].
שאר תחנונים
שאר תחנונים שנוהגים לומר עם התחנון – כגון תחינות שמוסיפים בשני וחמישי[295] – נחלקו אחרונים – בדעת הסוברים שאין נופלים אפים אחר שיצאו מבית האבל – אם אומרים לאחר שיצאו מבית האבל: יש סוברים שאומרים אותם[296], לפי שחובת גברא הוא על האדם לאומרו בכל שני וחמישי ולא חלק מחובת התפילה[297], והן לסוברים שהטעם שאין נופלים בבית האבל כדי שלא להגביר את מידת הדין[298], הרי לאחר שיצאו מבית האבל שכבר לא נמצאים במקום שמידת הדין מתוחה אפשר לאומרם[299], והן לסוברים שהטעם הוא משום שאבל שהוקש לחג[300], הרי זה שייך דוקא באבל עצמו ולא באחרים[301]. ויש סוברים דאף התחנונים שנקבעו לומר עם התחנון אין אומרים[302], לפי שאף הם נקבעו להיות על סדר התפילה[303].
בית כנסת שיש בו אבל
בית כנסת שיש בו אבל נחלקו ראשונים ואחרונים אם עושים בו נפילת אפים: יש סוברים שאין נופלים אפים כבבית האבל[304]. ויש סוברים שנופלים על פניהם[305], לפי שהטעם שאין נופלים אפים הוא שלא להגביר מידת הדין – לסוברים כן[306] - ובבית כנסת שאר הקהל הוא העיקר, ואין לחשוש לכך[307], או לפי שבאבל הפטור מליפול אפים הוא מפני המת, ואף כשהמת במקום אחר מכל מקום בית האבל פטורו מפני ענין המת, וזה אינו שייך בבית הכנסת[308], ומכל מקום האבל עצמו ימנע מכך[309]. באופן שהאבל עצמו יורד לפני התיבה כתבו אחרונים - אף לסוברים שבבית הכנסת לא מונע האבל מהציבור ליפול אפים[310] - שכל הציבור לא יאמר תחנון[311].
מקום שיש חתן
מקום שיש בו חתן אין נופלים על פניהם[312], ויש מן האחרונים שכתבו שמטעם זה לא יבא החתן לבית הכנסת כל ימי המשתה, כדי שלא ימנעו מלומר תחנון[313]. בטעם הדבר, כתבו אחרונים לפי שימי משתה של חתן הוקשו לרגל[314], וכשם שברגל אין נופלים אפים[315], כך במקום שיש חתן[316], או לפי שימי משתה ושמחה הם לחתן[317], ומכיון שחתן הרי הוא כמלך[318], נגררים אחריו כל הציבור[319], או לפי שחתן שרוי בשמחה, ועת התעוררות מדת הרחמים, ואין מעוררים את מידת הדין בעת הרחמים[320]. כשמתפלל החתן בבית היחיד שהציבור מתפללים שם, כתבו אחרונים שנופלים על פניהם, ולא חשוב החתן לבטל הנפילת אפים, לפי שאין לו רשיון בבית חבירו[321].
כשאין החתן מצטרף לתפילה
כאשר אין החתן מתפלל עם הציבור, נחלקו אחרונים אם הציבור נופל על פניו או לא: יש סוברים שיפלו אפים[322], כיון שכאשר אינו מצטרף עמהם לא חלה שמחת החתן על הציבור[323], ומכל מקום אם הוא בבית החתן כתבו אחרונים שאין נופלים אפים, אף כאשר אין החתן מצטרף עמהם לתפילה[324]. ויש סוברים שכאשר מתפללים במקום שיש חתן אין נופלים אפים אף כאשר אין החתן מצטרף עמהם לתפילה[325].
בז' ימי המשתה
חתן שאין נופלים אפים במקום בו הוא נמצא, נחלקו בו ראשונים ואחרונים: יש סוברים שהוא דוקא חתן ביום חופתו[326], ואף שחתן הוקש לרגל בכל ז' ימי המשתה, מכל מקום הציבור אינו נגרר אחריו אלא דוקא ביום חופתו[327]. ויש סוברים שהוא בכל שבעת ימי המשתה[328] - יש שכתבו שהיינו משעת החופה שבעה ימים מעת לעת[329], ויש שכתבו שאינו מעת לעת[330] - בטעם הדבר כתבו אחרונים לפי שהטעם שאין נופלים אפים במקום שיש חתן, לפי שהוקש לרגל – לסוברים כן[331] - ומכיון שכל ז' ימי המשתה הוקשו לרגל, אין לומר תחנון בכל ז' ימי המשתה[332], ובאלמון שנשא אלמנה - שתיקנו שלושה ימים לשמחתם[333] – פוטר מנפילת אפים שלושה ימים מיום חופתו[334].
בשחר שקודם החופה
חתן הנכנס בערב לחופה, נחלקו אחרונים אם בשחר נופלים על פניהם: יש סוברים שלא יפלו על פניהם כבר מהשחר[335], לפי שכל היום חשוב כמועד של החתן[336], וכתבו אחרונים בדעתם שהיינו דוקא כאשר החתן נכנס לחופה מבעוד יום, אך כשהחופה בלילה נופלים אפים הן בשחרית והן במנחה גדולה שביום שקודם החופה[337]. ויש סוברים שדוקא משנכנס לחופה חשוב חתן לפטור מנפילת אפים[338], ומהם שכתבו שמכל מקום החתן עצמו נפטר מנפילת אפים כבר משחר של יום החופה[339].
יצאו מבית החתן
אחר שיצאו מבית החתן או בית כנסת שהיה שם חתן, כתבו אחרונים שמכל מקום לא יפלו על פניהם ולא יאמרו שאר תחנונים שאומרים עם התחנון, לפי שחלה עליהם שמחת החתן[340], ויש שכתבו שהיינו דוקא ביום חופתו, אך בשבעת ימי המשתה אף שאין נופלים אפים במקום החתן – לסוברים כן[341] – מכל מקום לאחר שיצאו משם צריכים ליפול אפים[342].
בית הכלה או בית כנסת שיש בו כלה
בית הכלה, כתבו אחרונים שהרי הוא כבית החתן שאין נופלים בו אפים[343], לפי שבאים לכבודה להתפלל שם, ועל כן היא נעשית עיקרית לפטור מנפילת אפים[344]. בית כנסת שיש בו כלה בעזרת נשים, כתבו אחרונים שנופלים אפים[345], לפי שאינה בצירוף הציבור[346].
מקום שעושים ברית מילה
מקום שעושים ברית-מילה*, נחלקו ראשונים אם נופלים בו אפים: יש סוברים שאין נופלים בו על פניהם[347], לפי שמצוות מילה קיבלו ישראל בשמחה שנאמר: שש אנכי על אמרתך[348], ועדיין מקיימין אותה בשמחה[349], או לפי ששעת שמחה הוא, ועת התעוררות מדת הרחמים, ואין מעוררים את מידת הדין בעת הרחמים[350]. ויש סוברים שנופלים בו אפים[351]. ויש סוברים שאם בעלי הברית או אפילו חלק ממשפחת התינוק מתפללים באותו מקום אין נופלים אפים, אך אם כל בעלי השמחה אינם מתפללים במקום שעושים המילה נופלים שם אפים[352].
עיר שיש בה ברית מילה
עיר שיש בה ברית מילה, נחלקו ראשונים – לסוברים שבמקום שעושים ברית מילה אין נופלים על פניהם[353] – אם נופלים בה אפים: יש סוברים שאף כשאין עושים ברית מילה בבית כנסת שמתפלל בו, מכל מקום אם יש ברית מילה בבית כנסת אחר בעיר אין נופלים על פניהם[354], לפי שאליהו הנביא בא לעיר[355]. ויש סוברים שדוקא במקום שעושים את הברית מילה אין נופלים אפים[356], שאין סברא לומר שתפילת הציבור תהא נגררת אחר המילה שבבית אחר[357].
מקום שבעלי ברית מתפללים בו
מקום שבעלי הברית – דהיינו אבי הבן, מוהל וסנדק[358] – מתפללים, כתבו אחרונים שאף אם המילה היתה במקום אחר אין נופלים בו אפים[359].
תפילת מנחה במקום המילה
מקום שאין נופלים אפים מחמת ברית מילה – לסוברים כן[360] – כתבו ראשונים שהוא דווקא בתפילת שחרית, אך בתפילת מנחה נופלים[361]. כאשר מתפללים מנחה אצל התינוק, נחלקו אחרונים: יש סוברים שאין נופלים אפים[362], לפי שאצל התינוק הוא כמו יום-טוב*[363]. ויש סוברים שמכל מקום נופלים אפים[364], לפי שאין שרויים כל כך בשמחה אחר שנימול התינוק, משום צער התינוק[365]. ויש שכתבו שאם מתפללים מנחה בבית התינוק קודם סעודת הברית או אחריה, לא יפלו על פניהם, אך אם מתפללים לאחר שבירכו ברכת המזון נופלים אפים[366].
תפילת מנחה במקום שבעלי הברית שם
תפילת מנחה במקום שבעלי הברית מתפללים שם נחלקו אחרונים – לסוברים שבתפילת מנחה אצל התינוק נפטר הקהל מנפילת אפים[367] - אם פוטרים את הקהל מנפילת אפים: יש סוברים שאם אין מתפללים מנחה אצל התינוק נופלים אפים אף כאשר בעלי הברית מתפללים שם[368]. ויש סוברים שפוטרים את הקהל מנפילת אפים כשם שהתינוק פוטר[369]. בעלי הברית עצמם כתבו אחרונים שאינם נופלים על פניהם אף בתפילת מנחה, ואף לאחר סעודת הברית, לפי שיום טוב שלהם הוא[370].
