פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט רצא ו

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:חושן משפט רצא ו

סעיף ו[עריכה]

המפקיד חבית אצל חבירו, בין שייחדו לה הבעלים מקום בין שלא ייחדו לה מקום, וטלטלה לצורכוא ונשברה, בין קודם שהחזירה למקומה בין אחר שהחזירה למקום שיחדו לה, חייב לשלם. ואם טלטלה לצורכה, בין שנשברה מתוך ידו בין שנשברה משהניחה במקום אחר, פטור (משנה בב"מ מ,ב). הגה: טלטלה לצורך מקומה, חייב בפשיעה ופטור באונסין, ואם אירע האונס מחמת שינוי המקוםב, אם ייחדו לה הבעלים מקום, חייב אפילו משהניחה. ואם לא ייחדו לה הבעלים מקום, פטור משהניחהג (טור בשם הרמ"ה).

ב"מ מ,ב. נחלקו ר"ע ור"י אם בהשבת גזלה צריך דעת בעלים, והלכה כר"ע שצריך. בירושלמי מבואר (מובא ברי"ף) שנחלקו דוקא בשומר שגזל, שלר"י אי"צ כיון שהוא שומר של הבעלים ודעתו כדעת הבעלים, ואילו לר"ע מאחר ומעל בשמירה, שוב לא נאמן לו וכלתה שמירתו. בשאר גזלנים לכו"ע צריך דעת בעלים.

א. טלטלה לצורכו: סמ"ע: אפילו ששל"מ. צ"ע הרי הרמ"א בסע' א סובר שבששל"מ פטור, ומוכח מהסמ"ע ס"ק יז שהסכים עימו לדינא (כפי שדייק הש"ך בסמ"ע). ע"ע לעיל בסע' א, שהש"ך סובר שאפילו ששל"מ, והנתיבות והב"ח סוברים כן בחפצים שדרך להשאיל.

ע"ש: דוקא כשדעתו לחסרה.

ב. סמ"ע: אפילו המקום השני משומר יותר. עצם העובדה ששינה מהמקום שקבעו הבעלים מהווה פשיעה, גם אם אוביקטיבית משתמר יותר.

נתיבות: דחה הסמ"ע, שהרי אפילו שומר שמסר לשומר לא נחשב פשיעה, למרות שאסור לעשות כן מטעם שאין רצונו שיהא פקדונו ביד אחר. וכן דוקא השוכר להוליכה בהר והוליכה בבקעה חייב, אך שינה למקום שווה פטור. ומבאר את הרמ"א שמדובר במיעט שמירתו בענין מסוים כגון לענין שריפה (ולבסוף נגנב), שאז סתם שומר פטור, אך אם יחד הוי כהתנה שיהיה במקום המשתמר משרפה (וה"ה אם התנה שיניח הכספים בקרקע אף לדידן הוי פשיעה). צ"ב מאי שנא מצריפא דאורבני שגם סתם שומר חייב, ונראה שכוונתו למקום המשתמר קצת נגד שריפה, וזו רמת פשיעה השקולה לגנבה ואבדה, וקיי"ל שתחילתו בגו"א וסופו באונס פטור, ובכך אם התנה חייב.

ג. נתיבות – תמה למה מתוך ידו חייב, הרי טלטלה ברשות? ותירץ שכשנשברה מתוך ידו תולים שנשברה מחמת הטלטול (לא נזהר מספיק). צ"ל שבלצורכה בכל זאת פטור, כמו שנתקל פושע, ובכל זאת סבל שנתקל פטור מתקנת חז"ל, כי אחרת אף אחד לא ירצה להיות סבל.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.