פרשני:שולחן ערוך:יורה דעה שצט ו

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:יורה דעה שצט ו

סעיף ו – מניין השלושים בראש השנה ויוה"כ[עריכה]

מניין הימים ברה"ש, יו"כ ושבועות[עריכה]

מועד קטן יט ע"א[עריכה]

משנה: רבן גמליאל אומר: ראש השנה ויום הכיפורים כרגלים. וחכמים אומרים: ... עצרת כרגלים, ראש השנה ויום הכיפורים כשבת.

גמרא {דף כד ע"א}: אמר רב גידל בר מנישא אמר שמואל: הלכה כרבן גמליאל {שראש השנה ויום הכיפורים דינם כרגלים}...

{דף כד ע"ב} אדבריה רב פפא לרב אויא סבא ודרש: יום אחד לפני ראש השנה וראש השנה הרי כאן ארבעה עשר.


  • וכ"פ השו"ע: "ראש השנה ויום הכפורים חשובים כרגלים לבטל האבלות", וכתב בב"י שגם עצרת דינו כשאר רגלים.

  • כתב המהר"ם (הלכות שמחות סי' פד, הובא בב"י תחילת סי' שפה) שאם מת לו מת יום אחד לפני ראש השנה, לעניין שאילת שלום - אין שואלים בשלומו עד שני ימים אחר יו"כ.[1]

מתוך הספר שירת הים - לפרטים

הערות שוליים[עריכה]

  1. וביאר המהר"ם מדוע החמיר בדין שאילת שלום יותר משאר דיני אבלות (הלכות שמחות סימן פד): "דאע"ג דגזירת ל' בטלו ערב יוהכ"פ הני מילי תספורת וגיהוץ דשייכי בגוף האבל והם הנקראים בכל מקום גזירת ל', אבל שאילת שלום יש לו דין אחר כדפרישית". וייתכן שהמהר"ם סבר לעניין שאילת שלום כדעת בה"ג (לקמן בסעיף ט) שמועד שני לא מבטל את האבלות ולכן צריך להשלים בכה"ג שני ימים (אך אין הלכה כדעת בה"ג).