הרב אברהם צוקרמן: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 2: | שורה 2: | ||
'''הרב אברהם צוקרמן''' הוא ראש [[ישיבת בני עקיבא כפר הרא"ה]] ו[[מרכז ישיבות בני עקיבא]]. | '''הרב אברהם צוקרמן''' הוא ראש [[ישיבת בני עקיבא כפר הרא"ה]] ו[[מרכז ישיבות בני עקיבא]]. | ||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
נולד | ===ילדותו ונערותו=== | ||
נולד במהלך [[מלחמת העולם הראשונה]], בח' ב[[מרחשוון]] תרע"ו לנחמיה וגיטל בעיירה לבדוב שבליטא. | |||
עד גיל אחת עשרה התחנך בבית הספר היהודי המקומי, שהיה שייך לרשת בתי הספר | |||
"תרבות", אותו סיים בגיל אחת-עשרה. | |||
בשנת תרפ"ז עבר, בהשפעת מחנכו מבית הספר, ללמוד בישיבה בעיירה אושמינה, שהשתייכה ל[[תנועת המוסר]]. | |||
לאחר כשנה באושמינה עבר ללמוד בישיבה בראקוב, שהשתייכה אף היא לתנועת המוסר, שם למד כשנה, תוך שהוא מגיע להישגים גדולים בלימודו, ולאחר מכן נסע ללמוד בישיבה בלידא, אותה עזב לאחר זמן קצר, ועבר ללמוד בישיבה בעיר פינסק, אשר בה כבר למד אחיו הגדול, שלום, שהיתה שלוחה של [[ישיבת נובהרדוק]]. בישיבה בפינסק למד תורה מפי ראשי הישיבה - [[רבי יעקב ישראל | |||
קנייבסקי]] (הסטייפלר) ו[[הרב שמואל ויינטרוב]]. את חכמת המוסר למד מ[[הרב יצחק ולדשיין]]. | |||
רבותיו בישיבה ידעו על הקשר שהתקיים בינו ובין עם [[התנועה הציונית]], וכי הוא מקבל מהציונים בדואר מאמרים אידיאולוגיים העוסקים בציונות, אך עובדה זו לא מנעה ממנו להמשיך ללמוד בישיבה, בהבטיחו לרבותיו, כי את החומר שהוא מקבל, יקרא הוא בלבד, ולא יעבירנו לחבריו. | |||
על אף התנאים הקשים ששררו בישיבה, למד בה במשך ארבע שנים (עד גיל שמונה עשרה), במהלכן בקר את הוריו פעם אחת לביקור של חודשיים. | |||
===ארץ ישראל=== | |||
אהבתו ל[[ארץ ישראל]] מחד גיסא, והחשש מחובת גיוס לצבא הפולני מאידך גיסא, גרמו | |||
לו לעשות מאמצים לעלות לארץ ישראל. בזכות לימודיו בישיבה, קיבל אישור עלייה | |||
לארץ כסטודנט, אשר בא ללמוד בישיבה בארץ ישראל. הוא מימש את האישור, וב[[ל"ג בעומר]] תרצ"ו, בהיותו כבן עשרים הגיע לנמל [[חיפה]]. | |||
מיום עלותו ארצה, לא עזב הרב את הארץ, והוא חוגג בכל שנה את יום עלייתו ארצה. | |||
עם הגיעו לארץ, הצטרף לישיבת "בית יוסף - נובהרדוק" ב[[בני ברק]]. להפתעתו פגש | |||
בישיבה את רבו מפינסק, הסטייפלר, שעלה לארץ ממש באותו הזמן. | |||
בליל שבת אחד, בהיותו ב[[ירושלים]], שמע שיחה שניתנה לחניכי "[[בני–עקיבא]]" על ידי [[הרב יעקב משה חרל"פ]], תלמידו של [[הראי"ה קוק]] וראש [[ישיבת מרכז הרב]]. שיחה זו השפיעה עליו מאד, כפי שהתבטא: "שיחה זו כבשה אותי. דרך ראיית הדברים, ניתוחם והצגתם בשפה כה ברורה ונעימה, היו עבורי חוויה משמעותית, ממש מהפך, ונפשי נקשרה ברב חרל"פ ובתורתו". | |||
==דרכו והשקפתו== | |||
הרב צוקרמן מתנגד ליציאה מהארץ, אפילו למסעות הלימודיים למחנת ההשמדה בפולין. | |||
==ספריו== | ==ספריו== | ||
*'''שיח רב'''- שאלות ותשובת בענייני חינוך. | *'''שיח רב'''- שאלות ותשובת בענייני חינוך. | ||
*'''לוחות אבן'''- (שני כרכים) על [[פרשת שבוע|פרשיות השבוע]] (תשע"א). | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
גרסה מ־01:06, 23 באוקטובר 2011
|
הערך נמצא בשלבי עריכה כדי למנוע התנגשויות עריכה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. שימו לב! אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחתו של הכותב. אין מידע לגבי מניח תבנית זו. יש לערוך עם חתימה ( ~~~~ ) כפי שמוסבר בדף התבנית |
הרב אברהם צוקרמן הוא ראש ישיבת בני עקיבא כפר הרא"ה ומרכז ישיבות בני עקיבא.