ברית סמוך למנחה
כשמכניסים התינוק לברית מילה סמוך למנחה, נחלקו אחרונים אם נופלים אפים בתפילת שחרית: יש סוברים שאין נופלים אפים[371]. ויש סוברים שנופלים אפים[372].
מקום שיש הנחת תפילין
מקום שיש נער שמתחיל להניח תפילין, יש שנהגו בו שלא ליפול אפים[373], וסמכו הדבר על הנאמר: כחתן יכהן פאר[374], ותפילין נקראו פאר[375], ואם כן הרי הוא כמקום שיש בו חתן שאין נופלים אפים[376].
זמנים שאין נופלים
זמני שמחה
אין נופלים אפים בזמני שמחה אלא בזמני צער[377], כמו שנאמר: ויפלו על פניהם ויאמרו אל וגו'[378], ונאמר: וישמע משה ויפול על פניו[379], ונאמר: ויקרע יהושע שמלותיו ויפל על פניו[380], וכל אלו היו בזמני צער[381].
שבתות וג' רגלים
אין נופלים אפים בשבתות ובג' רגלים[382], ולא בתפילת מנחה שלפניהם[383], ויש שכתבו שבערב יום טוב אין נופלים אף בשחרית[384], ויש מהראשונים שכתבו שבג' רגלים אין נופלים כלל ביום שלפניו ושלאחריו[385].
ראש חדש
ראש-חדש* אין נופלים בו אפים[386], לפי שנקרא מועד[387]. בליל ראש חדש – לסוברים שנופלים אפים בלילה[388] – כתבו ראשונים שאין נופלים אפים בליל ראש חדש[389], ויש שכתבו שאף בתפילת מנחה שלפניו אין נופלים[390], לפי שדין הוא שאם באו עדים מן המנחה ולמעלה נוהגים אותו היום קודש ולמחר קודש[391], או לפי שראש חודש חל מזמן מנחה שלפניו[392]. לילה שאחר ראש חודש – לסוברים שנופלים אפים בלילה[393] – נחלקו ראשונים ואחרונים: יש מן הראשונים סוברים שאין נופלים בו אפים[394]. ומן האחרונים יש שנחלקו שאפשר ליפול בו אפים[395].
ראש השנה
ראש השנה כתבו ראשונים שאין נופלים אפים, לפי שהוקשו כל המועדים זה לזה[396]. ויש מהגאונים שנהגו ליפול אפים בראש השנה, וכן בשבת שובה[397]. בערב ראש השנה – לסוברים שבראש השנה אין נופלים - יש סוברים שאין נופלים אפים אף בתפילת שחרית[398], ויש סוברים שדוקא בתפילת מנחה אין נופלים[399].
יום כיפור
יום כיפור, נחלקו בו ראשונים אם נופלים אפים: יש סוברים שנופלים בכל תפילה ותפילה, לפי שהוא יום תחינה ובקשה ותענית[400]. ויש סוברים שאין נופלים בו כלל אפים[401]. ויש סוברים שבשחרית, מוסף ומנחה אין נופלים, אך בנעילה נופלים[402]. בערב יום כיפור אין נופלים בין בשחרית ובין במנחה[403].
חודש תשרי מלאחר יום כיפור
חודש תשרי מלאחר יום כיפור, יש סוברים שבין יום כיפור לסוכות אין נופלים[404], לפי שבימים אלו נשלם בנין בית המקדש[405], או לפי שאין הקב"ה מתחיל להחשיב עונוותיהם של ישראל עד ליום ראשון של סוכות[406], וחשוב זמן זה כיום טוב[407]. ויש סוברים שאף מאחר שמיני עצרת עד סוף חודש תשרי אין נופלים אפים[408], לפי שרוב החודש יצא בקדושה ואין נופלים אפים, ומתוך שאין נופלים ברובו אין נופלים בכולו[409], או לפי שחודש תשרי הוא חודש השביעי המושבע במצוות[410], או מפני שחודש זה נכנס בעינוי ראוי הוא שייצא בשמחה[411], או לפי שנתנו לשמיני עצרת ז' ימי תשלומים לענין נפילת אפים[412].
חנוכה
בחנוכה, כתבו ראשונים שאין נופלים אפים[413], לפי שאומרים בה הלל[414]. ואף בתפילת מנחה שקודם אין נופלים אפים[415]. ויש מהגאונים שנהגו ליפול אפים בחנוכה[416].
ט"ו בשבט
בחמשה עשר בשבט נחלקו ראשונים אם נופלים אפים: א) יש סוברים שנופלים[417]. ב) ויש סוברים שאין נופלים[418], לפי שהוא ראש השנה לאילנות[419], וחשוב כיום טוב[420]. ג) ויש סוברים שאין נופלים בשחרית אך במנחה נופלים[421]. בתפילת מנחה שלפניו – לסוברים שאין נופלים ביום זה – נחלקו אחרונים, יש סוברים שנופלים[422]. ויש סוברים שאין נופלים[423].
פורים
פורים, נחלקו ראשונים אם נופלים אפים: יש סוברים שנופלים[424], לפי שיום נס הוא ונגאלו ישראל מלהשמיד ומלאבד וצריכים אנו לבקש רחמים שיפדנו ויגאלנו באחרונה כבראשונה[425]. ויש סוברים שאין נופלים[426], לפי שהוא יום משתה ושמחה[427], ולדעתם נחלקו ראשונים ואחרונים אם נופלים בתפילת מנחה שקודם פורים: יש סוברים שנופלים[428]. ויש סוברים שאין נופלים[429]. פורים קטן, כתבו אחרונים – בדעת הסוברים שבפורים אין נופלים אפים - שאין נופלים בו אפים[430], ולא במנחה שלפניו[431].
חודש ניסן
חודש ניסן, נחלקו בו ראשונים אם נופלים אפים: יש שכתבו שאין נופלים בו[432], לפי שהוא נקבע כיום טוב במגילת תענית[433], ולדעתם כתבו אחרונים שאין נופלים אף במנחה שלפניו[434], ויש שביארו שלפי שבאחד בניסן הוקם המשכן, ולאחר מכן שנים עשר יום הקריבו הנשיאים את קרבנותיהם וכל שבט עשה יום טוב ביומו, ולאחר מכן חל חג הפסח, נמצא שרוב החודש יצא בקדושה ואין נופלים אפים, ומתוך שאין נופלים ברובו אין נופלים בכולו[435]. ויש סוברים שנופלים בו[436], לפי שבטלה מגילת תענית[437]. ויש סוברים שאין נופלים מתחילת חודש ניסן עד אחרי אסרו חג[438], לפי שיש לנהוג כבוד בימים שהקריבו הנשיאים ועשו יום טוב[439].
פסח שני
פסח שני, נחלקו בו אחרונים אם נופלים אפים: יש סוברים שאין נופלים[440], מפני שהיו מקריבין ביום זה קרבן פסח שני[441]. ויש סוברים שנופלים[442], ואף שהיו מביאים קרבן פסח שני ביום זה, מכל היה זה קרבן יחידים שאין מבטלים עבורו נפילת אפים[443]. במנחה שקודם לפסח שני – לסוברים שאין נופלים ביום זה, יש סוברים שאין נופלים אפים[444]. ויש סוברים שנופלים[445].
ל"ג בעומר
ל"ג בעומר נחלקו בו ראשונים אם נופלים אפים: יש סוברים שנופלים[446]. ויש סוברים שאין נופלים[447], שחשוב הוא כיום טוב[448], לפי שביום זה פסקו תלמידי רבי עקיבא מלמות, לסוברים כן[449], ואף לסוברים שמתו עד עצרת, מכל מקום ל"ג בעומר יום שמחה הוא לפי שמתו רק ל"ב ימים מתוך הימים שבין פסח לעצרת[450]. ויש סוברים שבשחרית אין נופלים אבל במנחה נופלים[451]. בתפילת מנחה שקודם ליום זה, נחלקו אחרונים: יש סוברים שנופלים[452], ויש סוברים שאין נופלים[453].
קודם חג השבועות
ג' ימים קודם חג השבועות, כתבו ראשונים שאין נופלים אפים, על שם הנאמר: היו נכונים לשלושת ימים[454]. ויש שנהגו שאין נופלים מראש סיון עד אחר שבועות[455], דהיינו עד לאחר אסרו חג[456].
אחר חג השבועות
אחר חג השבועות, נחלקו ראשונים אם נופלים אפים: יש סוברים שאין נופלים עד שבוע אחר חג השבועות[457] - ובדעתם יש הסוברים דהיינו עד י"ג סיון[458], לפי שמונים שבוע ימים מאסרו חג, ואף שכיום אנו בקיאים בזמנים, מכל מקום כדי שלא יבואו לזלזל, מונים השבוע רק מאחרי אסרו חג[459]. ויש הסוברים שהוא עד י"ב סיון[460], לפי שכיום בקיאים בזמנים, ואין לחוש לספק ביום החג[461] - לפי שקרבנות החג יש להם תשלומים שבעה ימים אחר שבועות[462]. ויש סוברים שנופלים אפים[463], לפי שבזמן הזה שאין קרבנות לא שייך תשלומין לענין נפילת אפים[464].
ט' באב
תשעה באב, נחלקו ראשונים אם נופלים בו אפים: יש סוברים שנופלים אפים[465]. ויש סוברים שבתפילת שחרית אין נופלים אפים[466], לפי שהוא יום אבל, ואבל הוקש לרגל – שאין נופלים בו אפים[467] - שנאמר: והפכתי חגיכם לאבל[468], אבל בתפילת מנחה נופלים[469], לפי שהוא שעת נחמה[470]. ויש שכתבו שאף בתפילת מנחה אין נופלים[471], לפי שתשעה באב נקרא מועד[472], כמו שנאמר: קרא עלי מועד[473], או לפי שעל יום זה נאמר: גם כי אזעק ואשוע שתם תפלתי[474]. בתפילת מנחה שקודם תשעה באב – לסוברים שביום זה אין נופלים - יש שכתבו שנופלים אפים[475], לפי שאין מקדימים את הפורענות[476]. ויש שכתבו שאין נופלים אפים[477].
