מעלכה שרה רחל אופנהיים: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מזרחי ורדיגר (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
מזרחי ורדיגר (שיחה | תרומות) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
*[[ל]]-קטי בין העמרים ולא יכלימוך{{הערה| לשון הפסוק (רות ב, טו), וַתָּ֖קׇם לְלַקֵּ֑ט וַיְצַו֩ בֹּ֨עַז אֶת־נְעָרָ֜יו לֵאמֹ֗ר גַּ֣ם '''בֵּ֧ין הָעֳמָרִ֛ים תְּלַקֵּ֖ט וְלֹ֥א תַכְלִימֽוּהָ''' וגו'}} בהכשר ויתרון{{הערה| לשון הפסוק (קהלת י, י) הינו, וַחֲיָלִ֖ים יְגַבֵּ֑ר '''וְיִתְר֥וֹן הַכְשֵׁ֖יר''' חׇכְמָֽה}}: | *[[ל]]-קטי בין העמרים ולא יכלימוך{{הערה| לשון הפסוק (רות ב, טו), וַתָּ֖קׇם לְלַקֵּ֑ט וַיְצַו֩ בֹּ֨עַז אֶת־נְעָרָ֜יו לֵאמֹ֗ר גַּ֣ם '''בֵּ֧ין הָעֳמָרִ֛ים תְּלַקֵּ֖ט וְלֹ֥א תַכְלִימֽוּהָ''' וגו'}} בהכשר ויתרון{{הערה| לשון הפסוק (קהלת י, י) הינו, וַחֲיָלִ֖ים יְגַבֵּ֑ר '''וְיִתְר֥וֹן הַכְשֵׁ֖יר''' חׇכְמָֽה}}: | ||
*[[כ]]-י על כן עברת{{הערה| לשון הפסוק (בראשית יח, ה) וְאֶקְחָ֨ה פַת־לֶ֜חֶם וְסַעֲד֤וּ לִבְּכֶם֙ אַחַ֣ר תַּעֲבֹ֔רוּ '''כִּֽי־עַל־כֵּ֥ן עֲבַרְתֶּ֖ם''' וגו'}} לנוח את ישיני חברון{{הערה| מנחות (ק, א) תוספות דיבור המתחיל מתתיא וכו' ובתלמוד ירושלמי נמצא שלפיכך אומר לו ביום הכפורים עד שבחברון כדי להזכיר '''ישיני חברון'''}}: | *[[כ]]-י על כן עברת{{הערה| לשון הפסוק (בראשית יח, ה) וְאֶקְחָ֨ה פַת־לֶ֜חֶם וְסַעֲד֤וּ לִבְּכֶם֙ אַחַ֣ר תַּעֲבֹ֔רוּ '''כִּֽי־עַל־כֵּ֥ן עֲבַרְתֶּ֖ם''' וגו'}} לנוח את ישיני חברון{{הערה| מנחות (ק, א) תוספות דיבור המתחיל מתתיא וכו' ובתלמוד ירושלמי נמצא שלפיכך אומר לו ביום הכפורים עד שבחברון כדי להזכיר '''ישיני חברון'''}}: | ||
*[[ה]]-ן '''מפרי מעשיך''' תאכל '''תשבע'''{{הערה| לשון הפסוק (תהלים קד, יג) '''מִפְּרִ֥י מַ֝עֲשֶׂ֗יךָ תִּשְׂבַּ֥ע''' הָאָֽרֶץ}} יחיו ביתרון{{הערה| שירת עמנואל הרומי: וְאָמַרְתִּי אֲנִי '''חַי חַי''', וְלִי '''יִתְרוֹן''' וגו'}}: | *[[ה]]-ן '''מפרי מעשיך''' תאכל '''תשבע'''{{הערה| מורכב משני פסוקין המודגש לשון הפסוק (תהלים קד, יג) '''מִפְּרִ֥י מַ֝עֲשֶׂ֗יךָ תִּשְׂבַּ֥ע''' הָאָֽרֶץ, הלא מודגש לשון הפסוק (רות ב, יד) וַ'''תֹּ֥אכַל''' וַ'''תִּשְׂבַּ֖ע''' וַתֹּתַֽר}} יחיו ביתרון{{הערה| שירת [[עמנואל הרומי]]: וְאָמַרְתִּי אֲנִי '''חַי חַי''', וְלִי '''יִתְרוֹן''' וגו'}}: | ||
*[[ת']]-הא נ'שמתה צ'רורה ב'צרור ה'חיים{{הערה| לשון הפסוק (שמואל א, כה, כט): צְרוּרָ֣ה בִּצְר֣וֹר הַחַיִּ֗ים וגו'}}: | *[[ת']]-הא נ'שמתה צ'רורה ב'צרור ה'חיים{{הערה| לשון הפסוק (שמואל א, כה, כט): צְרוּרָ֣ה בִּצְר֣וֹר הַחַיִּ֗ים וגו'}}: | ||
*ע"נ אי"י ושרר"ו וע"נ שצ"ו שבג"ע (=ראשי תיבות: ע'ם נ'שמת א'ברהם י'צחק י'עקב ו'''[[ש'רה]]''' ר'בקה '''[[ר'חל]]''' ו'לאה וע'ם נ'שמת ש'אר צ'דיקים ו'חסידים שבג'ן ע'דן) אמן סלה: | *ע"נ אי"י ושרר"ו וע"נ שצ"ו שבג"ע (=ראשי תיבות: ע'ם נ'שמת א'ברהם י'צחק י'עקב ו'''[[ש'רה]]''' ר'בקה '''[[ר'חל]]''' ו'לאה וע'ם נ'שמת ש'אר צ'דיקים ו'חסידים שבג'ן ע'דן) אמן סלה: | ||
==הערות== | ==הערות== | ||
גרסה מ־01:01, 15 בינואר 2019
|
|
מעלכה שרה רחל אופנהיים אשת ר' גבריאל אופנהיים ובתו השלישית של ר' יעקב משה דוד טעבלי שייאר וביילא שייאר (בת ר' נתן אוטיץ), נפטרה בחיי אביה.
