רבי אריה לייב הכהן הלר: הבדלים בין גרסאות בדף
דף חדש: אריה לייב בן רבי יוסף הכהן הלר (בכינויו הנפוץ הקצות החושן) (ה'תק"ה, קאלוש - י"ט בטבת, ה'תקע"ג, סטרי) רב, פו… |
אין תקציר עריכה |
||
| (20 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
אריה לייב | {{רב | ||
|שם= רבי אריה לייב הלר | |||
|תאריך לידה= ה'תק"ה | |||
|תאריך פטירה= י"ט טבת ה'תקע"ג | |||
|תפקידים נוספים= רב העיר סטרי | |||
|חיבוריו= קצות החושן, אבני מילואים, שב שמעתתא | |||
}} | |||
רבי''' אריה לייב''' בן רבי יוסף '''הכהן הלר''' (בכינויו הנפוץ '''הקצות החושן''') (ה'תק"ה, קאלוש - י"ט בטבת, ה'תקע"ג, סטרי) רב, פוסק וראש ישיבה. התפרסם בעיקר בגלל ספרו הידוע [[קצות החושן]], שהפך לספר יסוד בעולם הלימוד ופסיקת ההלכה. | |||
== ביוגרפיה== | == ביוגרפיה== | ||
נולד בעיירה קאלוש שבגליציה, לנכד [[רבי יום טוב ליפמן הלר]], מצאצאי [[רש"י]]. כיהן ברבנות בעיירה רוזניאטוב בגליציה. בשנת תקמ"ח התמנה לרבנות בעיר סטרי, ולימד תלמידים רבים. היה ידוע בחריפותו הרבה ובהתנגדותו העזה לחסידות. | |||
היה עני מרוד ובמאמצים גדולים כתב את ספרו "[[קצות החושן]]" - ביאור חריף ועמוק ל[[שולחן ערוך]], חלק [[חושן משפט]]. ספר זה השפיע רבות על צורת הלימוד ב[[ישיבה|ישיבות]], ונכתבו עליו ביאורים וחידושים רבים. חלקו הראשון של הספר נדפס בעיר למברג (לבוב) בשנת תקמ"ח, ועורר רושם רב. החלק השני נדפס שם בתקנ"ו. מאז נדפס הספר פעמים רבות נוספות. | |||
בנוסף לחיבורו הידוע, חיבר גם את הקונטרס משובב נתיבות, בו השיב על השגות [[רבי יעקב מליסא]] בספרו "[[נתיבות המשפט]]" על ספר קצות החושן. כמו כן כתב את הספר [[שב שמעתתא]] ("שבע סוגיות" בארמית) -חידושים על שבע סוגיות, אותו החל לכתוב כבר בילדותו. לעת זקנתו חיבר את הפירוש [[אבני מילואים]] על שולחן ערוך חלק [[אבן העזר]], שיצא לאור לאחר מותו. | |||
אחיו היה הרב יהודה כהנא מחבר הספרים "קונטרס הספיקות", "תרומת הכרי". | |||
==ספריו== | |||
ספריו כולם נחשבים לספרי יסוד בעולם הישיבות: | |||
*[[קצות החושן]]- על [[חושן משפט]] | |||
*[[אבני מילואים (ספר)|אבני מילואים]]- על [[אבן העזר]] ו[[שו"ת]]. | |||
*[[שב שמעתתא]]- חידושים על שבע סוגיות. | |||
*[[משובב נתיבות]] השגות לספר [[נתיבות המשפט]] | |||
* '''חידושי קצות החושן'''- ליקוט מדבריו המסודר על סדר הש"ס | |||
[[ | ==מתלמידיו== | ||
* [[רבי יקותיאל אשר זלמן ענזיל]]- בעל שו"ת "מהריא"ז ענזיל". | |||
==לקריאה נוספת== | |||
* מאיר הרשקוביץ, '''שני כרובים''' (בעריכת [[הרב נריה גוטל]]), ירושלים תש"ס | |||
{{מיון רגיל:הלר אריה לייב}} | |||
[[קטגוריה: אחרונים]] | [[קטגוריה: אחרונים]] | ||
[[קטגוריה: כהנים]] | |||
[[קטגוריה:רבנים גליציאנים]] | |||
[[קטגוריה:משפחת רש"י]] | |||
גרסה אחרונה מ־20:00, 27 ביולי 2025
|
|
| רבי אריה לייב הלר | |
|---|---|
| תאריך לידה | ה'תק"ה |
| תאריך פטירה | י"ט טבת ה'תקע"ג |
| תפקידים נוספים | רב העיר סטרי |
רבי אריה לייב בן רבי יוסף הכהן הלר (בכינויו הנפוץ הקצות החושן) (ה'תק"ה, קאלוש - י"ט בטבת, ה'תקע"ג, סטרי) רב, פוסק וראש ישיבה. התפרסם בעיקר בגלל ספרו הידוע קצות החושן, שהפך לספר יסוד בעולם הלימוד ופסיקת ההלכה.
ביוגרפיה[עריכה]
נולד בעיירה קאלוש שבגליציה, לנכד רבי יום טוב ליפמן הלר, מצאצאי רש"י. כיהן ברבנות בעיירה רוזניאטוב בגליציה. בשנת תקמ"ח התמנה לרבנות בעיר סטרי, ולימד תלמידים רבים. היה ידוע בחריפותו הרבה ובהתנגדותו העזה לחסידות.
היה עני מרוד ובמאמצים גדולים כתב את ספרו "קצות החושן" - ביאור חריף ועמוק לשולחן ערוך, חלק חושן משפט. ספר זה השפיע רבות על צורת הלימוד בישיבות, ונכתבו עליו ביאורים וחידושים רבים. חלקו הראשון של הספר נדפס בעיר למברג (לבוב) בשנת תקמ"ח, ועורר רושם רב. החלק השני נדפס שם בתקנ"ו. מאז נדפס הספר פעמים רבות נוספות.
בנוסף לחיבורו הידוע, חיבר גם את הקונטרס משובב נתיבות, בו השיב על השגות רבי יעקב מליסא בספרו "נתיבות המשפט" על ספר קצות החושן. כמו כן כתב את הספר שב שמעתתא ("שבע סוגיות" בארמית) -חידושים על שבע סוגיות, אותו החל לכתוב כבר בילדותו. לעת זקנתו חיבר את הפירוש אבני מילואים על שולחן ערוך חלק אבן העזר, שיצא לאור לאחר מותו.
אחיו היה הרב יהודה כהנא מחבר הספרים "קונטרס הספיקות", "תרומת הכרי".
ספריו[עריכה]
ספריו כולם נחשבים לספרי יסוד בעולם הישיבות:
- קצות החושן- על חושן משפט
- אבני מילואים- על אבן העזר ושו"ת.
- שב שמעתתא- חידושים על שבע סוגיות.
- משובב נתיבות השגות לספר נתיבות המשפט
- חידושי קצות החושן- ליקוט מדבריו המסודר על סדר הש"ס
מתלמידיו[עריכה]
- רבי יקותיאל אשר זלמן ענזיל- בעל שו"ת "מהריא"ז ענזיל".
לקריאה נוספת[עריכה]
- מאיר הרשקוביץ, שני כרובים (בעריכת הרב נריה גוטל), ירושלים תש"ס