שיחה:נבואות שהתגשמו: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (←תבנית:לשכתב) |
|||
שורה 6: | שורה 6: | ||
יישר כוח גדול לכל העורכים! כתיבה וחתימה טובה! [[משתמש:למאי נ"מ?|למאי נ"מ?]] 17:35, 28 באוגוסט 2012 (IDT) | יישר כוח גדול לכל העורכים! כתיבה וחתימה טובה! [[משתמש:למאי נ"מ?|למאי נ"מ?]] 17:35, 28 באוגוסט 2012 (IDT) | ||
:תודה על ההערות, וזה מה שיש לי להשיב: | |||
:*בענין מה שכתבתם שיש כאן "שיכנוע" - הערך מחולק תמיד לשלושה חלקים: א) הנבואה. ב) העובדות. ג)הסבר על חוסר הסבירות. כמובן שבשני החלקים הראשונים אין שיכנוע, הנבואות הובאו כלשונם, והעובדות הם עובדות. המקום לומר שיש "שיכנוע" זה רק בחלק של החוסר סבירות, ונראה לי שאין שם שיכנוע אלא ניתוח עיוני ברור. צירוף שלושת החלקים, מייצרים תחושה של שיכנוע, אבל כאמור יש כאן רק ניתוח עובדות. | :*בענין מה שכתבתם שיש כאן "שיכנוע" - הערך מחולק תמיד לשלושה חלקים: א) הנבואה. ב) העובדות. ג)הסבר על חוסר הסבירות. כמובן שבשני החלקים הראשונים אין שיכנוע, הנבואות הובאו כלשונם, והעובדות הם עובדות. המקום לומר שיש "שיכנוע" זה רק בחלק של החוסר סבירות, ונראה לי שאין שם שיכנוע אלא ניתוח עיוני ברור. צירוף שלושת החלקים, מייצרים תחושה של שיכנוע, אבל כאמור יש כאן רק ניתוח עובדות. | ||
:*אלא יש כאן בעיה אחרת, שעליה כבר כתבתי בדף שיחה שלי תחת הכותרת "להקדים רפואה למכה", והוא שניתוח עיוני לא כל כך מתאים לאנציקלופדיה, בדרך כלל אנציקלופדיה כותבת עובדות (מסקנות) ולא הדרך להגיע לאותם מסקנות. הבעיה שהנושא שלפנינו אי אפשר להציע בלי ניתוח. וכבר כתבתי שבויקישיבה אין הקפדה כל כך, כי היא מלאה רעיונות ועיונים, זו לא אנציקלופדיה רגילה. | :*אלא יש כאן בעיה אחרת, שעליה כבר כתבתי בדף שיחה שלי תחת הכותרת "להקדים רפואה למכה", והוא שניתוח עיוני לא כל כך מתאים לאנציקלופדיה, בדרך כלל אנציקלופדיה כותבת עובדות (מסקנות) ולא הדרך להגיע לאותם מסקנות. הבעיה שהנושא שלפנינו אי אפשר להציע בלי ניתוח. וכבר כתבתי שבויקישיבה אין הקפדה כל כך, כי היא מלאה רעיונות ועיונים, זו לא אנציקלופדיה רגילה. כזכור: גם בויקיפדיה יש ערכים תורניים, אז אם נצטרך ללכת בדיוק בכללים של ויקיפדיה, בשביל מה יש ויקישיבה, כבר היה עדיף להשקיע את הזמן לכתוב ערכים תורניים בויקיפדיה כי שם יש הרבה יותר ציפיות. | ||
:*לגבי מה שכתבתם שיש גדולי ישראל שהסתייגו מלמוד בספרי הוכחות לאמונה לאדם מאמין וירא-שמים - רוב המצויים אצל אינטרנט הם כאלו שלא יזיק להם לשמוע קצת חיזוקים לאמונה. | :*לגבי מה שכתבתם שיש גדולי ישראל שהסתייגו מלמוד בספרי הוכחות לאמונה לאדם מאמין וירא-שמים - רוב המצויים אצל אינטרנט הם כאלו שלא יזיק להם לשמוע קצת חיזוקים לאמונה. ועכ"פ התועלת לכלל הציבור היא בודאי יותר גדולה מאשר החיסרון של הוכחות כאלו ליראי שמים. | ||
