פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט קנג יג

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:חושן משפט קנג יג

סעיף יג[עריכה]

המעמיד סולם קטן שאין לו ד' שליבות בצד כתלו בתוך חצר חבירו או בתוך שדהו, לא החזיק בנזק זה וכל זמן שירצה בעל החצר בונה בצד הסולם ומבטל תשמישו. הגה: ואם קבעו במסמר, אפילו קטן יש לו חזקה (תוספתא,נ"י). ואם היה סולם גדול שיש לו ד' שליבות או יותר, החזיק, ואם בא לבנות ולבטלו, בעל הסולם מעכב עליו עד שירחיק כשיעור, שהרי מחל לו להעמיד סולם גדול (משנה ב"ב נח,ב). לפיכך כשיבא בעל הגג להעמיד סולם גדול, בעל החצר יכול למחות בידו כדי שלא יחזיק עליו. אבל אם העמיד סולם קטן, אינו יכול למנעו^א, שהרי אומרים לו: אין לך הפסד בזה, כל זמן שתרצה תטלנו.

הרשב"ם, הרמב"ם והשו"ע ביארו את המשנה באדם המעמיד סולם בחצר חברו, אך ר"י כתב שבכה"ג ודאי מקפיד שכן עובר בחצרו. האחרונים הוסיפו להקשות שבכה"ג יש היזק ראייה, וא"כ מאי שנא מזיז פחות מטפח שיכול למחות. הב"ח והש"ך יישבו שמדובר בחצר שאין בו בית, והסמ"ע יישב שמכך שרואים שאינו מקפיד אלא על העמדת הסולם, מוכח שאינו מקפיד על היזק הראייה.

א. מחאה: רמב"ם,שו"ע: בסולם קטן אינו יכול למחות, כיוון שכופין על מידת סדום.

טור: אין כופין, דהיאך ישתמש בשל חברו בעל כרחו.

האם בזנוזל"ח כופים לכתחילה על מידת סדום^[1] - סיכום כללי?

שסג,ו רא"ה,נ"י^[2]: אין כופים אדם שישתמשו בחפציו. כופים רק כשאין משתמשים בחפציו, כגון הרוצה לבנות כותל כנגד חלונות חברו ומסכים לשנות חלונות חברו לכיוון אחר בלא שיגרם לו שום נזק או אי נוחות. הבית אפרים כתב שכן מוכח גם מהתוס' בשם ריצב"א^[3].

מרדכי בשם י"א: אין כופים במקום שאם היה רוצה היה יכול להרויח מכך (אע"פ שעד כה לא נהג להרויח מכך), אך במקום שאין אפשרות להרויח כופים אפילו להשתמש בחפציו.

מרדכי בשם ראבי"ה: כופים אף לכתחילה.

רמ"א: פסק כי"א במרדכי.

בית אפרים: תמה על פסיקתו, וכתב שמדברי שאר הפוסקים לא משמע כן (רא"ה, ריצב"א ועוד). וכן דעת הרש"ל.

קנג,יג סולם: רמב"ם,שו"ע: אפשר להעמיד סולם קטן בחצר חברו, משום שכופים על מידת סדום. משמע כי"א במרדכי^[4].

טור: אי אפשר. היאך ישתמש בשל חברו בעל כרחו. משמע כרא"ה.

קנג,ד זיז: ר"י ברצלוני: בעל חצר יכול לתקוע זיז בכותל בעל הגג, וכופים על מידת סדום כיוון שאינו נפסד בכך. משמע כי"א במרדכי.

טור: לא מסתבר כלל שבעל החצר יתקע זיז בכותל בעל הגג בעל כרחו. משמע כרא"ה.

רמ"א,סמ"ע,ש"ך: פסקו כטור. הסמ"ע יישב את הרמ"א מסולם ששם אין נזק אך כאן מחליש את כותלו, והש"ך רק כתב שאין לדמות כלל לסולם ובפשטות נראה שכוונתו כסמ"ע. נמצא שהסמ"ע והש"ך מסבירים ע"פ הי"א שבמרדכי, אולם יש להעיר שמפשט הטור גם כאן וגם לגבי סולם משמע שסברתו היא כרא"ה.

ב"ח: פסק כר"י ברצלוני, וכתב שכן מוכח מהרמב"ם לגבי סולם וצ"ע על הרמ"א ששם לא השיג.

קנג,ח מרזב: רא"ש,טור,רמ"א – בעל מרזב שהחזיק בהנחת מרזבו בחצר חברו, יכול בעל החצר לכפותו להזיזו לרוח אחרת אם אינו מפסיד מכך. לכאורה משמע כי"א שבמרדכי^[5], וכן הבין שעה"מ שהקשה שלפי הרא"ה אינו יכול לכפותו (לכאורה על הרמ"א לא קשה, שכן פסק כשיטתו בסי' שסג, אולם על הטור אכן יש להקשות). ושמעתי מהרב אשר וייס שליט"א שאין מכאן קושיה כיוון שכאן אע"פ שהחזיק אין גוף החצר שלו אלא רק השימוש (ואפי' לשיטת הרא"ש שמדובר בחזקה עם טענה מ"מ הוא לא קנה את הגוף אלא רק את השימוש), ובכך גם הרא"ה יודה, כי איננו דורשים ממנו לתת לחברו להשתמש בחפץ ששייך לו, אלא יש לו רק שימוש ואנו אומרים לו להשתמש בצד אחר.

קעד,א חלוקת ירושה: רמב"ם,שו"ע: פוסקים כרבה שכופים לתת ליורש חלקו ליד מיצרו.

ר"ת,רא"ש: פוסקים כרב יוסף שאין כופים, אלא יכול לטעון מעלינן אנכסי כבי בר מריון.

רמ"א: י"א כר"ת וי"א כמרדכי שהוי ספק (המרדכי עצמו כתב שבשדה שלחין כופים ובשדה בעל ספק).

נוב"י (שסג) – תלה מחלוקתם במחל' לגבי כפייה לכתחילה, שהרמב"ם כי"א שבמרדכי והרא"ש כרא"ה.

לסיכום:

לדעת הראבי"ה תמיד כופים לכתחילה; לדעת הי"א שבמרדכי כופים רק כשלא היתה לא אפשרות להרויח מכך, וכן משמע מהרמב"ם והשו"ע לגבי סולם ומהרמב"ם והשו"ע לגבי חלוקת ירושה וכן מר"י ברצלוני והב"ח לגבי זיז; לדעת הרא"ה, הנ"י, פשט הטור, הרש"ל והבית אפרים לעולם אין כופים להשתמש בחפציו, אפי' כשלא יכל להרויח, וכופים רק כשאין שימוש בחפציו^[6]; בדעת הרמ"א יש סתירה, שכן בסי' שסג פסק את דעת הי"א שבמרדכי וכן לגבי סולם לא השיג ואילו לגבי זיז פסק כטור. הב"ח תמה ע"כ, והסמ"ע יישב שבזיז יש נזק לבעל הגג. לפי תליית הנוב"י צ"ע מפסיקתו לגבי חלוקת יורשים. בטור יש לכאורה סתירה מפסיקתו במרזב, אך יישבנו לפי הרב אשר וייס שליט"א שיש לחלק בין בעלות על חפץ לבעלות על שימושים.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.

הערות שוליים[עריכה]