אסתר המלכה: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| (5 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{לשכתב|סיבה=סגנון לא מוצלח ולא מדוייק}} | {{לשכתב|סיבה=סגנון לא מוצלח ולא מדוייק}} | ||
[[תמונה:Mordechayester.jpg|שמאל|250px|מסגרת|מבנה הקבר המיוחס למרדכי ואסתר באיראן]] | |||
'''אסתר בת אביחיל''' היא '''הדסה''', בת דודו | '''אסתר בת אביחיל''' היא '''הדסה''', בת דודו של [[מרדכי היהודי]], ועליה מסופר ב[[מגילת אסתר]]. | ||
==קורות חייה== | ==קורות חייה== | ||
מרדכי גידל את אסתר וגם נשא אותה. [[אחשוורוש]]- מלך פרס ומדי, אחרי שהוציא להורג את אשתו המלכה [[ושתי]], לקחת את אסתר להיות מלכה תחת ושתי. אסתר הוא השם שמרדכי ביקש מהדסה לקחת כדי להסתיר את יהדותה. שהותה בארמון ויחסיה עם המלך הביאו לביטול הגזירה שקבע [[המן]], יד ימינו של המלך, להשמדת העם היהודי בממלכה כולה ששטחה נארך מהודו ועד כוש. לפני [[חג הפורים]] המציין בכל שנה את נס הפיכת הפור, מצויין גם יום "[[תענית אסתר]]" לזכר תעניתה של אסתר שלקחה על עצמה למען גורל העם. | מרדכי גידל את אסתר וגם נשא אותה. [[אחשוורוש]]- מלך פרס ומדי, אחרי שהוציא להורג את אשתו המלכה [[ושתי]], לקחת את אסתר להיות מלכה תחת ושתי. אסתר הוא השם שמרדכי ביקש מהדסה לקחת כדי להסתיר את יהדותה. שהותה בארמון ויחסיה עם המלך הביאו לביטול הגזירה שקבע [[המן]], יד ימינו של המלך, להשמדת העם היהודי בממלכה כולה ששטחה נארך מהודו ועד כוש. לפני [[חג הפורים]] המציין בכל שנה את נס הפיכת הפור, מצויין גם יום "[[תענית אסתר]]" לזכר תעניתה של אסתר שלקחה על עצמה למען גורל העם. | ||
| שורה 9: | שורה 8: | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[מגילת אסתר/גילויים ארכאולוגיים]]}} | {{ערך מורחב|ערך=[[מגילת אסתר/גילויים ארכאולוגיים]]}} | ||
לאור המחקר ההיסטורי והארכיאולוגי בפרס, התברר שהשם "אסתר" (כמו שאר השמות הפרטיים שמוזכרים במגילת אסתר) הינו בעל משמעות בשפה הפרסית העתיקה: "אסתר" -"סתארא"- פירושה "כוכב" <ref>א. קורמן במאמר "[http://tora.us.fm/tnk1/ktuv/mgilot/tklt_avrhm_zihuy_wjti_westr.html זיהוי ושתי ואסתר]".</ref>. ואכן כבר מפורש כן בדברי [[חז"ל]] ב[[תורה שבעל פה]], במדרש [[ילקוט שמעוני]]<ref>אסתר רמז תתרנ"ג</ref>: "רבי נחמיה אומר הדסה שמה, ולמה נקרא שמה אסתר שהיו עובדי אלילים קורין אותה כוכב הנוגה על שם אסתהר". ע"כ. | לאור המחקר ההיסטורי והארכיאולוגי בפרס, התברר שהשם "אסתר" (כמו שאר השמות הפרטיים שמוזכרים במגילת אסתר) הינו בעל משמעות בשפה הפרסית העתיקה: "אסתר" -"סתארא"- פירושה "כוכב" <ref>א. קורמן במאמר "[http://tora.us.fm/tnk1/ktuv/mgilot/tklt_avrhm_zihuy_wjti_westr.html זיהוי ושתי ואסתר]".</ref>. ואכן כבר מפורש כן בדברי [[חז"ל]] ב[[תורה שבעל פה]], במדרש [[ילקוט שמעוני]]<ref>אסתר רמז תתרנ"ג</ref>: "רבי נחמיה אומר הדסה שמה, ולמה נקרא שמה אסתר שהיו עובדי אלילים קורין אותה כוכב הנוגה על שם אסתהר". ע"כ. | ||
==מדוע אסתר חיכתה למשתה השני?== | |||
לאחר שאסתר מצליחה להיכנס אל המלך ואף יכולה לקבל ממנו "עד חצי המלכות", היא מבקשת במפתיע שהמלך והמן יבואו אל המשתה אשר עשתה ולא מנצלת את המשתה הראשון בשביל לבקש על עמה. הפרשנים וחז"ל נתנו מספר הסברים למעשיה של אסתר: | |||
