אושפיזין

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search

מנהג האושפיזין ("אורחים" בארמית) הוא מנהג מהזוהר במהלכו מארחים את שבעת רועי האומה בכל אחד מימי חג הסוכות כאשר כל יום בחג הסוכות מתייחס במיוחד אל אחד הרועים.

מקור המנהג[edit]

יחד עם ציווי התורה לשמוח בחג הסוכות עם "הגר היתום והאלמנה", נהגו ישראל לארח גם אורחים (אושפיזין) עליונים. מקור המנהג הוא בזוהר (אמור ח"ג קג, ב – קד, א) שם מובא על מנהגם של רבי אבא ורב המנונא סבא לארח את אברהם אבינו וחמישה צדיקים נוספים בסוכה ואת דוד המלך:‏[1]
"בשעתא דבר נש יתיב במדורא דא, צלא דמהימנותא שכינתא פרסא גדפהא עליה מלעילא ואברהם וחמשא צדיקייא אחרנין שויין מדוריהון עמיה. אמר ר' אבא אברהם וחמשא צדיקייא ודוד מלכא שוין מדוריהון עמיה, הדא הוא דכתיב: "בסכות תשבו שבעת ימים"". במהלך הדורות נקבעו האושפיזין, וכיום מקובלים האושפיזין הבאים: אברהם, יצחק, יעקב, יוסף, משה, אהרן, דוד.

סדר האושפיזין[edit]

המנהג הרווח בקהילות אשכנז הוא להזמין את האושפיזין לפי הסדר הכרונולוגי שלהם, כך שאברהם הוא הראשון ודוד הוא האחרון וכן כתב בסידור השל"ה. מנגד, האר"י הנהיג את סדר האושפיזין לפי הקבלה בו כל מסודרים האורחים לפי סדר הספירות הקשורות אליהם. כך שאברהם הוא מידת חסד, יצחק הגבורה, יעקב - תפארת, משה - נצח, אהרן - הוד, יוסף – יסוד ודוד - מלכות. מנהג זה רווח בקרב החסידים ורוב הספרדים ‏[2].

סדר האושפיזין לפי המנהג האשכנזי:

  • ביום הראשון - אברהם
  • ביום השני - יצחק
  • ביום שלישי - יעקב
  • ביום הרביעי - יוסף
  • ביום החמישי - משה‏[3]
  • ביום השישי - אהרן
  • ביום השביעי – דוד

סדר האושיפיזין לפי המנהג הספרדי והחסידי:

  • ביום הראשון - אברהם
  • ביום השני - יצחק
  • ביום שלישי - יעקב
  • ביום הרביעי - משה
  • ביום החמישי - אהרן
  • ביום השישי - יוסף
  • ביום השביעי - דוד

נוסח קבלת האושפיזין[edit]

ישנם שני נוסחים להזמנת האושפיזין:

  • על פי נוסח האר"י: "אזמין לסעודתי אושפיזין עילאין" ולאחר מכן מונים את שמות האורחים. ולאחר מכן: "במטו מינך (שם האורח) אושפזי עילאי דיתבי עמי ועמך כל אושפיזי עילאי (שמות שאר האורחים)", כלומר- "בבקשה ממך, אורח קדוש, שישבו עמי ועמך כל האורחים הקדושים.
  • קיים גם נוסח אחר: "עולו אושפיזין עלאין קדישין, עולו אבהן עלאין קדישין, למיתב בצלא דהימנותא עילאה", כלומר- "היכנסו אורחים עליונים וקדושים, היכנסו אבותינו העליונים הקדושים, לישב בצל האמונה" (צל האמונה הוא כינוי קבלי לסוכה). ולאחר מכן מזמינים את האורח של אותו היום, ועמו את כל שאר האורחים.

הערות שוליים

  1. בקטע המופיע לפני כן בזוהר מובאים מספר מנהיגים שהיו לעם ישראל ובהם רוב האושפיזין וייתכן שזהו המקור לזהות האושפיזין, אך יש להעיר שיוסף אינו מוזכר שם, על אף שהוא מוגדר כחלק מהאושפיזין, ומנגד מרים מוזכרת שם על אף שאיננה מוגדרת כחלק מהם
  2. כף החיים תרלט,ח
  3. על אף שאהרון היה מבוגר ממשה, ככל הנראה הקדימו את משה עקב גדולתו.