:*לגבי ציטוט דברי גויים - מה יש בזה? מדובר על עובדות. ודברי כפירה לא ציטטתי | :*לגבי ציטוט דברי גויים - מה יש בזה? מדובר על עובדות. וחכמה בגויים תאמין. ודברי כפירה לא ציטטתי!! רק בערך [[ביקורת המקרא]] הזכרתי טענת הכופרים כדי להשיב אליהם, וזה דבר הכרחי לערך כזה, ולא אני פתחתי את הערך. | ||
:*לגבי מה שכתבת "נבואות שונות יכלו להתפרש בכמה אופנים" - הבאתי כאן רק נבואות שהתגשמו כפירושם הפשוט והמפורש, בלי פרשנויות. [רק בשני מקומות הזכרתי "דרך אגב" נבואה שלתלויה בפרשנות, והזכרתי מפורש שזו פרשנות]. | :*לגבי מה שכתבת "נבואות שונות יכלו להתפרש בכמה אופנים" - הבאתי כאן רק נבואות שהתגשמו כפירושם הפשוט והמפורש, בלי פרשנויות. [רק בשני מקומות הזכרתי "דרך אגב" נבואה שלתלויה בפרשנות, והזכרתי מפורש שזו פרשנות]. לענ"ד הכלל הוא פשוט: אם ראינו נבואה, שהתקיימה כפשוטה ממש, אז למה לומר אולי אפשר לפרש את הנבואה שלא כפשוטה? וגם אם יש איזה כופר שמתעקש לעוות את הפסוקים כדי להגיד שלא נתקיימה, אין מקומו בויקישיבה. | ||
:*לגבי מה שכתבתי שקיבוץ גלויות הראשון הוא או אתחלתא דגאולה או עקבתא דמשיחא, ככה כתוב בערך [[קיבוץ גלויות]] והתלונות צריכים להפנות לשם. אבל האמת היא ששני גישות אלו הם אכן תואמות לדעת כל גדולי ישראל, יש רק דעה שלישית, האדמו"ר מסטמר, שטוען שזה היה מעשה שטן כ"תתחליף זמני" לגאולה, אבל גם לפי שיטתו יש בזה קשר לגאולה, זה היה "גאולה קטנה" לדחות את הזמן של הגאולה הגדולה, כך שגם לפי שיטתו מה שכתוב בערך הוא נכון. ואגב הגישה של "עקבתא דמשיחא" לא אמורה ליצור שום השלכה לגבי ציונות, ולענ"ד שכל השיטות י"ל שלא קשורות, ואכמ"ל. | :*לגבי מה שכתבתי שקיבוץ גלויות הראשון הוא או אתחלתא דגאולה או עקבתא דמשיחא, ככה כתוב בערך [[קיבוץ גלויות]] והתלונות צריכים להפנות לשם. אבל האמת היא ששני גישות אלו הם אכן תואמות לדעת כל גדולי ישראל, יש רק דעה שלישית, האדמו"ר מסטמר, שטוען שזה היה מעשה שטן כ"תתחליף זמני" לגאולה, אבל גם לפי שיטתו יש בזה קשר לגאולה, זה היה "גאולה קטנה" לדחות את הזמן של הגאולה הגדולה, כך שגם לפי שיטתו מה שכתוב בערך הוא נכון. ואגב הגישה של "עקבתא דמשיחא" לא אמורה ליצור שום השלכה לגבי ציונות, ולענ"ד שכל השיטות י"ל שלא קשורות, ואכמ"ל. | ||
:*ולגבי מה שכתבת בכלליות שיש חוסר הבחנה, נא לפרט כל המקומות שיש חוסר הבחנה ואטפל בזה בלי נדר. | :*ולגבי מה שכתבת בכלליות שיש חוסר הבחנה, נא לפרט כל המקומות שיש חוסר הבחנה ואטפל בזה בלי נדר. | ||
