פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט קס א

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:חושן משפט קס א

סעיף א[עריכה]

גג הסומך לחצר חבירו, בעל הגג מזיק לבעל החצר ואין בעל החצר מזיק לבעל הגג. לפיכך צריך בעל הגג לעשות ביניהם מחיצה ד' אמות כדי לסלק היזקו, ואין בעל החצר מסייעו אלא כפי שיגיע חלקו למחיצת י' טפחים כדי שיהיה נתפס כגנבא (ע"פ ב"ב ו,ב). ואם קרקע החצר גבוה מן הגג, צריך בעל הגג לבנות על שלו למטה, עד שיהיה גבוה ארבע אמות למעלה מקרקעית החצר, כדי לסלק היזקו. ואפילו אם הגג נמוך מן החצר ד' אמות יש מי שאומר דאכתי איכא היזק ראייה ממנו לחצר, וצריך בעל הגג לבנות מחיצה גבוהה ד' אמות מקרקע החצר (ר"י,רא"ש). ויש מי שאומר דכיון שהגג נמוך מן החצר ד' אמות, שוב אין לו היזק ראיה ואינו צריך לעשות כלוםב (ר"י ברצלוני,ר"ת).

א. סיוע בעל חצר לגג: רא"ש: צריך לסייע עד שיעור מחיצה עשרה טפחים.

רמב"ם: כתב לגבי גג הנמוך מחצר שאין צריך לסייעו כלל, אך ה"ה בסמוכים. הסמ"ע מבאר שטעמו הוא שכיוון שעל בעל הגג יש שם מזיק ומוטל עליו לעשות מחיצה ממילא נפטר העליון.

שו"ע: בסע' ב לגבי גג נמוך כתב שי"א כרמב"ם וי"א בתרא כרא"ש, ובסע' א לא הזכיר כלל דעת הרמב"ם. הסמ"ע מסביר שאמנם נחלקו גם בסע' א אך השו"ע העדיף להביאו בסע' ב משום שעל מקרה זה דבריו נאמרו.

ב. סברת ר"י היא שכאשר עומד בעל החצר בקצה חצרו יכול בעל הגג לראותו, וסברת ר"ת היא שזה לא שכיח ולכן כאשר הוא נמצא בקצה יכול להיזהר.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.