ט"ו באב
חמשה עשר באב נחלקו ראשונים אם נופלים בו אפים: יש סוברים שאין נופלים[478], לפי שנקבע כיום טוב בזמן המקדש[479], ואף שבטלה מגילת תענית, מכל מקום לענין נפילת אפים שהיא רשות[480] לא התבטל[481]. ויש סוברים שנופלים[482], לפי שבטלה מגילת תענית[483], וכבר אין זה יום טוב[484]. ויש סוברים שבשחרית אין נופלים אפים, אך במנחה נופלים[485]. במנחה שקודם ליום זה נחלקו אחרונים אם נופלים: יש סוברים שנופלים[486]. ויש סוברים שאין נופלים[487].
הערות שוליים
- ↑ רמב"ם תפילה פ"ה הי"ג.
- ↑ ע"ע תפלה. רמב"ם שם, ועי"ש ה"א; אהל מועד שער התפילה ד"ג ני"ט; ספר השולחן תפילה שער ג.
- ↑ עשרה מאמרות לרמ"ע מפאנו מאמר חקור דין ח"א פכ"ג, עיי"ש שביאר שמצינו ביעקב שלאחר שאמר קר"ש בפגישתו עם יוסף אמר אמותה הפעם, וזו מהותה של נפילת אפים הצדקת המיתה עליו.
- ↑ זוהר חדש תרומה ע ע"א; תשו' הגאונים שע"ת סי' שלז; כל בו סי' יט; טור או"ח קלא.
- ↑ במדבר טז כב. תשו' הגאונים שם; רבינו בחיי במדבר שם. ועי' רבינו בחיי שמכאן לנפילת אפים בתפילה.
- ↑ שם טז ד. תשו' הגאונים שם.
- ↑ דברים ט יח, כה. זוהר חדש שם; כל בו שם; טור שם.
- ↑ יהושע ז ו. תשו' הגאונים שם.
- ↑ דברים ג כג. פירוש התפילות והברכות לר"י בן יקר עמ' עא.
- ↑ שמות לג יט. תנחומא (בובר) ואתחנן סי' ג. פירוש התפילות והברכות שם.
- ↑ רבינו בחיי במדבר טז כב.
- ↑ ערוה"ש או"ח שם ס"ב.
- ↑ ב"מ נט ב. ערוה"ש שם.
- ↑ כל בו סי' יט.
- ↑ פרשת במדבר קכ, ועי' סדר היום כוונת תחנונים מה שהאריך לבאר בזה.
- ↑ סידור השל"ה.
- ↑ תשו' רב נטורנאי גאון או"ח סי' לז, הובא בטור או"ח סי' קלא; ספר השולחן תפילה שער ה, בשם רב שר שלום; ריב"ש סי' תיב.
- ↑ ריב"ש שם.
- ↑ ב"מ נט ב.
- ↑ ריב"ש שם. ועי' פר"ח או"ח סי' קלא ס"ק ב, שהוכיח עוד מהגמ' במגילה כב ב.
- ↑ ערוה"ש שם.
- ↑ כה"ח (סופר) או"ח שם ס"ק נג; יפה ללב ח"א או"ח שם ס"ק ב ד"ה הגם.
- ↑ צרור החיים (טודילו) עמ' יח, הובא בב"י או"ח סי' קלא אות ג; מאמר חמץ לרשב"ץ אות ד; לבוש או"ח שם ס"ג.
- ↑ עי' צרור החיים שם; לבוש או"ח שם שם
- ↑ עי' ציון 420.
- ↑ שכנה"ג או"ח שם הגה' ב"י ס"ק ח; כה"ח או"ח שם ס"ק כו-כז.
- ↑ עי' ציון 422 ואילך.
- ↑ א"ר או"ח שם ס"ק ח.
- ↑ עי' ציון 416.
- ↑ שכנה"ג שם.
- ↑ רמב"ם תפלה פ"ה הט"ו: יש יחידים; עי' שו"ת מהר"ם מרוטנבורג (פראג) סי' תרג, והמנהיג סי' קכ, ושבה"ל סי' ל, וטור או"ח רלז, בשם רב שר שלום; גליוני הש"ס ב"מ נט ב, בד' רוקח סי' רכח.
- ↑ כנה"ג שם; עולת תמיד או"ח שם ס"ק יג; א"ר שם.
- ↑ צרור החיים שם, הובא בב"י שם. ועי' לבוש או"ח שם ס"ג ופמ"ג או"ח שם א"א ס"ק ח, שנתנו טעם ע"פ סוד.
- ↑ לבוש שם.
- ↑ ריקאנטי במדבר טז כא, הובא במג"א או"ח שם ס"ק ט; מאמ"ר או"ח שם ס"ק י, ועי"ש שכן נוהגים. ועי' ריקאנטי שם שיאריכו בסליחות עד שיבוא היום ויפלו על פניהם, ועי' מג"א שם, שבערב ר"ה זה לא יתכן, ובמאמ"ר (כרמי) או"ח שם ס"ק י כתב שאין נופלים אפים כלל אלא אומרים וידוי אחר הסליחות ללא נפילת אפים.
- ↑ ט"ז או"ח שם ס"ק ח; יחו"ד ח"ו סי' ז.
- ↑ ט"ז או"ח שם ס"ק ח.
- ↑ יחו"ד שם.
- ↑ א"ר או"ח שם ס"ק ח, בד' מג"א שם ס"ק ט; פמ"ג שם משב"ז ס"ק ח; בן איש חי כי תשא אות יד.
- ↑ בן איש חי שם.
- ↑ פמ"ג או"ח שם משב"ז ס"ק ח.
- ↑ סידור רס"ג עמ' כח, ועי"ש שאין הכרח בדבר, אלא שרבים עושים כך כתוספת; שו"ת מהר"ם מרוטנבורג (פראג) סי' תרג, והמנהיג סי' קכ, ושבה"ל סי' ל, והאגור סי' שלב, וטור או"ח רלז, בשם רב שר שלום.
- ↑ רמב"ם תפילה פ"ה הט"ו, ועי"ש שיש יחידים שנופלים; המנהיג שם; שבה"ל שם, בשם גאון אחד, וכ' שכך מנהג פשוט בישראל; האגור שם, שכך נהגו בני אשכנז וצרפת; ב"ח או"ח רלז אות ב, שכן המנהג. ועי' ציון 23 ואילך שיטות הסוברים שאין נופלים אפים בלילה, ולדעתם כאשר מתפללים ערבית בלילה אין נופלים אפים.
- ↑ עי' המנהיג שם. ועי' ב"ח שם שיש לזה טעם ע"פ קבלה.
- ↑ עי' סידור רס"ג עמ' כה; עי' סדר רב עמרם גאון סדר נפילת אפים; רמב"ם תפילה פ"ט ה"ה; רוקח סי' שכד; סידור חסידי אשכנז אות מ (עמ' קיד); טור או"ח קלא.
- ↑ מלכים א ח נד.
- ↑ רוקח שם; סידור חסידי אשכנז שם.
- ↑ עי' ברכות טז ב - יז א. סידור חסידי אשכנז שם.
- ↑ דברים ט ט.
- ↑ דברים י י.
- ↑ דברים שם. טור או"ח קלא, עי' ב"ח שם אות א בדבריו.
- ↑ עי' רא"ה ברכות לא א ד"ה ואם, הובא בריטב"א ב"מ נט ב, ועי' מג"א או"ח סי' קלא ס"ק א שבתחילה כתב להוכיח להיפך מדברי הראשונים הנ"ל שדווקא דיבור שמפסיק לעסוק בעניין אחר נחשב הפסק, אבל שיחה בעלמא לא, אך דחה שאין ראיה, עי' מחה"ש שם בדבריו; צרור החיים עמ' יח; אהל מועד תפילה ד"ג נ"ב; ב"י או"ח שם אות א. ועי' ערוה"ש או"ח שם ס"ג שאין איסור בדבר שהרי נפילת אפים רשות (עי' ציון 17), אלא שאין להפסיק כדי שתהיה תחינתו נשמעת, עי' ציון 56.
- ↑ עי' ציון 156 ואילך.
- ↑ פמ"ג או"ח שם משב"ז ס"ק א; כה"ח או"ח שם ס"ק ג.
- ↑ רא"ה שם; ב"י שם בשם אר"ח.
- ↑ ב"י שם; לבוש או"ח שם ס"א.
- ↑ ב"מ נט ב.
- ↑ רא"ה שם; צרור החיים שם.
- ↑ מג"א או"ח שם ס"ק א, בד' הריב"ש סי' תיב שביאר הגמ' בב"מ שם באופ"א; א"ר או"ח שם ס"ק א; דה"ח דיני תחנון אות א; שו"ע הרב או"ח שם ס"א.
- ↑ עי' ציון 52.
- ↑ עי' רא"ה ברכות לא א.
- ↑ עי' ריטב"א ב"מ נט ב.
- ↑ עי' ציון 59.
- ↑ מג"א או"ח סי' קלא ס"ק א; א"ר או"ח שם ס"ק א; דה"ח דיני תחנון אות א; שו"ע הרב או"ח שם ס"א, ועיי"ש שאי"ז איסור, אלא שהמפסיק אין תחינתו נשמעת.
- ↑ א"ר דלהלן.
- ↑ עי' ט"ז או"ח סי' קלא ס"ק ט, לענין יוצא מבית האבל, ומה שמדמה זאת למפסיק בין תפילה לנפילת אפים.
- ↑ א"ר או"ח סי' קלא ס"ק א; דה"ח דיני תחנון אות א; משנ"ב שם ס"ק ב.
