פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט רצא טו
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף טו[עריכה]
לא ערבם עם פירותיו, אף על פי שחסרים ומתמעטים והולכים, לא יגע בהם. בד"א, כשחסרו חסרון הראוי להם בכל שנה, אבל אם חסרו יותר מכדי חסרונן, אם בעל הפקדון בעיר, יודיענו. ואם אינו בעיר, מוכרן בב"ד.
ב"מ לח,א: משנה: המפקיד פירות אצל חברו אפילו הן אבודין הרי זה לא יגע בהן רבן שמעון בן גמליאל אומר ימכור בבית דין.
גמרא: אמר רבה בר בר חנה אמר ר' יוחנן מחלוקת בכדי חסרונן אבל ביתר מכדי חסרונן דברי הכל מוכרן.
רבה בר יעקב אמר רבי יוחנן: הלכה כרבן שמעון בן גמליאל. וכ"פ רא"ש[1].
רבא אמר רב נחמן: הלכה כחכמים. וכ"פ רי"ף,רמב"ם ושו"ע, דהלכתא כבתראי.
רמב"ן,ב"י – כדי חסרונן, פירושו, שנחסרו בפחות משנה כפי שרגילין להיחסר בכל השנה.
מ"מ,ב"י – דין זה הוא כשבעל הבית אינו בעיר, אחרת צריך לשאול אותו ולעשות כרצונו.
מרדכי,ד"מ – אם מכרם קודם שנחסרו כדי חסרונן, או שמכרן שלא בבי"ד, הריהו שולח יד.
פשע ולא מכרן: מג"א: הוי פשיעה ואפילו ש"ח חייב.
חק יעקב: ש"ח פטור וש"ש חייב.
רוב האחרונים[2]: פטור כיוון שחיוב השמירה הוא על החפץ ולא על ערכו, והצורך למכור הוא מטעם השבת אבידה ולא מחיובי השמירה, והנמנע מלהשיב אינו חייב.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ דלא קיימא לן הלכה כבתראי אלא מאביי ורבא ואילך, אבל בדורות שלפניהם אין הלכה כתלמיד במקום הרב, ואי משום דרבא בתראה הוא, לאו משמא דנפשיה קאמר. והב"י כתב, דאע"ג דלאו משמיה דנפשיה קאמר, מכל מקום כיון דמשמע דהכי סבירא ליה, נקטינן כוותיה. מהרי"ף עצמו משמע שבאומרו בתראי כוונתו לרב נחמן.
- ↑ אבן העוזר, מטה יהודה, יד אליהו, גר"ז ובית מאיר. המחלוקת מובאת במשנה ברורה או"ח תמג,סקי"ב לגבי הפושע ולא מכר חמץ שהופקד בידו.