[[רש"י]] מביא את דעתו של ר' אלעזר המודעי ממנה עולה כי אסתר הזמינה בכוונה את המן גם למשתה השני על מנת שהמלך יחשוב שהוא חושק בה ויהרגנו- "קנאתו במלך קנאתו בשרים". לפירוש זה, אסתר רצתה שהמלך יראה שהיא הזמינה גם את המן ובכך יהיה מרוגז על המן ויהיה קל לו להיענות לבקשתה. | |||
מנגד, ה[[אבן עזרא]] מתרץ שאסתר אכן תכננה מראש לבקש מהמלך את בקשתה במשתה הראשון אך נאלצה לדחות את הבקשה למשתה השני. לפירושו למרות התכנון, אסתר לא ביקשה כבר במשתה הראשון {{ציטוטון|בעבור שלא ראתה שום אות שחידש השם בעבור תענית ישראל}} ולא חשה בהשגחת ה' מיוחדת עמה. אסתר ביקשה לראות את יד ה' כמסכימה למעשיה, ולכן רק לאחר שהמן הוליך את מרדכי על הסוס ברחוב העיר ראתה בכך אסתר אות משמיים והחליטה לפעול במשתה השני. פירושו של האבן עזרא דומה במקצת לדבריו של רבי שמעון בן מנסיא שהסביר את התנהגותה של אסתר בתקווה לנס שיוכל להגיע בהמשך "אולי ירגיש המקום ויעשה לנו נס". ייתכן וניתן לראות חיזוק לפירוש זה בכך שישנה אריכות רבה בבקשתה של אסתר במשתה הראשון-"ותַּעַן אֶסְתֵּר וַתֹּאמַר שְׁאֵלָתִי וּבַקָּשָׁתִי אִם מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֵי הַמֶּלֶךְ וְאִם עַל הַמֶּלֶךְ טוֹב לָתֵת אֶת שְׁאֵלָתִי וְלַעֲשׂוֹת אֶת בַּקָּשָׁתִי" דבר שעשוי להצביע על כך שהיא אכן היססה האם לבקש כבר על עמה או להזמין את המלך והמן למשתה נוסף". | |||
בדברי חז"ל {{#makor-new:מגילה טו ב|בבלי-מגילה|טו|ב}} מובאים מספר פירושים לגבי מטרת הזמנת המן לסעודה, כאשר חלקם עונים גם על השאלה מדוע היה צורך גם במשתה השני. רבי מאיר פירש כי אסתר ביקשה שהמן יהיה לצידה על מנת לשמור עליו כאשר היא מבקשת מהמלך לבטל את הגזירה על היהודים והוא לא יוכל בזמן זה להסתודד יחד עם השרים ואולי אף "יטול עצה וימרוד". | |||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
| שורה 16: | שורה 23: | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
[http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=2144 מגילת אסתר באתר ישיבה] | * [https://www.yeshiva.org.il/midrash/3287 אסתר הנסתרת- דרכה של אסתר המלכה] הרב שמואל יניב | ||
* [http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=2144 מגילת אסתר באתר ישיבה] | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:נביאות]] | [[קטגוריה:נביאות]] | ||
[[קטגוריה:פורים]] | [[קטגוריה:פורים]] | ||
גרסה אחרונה מ־22:41, 2 במרץ 2022
|
|
| יש לשכתב ערך זה הסיבה לכך: סגנון לא מוצלח ולא מדוייק. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. |
אסתר בת אביחיל היא הדסה, בת דודו של מרדכי היהודי, ועליה מסופר במגילת אסתר.
קורות חייה[עריכה]
מרדכי גידל את אסתר וגם נשא אותה. אחשוורוש- מלך פרס ומדי, אחרי שהוציא להורג את אשתו המלכה ושתי, לקחת את אסתר להיות מלכה תחת ושתי. אסתר הוא השם שמרדכי ביקש מהדסה לקחת כדי להסתיר את יהדותה. שהותה בארמון ויחסיה עם המלך הביאו לביטול הגזירה שקבע המן, יד ימינו של המלך, להשמדת העם היהודי בממלכה כולה ששטחה נארך מהודו ועד כוש. לפני חג הפורים המציין בכל שנה את נס הפיכת הפור, מצויין גם יום "תענית אסתר" לזכר תעניתה של אסתר שלקחה על עצמה למען גורל העם.