:*ולעצם הענין שכתבתם שזה נראה כאתר החזרה בתשובה - | :*ולעצם הענין שכתבתם שזה נראה כאתר החזרה בתשובה - קודם כל אני חושב שזה יותר ענין של אסוציאציות, כי אם נתבונן בצורה קרה, הערך שהוצע הוא "נבואות שהתגשמו", ואכן הבאנו נבואות שהתגשמו, והוכחנו שהתגשמו, ומה יש בזה? אלא מה, שמידע כזה יש בו כדי להביא את הקורה להתבוננות על אורח חייו, ואיני רואה בזה פגם. ואגב, ויקיפדיה הוא אתר להחזרה בשאלה (תראה [http://thedos.co.il/Catgorys.aspx?Catgory=19 כאן]), אז גם אילו ויקישיבה היתה פועלת ההיפך, אין בזה חיסרון. אח יקר!! זה שיש מליוני יהודים שלא שומרים תורה ומצוות, צריך להפריע לך יותר מאשר שיש בויקישיבה ערך שאינו בדיוק בסגנון אנציקלופדי. מה שניתן לשפר, ניתן, אבל עצם העובדה שהערך יש בו מידע שדוחפת אנשים לחזור בתשובה, אינו סיבה לפסול את הערך. | ||
תודה על הכל--[[משתמש:Mishehu|Mishehu]] 18:57, 28 באוגוסט 2012 (IDT) | תודה על הכל--[[משתמש:Mishehu|Mishehu]] 18:57, 28 באוגוסט 2012 (IDT) |
גרסה מ־21:32, 28 באוגוסט 2012
|
תבנית:לשכתב
הערך נראה כאתר החזרה בתשובה, וזאת משני צדדים:
- נכתב במטרת שכנוע לאמיתות הנבואה (ויש מגדולי ישראל שהסתייגו מלמוד בספרי הוכחות לאמונה לאדם מאמין וירא-שמים כידוע), והערך בוויקישיבה צריך להיכתב מתוך מגמה אנציקלופדית בלבד. לדבר השלכות על ציטוט דברי גויים ו/או כפירה, וכן על בחינת רק צד מסויים של הדברים. למשל, נבואות שונות יכלו להתפרש בכמה אופנים, והתגשמו באופן מסויים - מדוע? (והרב אביגדר נבנצל דיבר בזה בכמה מספריו ואכמ"ל).
- יש חוסר דיון בערך. למשל: חוסר הבחנה בין הנבואה על חורבן האימפריה הבבלית לבין העובדה בלתי סבירה של חורבן העיר בבל. או דוגמא נוספת: "כעת חלקים רבים מעם ישראל, מכל קצוות הארץ, חזרו לארצם, ואולם עדיין לא כולם חזרו ארצה, כך שישנה מחלוקת בין גדולי ישאל האם זו אתחלתא דגאולה או הכנה לגאולה (עקבתא דמשיחא(דרוש מקור)). עכ"פ מה שמוסכם בין כולם, שיש בזה קשר ישיר להבטחת הנביאים" - דומני שרבים מגדולי ישראל לא יסכימו לדברים אלו. (כבדרך אגב אעיר, שאפילו הרב המחזיר בתשובה שמדבריו נלקחו הדברים, אומר זאת רק בהרצאות לחילוניים, אבל הוא לא מוכן לעיין בפסוקים וללמוד מהם מהי המשמעות הרוחנית של קיבוץ גלויות והשלכותיה על היחס לציונות ולמדינת ישראל וד"ל).
יש להוסיף, שדברים אלו נלקטו מספרים, הרצאות ואתרי אינטרנט של החזרה בתשובה, ויש לציין את המקור לכל דבר המובא בערך.
יישר כוח גדול לכל העורכים! כתיבה וחתימה טובה! למאי נ"מ? 17:35, 28 באוגוסט 2012 (IDT)
- תודה על ההערות, וזה מה שיש לי להשיב:
- בענין מה שכתבתם שיש כאן "שיכנוע" - הערך מחולק תמיד לשלושה חלקים: א) הנבואה. ב) העובדות. ג)הסבר על חוסר הסבירות. כמובן שבשני החלקים הראשונים אין שיכנוע, הנבואות הובאו כלשונם, והעובדות הם עובדות. המקום לומר שיש "שיכנוע" זה רק בחלק של החוסר סבירות, ונראה לי שאין שם שיכנוע אלא ניתוח עיוני ברור. צירוף שלושת החלקים, מייצרים תחושה של שיכנוע, אבל כאמור יש כאן רק ניתוח עובדות.