- ↑ פמ"ג או"ח סי' קלא משב"ז ס"ק א; שע"ת או"ח שם ס"ק א; דה"ח דיני תחנון אות א; משנ"ב או"ח שם ס"ק א.
- ↑ רמב"ם תפילה פ"ה הי"ד; ספר חסידים סי' יח, הובא במג"א או"ח סי' קלא ס"ק א.
- ↑ פמ"ג או"ח שם א"א ס"ק א.
- ↑ משנ"ב שם ס"ק ב
- ↑ ארחות רבינו ח"ג עמ' רכה בשם החזו"א. ועי' להורות נתן דלהלן שהביא טעם לצד זה שקדיש מורה על סיום העניין.
- ↑ שו"ת להורות נתן ח"ו ס"ז אות ג-ה.
- ↑ עי' מגילה כב ב: רב פישוט ידים ורגלים הוה עביד; עי' תשו' הגאונים שערי תשובה סי' קנג מרב האי גאון; רמב"ם תפילה פ"ה הי"ד.
- ↑ ע"ע השתחואה ציון 2.
- ↑ ע"ע הנ"ל ציון 12 ואילך. רמב"ם שם. ועי' שבה"ל סי' ל שכ' שיפול אפים וישכב על צידו, ולא כ' שבוא משום אבן משכית, עי' ציון 77 ואילך.
- ↑ ע"ע אבן משכית ציון 33א ואילך.
- ↑ אוצר הגאונים ברכות עמ' 82 סי' רכט, מרב האי ורב שרירא גאון; עי' רמב"ם תפילה פ"ה הי"ד, ולח"מ ע"ז פ"ו ה"ו בדעתו, ועי' רמב"ם שהובא בציון 81.
- ↑ עי' ספר המנהיג תפילה סי' קג בשם ר' נטרונאי גאון; עי' ספר האשכול (אלבק עמ' 48) בשם הלכות פסוקות של גאונים; בית נכות ההלכות (תורתן של ראשונים) ח"ב עמ' 42 תשו' מרב האי גאון סי' ז; עי' ב"י או"ח סי' קלא בד' ר' נטרונאי גאון..
- ↑ סידור רס"ג עמ' כד.
- ↑ עי' רמב"ם תפילה פ"ט ה"ה, ועי' רמב"ם שהובא בציון 78; עי' ריטב"א מגילה כב ב; עי' מאירי מגילה שם; ריב"ש סי' תיב. ועי' יוסף אומץ (האן) סי' שח, ומעורר ישנים (פרידמן) סי' כו אות א, שיקפיד להטות את עצמו בנפילת אפים, ולא ישאר זקוף רק שיכסה פניו בידו.
- ↑ עי' ציון קודם.
- ↑ ב"י או"ח קלא אות ב, בשם חכמי הקבלה; לבוש שם ס"ב; קשר גודל סי' יט סט"ו.
- ↑ לבוש שם. ועי"ש שיש בזה טעם ע"פ סוד.
- ↑ מג"א או"ח שם ס"ק ה; שו"ע הרב או"ח שם ס"א.
- ↑ מט"מ עמוד העבודה סי' רה.
- ↑ קשר גודל שם.
- ↑ ריב"ש סי' תיב; עי' מהרי"ל שבציון 94 ומג"א שם בדעתו.
- ↑ עי' ציון 17. ריב"ש שם.
- ↑ ריב"ש שם. ועי' מה שהובא משמו בציון 103 לגבי ש"ץ.
- ↑ שו"ע או"ח שם ב.
- ↑ עי' ראשונים ואחרונים דלהלן.
- ↑ ע"ע תפלה.
- ↑ מהרי"ל תפילה אות ב, הובא בדרכ"מ או"ח שם אות ב.
- ↑ א"ר שם ס"ק ד, הובא בפמ"ג או"ח שם ס"ק ה.
- ↑ עי' ציון 158.
- ↑ עי' ציון 201.
- ↑ א"ר שם.
- ↑ בן איש חי כי תשא אות יג, עי"ש שהוא ע"פ סוד; נתיבי עם או"ח שם ס"א, מנהג ירושלים; יחו"ד ח"ו סוף סי' ז, ועי" שכן מנהג בני עדות המזרח.
- ↑ עי' ציון 83 ואילך.
- ↑ רמב"ם תפילה פ"ט ה"ה.
- ↑ עי' ציון 88.
- ↑ ריב"ש סי' תיב.
- ↑ ערוה"ש או"ח סי' קלא ס"ה.
- ↑ כה"ח או"ח סי' מח אות א, בד' מקובלים; מורה באצבע ס"ג סע' פח וקשר גודל סי' יט סע' יג; בן איש חי כי תשא אות יג; שלמי ציבור הל' נפי"א אות א; באה"ט או"ח סי' קלא ס"ק ב, בשם האר"י.
- ↑ עי' ציון 145 ואילך. מאמ"ר או"ח שם ס"ק ב.
- ↑ מנהיג בשם מדרש; רוקח סי' שכד; עי' ריקאנטי במדבר טז כא; ריב"ש סי' תיב, בשם רש"י והמדרש; טור או"ח סי' קלא: באשכנז נוהגים.
- ↑ תהילים טז ח.
- ↑ שה"ש ב ו. עי' ראשונים הנ"ל. ועי' ציון 116.
- ↑ המנהיג תפילה סי' קג; שבלי הלקט סי' ל ורבינו בחיי במדבר טז כב בשם רב האי; ספר האשכול (אלבק עמ' 48); מאירי מגילה כב ב; סידור הרוקח סי' עב (עמ' תג); אבודרהם סדר נפילת אפים; צדה לדרך מאמר א כלל א פל"ז; מט"מ עמוד העבודה סי' רד, בשם מנהגים טירנא מנהגי חול אות יא.
- ↑ ע"ע ארבע כוסות ציון 72.
- ↑ המנהיג שם.
- ↑ שבלי הלקט שם; מאירי שם; רבינו בחיי שם, בשם רב האי.
- ↑ תהילים קכא ה.
- ↑ תהילים טז ח.
- ↑ שבלי הלקט שם בשם אחיו ר' בנימין. ועי' ציון 109.
- ↑ שבה"ל שם בשם אחיו ר' יהודה.
- ↑ האשכול שם.
- ↑ מט"מ סי' רו.
- ↑ שה"ש שם. שבלי הלקט שם בשם הר"מ.
- ↑ עי' ציון 110.
- ↑ דרכ"מ או"ח סי' קלא אות א בשם הר"א מטירנא, וכן פסק ברמ"א או"ח שם ס"א.
- ↑ לבוש או"ח שם אות א; ב"ח או"ח שם: מקצתם נוהגים; עי' ביאור הגר"א או"ח שם ס"ק ה, ובמעשה רב אות נ. ועי' אגר"מ או"ח ח"ה סי' כ אות יט, שהיה נופל כששתי ידיו כרוכות, ואף שנהג כסוברים שכשיש תפילין על ידו נופל על ימינו, מ"מ משום הסוברים שמ"מ נופל על שמאלו היה נופל באופן שלא ניכר כ"כ לאיזה צד נופל.
- ↑ לבוש שם; ב"ח שם.
- ↑ שבה"ל סי' ל בשם אחיו ר' יהודה. ועי' א"ר או"ח שם ס"ק ב שהביא מדבריו ראיה כנגד הרמ"א שבציון 122.
- ↑ ע"ע תפילין.
- ↑ שבה"ל שם בשם אחיו.
- ↑ ע"ע תפילין.
- ↑ שבה"ל שם בשם אחיו.
- ↑ פמ"ג או"ח סי' קלא משב"ז ס"ק ב.
- ↑ א"ר או"ח סי' קלא ס"ק ב, בד' מט"מ דלהלן.
- ↑ מחה"ש או"ח שם.
- ↑ עי' ציון 110.
- ↑ מט"מ סי' רו, בד' מהרי"ל תפילה סי' יב, הובא במג"א או"ח שם ס"ק ג; עי' שו"ת מהר"י ברונא סי' קמז.
- ↑ א"ר שם.
- ↑ עי' ציון 134.
- ↑ שו"ת מהר"י ברונא סי' קמז; מג"א או"ח סי' קלא ס"ק ג, ע"פ מהרי"ל תפילה סי' יב.
- ↑ מחה"ש או"ח שם.
- ↑ עי' ציון 107 ואילך. שו"ת מהר"י ברונא שם בשם מהרי"ו; א"ר או"ח שם ס"ק ב, בד' מהרי"ל שם.
- ↑ ריטב"א מגילה כב ב; סידור הרוקח סי' עב עמ' תג; עי' רבינו בחיי במדבר טז כב; מהרי"ל תפילה אות ב; צדה לדרך מאמר א כלל א פל"ז.
- ↑ רוקח שם; מט"מ שם, בשם מנהגים טירנא שם. ועי' מנחת אהרן (פארדו) כלל יז אות ז (קסה ב) שדחה טעם זה שדווקא בבית המקדש שהיו מתוודים על עוונותיהם היו מתביישים, אך בנפילת אפים שכל העם אומרים מזמור אחד אין זה שייך, ואפשר שטעם זה שהובא בראשונים הוא למה שהיה נהוג להתחנן כל אדם מה שליבו חפץ עי' ציונים 422,423.
- ↑ רבינו בחיי שם.
- ↑ שכנה"ג הגה' ב"י או"ח סי' קלא אות י;.
- ↑ יוסף אומץ (האן) סי' שח. ועי"ש שודאי יש להקפיד שלא לכסות הפנים ולישב זקוף, כי עיקר החיוב הוא להטות על צידו.
