פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט עח ד

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:חושן משפט עח ד

סעיף ד[עריכה]

וי"א דהא דאמרינן בתבעו ביום שנשלם הזמן וא"ל: פרעתיך היום, דנאמן, הני מילי כשתבעו בסוף היום; אבל קודם לכן, אינו נאמן^א. וכי אמר בסוף היום: פרעתיך תוך זמני, נאמן, במגו דפרעתיך היום^ב (בעה"ת,טור). (וי"א דוקא דטעין איהו, אבל ליתמי דידיה לא טענינן^ג) (נ"י פ' השואל^[1]).

א. באמצע יומא דמישלם זימניה:

רמב"ם: עשוי לפרוע בכל היום שנשלם בו הזמן, וא"כ נאמן לטעון "פרעתי היום". הרמב"ם לא התייחס למיגו.

תוס',ראב"ד: עשוי לפרוע בכל היום, אך אינו נאמן ביום זה לומר שפרע תוך זמנו במיגו דפרעתי היום ושכחת, כיוון שלא חציף איניש לטעון טענה זו.

רמב"ן: זהו מיגו טוב, ונאמן אף לומר שפרע תוך זמנו.

בעה"ת,טור: תבעו תוך הזמן או בתחילת היום שנשלם בו הזמן, ואמר לו פרעתיך אינו נאמן. תבעו ביום שנשלם בו הזמן בסופו, נאמן לומר פרעתיך היום, וא"כ נאמן גם במיגו לומר שפרע תוך הזמן.

בה"ב,שו"ע: מסוף דברי בעה"ת משמע שרק בסוף היום עשוי לפרוע, וא"כ צריך להסביר שמה שכתב בתחילת דבריו שבתחילת היום אינו נאמן, בא לאפוקי רק את סוף היום, אבל ה"ה לתובע באמצע היום שאינו נאמן כי אינו עשוי לפרוע עדיין. ובסוף היום, כיוון שנאמן, נאמן במיגו גם לטעון שפרע תוך זמנו. וכתב שהתוס' כבעה"ת, והקשה הש"ך, שהרי התוס' כתבו כן רק לגבי הטוען ביומא דמישלם שפרע קודם לכן, שאז אינו נאמן במיגו כיוון שזהו מיגו דחציף, אך אם טוען שפרע היום נאמן. ועוד שלתוס' אפי' בסוף היום הוי מיגו דחציף.

סמ"ע: גם באמצע היום עשוי לפרוע ונאמן ע"כ, אלא שאז לא נאמן לטעון שפרע תוך זמנו במיגו שפרע היום, אמנם בסוף היום נאמן אף לומר שפרע תוך זמנו במיגו שפרע היום. לכן נקט בסוף דבריו "בסוף היום", כי רצה לומר שנאמן אף במיגו.

ש"ך: כיוון שיש סתירה בדבריו, עדיף לומר שהרישא עיקר וסובר כרמב"ם וכתוס', שעשוי לפרוע באמצע היום ונאמן ע"כ, ולדעתו אף נאמן במיגו, ויכול לטעון שפרע תוך זמנו. ולהלכה לענין מיגו, כיוון שנחלקו בכך הראשונים, הוי ספיקא דדינא והמע"ה.

ב. מיגו דפרעתיך היום: כאמור לעיל, לפי תוס' והראב"ד אין זה מיגו טוב, לפי הרמב"ן, בעה"ת והשו"ע הוי מיגו (ולסמ"ע בדעת בעה"ת הוי מיגו רק בסוף היום), והש"ך כתב שהוי ספיקא דדינא.

ג. יתומים: ראב"ד,רמ"א,נתיבות: ליתומים לא טוענים, כיוון שלא שכיח.

ש"ך: תלוי במחל' בסי' קח,ד אם טוענים ליתומים טענות שאינן שכיחות, לרמב"ן טוענים ולרא"ש לא, והש"ך עצמו פוסק שטוענים. הנתיבות כתב שכאן לכו"ע לא טוענים, וכן משמע מהרמ"א שסתם.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.

הערות שוליים[עריכה]