- אלא יש כאן בעיה אחרת, שעליה כבר כתבתי בדף שיחה שלי תחת הכותרת "להקדים רפואה למכה", והוא שניתוח עיוני לא כל כך מתאים לאנציקלופדיה, בדרך כלל אנציקלופדיה כותבת עובדות (מסקנות) ולא הדרך להגיע לאותם מסקנות. הבעיה שהנושא שלפנינו אי אפשר להציע בלי ניתוח. וכבר כתבתי שבויקישיבה אין הקפדה כל כך, כי היא מלאה רעיונות ועיונים, זו לא אנציקלופדיה רגילה. כזכור: גם בויקיפדיה יש ערכים תורניים, אז אם נצטרך ללכת בדיוק בכללים של ויקיפדיה, בשביל מה יש ויקישיבה, כבר היה עדיף להשקיע את הזמן לכתוב ערכים תורניים בויקיפדיה כי שם יש הרבה יותר ציפיות.
- לגבי מה שכתבתם שיש גדולי ישראל שהסתייגו מלמוד בספרי הוכחות לאמונה לאדם מאמין וירא-שמים - רוב המצויים אצל אינטרנט הם כאלו שלא יזיק להם לשמוע קצת חיזוקים לאמונה. ועכ"פ התועלת לכלל הציבור היא בודאי יותר גדולה מאשר החיסרון של הוכחות כאלו ליראי שמים.
- לגבי ציטוט דברי גויים - מה יש בזה? מדובר על עובדות. וחכמה בגויים תאמין. ודברי כפירה לא ציטטתי!! רק בערך ביקורת המקרא הזכרתי טענת הכופרים כדי להשיב אליהם, וזה דבר הכרחי לערך כזה, ולא אני פתחתי את הערך.
- לגבי מה שכתבת "נבואות שונות יכלו להתפרש בכמה אופנים" - הבאתי כאן רק נבואות שהתגשמו כפירושם הפשוט והמפורש, בלי פרשנויות. [רק בשני מקומות הזכרתי "דרך אגב" נבואה שלתלויה בפרשנות, והזכרתי מפורש שזו פרשנות]. לענ"ד הכלל הוא פשוט: אם ראינו נבואה, שהתקיימה כפשוטה ממש, אז למה לומר אולי אפשר לפרש את הנבואה שלא כפשוטה? וגם אם יש איזה כופר שמתעקש לעוות את הפסוקים כדי להגיד שלא נתקיימה, אין מקומו בויקישיבה.
- לגבי מה שכתבתי שקיבוץ גלויות הראשון הוא או אתחלתא דגאולה או עקבתא דמשיחא, ככה כתוב בערך קיבוץ גלויות והתלונות צריכים להפנות לשם. אבל האמת היא ששני גישות אלו הם אכן תואמות לדעת כל גדולי ישראל, יש רק דעה שלישית, האדמו"ר מסטמר, שטוען שזה היה מעשה שטן כ"תתחליף זמני" לגאולה, אבל גם לפי שיטתו יש בזה קשר לגאולה, זה היה "גאולה קטנה" לדחות את הזמן של הגאולה הגדולה, כך שגם לפי שיטתו מה שכתוב בערך הוא נכון. ואגב הגישה של "עקבתא דמשיחא" לא אמורה ליצור שום השלכה לגבי ציונות, ולענ"ד שכל השיטות י"ל שלא קשורות, ואכמ"ל.
- ולגבי מה שכתבת בכלליות שיש חוסר הבחנה, נא לפרט כל המקומות שיש חוסר הבחנה ואטפל בזה בלי נדר.
- ולעצם הענין שכתבתם שזה נראה כאתר החזרה בתשובה - קודם כל אני חושב שזה יותר ענין של אסוציאציות, כי אם נתבונן בצורה קרה, הערך שהוצע הוא "נבואות שהתגשמו", ואכן הבאנו נבואות שהתגשמו, והוכחנו שהתגשמו, ומה יש בזה? אלא מה, שמידע כזה יש בו כדי להביא את הקורה להתבוננות על אורח חייו, ואיני רואה בזה פגם. ואגב, ויקיפדיה הוא אתר להחזרה בשאלה (תראה כאן), אז גם אילו ויקישיבה היתה פועלת ההיפך, אין בזה חיסרון. אח יקר!! זה שיש מליוני יהודים שלא שומרים תורה ומצוות, צריך להפריע לך יותר מאשר שיש בויקישיבה ערך שאינו בדיוק בסגנון אנציקלופדי. מה שניתן לשפר, ניתן, אבל עצם העובדה שהערך יש בו מידע שדוחפת אנשים לחזור בתשובה, אינו סיבה לפסול את הערך.
תודה על הכל--Mishehu 18:57, 28 באוגוסט 2012 (IDT)