- ↑ מג"א או"ח סי' קלא ס"ק ב; שכנה"ג הגה' ב"י או"ח שם אות י; שו"ע הרב או"ח שם ס"א. ועי' דעת תורה או"ח שם ס"ח שדן אם בגד המיוחד למלבושיו מועיל לזה.
- ↑ מג"א שם; שו"ע הרב שם. ועי' שכנה"ג שם וא"ר או"ח שם ס"ק ב שהוא משום שביד כתובים כל עוונתיו של אדם.
- ↑ ציון 34 ואילך.
- ↑ סדר היום, אחר תפלת י"ח, ע"פ הזוהר, ועי' זוהר פקודי רסב א, וכ"כ בשער הכולל לסידור הרב בפי' א בשם פע"ח וסידור האריז"ל. ועי' סידור רש"י (הוצאת מק"נ עמ' 25) אות לח, שלאחר שמסיים שמו"ע אם ברצונו לומר וידוי הרשות בידו.
- ↑ עי' ציון 459.
- ↑ סדר רב עמרם גאון סדר שני וחמישי, הובא בטור או"ח סי' קלד. ועי' ב"י או"ח שם שעכשיו נהגו כן.
- ↑ טור או"ח שם: בכל אלו הארצות.
- ↑ סדר היום סוף כוונת שמו"ע ברכות.
- ↑ עי' ב"י או"ח סי' קלד אות א: ועכשיו נוהגים.
- ↑ סדר רב עמרם גאון, נפ"א, ועי"ש עוד שהוסיף נוסח תחנונים; האשכול הל' תפילה.
- ↑ סדר רב עמרם שם.
- ↑ תהלים כה. זוהר במדבר קכ ב, ועי"ש טעם ע"פ סוד; מחזור ויטרי סי' צג; סידור הרוקח סי' עא-עב; אבודרהם, נפילת אפים, ועי"ש שהוסיף שיש יחידים שאומרים מזמורים אחרים כ"א כפי רצונו ודעתו; צדה לדרך מאמר א כלל א פל"ז; יוסף אומץ (האן) סי' שיח.
- ↑ צדה לדרך שם.
- ↑ יוסף אומץ שם. ועי' זוהר שם שצריך להקפיד לכוין מזמור זה על מסירות נפש, ואם לא מכוין זו סבנה גדולה, ועי' מג"א או"ח סי' קלא ס"ק ה שע"כ יש שאין אומרים מזמור זה, ועי' א"ר או"ח שם ס"ק א.
- ↑ תהלים ג. מחזור ויטרי שם.
- ↑ תהלים פג. יוסף אומץ שם.
- ↑ תהלים ו. ארחות חיים, תחינות ומזמורים שאחר שמו"ע; סידור הרוקח סי' עב.
- ↑ יוסף אומץ סי' שיח; כה"ח או"ח סי' קלא ס"ק לד.
- ↑ כה"ח שם.
- ↑ שמואל ב כד יד. נוהג כצאן יוסף, תחנון אות ג, ועי"ש שדוקא במקום ס"ת אומרים פסוק זה; ערוה"ש או"ח סי' קלא ס"ח: י"א.
- ↑ מעשה רב אות מט; כה"ח או"ח שם ס"ק לד; ערוה"ש שם: אנו אין נוהגים לאמרו.
- ↑ מעשה רב שם.
- ↑ עי' סידור רס"ג עמ' כה; רמב"ם תפלה פ"ט ה"ה.
- ↑ ערוה"ש סי' קלא ס"ט.
- ↑ מעשה רב אות נ.
- ↑ סדר רב עמרם גאון, נפ"א, הובא בטור או"ח קלא. ועי"ש שאומרו בעמידה.
- ↑ אבודרהם, נפי"א.
- ↑ עי' תענית כה ב. אבודרהם שם
- ↑ דה"י ב כ יב. סידור רס"ג שם; סדר רב עמרם גאון, נפ"א; מחזור ויטרי סי' צג; רמב"ם סדר התפילות; האשכול הל' תפילה; רוקח סי' שכד; כל בו סי' יא; אבודרהם, נפי"א; צדה לדרך מאמר א כלל א פל"ז; טור או"ח קלא; של"ה מס' תמיד פרק נר מצוה אות צא.
- ↑ מג"א או"ח שם ס"ק ד.
- ↑ דברים ט ט.
- ↑ דברים י י.
- ↑ דברים ט יח. אבודרהם שם; צדה לדרך שם; טור שם; של"ה שם.
- ↑ כל בו שם; אבודרהם שם; צדה לדרך שם; טור שם; של"ה שם.
- ↑ רס"ג שם; עי' רמ"א או"ח . עי' רמב"ם תפלה פ"ט ה"ה, שאחר תחנון ישב ויגביה ראשו הוא ושאר העם ומתחנן מעט בקול רם מיושב, ולכאו' כוונתו לאלו הפסוקים.
- ↑ סדר רב עמרם שם; מחזור ויטרי שם; האשכול שם.
- ↑ של"ה שם.
- ↑ תהלים כה ו.
- ↑ תהלים עט ח.
- ↑ תהלים מד כז.
- ↑ תהלים לג כב.
- ↑ תהלים קל ג.
- ↑ תהלים שם ד.
- ↑ תהלים כ י.
- ↑ תהלים קג יד.
- ↑ תהלים עט ט. סידור רס"ג שם; סדר רב עמרם גאון, נפ"א; מחזור ויטרי סי' צג; רמב"ם סדר התפילות; האשכול הל' תפילה.
- ↑ מחזור ויטרי סי' צג; כל בו סי' יח; טוש"ע אוח קלד א.
- ↑ מחזור ויטרי שם; כל בו שם.
- ↑ ישעיה נה ו. כל בו שם.
- ↑ טור שם; רמ"א או"ח שם.
- ↑ טור שם.
- ↑ מחזור ויטרי סי' צג; כל בו סי' יח; שו"ע או"ח קלד א.
- ↑ כל בו שם, והובא בב"י או"ח שם; מהר"י אבוהב או"ח שם.
- ↑ צדה לדרך מאמר א כלל א פל"ז, הובא בא"ר או"ח שם ס"ק ג.
- ↑ א"ר או"ח שם, בד לבוש או"ח שם ס"א.
- ↑ שע"ת או"ח סי' קלא ס"ק א, מנהג א"י ושאר מדינות ספרד.
- ↑ עי' ציון 52 ואילך. שע"ת שם.
- ↑ מחזור ויטרי סי' צג; עי' מנהגי מהרי"ל תפילה ס"ב; לבוש או"ח סי' קלד ס"א.
- ↑ עי' ציון 68. עי' פמ"ג או"ח סי' קלא משב"ז ס"ק א; משנ"ב שם ס"ק א.
- ↑ עי' ציון 470.
- ↑ עי' מנהגי מהרי"ל תפילה ס"ב; שכנה"ג או"ח סי' קלד הגה' טור ס"ק א.
- ↑ שע"ת או"ח שם ס"ק א.
- ↑ שע"ת שם.
- ↑ מהר"י אבוהב או"ח סי' קלד; שו"ע או"ח שם א.
- ↑ עי' ציון 465. לבוש או"ח שם ס"א; מט"מ ח"א אות רכ.
- ↑ מהר"י אבוהב שם; שו"ע שם.
- ↑ א"ר או"ח שם ס"ק ג, בד' לבוש או"ח שם ס"א.
- ↑ מהר"י אבוהב שם; שו"ע שם.
- ↑ משנ"ב שם ס"ק ה.
- ↑ רמ"א שם.
- ↑ עי' ציון 465. לבוש או"ח שם; מט"מ שם; מג"א או"ח שם ס"ק א.
- ↑ לבוש או"ח סי' קלד ס"א; מט"מ ח"א סי' רכ.
- ↑ מט"מ שם; א"ר או"ח שם ס"ק ג.
- ↑ ע"פ הפסוק בשמות לב יב.
- ↑ מט"מ שם; א"ר שם.
- ↑ רוקח סי' שכד, ועי' מהרי"ל תפילה אות יב, וכ"פ רמ"א או"ח קלא ב. ועי' רמ"א שם שכ' שצריך שיהיה ארון וס"ת בתוכו, ובט"ז שם ס"ק ה שארון לאו דוקא. ועי' אשי ישראל פכ"ה הע' לו בשם רש"ז אויערבך, שביכנ"ס שמחמת שמירה מעבירים את הס"ת למקום אחר ומביאים אותו רק בימים שיש קריה"ת נחשב למקום שיש בו ס"ת, ואפשר ליפול בו אפים.
- ↑ יהושע ז ו. רוקח שם; עי' מהרי"ל שם.
- ↑ רמ"א שם.
- ↑ עי' ב"י או"ח שם, על דברי הרוקח הנ"ל שאם דין הוא יש תשובה, ולא הביא דין זה בשו"ע, ועי' ט"ז או"ח שם ס"ק ה שביאר מהי תשובת הב"י, ועי"ש שכן י"ל בד' הרא"ש מגילה פ"ג ס"ד שאי"צ ס"ת; שכנה"ג הגה' ב"י או"ח שם אות ד בשם מהר"א גאליקו; ברכ"י או"ח שם אות א.
- ↑ עי' ציון 156.
- ↑ שכנה"ג הגה' ב"י או"ח סי' קלא אות ו, ועי"ש שע"ז סמך ליפול על פניו במקום שלמד, ועי' א"ר דלהלן שאף לד' השכנה"ג דוקא בביהמ"ד מועילים הספרים אך לא בכל בית; עולת תמיד או"ח שם אות י; במגן גיבורים או"ח שם אלף המגן ס"ק ז.
- ↑ א"ר או"ח שם אות ה, ועי"ש שאל"כ בכל בית אפשר ליפול אפים לפי שיש שם מזוזה, ובמגן גיבורים שם דחה שמזוזה אינה עשויה ללמוד בה וכן היא מכוסה, וע"כ גם מקום שיש תפילין לא מועיל כדי להתיר ליפול אפים, אלא דוקא בית שיש בו ספרים שלומדים מהם; דרך החיים סי' לח ס"ה; מנחת אהרן (פארדו) כלל יז אות ח.