שמה מעלכה שרה רחל נרמז בנוסח המצבה
ועל מצבתה כתוב: פה טמונה אשה חשובה הצנועה מרת מעלכה שרה רחל בת הגאון אב"ד ק"ק מגנצא מהור"ר טעבלי שייאר נר"ו אשת התורני כהר"ר גבריאל אופנהיים נפטרת ונקברה בשם טוב ביום ב' י"ט בתמוז ה'תקל"א לפ"ק צור ביקס:
- מ-שכורתך ופעלך שלימה[1], ותשחק ליום אחרון[2]:
- ע-יניך זרעי דמעה בשדה אשר ברנה יקצרון[3]:
- ל-קטי בין העמרים ולא יכלימוך[4] בהכשר ויתרון[5]:
- כ-י על כן עברת[6] לנוח את ישיני חברון[7]:
- ה-ן מפרי מעשיך תאכל תשבע[8] יחיו ביתרון[9]:
- ת'-הא נ'שמתה צ'רורה ב'צרור ה'חיים[10]:
- ע"נ אי"י ושרר"ו וע"נ שצ"ו שבג"ע (=ראשי תיבות: ע'ם נ'שמת א'ברהם י'צחק י'עקב וש'רה ר'בקה ר'חל ו'לאה וע'ם נ'שמת ש'אר צ'דיקים ו'חסידים שבג'ן ע'דן) אמן סלה:
הערות
- ↑ לשון הפסוק (רות ב, יב) יְשַׁלֵּ֥ם יְהֹוָ֖ה פׇּעֳלֵ֑ךְ וּתְהִ֨י מַשְׂכֻּרְתֵּ֜ךְ שְׁלֵמָ֗ה וגו'
- ↑ לשון הפסוק (משלי לא, כה) עֹז־וְהָדָ֥ר לְבוּשָׁ֑הּ וַ֝תִּשְׂחַ֗ק לְי֣וֹם אַחֲרֽוֹן
- ↑ מורכב משני פסוקין המודגש הינו לשון הפסוק (רות, ב, ט) עֵינַ֜יִךְ בַּשָּׂדֶ֤ה אֲשֶׁר־יִקְצֹרוּן֙ וְהָלַ֣כְתְּ אַחֲרֵיהֶ֔ן וגו', הלא מודגש הינו לשון הפסוק (תהלים קכו, ה) הַזֹּרְעִ֥ים בְּדִמְעָ֗ה בְּרִנָּ֥ה יִקְצֹֽרוּ
- ↑ לשון הפסוק (רות ב, טו), וַתָּ֖קׇם לְלַקֵּ֑ט וַיְצַו֩ בֹּ֨עַז אֶת־נְעָרָ֜יו לֵאמֹ֗ר גַּ֣ם בֵּ֧ין הָעֳמָרִ֛ים תְּלַקֵּ֖ט וְלֹ֥א תַכְלִימֽוּהָ וגו'
- ↑ לשון הפסוק (קהלת י, י) הינו, וַחֲיָלִ֖ים יְגַבֵּ֑ר וְיִתְר֥וֹן הַכְשֵׁ֖יר חׇכְמָֽה
- ↑ לשון הפסוק (בראשית יח, ה) וְאֶקְחָ֨ה פַת־לֶ֜חֶם וְסַעֲד֤וּ לִבְּכֶם֙ אַחַ֣ר תַּעֲבֹ֔רוּ כִּֽי־עַל־כֵּ֥ן עֲבַרְתֶּ֖ם וגו'
- ↑ מנחות (ק, א) תוספות דיבור המתחיל מתתיא וכו' ובתלמוד ירושלמי נמצא שלפיכך אומר לו ביום הכפורים עד שבחברון כדי להזכיר ישיני חברון
- ↑ מורכב משני פסוקין המודגש לשון הפסוק (תהלים קד, יג) מִפְּרִ֥י מַ֝עֲשֶׂ֗יךָ תִּשְׂבַּ֥ע הָאָֽרֶץ, הלא מודגש לשון הפסוק (רות ב, יד) וַתֹּ֥אכַל וַתִּשְׂבַּ֖ע וַתֹּתַֽר
- ↑ שירת עמנואל הרומי: וְאָמַרְתִּי אֲנִי חַי חַי, וְלִי יִתְרוֹן וגו'
- ↑ לשון הפסוק (שמואל א, כה, כט): צְרוּרָ֣ה בִּצְר֣וֹר הַחַיִּ֗ים וגו'