פרשני:תנ"ך:שיר השירים ב יב

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

תנ"ך:שיר השירים ב יב


{יב} הַנִּצָּנִים֙ נִרְא֣וּ בָאָ֔רֶץ עֵ֥ת הַזָּמִ֖יר הִגִּ֑יעַ וְק֥וֹל הַתּ֖וֹר נִשְׁמַ֥ע בְּאַרְצֵֽנוּ:

אחרי הגשם הניצנים מופיעים - אחרי הצרות סימני גאולה מופיעים:

  1. הנצנים. משה ואהרון. עת הזמיר. הגיע זמן השירה, שירת הים. וקול התור. קול התייר הגדול הוא משה[1].

  2. הנצנים. כשארץ ישראל תתן פריה בעין יפה אז יקרב הקץ ואין לך קץ מגולה יותר[2]. התור. הוא ציפור שיוצאת לאחר הגשם.

  1. רש"י

  2. סנהדרין צח. ורש"י שם