הרב ישעיהו משורר: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "'''הרב ישעיהו משורר''' היה רב בפתח תקווה ודיין בית הדין הרבני העליון. ==תולדות חייו== ...") |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
{{מיון רגיל:משורר ישעיהו}} | {{מיון רגיל:משורר ישעיהו}} | ||
[[קטגוריה:רבנים בימינו]] | [[קטגוריה:רבנים בימינו]] | ||
[[קטגוריה:חברי בית הדין הרבני | [[קטגוריה:חברי בית הדין הרבני הגדול]] | ||
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת מרכז הרב]] | [[קטגוריה:בוגרי ישיבת מרכז הרב]] | ||
[[ | [[קטגוריה:רבנים תימנים]] | ||
[[קטגוריה:רבני הציונות הדתית בישראל]] | [[קטגוריה:רבני הציונות הדתית בישראל]] | ||
גרסה מ־23:23, 14 באוקטובר 2012
|
|
הרב ישעיהו משורר היה רב בפתח תקווה ודיין בית הדין הרבני העליון.
תולדות חייו
נולד ביישוב בני-שמסאן אסחול שבתימן בערב שבועות תרע"ח לאביו הרב שלום שאער. בילדותו השקיע את כל מרצו לעסוק בתורה, וגם כשהתייתם מאביו בגיל שש, קיים את צוואת אביו לפיה ימשיך ללמוד בהתמדה. הוא למד אצל דודו הרב סעדיה שאער, ממנו זכה ללמוד רבות וגילה התמדה, כשרון וזכרון בלתי רגילים.
בשנת תרצ"ז, בהיותו כבן שמונה עשרה עלה לבדו לארץ ישראל, והגיע לבית דודו בחדרה. הוא החל להשתתף בשיעורי גמרא של רב העיר הרב יוסף דב הכהן. הרב הכהן, שהתרשם מבקיאותו ומכישוריו, שלחו ללמוד בישיבת מרכז הרב בירושלים. מכיוון שהיה יתום עני, התנאים הגשמיים שלו היו גרועים, אך למרות זאת שקע בלימוד בישיבה אצל הרב יעקב משה חרל"פ, הרב שלום נתן רענן, הרב דוד כהן והרב יצחק אריאלי. הוא למד בחברותא עם הרב שאר ישוב כהן והרב יהושע יגל. הוא התחבב על הרב חרל"פ, ובעקבות גדלותו הוענקה לו קצבת קיום מוגדלת. בעת מנוחת הצהרים בישיבה, הלך ללמוד ב"ישיבת התימנים". גם בלילה, כשפרשו חבריו לשינה, היה הולך לביתו של הרב אברהם שחב, מזקני רבני תימן שבירושלים, והמשיך ללמוד עמו. הוא הוסמך לרבנות על ידי הרב חרל"פ, הרב אריאלי, הרב אליהו ראם והגאון מטפליק הרב שמשון אהרן פולנסקי. הוא נשא את שרה, בתו של ר' זכריה כוחלאני.
בשנת תש"ה נבחר לכהן כרב שכונות מחנה יהודה ושעריה בפ"ת. לחם נגד עיוותים ביחס הרבנות לבני העדה התימנית. כן דאג להכרת הרבנות בשחיטה של רבני העדה, ובנישואין שנעשו על ידם, והוציא כתובות בנוסח תימן, ללא חרם דרבנו גרשום, עבור בני העדה. בשנת תש"י נבחר לכהן כדיין בביה"ד הרבני בעיר, יחד עם הרב ראובן כץ, הרב עובדיה יוסף, הרב שלמה קרליץ, הרב צבי ברוידא ועוד. לאחר פרישת הרב ברוידא לגמלאות נבחר הרב משורר לכהן תחתיו כאב"ד. כמו כן כיהן כר"מ בישיבת 'אור המזרח' שהקים הרב דוד סלומון בשכונת כפר אברהם שע"י פ"ת שעל יד פתח תקווה ויועדה לבני יהדות תימן. הוא התארח בשבתות במקומות שונים בארץ והיה דורש בבתי כנסת ומשכנע את העולים לשלוח ילדיהם ללמוד בישיבה. כמו כן, היה פעיל בתחום הקליטה הרוחנית של בני תימן שבאו לארץ.
בשנת תשמ"ט נתמנה כחבר ביה"ד הרבני הגדול בירושלים, יחד עם הרב אברהם שפירא והרב מרדכי אליהו. ארבעים שנה ישב בדין, עד שהפך ל"זקן הדיינים", ובשאלות קשות היו הדיינים מתייעצים עמו.
הוא זכ באות 'יקיר העיר פתח תקוה' ו'יקיר תנועת המזרחי'.
נפטר בי' בסיון התשנ"ח בגיל 80 ונקבר בבית העלמין "סגולה" בעיר.