פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט רצ ח
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ח[עריכה]
מעות של יתומים שהניח להם אביהם אינם צריכים אפוטרופוס; הגה: ויש אומרים דגם במעות מעמידים אפוטרופוס, שיותר ישתדל הוא בהן מבית דיןא (טור שם). אלא כיצד עושים בהם, בודקין מי שיש לו נכסים שיש להם אחריות; ויהיו עידית; ויהיה איש נאמן ושומר דברי תורה ומעולם לא קבל עליו נידוי; נותנים אותם לו בבית דין, קרוב לשכר ורחוק מהפסד. (ועיין בזה בי"ד סי' ק"ס). ואם אין לו קרקע, ונתן להם משכון זהב משובר שאין בו סימן, נותנין לו המעות קרוב לשכר ורחוק להפסדב, ויפסקו בשכר כפי מה שיראו הדיינים, או שליש השכר או חציו, אפילו רביע השכר ליתומים, אם ראו שזו תקנה להם, עושים. לא מצאו אדם שיתנו לו המעות קרוב לשכר ורחוק להפסד, הרי אלו מוציאים למזונות מעט (מעט), עד שיקנו להם במעות קרקע וימסרו אותו ביד אפוטרופוס שיעמידו להם. (ב"מ ע,א). הגה: י"א כמו שהאפוטרופוס יכול ליתנם לאחרים, כך יכול לקבל המעות לעצמו, ובלבד שיעשה בבית דין, משום לזות שפתיםג (טור בשם ראב"ד וכ"כ נ"י בשמו בפ' מי שמת ובשם הריטב"א).
א. אפוטרופוס: טור,רמ"א: בי"ד נותנים לאפוטרופוס והוא מחפש אדם נאמן ונותן לו (בפני בי"ד), לפי שהוא ישתדל בהם יותר מבי"ד.
שו"ע: בי"ד עצמם נותנים לאדם נאמן.
ב. ריבית דרבנן: גאונים,רא"ש,טור,סמ"ע: כל ריבית דרבנן מותרת עבור היתומים.
רשב"א: דוקא בקרוב לשכר ורחוק להפסד מותר, כי זה קל יותר, כיון שמקבלים את הרווח המגיע ממעותיהם עצמם ולא מכיס הלווה, והריהו כפקדון. אך בשאר ריבית דרבנן שפורע מכיסו לא.
ג. לעצמו: הראב"ד כתב שיכול האפוטרופוס לתת לעצמו בתורת עיסקא, והטור כתב שגנאי הדבר משום לזות שפתיים, והב"י דחה שמכיון שהודיע לבי"ד אין חשש ללזות. הסמ"ע מבאר שהחילוק משומר פקדון (רצב), שאסור לו למכור לעצמו משום חשד, הוא שבי"ד נחשב כאביהם של היתומים, וא"כ ביתומים כשמודיע האפוטרופוס לבי"ד הוי כאילו אביהם עצמו נתן לו בתורת עיסקא.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.