- ↑ ס' ארץ ישראל סי' א אות ב ס"ט; קצות השולחן סי' כד ס"ד; אגר"מ יו"ד ח"ג סי' קכט אות ב. ועי' בס' אישי ישראל פכ"ה הערה לט בשם רש"ז אויערבך שהדברים אמורים דוקא לירושלים שבין החומות.
- ↑ ספר א"י שם; אגר"מ שם.
- ↑ שו"ע הרב או"ח סי' קלא ס"ג; שעה"צ שם ס"ק י.
- ↑ עי' ציון 156.
- ↑ לבושי שרד או"ח שם אות ה, בד' הט"ז שם ס"ק ו.
- ↑ מהרי"ל תפילה אות יב, הובא ברמ"א או"ח שם ס"ב, ועי' מהרי"ל החדשות סי' עב אות ב. ועי' דעת תורה או"ח שם ס"ב, שמוגף חשוב כנעול, אך כשרק וילון מפריד בינו לבית הכנסת חשוב כפתוח.
- ↑ מהרי"ל החדשות שם.
- ↑ שכנה"ג או"ח שם הגה' ב"י אות ז.
- ↑ משנ"ב שם ס"ק יג.
- ↑ שעה"צ סי' קלא ס"ק יב.
- ↑ עי' שכנה"ג או"ח שם הגה' ב"י ס"ק ז, לגבי מתפלל בעזרה שנעולה לבית הכנסת אך פתח בית הכנסת עצמו פתוח.
- ↑ מהרי"ל החדשות סי' עב אות ב.
- ↑ מהרי"ל שם.
- ↑ פמ"ג או"ח סי' קלא א"א ס"ק ז, ולבושי שרד או"ח שם אות ח ומשנ"ב שם ס"ק יב.
- ↑ עי' לבושי שרד שם; משנ"ב שם.
- ↑ מג"א או"ח סי' קלא ס"ק ח.
- ↑ אגור סי' קסח בשם מהר"י מולין.
- ↑ עי' עטרת זקנים או"ח שם ס"ק ב שכאשר יש ס"ת בביתו יכול ליפול על פניו אף כשמתפלל שלא עם הציבור.
- ↑ רמ"א או"ח שם ס"ב.
- ↑ שכנה"ג או"ח שם הגה' ב"י אות ז, בד' הלבוש דלהלן.
- ↑ לבוש או"ח שם ס"ב, בד' הרמ"א או"ח שם ס"ב.
- ↑ ט"ז או"ח שם ס"ק ז, בד' הרמ"א שם. ועי"ש שכ"ש כאשר ציבור מתפלל בבית שאין בו ס"ת בשעה שהציבור מתפללים בביהכנ"ס שיפלו על פניהם.
- ↑ ט"ז שם.
- ↑ א"ר או"ח שם ס"ק ז; משנ"ב שם ס"ק יד.
- ↑ מאורי אור (ווירמש) עוד למועד דף קסא ב
- ↑ שבה"ל סי' ל; ספר השולחן תפילה שער ה. וכ"פ השו"ע או"ח קלא ד.
- ↑ ט"ז או"ח שם ס"ק ט.
- ↑ עי' ציון 316.
- ↑ עמוס ח י, ועי' מו"ק טו ב. שבה"ל שם. ועי' ט"ז שם שמכתוב זה יש ללמוד על ז' ימי האבל לפי שמדמים זאת לז' ימי החג.
- ↑ לבוש או"ח שם ס"ד.
- ↑ אר"ח ח"א הל' הבדלה אות לג, בשם ר"ש שלום; טור או"ח שם ואבודרהם ברכת אירוסין ונישואין ד"ה ונוהגין, בשם רב נטורנאי גאון; תשובות הגאונים שע"ת הערות ופי' על תשו' הגאונים מר"ד לוריא אות ג.
- ↑ תשו' הגאונים שע"ת שם בהערות אות ו.
- ↑ עמוס שם.
- ↑ פרישה או"ח שם ס"ק ח. וצ"ע מהמבואר במו"ק טו ב שמכתוב זה למדים שאבל הוקש לחג לעניין איסור מלאכה.
- ↑ שו"ת הריב"ש סי' תיב, בשם רב שרירא גאון.
- ↑ עי' ציון 188.
- ↑ עי' ציון 191.
- ↑ ט"ז או"ח סי' קלא ס"ק ט; פמ"ג או"ח שם משב"ז ס"ק ט; שכנה"ג או"ח שם הגה' ב"י אות יד; א"ר או"ח שם ס"ק ט.
- ↑ עי' ציון 192.
- ↑ פמ"ג שם; שכנה"ג שם; א"ר שם, ועי"ש שמ"מ אף הלבוש שבציון 192 סובר שאין אומרים תחנון כלל, ולא הביא טעם זה של הגברת מידת הדין אלא כהוספת טעם.
- ↑ עי' ציון 188.
- ↑ עי' ציון 191.
- ↑ פמ"ג או"ח סי' קלא משב"ז ס"ק טו; חכמת שלמה או"ח שם ס"ד.
- ↑ חכמת שלמה שם.
- ↑ עי' ציון 192.
- ↑ פמ"ג שם; חכמת שלמה שם.
- ↑ חכמת שלמה שם.
- ↑ ע"ע אבלות ציון 360.
- ↑ עי' ציון 188.
- ↑ עי' ציון 191.
- ↑ פמ"ג או"ח סי' קלא משב"ז ס"ק יג. ועי' ציון 214.
- ↑ עי' ציון 192.
- ↑ פמ"ג שם. ולכאו' מדובר באופן שעברו שבעה ימים מפטירת המת, אלא שמ"מ נוהגים דיני אבלות כיון שמתחילים למנות שבעה רק לאחר סוף הרגל. ועי' פמ"ג שם שה"ה באופן שכלו ז' למיתת המת כמו בשמועה קרובה.
- ↑ ע"ע אבלות ציונים 269, 270.
- ↑ עי' ציון 188.
- ↑ פמ"ג או"ח סי' קלא משב"ז ס"ק ט, ודעת תורה או"ח שם ס"ד, בד' הסוברים שהטעם שאין נופלים אפים בבית האבל משום שהוקש לחג עי' ציון 191; דרך החיים סי' לח ס"ז; שו"ת שנות חיים סי' מז; קיצוש"ע סי' כב ס"ה.
- ↑ עי' ציון 191.
- ↑ דעת תורה שם.
- ↑ עי' ציון 192.
- ↑ פמ"ג שם.
- ↑ פמ"ג או"ח סי' קלא משב"ז ס"ק ט; מלבושי יו"ט או"ח שם ס"ק א, צד א; פרי האדמה תפילה פ"ה הט"ו; ברכי יוסף או"ח שם אות ג: מנהג ירושלים.
- ↑ עי' ציון 192.
- ↑ מלבושי יו"ט שם.
- ↑ מלבושי יו"ט שם, צד ב; ברכי יוסף שם, בשם אחרונים.
- ↑ מלבושי יו"ט שם.
- ↑ עי' רוקח סי' שטז, ועי' ט"ז יו"ד סי' שעו ס"ק ב בדעתו; דרך החיים סי' לח ס"ז; מאמ"ר או"ח סי' קלא ס"ק יב, ועי" שכ' שהוא באופן שמגיע אח"כ לביהכנ"ס בשעה שהציבור אומרים תחנון.
- ↑ ט"ז או"ח סי' קלא ס"ק ט, וס"ק י בהו"א. ועי' א"ר או"ח שם ס"ק ט, ובה"ט או"ח שם ס"ק י, ופמ"ג או"ח שם משב"ז ס"ק ט, שעמדו על הסתירה שבד' הט"ז, ועי' פמ"ג שם שאפשר שכוונת הט"ז ביו"ד שם בשם הרוקח היינו לשאר תחנונים שאומרים עם נפילת אפים, וכמבואר בציון 231 שד' הט"ז שאומרים אותם אף שלא בסמוך לתפילה.
- ↑ ט"ז שם ס"ק ט.
- ↑ עי' ציון 459. ט"ז או"ח סי' קלא ס"ק ט.
- ↑ ט"ז שם.
- ↑ ט"ז שם.
- ↑ עי' ציון 192.
- ↑ ט"ז שם ס"ק י.
- ↑ עי' ציון 191.
- ↑ פמ"ג או"ח שם משב"ז ס"ק ז.
- ↑ ט"ז שם; שו"ע הרב או"ח שם ס"ה, לנוהגים לומר תחנונים אלו קודם נפילת אפים.
- ↑ ט"ז שם.
- ↑ אר"ח ח"א הל' הבדלה אות לג. וכ"כ המאמ"ר או"ח סי' קלא ס"ק יא.
- ↑ שכנה"ג או"ח שם הגה' ב"י אות טו; א"ר או"ח שם ס"ק ט; קיצוש"ע סי' כב ס"ה; ערוה"ש או"ח שם סט"ו.
- ↑ עי' ציון 192.
- ↑ שכנה"ג שם.
- ↑ ערוה"ש שם.
- ↑ א"ר שם; קיצוש"ע שם.
- ↑ עי' ציון 240.
- ↑ גשר החיים ח"א פ"כ ס"ג אות יא.
- ↑ שבה"ל סי' ל; הגה"מ תפילה פ"ה הט"ו; טור או"ח קלא.
- ↑ ט"ז או"ח שם ס"ק י. ועי' כה"ח (סופר) או"ח שם ס"ק פז, שיש מקומות שאדרבה לא נמנעו החתנים מלבוא לביהכנ"ס לפי שיש שמחה לעם בכך, וכיד שיהיו מעורבים בשמחת החתן.
