פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט שצא יא

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:חושן משפט שצא יא

סעיף יא[עריכה]

היתה מהלכת בר"ה ופשטה צוארה ואכלה מעל גבי חבירתה, ואפילו עמדה, אינו משלם אלא מה שנהנית, שכן דרך הבהמות לאכול זו מעל גב זו. ואם קפצה ואכלה מעל גבי חבירתה, משלם מה שהזיקה, שגבי חבירתה כחצר הניזק הוא חשוב. הגה: וי"א דווקא שהוא בענין שאי אפשר לה לאכול כי אם בקפיצה, אבל אם תוכל לאכלם בלא קפיצה אז חשוב כרשות הרבים (טור שם בשם הרא"ש). וה"ה להיתה קופתו מופשלת לאחוריו ואכלה פירות שבקופה.

ב"ק כ,א: אמר אילפא: בהמה ברשות הרבים, ופשטה צוארה ואכלה מעל גבי חברתה - חייבת; מאי טעמא? גבי חברתה כחצר הניזק דמי. לימא מסייע ליה: היתה קופתו מופשלת לאחוריו, ופשטה צוארה ואכלה ממנו - חייבת; כדאמר רבא: בקופצת, הכא נמי בקופצת. והיכא איתמר דרבא? אהא דאמר רבי אושעיא: בהמה ברשות הרבים, הלכה ואכלה - פטורה, עמדה ואכלה - חייבת; מאי שנא הלכה? דאורחיה הוא, עמדה נמי אורחיה הוא! אמר רבא: בקופצת.

בעה"מ,רמ"ה: מעל גבי חברתה חייבת גם ללא קפיצה, ובקפיצה חייבת גם שלא ע"ג חברתה. בפשטות הבינו שאמנם אפשר לדחות את הראיה לאילפא, אך מ"מ אילפא עצמו התכוון לחייב גם ללא קפיצה וכן הלכה, וא"כ יש כאן שתי הלכות שונות. רב אילפא חידש שע"ג בהמה נחשב כרשות הניזק וחייב, ור' אושעיא ורבא חידשו שקופצת חייב. בעה"מ מנמק שחייב מטעם שינוי, ואילו הרמ"ה הבין שגם קופצת חייב מטעם שנחשב רשות הניזק ולכן כתב שחייב נזק שלם. הרא"ש אומר על בעה"מ שאמנם לכאורה זהו הפשט, אך קשה ע"כ שהרי בהמה שקופצת כדי לאכול לא הווי שינוי, כפי שאמרה הגמ' כ,א "אורחיה נמי לסרוכי ולמסלק".

רמב"ם,שו"ע: חייבת רק בקפיצה מעל גבי חברתה. למסקנה מעמידים גם את רב אילפא בקופצת. הסברא היא שאם אוכלת מע"ג חברתה ללא קפיצה הווי כנמצאת ברחבה ומחזרת ראשה לצידי הרחבה, ואילו אם קופצת הווי כנמצאת בצידי הרחבה. הב"י הבין שזו גם דעת הרי"ף שחייב רק בקופצת.

רא"ש,רמ"א: חייבת רק כשקופצת ואוכלת מע"ג חברתה ממקום שלא יכולה להגיע ללא קפיצה. למסקנה מעמידים גם את רב אילפא בקופצת. הסברא היא שכל מקום שיכולה הבהמה לאכול כדרכה דרך הילוכה ברה"ר, אין לאדם רשות להניח שם פירותיו, והווי כרה"ר. הרא"ש הבין שזו גם דעת הרי"ף שחייב רק בקופצת.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.