שמה של אסתר בשפה הפרסית העתיקה[עריכה]
- ערך מורחב - מגילת אסתר/גילויים ארכאולוגיים
לאור המחקר ההיסטורי והארכיאולוגי בפרס, התברר שהשם "אסתר" (כמו שאר השמות הפרטיים שמוזכרים במגילת אסתר) הינו בעל משמעות בשפה הפרסית העתיקה: "אסתר" -"סתארא"- פירושה "כוכב" [1]. ואכן כבר מפורש כן בדברי חז"ל בתורה שבעל פה, במדרש ילקוט שמעוני[2]: "רבי נחמיה אומר הדסה שמה, ולמה נקרא שמה אסתר שהיו עובדי אלילים קורין אותה כוכב הנוגה על שם אסתהר". ע"כ.
מדוע אסתר חיכתה למשתה השני?[עריכה]
לאחר שאסתר מצליחה להיכנס אל המלך ואף יכולה לקבל ממנו "עד חצי המלכות", היא מבקשת במפתיע שהמלך והמן יבואו אל המשתה אשר עשתה ולא מנצלת את המשתה הראשון בשביל לבקש על עמה. הפרשנים וחז"ל נתנו מספר הסברים למעשיה של אסתר:
רש"י מביא את דעתו של ר' אלעזר המודעי ממנה עולה כי אסתר הזמינה בכוונה את המן גם למשתה השני על מנת שהמלך יחשוב שהוא חושק בה ויהרגנו- "קנאתו במלך קנאתו בשרים". לפירוש זה, אסתר רצתה שהמלך יראה שהיא הזמינה גם את המן ובכך יהיה מרוגז על המן ויהיה קל לו להיענות לבקשתה.
מנגד, האבן עזרא מתרץ שאסתר אכן תכננה מראש לבקש מהמלך את בקשתה במשתה הראשון אך נאלצה לדחות את הבקשה למשתה השני. לפירושו למרות התכנון, אסתר לא ביקשה כבר במשתה הראשון "בעבור שלא ראתה שום אות שחידש השם בעבור תענית ישראל" ולא חשה בהשגחת ה' מיוחדת עמה. אסתר ביקשה לראות את יד ה' כמסכימה למעשיה, ולכן רק לאחר שהמן הוליך את מרדכי על הסוס ברחוב העיר ראתה בכך אסתר אות משמיים והחליטה לפעול במשתה השני. פירושו של האבן עזרא דומה במקצת לדבריו של רבי שמעון בן מנסיא שהסביר את התנהגותה של אסתר בתקווה לנס שיוכל להגיע בהמשך "אולי ירגיש המקום ויעשה לנו נס". ייתכן וניתן לראות חיזוק לפירוש זה בכך שישנה אריכות רבה בבקשתה של אסתר במשתה הראשון-"ותַּעַן אֶסְתֵּר וַתֹּאמַר שְׁאֵלָתִי וּבַקָּשָׁתִי אִם מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֵי הַמֶּלֶךְ וְאִם עַל הַמֶּלֶךְ טוֹב לָתֵת אֶת שְׁאֵלָתִי וְלַעֲשׂוֹת אֶת בַּקָּשָׁתִי" דבר שעשוי להצביע על כך שהיא אכן היססה האם לבקש כבר על עמה או להזמין את המלך והמן למשתה נוסף".
בדברי חז"ל מגילה טו ב מובאים מספר פירושים לגבי מטרת הזמנת המן לסעודה, כאשר חלקם עונים גם על השאלה מדוע היה צורך גם במשתה השני. רבי מאיר פירש כי אסתר ביקשה שהמן יהיה לצידה על מנת לשמור עליו כאשר היא מבקשת מהמלך לבטל את הגזירה על היהודים והוא לא יוכל בזמן זה להסתודד יחד עם השרים ואולי אף "יטול עצה וימרוד".
ראו גם[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
- אסתר הנסתרת- דרכה של אסתר המלכה הרב שמואל יניב
- מגילת אסתר באתר ישיבה
הערות שוליים
- ↑ א. קורמן במאמר "זיהוי ושתי ואסתר".
- ↑ אסתר רמז תתרנ"ג