פרשני:שולחן ערוך:יורה דעה שפד ד

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:יורה דעה שפד ד

סעיף ד – סוג הלימוד המותר לאבל[עריכה]

לימוד תורה לאבל[עריכה]

תענית ל ע"א[עריכה]

ת"ר: כל מצות הנוהגות באבל נוהגות בט' באב – אסור באכילה ובשתיה ובסיכה ובנעילת הסנדל ובתשמיש המטה ואסור לקרות בתורה בנביאים ובכתובים ולשנות במשנה בתלמוד ובמדרש ובהלכות ובאגדות, אבל קורא הוא במקום שאינו רגיל לקרות, ושונה במקום שאינו רגיל לשנות, וקורא בקינות באיוב ובדברים הרעים שבירמיה.


  • האם מותר לאבל ללמוד תורה: (ב"י)
  • תוספות ור"י בשם הסמ"ג – אבלות חמורה יותר מדיני תשעה באב, ולכן אבל אסור בכל סוג של לימוד.

  • רא"ש – לאבל מותר ללמוד לעצמו כפי שלומד בתשעה באב.

    • הכרעה: השו"ע פסק כרא"ש: "אבל מותר לקרות באיוב ובקינות ובדברים הרעים שבירמיה ובהלכות אבלות. והני מילי בינו לבין עצמו, אבל אינו לומד עם אחרים, אלא הם יושבים ונושאים ונותנין בהלכות אבלות, ואם טעו משיבן בשפה רפה, והוא אינו שואל. והני מילי שאין רבים צריכים לו, אבל אם רבים צריכים לו, אפילו בהלכות אחרות מותר, כדאמרינן".[1]

הספרים שמותר לאבל ללמוד[עריכה]

  • כתבו הפני ברוך (סי' טז סע' ב-ג) והחזו"ע (אבלות ח"ב הע' א עמ' קצ) שהספרים שמותר לאבל ללמוד תורה בהם, הם:

    • כמו בתשעה באב: באיוב, דברים הרעים שבירמיה, סיפורי החורבן וכו'.[2]

    • הלכות אבלות, בדרך פשט ולא בדרך פלפול, ולומד בינו לבין עצמו.

    • ספרי מוסר ויראה המעוררים את ליבו לשוב בתשובה.

כתיבת חידושים שהתחדשו לו באבלותו[עריכה]

  • כתב הברכ"י (אות ג): "ראיתי לאחד מהגדולים בימי אבלו שהיה לומד בהלכות אבלות בעיון נמרץ בינו לבין עצמו, ומה שמחדש בענין שקלא וטריא או דין כותב ומעלה על ספר. ולי ההדיוט לאו שפיר עבד, דודאי כיון שמעמיק בעיונו ומחדש אין שמחה לבעל תורה גדולה מזו, ולא התירו אלא ללמוד פשטי הדינים והשמועות".

  • וכתב החזו"ע (אבלות ח"ב הע' א עמ' קצ): "אם בדרך לימודו השיגה ידו כמה חידושים - מותר לו לכתבם בכדי שלא ישכחם. אבל לעיין בלימודו בכוונה בעיון נמרץ במטרה לחדש חידושי תורה וכו' אין לעשות כן שעי"ז בא לידי שמחה".

אמירת האבל פיטום הקטורת וסדר קורבנות[עריכה]

  • האם אבל אומר במשך השבעה פיטום הקטורת וסדר הקורבנות: (פת"ש ס"ק ב)
  • שו"ת זכרון יצחק (סי' ו) – לא יאמר "פטום הקטורת" וסדר הקרבנות.

  • חומות ירושלים (סי' יד) – נוטה להתיר שהאבל יאמר קורבנות.

    • הכרעה: מדברי הפת"ש (ס"ק ב) נראה שסבר שאבל לא יאמר חלקים אלו מהתפילה. וכ"פ הפנ"ב (סי' טז סע' ו) שאבל אינו אומר בתפילתו: פרשת קרבנות, פיטום הקטורת, מעמדות וחק לישראל.
    • אך החזו"ע (אבלות ח"ב הל' ד עמ' קצט) כתב שמנהג הספרדים שאבל קורא את כל סדר התפילה כתקנה.

אמירת האבל תהילים[עריכה]

  • כתבו גשה"ח (פכ"א ה-א) והפנ"ב (סי' טז סע' ה) לגבי קריאת תהילים בימי אבלותו, שיש מתירים ויש אוסרים. ולכן אם רגיל לקרוא תהילים – יקראם דרך תחנונים ותפילה ולא דרך לימוד.

  • והחזו"ע (אבלות ח"ב הל' ב עמ' קצ) כתב שאם אינו יודע ללמוד אלא רק לקרוא – יכול לומר תהלים דרך בקשה ותפילה.

לימוד האבל תורה על ידי הרהור[עריכה]

  • כתב הפנ"ב (סי' טז סע' א) שאיסור לימוד תורה הוא אף בהרהור.

  • ובחזו"ע (אבלות ח"ב הע' ג עמ קצח) כתב שהמהרהר בשבת שבתוך השבעה בדברי תורה - יש לו על מי שיסמוך.

מתוך הספר שירת הים - לפרטים

הערות שוליים[עריכה]

  1. ישנה חקירה באחרונים האם אבל פטור מלימוד תורה בימי אבלותו ואם רוצה ללמוד ילמד את מה שהתירו לו, או שאבל חייב בלימוד תורה כמו כל יהודי אלא שאסרו עליו ללמוד את החלקים בתורה שמשמחים: השבט יהודה (הובא בפנ"ב סי' טז ס"ק ה) כתב שאבל פטור מלימוד תורה, אלא שאם רוצה מותר לו ללמוד תורה באיוב וכדומה. אך החזו"ע (ח"ב הל' ב עמ' קצ) דחה את דבריו וכתב: "מצות תלמוד תורה נוהגת תמיד, ואף בשבעת ימי האבל יש ללמוד דברים המותרים באבל".

  2. כתבו כן ע"פ דברי שו"ע בהלכות תשעה באב (או"ח סי' תקנד).