אב (בנאמנות): הבדלים בין גרסאות בדף
Yeshivaorgil (שיחה | תרומות) מאין תקציר עריכה |
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור) |
||
| (9 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
==הגדרה== | ==הגדרה== | ||
'''האב נאמן לאסור לנישואין את בנו ואת בתו''' {{מקור| | '''האב נאמן לאסור לנישואין את בנו ואת בתו''' {{מקור|הסוגיא לגבי בנו בקידושין עח: ולגבי בתו בכתובות כב.|כן}}'''.''' | ||
'''דוגמא''' לנאמנות על בנו: נאמן אדם לומר זה בני [[בכור]], [[ממזר]], או [[חלל]] {{מקור|(לר' יהודה והלכה כמותו, אך חכמים חולקים (קידושין עח:))}}, וכן נאמן בזה גם על בתו {{מקור| | '''דוגמא''' לנאמנות על בנו: נאמן אדם לומר זה בני [[בכור]], [[ממזר]], או [[חלל]] {{מקור|(לר' יהודה והלכה כמותו, אך חכמים חולקים (קידושין עח:))}}, וכן נאמן בזה גם על בתו {{מקור|קובץ שיעורים בבא בתרא תו|כן}}. | ||
דוגמא לנאמנות על בתו: נאמן לומר ש[[קידושין|קידש]] את בתו {{מקור| | דוגמא לנאמנות על בתו: נאמן לומר ש[[קידושין|קידש]] את בתו {{מקור|בבלי:כתובות כב.|כן}}. | ||
'''נקרא גם''' [[יכיר]] (לגבי בנו). | '''נקרא גם''' [[יכיר]] (לגבי בנו). | ||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
==מקור וטעם== | ==מקור וטעם== | ||
'''מקורו''' מפסוקים: | '''מקורו''' מפסוקים: | ||
@ לפסול את בנו נלמד מהפסוק "כי את הבכור בן השנואה יכיר לתת לו פי שניים" {{מקור|דברים כא-יז|כן}}, ודורשים "יכיר" - ללמד שנאמן לפוסלו {{מקור|בבלי:קידושין עח:|כן}}. | |||
@ לומר שקידש את בתו - נלמד מהפסוק {{מקור|דברים כב-טז|כן}} "את ביתי נתתי לאיש הזה" {{מקור|בבלי:כתובות כב.|כן}}. | |||
==בדינים שונים== | ==בדינים שונים== | ||
| שורה 19: | שורה 17: | ||
==פרטי הדין== | ==פרטי הדין== | ||
'''נאמן''' לומר "אין לי בנים", אך אינו נאמן לומר "יש לי בנים ואיני יודע מי הם" {{מקור| | '''נאמן''' לומר "אין לי בנים", אך אינו נאמן לומר "יש לי בנים ואיני יודע מי הם" {{מקור|קובץ שיעורים בבא בתרא רנו|כן}}. | ||
'''וכן נאמן''' לומר "היה לי בן בכור ומת" {{מקור| | '''וכן נאמן''' לומר "היה לי בן בכור ומת" {{מקור|העמק שאלה וארא שאילתא מא|כן}}. | ||
'''אמתלא''' להתיר את בתו לאחר שאסרה - חכמי פרובינציא כתבו שלא תועיל להתירה, ויש שהתירו {{מקור| | '''אמתלא''' להתיר את בתו לאחר שאסרה - חכמי פרובינציא כתבו שלא תועיל להתירה, ויש שהתירו {{מקור|שב שמעתתא ו-ח|כן}}. | ||
==חוזק== | ==חוזק== | ||
'''בסעיף זה''' נדון בחוזקה של ההכרעה במקרה שהכרעה אחרת סותרת אותה<ref>בערך חוזק ההכרעות דנו בכללים שמסבירים מדוע הכרעה אחת עדיפה על חברתה, וכן הבאנו שם את סדר כל ההכרעות מהחזקה אל החלשה.</ref>. | '''בסעיף זה''' נדון בחוזקה של ההכרעה במקרה שהכרעה אחרת סותרת אותה<ref>בערך [[חוזק ההכרעות]] דנו בכללים שמסבירים מדוע הכרעה אחת עדיפה על חברתה, וכן הבאנו שם את סדר כל ההכרעות מהחזקה אל החלשה.</ref>. | ||
'''עדים''' - אב אינו מועיל נגדם {{מקור| | '''עדים''' - אב אינו מועיל נגדם {{מקור|קובץ שיעורים בבא בתרא תיג בהגהה שבסופו|כן}}. | ||