- ↑ ע"ע חתן וכלה ציון 209 ואילך.
- ↑ עי' ציון 316.
- ↑ עי' ט"ז שם; פרישה או"ח שם ס"ק ח; בהגר"א או"ח שם ס"ק ט.
- ↑ רדב"ז ח"א סי' קעט, ועי"ש שהוא ק"ו מבית המילה שפטורים מנפילת אפים, לסוברים כן, עי' ציון 282.
- ↑ ע"ע חתן וכלה ציון 128.
- ↑ שכנה"ג או"ח שם הגה' ב"י ס"ק טו; שו"ת האלף לך שלמה או"ח סי' פ.
- ↑ לבוש או"ח שם ס"ד.
- ↑ ערך לחם או"ח שם ס"ד. ועי"ש שאם היחיד השאיל את ביתו לציבור להתפלל בו בכל עת שירצו, לא יפלו אפים כשיש שם חתן.
- ↑ ספר החיים (קלוגר) או"ח סי' קלא ס"ד.
- ↑ ספר החיים שם.
- ↑ ספר החיים שם.
- ↑ חסד לאברהם (אלקעלי) או"ח סי' ב
- ↑ עי' ב"י או"ח סי' קלא אות ד; ט"ז או"ח שם ס"ק י ולבושי שרד או"ח שם ס"ק יג, בד' רמ"א או"ח שם ס"ד.
- ↑ א"ר או"ח שם ס"ק יב.
- ↑ ב"ח או"ח שם אות ד; כנה"ג או"ח שם הגה' ב"י ס"ק ז; שכנה"ג או"ח שם ס"ק טז ומגן גבורים או"ח שם שלט"ג ס"ק ד, בד' רמ"א שם; ט"ז שם; מג"א או"ח שם ס"ק יב: יש נוהגין.
- ↑ כנה"ג שם; מג"א שם.
- ↑ הגה' מהרש"ק או"ח שם; ערוה"ש או"ח שם סי"ז. ועי' שע"ת או"ח שם ס"ק יד שהאריך בזה.
- ↑ עי' ציון 251.
- ↑ ט"ז שם.
- ↑ ע"ע חתן וכלה ציון 232.
- ↑ שכנה"ג שם.
- ↑ תרוה"ד כתבים ופסקים סי' פ, ועי"ש ראייתו; כנה"ג או"ח סי' קלא הגה' ב"י ס"ק ז, ובשכנה"ג או"ח שם הגה' ב"י ס"ק כ, מנהג תירי"א.
- ↑ תרוה"ד שם.
- ↑ שבט הלוי ח"ז סי' יח.
- ↑ רדב"ז ח"א סי' קעט; שכנה"ג שם ס"ק טז, בד' רמ"א או"ח שם ס"ד; פר"ח או"ח שם ס"ד.
- ↑ רדב"ז שם, ועי"ש ראייתו.
- ↑ ט"ז או"ח סי' קלא ס"ק י; מגן גבורים או"ח שם שלט"ג ס"ק ד.
- ↑ עי' ציון 263.
- ↑ מגן גבורים שם, בד' הרמ"א או"ח שם ס"ד.
- ↑ מאורי אור (ווירמש) עוד למועד דף קסא ב; שלחן שלמה (מירקש) או"ח סי' קלא ס"ד; שבט הלוי ח"ח סי' כד. ועי' תפארת יעקב (שפירא) ברכות פ"ב אות כט, ובהגה' טהרת השולחן או"ח שם, שנסתפק בזה.
- ↑ שבה"ל שם.
- ↑ שבה"ל שם, וח"ה סי"ב.
- ↑ שבה"ל ח"ה שם.
- ↑ שבלי הלקט סי' א, דעה א, ובשם רבינו יצחק ב"ר יהודה; שו"ת הרשב"א החדשות סי' מא; הגה"מ תפלה פ"ה הט"ו; כלבו סי' עג; תרוה"ד כתבים ופסקים סי' פא.
- ↑ תהלים קיט קסב.
- ↑ עי' שבת קל א. שבה"ל שם; שו"ת הרשב"א שם.
- ↑ לבוש או"ח שם ס"ד.
- ↑ שבה"ל שם, דעה ב
- ↑ ברכ"י או"ח שם ס"ד. ועי' מגן גיבורים או"ח שם שלטי הגיבורים ס"ק ג, שביאר דעת הסוברים שאין לחלק ולעולם במקום המילה אין נופלים אפים, לפי שבמקום המילה יש את שמחת המילה שפוטרת מנפילת אפים.
- ↑ עי' ציון 282.
- ↑ ספר מנהגים דבי מהר"ם, תחינה; דרכ"מ או"ח סי' קלא אות ז, בשם מנהג דור"א.
- ↑ ע"ע ברית מילה ציון 43 ואילך. מנהגים דבי מהר"ם שם; דרכ"מ שם.
- ↑ תרוה"ד כתבים ופסקים סי' פא. וכ"פ רמ"א או"ח שם ס"ד.
- ↑ תרוה"ד שם.
- ↑ מגן גיבורים או"ח סי' קלא אלף המגן אות יד.
- ↑ כנה"ג הגה' ב"י או"ח שם ס"ק ח, הובא במג"א או"ח שם ס"ק יא.
- ↑ עי' ציון 282.
- ↑ הגה"מ תפלה פ"ה הט"ו.
- ↑ ב"ח או"ח שם אות ד, בד' הגה"מ שם, וכ"כ בשם מהרש"ל, ושכן נהגו בבריסק; ט"ז או"ח שם ס"ק יא, שכן נהגו בקראקא; כה"ח או"ח שם ס"ק פג.
- ↑ כה"ח שם.
- ↑ רמ"א או"ח שם ס"ד; לבוש או"ח שם ס"ד.
- ↑ לבוש שם.
- ↑ א"ר או"ח שם ס"ק יא; ח"א כלל לב סל"ג. ועי' פמ"ג או"ח שם משב"ז ס"ק יא, שתמה על סברת החילוק.
- ↑ עי' ציון 297.
- ↑ ח"א כלל לב סל"ג.
- ↑ כה"ח או"ח סי' קלא ס"ק פד.
- ↑ ח"א שם.
- ↑ שנות חיים (נאה) סי' ח אות ו, ועי"ש בהערה שאף לסוברים שאצל חתן ביום חופתו נופלים אפים בשחרית קודם שנכנס לחופתו (עי' ציון 273), מכל מקום בברית שמצוה לכבד את בעלי הברית כל יום שמיני, אין נופלים אפים בשחרית, אף כשעושים הברית לעת ערב.
- ↑ שו"ת יביע אומר או"ח ח"ג סי' יב אות ד-ה.
- ↑ נהר מצרים הל' נפ"א אות ג; שנות חיים (נאה) סי' ח אות י, מנהג מצרים.
- ↑ ישעיהו סא י.
- ↑ כתובות ו ב.
- ↑ נהר מצרים שם.
- ↑ תשו' הגאונים שע"ת סי' שלז.
- ↑ במדבר טז כב.
- ↑ שם טז ד.
- ↑ יהושע ז ו.
- ↑ תשו' הגאונים שם.
- ↑ סידור רס"ג עמ' כד; עי' מחזור ויטרי סי' צג; רמב"ם תפלה פ"ה הט"ו; שבה"ל סי' ל.
- ↑ רמב"ם שם.
- ↑ הגה"מ תפלה שם אות ש.
- ↑ שבה"ל שם.
- ↑ עי' ב"מ נט ב: ההוא יומא ריש ירחא הוה, וברש"י ד"ה בין, וריטב"א שם; מחזור ויטרי סי' צג; רמב"ם שם; שבלי הלקט סי' ל.
- ↑ ע"ע ראש חדש. שבה"ל שם.
- ↑ עי' ציון 31.
- ↑ עי' שבה"ל סי' ל; רוקח סי' רכח, ועי"ש שהוכיח דבריו מב"מ נט ב, ועי' גליוני הש"ס ב"מ שם שדחה ראייתו.
- ↑ שבה"ל סי' ל; הגה"מ תפלה פ"ה אות ש.
- ↑ ע"ע ר"ח. שבה"ל שם.
- ↑ כה"ח (סופר) או"ח סי' קלא ס"ק ק, ע"פ דברי ס' האורה ח"א סי' נט בענין אמירת צדקתך בתפילת מנחה בשבת שלמחרת חל ראש חודש.
- ↑ עי' ציון 31.
- ↑ עי' רוקח שם, שעד היום שלמחרת אין נופלים, ועי' גליוני הש"ס שם בד'.
- ↑ גליוני הש"ס שם.
- ↑ שבה"ל סי' ל.
- ↑ שו"ת הריב"ש סי' תיב, מנהג ישיבת מתא מחסיה.
- ↑ דרכ"מ או"ח סי' קלא ס"ק ז, רמ"א או"ח שם ס"ו. ועי' פמ"ג או"ח שם משב"ז ס"ק טו, שבמנחה שקודם ער"ה נופלים אפים.
- ↑ שבה"ל שם.
- ↑ רמב"ם תפילה פ"ה הט"ו.
- ↑ הגה"מ תפילה שם אות ת.
- ↑ שבה"ל סי' ל. ועי"ש שנהגו במקומו ליפול אפים בנעילה כשאומרים מכניסי רחמים.
- ↑ שבה"ל שם. ועי' לבוש או"ח סי' קלא ס"ו, ובפמ"ג או"ח שם משב"ז ס"ק טו, שבמנחה שקודם עיו"כ נופלים אפים, ועי' א"ר או"ח סי' תרה ס"ק ג, שהביא בשם מורה אחד שכ' שלא ליפול אפים במנחה קודם עיו"כ, ועי"ש שכ' שטעה בזה.
- ↑ שבה"ל סי' ל.