תולדות חייו
ילדותו ונערותו
נולד במהלך מלחמת העולם הראשונה, בח' במרחשוון תרע"ו לנחמיה וגיטל בעיירה לבדוב שבליטא. עד גיל אחת עשרה התחנך בבית הספר היהודי המקומי, שהיה שייך לרשת בתי הספר "תרבות", אותו סיים בגיל אחת-עשרה.
בשנת תרפ"ז עבר, בהשפעת מחנכו מבית הספר, ללמוד בישיבה בעיירה אושמינה, שהשתייכה לתנועת המוסר.
לאחר כשנה באושמינה עבר ללמוד בישיבה בראקוב, שהשתייכה אף היא לתנועת המוסר, שם למד כשנה, תוך שהוא מגיע להישגים גדולים בלימודו, ולאחר מכן נסע ללמוד בישיבה בלידא, אותה עזב לאחר זמן קצר, ועבר ללמוד בישיבה בעיר פינסק, אשר בה כבר למד אחיו הגדול, שלום, שהיתה שלוחה של ישיבת נובהרדוק. בישיבה בפינסק למד תורה מפי ראשי הישיבה - [[רבי יעקב ישראל קנייבסקי]] (הסטייפלר) והרב שמואל ויינטרוב. את חכמת המוסר למד מהרב יצחק ולדשיין.
רבותיו בישיבה ידעו על הקשר שהתקיים בינו ובין עם התנועה הציונית, וכי הוא מקבל מהציונים בדואר מאמרים אידיאולוגיים העוסקים בציונות, אך עובדה זו לא מנעה ממנו להמשיך ללמוד בישיבה, בהבטיחו לרבותיו, כי את החומר שהוא מקבל, יקרא הוא בלבד, ולא יעבירנו לחבריו.
על אף התנאים הקשים ששררו בישיבה, למד בה במשך ארבע שנים (עד גיל שמונה עשרה), במהלכן בקר את הוריו פעם אחת לביקור של חודשיים.
ארץ ישראל
אהבתו לארץ ישראל מחד גיסא, והחשש מחובת גיוס לצבא הפולני מאידך גיסא, גרמו לו לעשות מאמצים לעלות לארץ ישראל. בזכות לימודיו בישיבה, קיבל אישור עלייה לארץ כסטודנט, אשר בא ללמוד בישיבה בארץ ישראל. הוא מימש את האישור, ובל"ג בעומר תרצ"ו, בהיותו כבן עשרים הגיע לנמל חיפה.
מיום עלותו ארצה, לא עזב הרב את הארץ, והוא חוגג בכל שנה את יום עלייתו ארצה.
עם הגיעו לארץ, הצטרף לישיבת "בית יוסף - נובהרדוק" בבני ברק. להפתעתו פגש בישיבה את רבו מפינסק, הסטייפלר, שעלה לארץ ממש באותו הזמן.
בליל שבת אחד, בהיותו בירושלים, שמע שיחה שניתנה לחניכי "בני–עקיבא" על ידי הרב יעקב משה חרל"פ, תלמידו של הראי"ה קוק וראש ישיבת מרכז הרב. שיחה זו השפיעה עליו מאד, כפי שהתבטא: "שיחה זו כבשה אותי. דרך ראיית הדברים, ניתוחם והצגתם בשפה כה ברורה ונעימה, היו עבורי חוויה משמעותית, ממש מהפך, ונפשי נקשרה ברב חרל"פ ובתורתו".
דרכו והשקפתו
הרב צוקרמן מתנגד ליציאה מהארץ, אפילו למסעות הלימודיים למחנת ההשמדה בפולין.
ספריו
- שיח רב- שאלות ותשובת בענייני חינוך.
- לוחות אבן- (שני כרכים) על פרשיות השבוע (תשע"א).