איסור בת אחת: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור) |
||
| (גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) | |||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
כאשר שני האיסורים באים בבת אחת, חלים שניהם כאחד, "לפי שאין אתה יכול להוציא אחד מהם, שאם נאמר שלא יחולו יהיה פטור לגמרי, ולפיכך חלים שניהם" {{מקור| | כאשר שני האיסורים באים בבת אחת, חלים שניהם כאחד, "לפי שאין אתה יכול להוציא אחד מהם, שאם נאמר שלא יחולו יהיה פטור לגמרי, ולפיכך חלים שניהם" {{מקור|תוס' רי"ד קדושין נ' ע"ב|כן}}. | ||
גרסה אחרונה מ־13:07, 5 בספטמבר 2012
|
|
אחד האופנים בהם איסור חל על איסור (ראה: אין איסור חל על איסור): כאשר שני האיסורים באו בבת אחת.
כאשר שני האיסורים באים בבת אחת, חלים שניהם כאחד, "לפי שאין אתה יכול להוציא אחד מהם, שאם נאמר שלא יחולו יהיה פטור לגמרי, ולפיכך חלים שניהם" (תוס' רי"ד קדושין נ' ע"ב).
לדוגמא: העושה מלאכה ביום הכיפורים שחל בשבת - חייב שתיים, משום מלאכה ביום הכיפורים ומשום מלאכה בשבת, שהרי בשעה שנתקדש היום באו שני האיסורים כאחד.
דוגמא נוספת: הבא על אשת אחיו - מביא שתי חטאות, משום אשת איש ומשום אשת אח, שהרי שני האיסורים באו כאחד בשעה שנתקדשה לאחיו.
וכן: התולש מבהמה אבר מן החי ונטרפה בנטילתו - חייב שתיים, משום אבר מן החי ומשום טריפה, ששני האיסורים באו כאחד.