פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט רלא כ

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:חושן משפט רלא כ

סעיף כ[עריכה]

חייבים בית דין להעמיד ממונים על השערים שלא ירויח כל אחד מה שירצה, שאין לו לאדם להרויח בדברים שיש בהם חיי נפש, כגון יינות שמנים וסלתות, אלא השתות. (ב"ב צ,א). בד"א, במוכר סחורתו ביחד בלא טורח, אבל חנוני המוכר סחורתו מעט מעט, שמין לו טרחו וכל יציאותיו, ומותר עליהם ירויח שתות (רא"ש), בד"א, כשלא הוקר השער. אבל אם הוקר השער, ימכור כפי היוקר. (רשב"ם,רא"ש). והני מילי היכא דאיכא בית דין דפרשו לכולהו מוכרים לזבוני הכי, אבל אי כל חד זבין בכל מה דיכול, לא מיחייב האי לחודיה לזבוני בזול. (רמ"ה).

טירחה: ב"ב צ,א: אמר שמואל המשתכר אל ישתכר יותר משתות.

ב"מ מ,א: באתריה דרב יהודה רמו ארבעים ותמני כוזי בדנא... אי הכי נפיש ליה טפי משתות? איכא טרחיה ודמי ברזנייתא.

רא"ש,טושו"ע: שמע מינה שדברי שמואל שאין להשתכר ביותר משתות הן במוכר בבת אחת, אך חנווני המוכר מעט מעט שיש טירחה מחשיב את טרחתו כחלק מההוצאות.

סמ"ע: דוקא המוכר מעט מעט, אך סוחר אינו מחשיב את הטירחה כחלק מההוצאות.

רמב"ם: לא הביא סייג זה. הב"י תמה ע"כ, והב"ח כתב שלדעתו גמרא זו אינה להלכה, כי פסק ב'אין משתכרים בביצים פעמיים' כמ"ד 'תגר אחר תגר', וא"כ מוכח שאין להוסיף כלל על שתות אפילו בביצים שיש טירחה.

אוכל נפש: רמב"ם,שו"ע: האיסור הוא רק באוכל נפש, כגון יינות, שמנים וסלתות, אבל בעיקרים כגון הקשט והלבונה אין פוסקין.

מ"מ: למד זאת מכך שבביצים אמרה הגמ' שחד אמר אין משתכרין על חד תרין וחד אמר תגרא בתר תגרא, ולא פשטה ששמואל הוא האומר את האפשרות השניה מכך שלדעתו אין להישתכר ביותר משתות. מוכח מכך שרק באוכל נפש אמר כן משא"כ בביצים. הב"י דחה שביצים זה ודאי אוכל נפש, לא פחות משמנים.

ב"י: דימה זאת לדין שאין אוצרין פירות בא"י, ששם הבריתא צימצמה את הדין לאוכל נפש. אך לא דימה לגמרי, כי שם גם תבלינים ממועטים, ואילו כאן משמע שהרמב"ם מיעט רק עיקרים וכד' שאינם אוכל כלל.

סמ"ע: מדייק מהרמב"ם שיש ג' רמות. אוכל ממש עד שתות, תבלינים עד כפליים, ובעיקרים אין הגבלה.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.