- ↑ שבה"ל שם.
- ↑ לבוש או"ח סי' תרכד ס"ה.
- ↑ שכנה"ג או"ח סי' קלא ס"ק יב, בד' הלבוש שם.
- ↑ שכנה"ג שם; פר"ח או"ח שם ס"ז; שע"ת או"ח שם ס"ק יט, בשם סדה"י.
- ↑ שכנה"ג שם, ועי"ש שחישב ב' ימים של ר"ה, יוה"כ וד' ימים שבין יו"כ לסוכות, וט' ימי החג, הרי רובו של חודש, ולבני א"י שנוהגים ח' ימי חג מ"מ כיון שהוא מחצה של חודש חשוב כרובו, ועי"ש שהסיק שטעם זה הוא דוחוק, ועוד שלכאו' לסוברים שביו"כ נופלים אפים (עי' ציון 319 ואילך) אין אפי' מחצה חודש לבני א"י.
- ↑ שכנה"ג שם. ועי"ש שמ"מ בעשרת ימי תשובה נופלים אפים לפי שהם ימי סליחה וכפרה.
- ↑ שע"ת או"ח שם ס"ק יט, בשם סדה"י.
- ↑ ס' א"י (טוקוצ'ינסקי) סי' יב הע' 1. ועי' שכנה"ג שם שדחה טעם זה.
- ↑ מחזור ויטרי סי' צג; רמב"ם תפלה פ"ה הט"ו; שבה"ל סי' ל, וסי' קפט.
- ↑ שבה"ל שם ושם.
- ↑ שבה"ל שם; הגה"מ תפלה שם אות ש.
- ↑ שו"ת הריב"ש סי' תיב, מנהג ישיבת ר"ע גאון.
- ↑ מנהגי מהרי"ל שם, מנהג מגנצא וורמישא.
- ↑ מנהגי מהרי"ל לחודש שבט; מנהגים טירנא לחודש שבט; ב"י או"ח קלא, ובשו"ע ס"ו.
- ↑ מנהגים טירנא שם; מנהגים דבי מהר"ם, תחינה; ב"י שם.
- ↑ בהגר"א או"ח שם ס"ק יג.
- ↑ עי' מנהגים דבי מהר"ם שם. וכן הובא במנהגי מהרי"ל שם הוצ' מכון ירושלים בשינויי נוסחאות, וכן הביאו שם הגה' ר' הירץ שכך הוא מנהג פרנקפורט.
- ↑ ערך לחם או"ח שם ועולת תמיד או"ח שם ס"ק כ, בד' שו"ע שם.
- ↑ פר"ח או"ח שם ס"ו, בד' שו"ע שם; עולת תמיד שם.
- ↑ שבה"ל סי' ל וריב"ש סי' תיב, בשם רב עמרם גאון.
- ↑ שבה"ל שם. ועי"ש שאינו דומה לחנוכה שאין נופלים בו אפים (עי' ציון 346) לפי שבפורים א"א הלל (ע"ע הלל ציון 109)
- ↑ מחזור ויטרי סי' צג; רמב"ם תפילה פ"ה הט"ו; שבה"ל שם, בשם גאון אחר.
- ↑ שבה"ל שם.
- ↑ עי' שבה"ל שם.
- ↑ הגה"מ תפילה שם אות ש; דה"ח סי' לח ס"י; שו"ע הרב, פסקי הסידור סיום תפילת שחרית.
- ↑ שו"ע או"ח תרצז א.
- ↑ דה"ח שם; שו"ע הרב שם.
- ↑ עי' מס' סופרים פכ"א ה"א; שבה"ל סי' ל, בשם רש"י; הגה"מ תפילה פ"ה אות ש, יש מקומות שנהגו; מנהגים דבי מהר"ם, תחינה (עמ' 3); מנהגים טירנא חודש ניסן.
- ↑ שבה"ל שם.
- ↑ דה"ח סי' לח ס"י.
- ↑ מס' סופרים שם; מנהגים דבי מהר"ם שם; מנהגים טירנא שם; שכנה"ג או"ח סי' קלא ס"ק יב.
- ↑ שבה"ל שם.
- ↑ ר"ה יח ב. שבה"ל שם.
- ↑ הגה"מ שם; רוקח סי' רמה; טור או"ח סי' תכט.
- ↑ עי' הגה"מ שם; ב"י או"ח שם.
- ↑ ערך לחם או"ח סי' קלא ס"ו; שכנה"ג או"ח שם הגב"י ס"ק יב; פר"ח או"ח שם ס"ק ז; ערוה"ש או"ח שם סי"ב, מנהג הספרדים. ועי' שע"ת או"ח שם ס"ק יט, שי"ס שאף בט"ו אייר אין נופלים אפים, אך אין נוהגים כן.
- ↑ ערך לחם שם.
- ↑ פמ"ג או"ח שם משב"ז ס"ק טו.
- ↑ פמ"ג שם.
- ↑ סידור חמדת ישראל (עה ב) בשם האר"י; נהר מצרים הל' נפ"א אות ו.
- ↑ שו"ע הרב, פסקי הסידור סיום תפילת שחרית; ס' א"י (טוקוצ'ינסקי) סי' יא אות א.
- ↑ מנהגי מהרי"ל בין פסח לשבועות אות ז, מנהג מגנצא וורמייזא.
- ↑ שו"ע או"ח קלא ו, ותצג ב.
- ↑ עי' מג"א או"ח שם ס"ק יז; בהגר"א שם, ע"פ גמ' תענית ל ב שט"ו באב חשוב כיו"ט לפי שהוא יום שכלו בו מתי מדבר.
- ↑ ע"ע ל"ג בעומר ציונים 4, 30, 50 ו66. מנהגים דבי מהר"ם, תחינה (עמ' 3), לשיטתו שבשחרית אין נופלים, עי ציון 369; בהגר"א או"ח שם ס"ק טז, ע"פ גמ' תענית ל ב שט"ו באב חשוב כיו"ט לפי שהוא יום שכלו בו מתי מדבר.
- ↑ מנהגי מהרי"ל שם, לשיטתו שבשחרית אין נופלים.
- ↑ מנהגים דבי מהר"ם שם; מנהגי מהרי"ל שם; נוהג כצאן יוסף, מנהגי ל"ג בעומר אות א (עמ' רלג), ועי"ש שביאר הטעם שאין נופלים במנחה של אותו יום, גזירה שלא ימנעו מנפילת אפים במנחה שלפניו (לסוברים שנופלים עי' ציון הבא). בטעם הדבר שאין נופלים בשחרית עי' לעיל.
- ↑ נוהג כצאן יוסף שם; ערוה"ש או"ח שם סי"ב, בד' השו"ע שם.
- ↑ לבוש או"ח שם ס"ו; עי' פמ"ג או"ח שם א"א ס"ק טו, ובסי' תצג א"א ס"ק ג.
- ↑ שמות יט טו. הגה"מ תפילה פ"ה אות ש, בשם ר"י הלוי.
- ↑ הגה"מ שם, יש מקומות שנהגו; מנהגים טירנא, חג השבועות.
- ↑ מנהגים שם. ועי"ש לפי שבימים אלו היה מצוות הגבלה.
- ↑ שבה"ל סי' ל, מנהג ורמייזא; שו"ת בנימין זאב סי' ריב; שכנה"ג או"ח שם ס"ק יא.
- ↑ שכנה"ג שם, מנהג קושטאנדינא, ובד' שו"ת בנימין זאב שם.
- ↑ שכנה"ג שם.
- ↑ שכנה"ג שם, מנהג איזמיר; פרי האדמה תפילה פ"ה הט"ו, מנהג ירושלים.
- ↑ שכנה"ג שם.
- ↑ שו"ת בנימין זאב שם; מג"א או"ח שם ס"ק יח.
- ↑ שבה"ל שם, מנהג מגנצא; עי' מנהגים טירנא, חג השבועות, ודרכ"מ או"ח סי' קלא ס"ק ז בדעתו.
- ↑ הגה' בית שאול למשניות מו"ק פ"ג מ"ו.
- ↑ האשכול (אלבק) הל' ט' באב (רטו ב), דעה א.
- ↑ שבה"ל סי' ל.
- ↑ עי' ציון 313.
- ↑ עמוס ח י. שבה"ל שם; עי' האשכול שם, דעה ב; דרכ"מ או"ח סי' קלא אות ז, בשם מנהגי מהר"א טירנא.
- ↑ שבה"ל שם; דרכ"מ שם בשם מנהגי מהר"א טירנא.
- ↑ שבה"ל שם.
- ↑ רוקח סי' שיא; מנהגים דבי מהר"ם, תחינה (עמ' 3); מנהגים טירנא, תשעה באב; שו"ע או"ח שם ז וסי' תקנט ס"ד.
- ↑ רוקח שם; מנהגים דבי מהר"ם שם; מנהגים טירנא שם.
- ↑ איכה א טו. מנהגים דבי מהר"ם שם.
- ↑ איכה ג ח. רוקח שם, עי' ב"י או"ח סי' תקנט בדבריו
- ↑ שבה"ל שם.
- ↑ שבה"ל שם.
- ↑ מנהגים טירנא שם; דה"ח סי' לח ס"י.
- ↑ ב"י או"ח סי' קלא.
- ↑ לבוש או"ח סי' תקפ ס"ב; מג"א או"ח שם ס"ק טו.
- ↑ ע"ע ציון 17.
- ↑ עולת תמיד או"ח שם ס"ק יט.
- ↑ שבה"ל סי' ל; רוקח סי' שיב.
- ↑ ר"ה יח ב.
- ↑ שבה"ל שם.
- ↑ עי' מנהגים דבי מהר"ם, תחינה.
- ↑ ערוה"ש או"ח שם סי"ב, בד' השו"ע שם.
- ↑ ערוה"ש שם.