'''הוחזק''' אח אחר כבכור, נאמן גם במקרה זה {{מקור|(דעת ר' יהודה, וזו ההלכה, אך חכמים חולקים (קידושין עח:))}}. | '''הוחזק''' אח אחר כבכור, נאמן גם במקרה זה {{מקור|(דעת ר' יהודה, וזו ההלכה, אך חכמים חולקים (קידושין עח:))}}. | ||
| שורה 37: | שורה 35: | ||
'''בדיני''' נדרים - שנדריהם, חרמיהם, הקדשותיהם וערכיהם מועילים. | '''בדיני''' נדרים - שנדריהם, חרמיהם, הקדשותיהם וערכיהם מועילים. | ||
אך למכות ועונשים אינו נאמן {{מקור| | אך למכות ועונשים אינו נאמן {{מקור|בבלי:קידושין סג:|כן}}. | ||
'''בטעמה''' נחלקו הראשונים: | '''בטעמה''' נחלקו הראשונים: | ||
@ מדין אב ("יכיר") {{מקור|שלטי הגיבורים סוף קידושין|כן}}. | |||
@ או מדין עד אחד נאמן באיסורין {{מקור|תוס' קידושין סד, והאריך בזה הקובץ שיעורים בבא בתרא תיג|כן}}. | |||
==הערות שוליים== | ==הערות שוליים== | ||
גרסה אחרונה מ־12:42, 5 בספטמבר 2012
|
|
הגדרה[עריכה]
האב נאמן לאסור לנישואין את בנו ואת בתו (הסוגיא לגבי בנו בקידושין עח: ולגבי בתו בכתובות כב.).
דוגמא לנאמנות על בנו: נאמן אדם לומר זה בני בכור, ממזר, או חלל (לר' יהודה והלכה כמותו, אך חכמים חולקים (קידושין עח:)), וכן נאמן בזה גם על בתו (קובץ שיעורים בבא בתרא תו).
דוגמא לנאמנות על בתו: נאמן לומר שקידש את בתו (כתובות כב.).
נקרא גם יכיר (לגבי בנו).
מקור וטעם[עריכה]
מקורו מפסוקים:
- לפסול את בנו נלמד מהפסוק "כי את הבכור בן השנואה יכיר לתת לו פי שניים" (דברים כא-יז), ודורשים "יכיר" - ללמד שנאמן לפוסלו (קידושין עח:).
- לומר שקידש את בתו - נלמד מהפסוק (דברים כב-טז) "את ביתי נתתי לאיש הזה" (כתובות כב.).
בדינים שונים[עריכה]
לנפשות, דהיינו לעניין להרוג את מי שבא על בתו, לא נאמן (זו ההלכה, אמנם נחלקו בזה אמוראים (קידושין סג:)).
פרטי הדין[עריכה]
נאמן לומר "אין לי בנים", אך אינו נאמן לומר "יש לי בנים ואיני יודע מי הם" (קובץ שיעורים בבא בתרא רנו).
וכן נאמן לומר "היה לי בן בכור ומת" (העמק שאלה וארא שאילתא מא).
אמתלא להתיר את בתו לאחר שאסרה - חכמי פרובינציא כתבו שלא תועיל להתירה, ויש שהתירו (שב שמעתתא ו-ח).
חוזק[עריכה]
בסעיף זה נדון בחוזקה של ההכרעה במקרה שהכרעה אחרת סותרת אותה[1].
עדים - אב אינו מועיל נגדם (קובץ שיעורים בבא בתרא תיג בהגהה שבסופו).
הוחזק אח אחר כבכור, נאמן גם במקרה זה (דעת ר' יהודה, וזו ההלכה, אך חכמים חולקים (קידושין עח:)).
גדלות[עריכה]
נאמנות האב על גדלות בנו - אב נאמן לומר שבנו בן י"ג שנה ובתו בת י"ב שנה[2].
בדיני נדרים - שנדריהם, חרמיהם, הקדשותיהם וערכיהם מועילים.
אך למכות ועונשים אינו נאמן (קידושין סג:).
בטעמה נחלקו הראשונים:
- מדין אב ("יכיר") (שלטי הגיבורים סוף קידושין).
- או מדין עד אחד נאמן באיסורין (תוס' קידושין סד, והאריך בזה הקובץ שיעורים בבא בתרא תיג).
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ בערך חוזק ההכרעות דנו בכללים שמסבירים מדוע הכרעה אחת עדיפה על חברתה, וכן הבאנו שם את סדר כל ההכרעות מהחזקה אל החלשה.
- ↑ בגדרי קטן וגדול ע"ע קטן.